כְּשֵׁם שֶׁנּוֹלַדְתִּי מֵרֶחֶם אִמִּי, נֵצֶר לְחַוָּה, בַּת לְאִמָּא אֲדָמָה —
אֶתְבָּרֵךְ גַּם אֲנִי בְּפוֹרִיּוּת וּבִיכֹלֶת לָתֵת חַיִּים.
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נִזּוֹנָה מִשֶּׁפַע הַבְּרִיאָה —
תָּזִין רַחְמִי עֻבָּר שֶׁיִּנְבֹּט בְּתוֹכִי.
כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מֻקֶּפֶת בְּאַהֲבָה, קִרְבָה וּתְמִיכָה —
אֵדַע לְהַצְמִיחַ אַהֲבָה וּלְהַעֲנִיקָהּ בִּנְדִיבוּת.

הֲוָיָה — בָּרְכִי אוֹתִי בִּיכֹלֶת לִהְיוֹת, בְּנוֹכְחוּת.
עֵין הַחַיִּים — בָּרְכִי אוֹתִי בְּשֶׁפַע נְבִיעָה.
שְׁכִינָה — שִׁכְנִי בְּתוֹכִי וְקַיְּמִי בִּי יְצִירַת חַיִּים,
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ.

פורסם לראשונה בספר שער הרחמים – תפילות למסע הפוריות. עריכה: נילי ארבל, 2019.
עוד על הספר, במגזין גלויה – היכנסו>>