עבר של פגיעה מינית והתמודדות בהווה עם הטבילה במקווה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

המפגש של נשים נפגעות מינית עם הטבילה במקווה

כ"ד בחשוון תשפ"א 11.11.2020
קו מפריד גלויה

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

למרות העלייה במודעות לפגיעות מיניות בשנים האחרונות, נותרו נקודות עיוורון שונות בהבנת החוויה היום-יומית של נשים שנפגעו, למשל בעת הטבילה במקווה, ובייחוד המפגש עם הבלנית. קריאה לפקיחת העיניים ודיון במרחב המוגן והחשוף של המקווה, המתבסס על עדות אישית של נפגעת המתמודדת עם המפגש המציף מדי חודש.

בשנים האחרונות גוברת יותר ויותר המודעות לפגיעות מיניות בקרב ילדים וילדות, ולמרות זאת, ועל אף הניסיונות להמס את הבושה ואת המטענים הרגשיים הנלווים לנושא הטעון הזה, השיח נותר להיות עיוור ל"פינות האפלות" של השפעות הפגיעה. עדיין נותרו נקודות עיוורון רבות בטיפול בנשים נפגעות וביכולת שלנו כחברה להקל עליהן את ההתמודדותן עם העבר וההווה כאחד.

אחת מאותן פינות אפלו האורבות לאישה שנאנסה, היא הטבילה במקווה – חוויה המציפה לפעמים תחושות קשות בקרב הנפגעת.

נפגעות אונס והמקווה - רחל שי מגזין גלויה Gluya Magazine
צילום: kasya shahovskaya

מים למים מכסים

לביקור החודשי של נשים נשואות במקווה קודמת הכנות מדוקדקות של הגוף ושל הנפש. עבור מי שהגוף שלה הוא אתר של זיכרונות טראומטיים, צלקות וכאב, החובה להתעסק בו מדי חודש בצורה קפדנית יכולה להיחוות כמעיקה ומאיימת. אין לך לאן להימלט מהגוף שלך, ממה שהוא נושא בתוכו, זה כתוב בעור. הנוכחות של העבר, כפי שהוא משתקף בו מחזירה אותך לרגעים שאת רוצה לשכוח.

עבור מי שחוותה פגיעה מינית, הטריגרים המציפים את הטראומה יכולים להיות בכל מילה, בכל מבט, גם כאלה החפים מכל מטען שיפוטי. הם עשויים להציף בה מראות, זיכרונות, חוויות קשות מנשוא. במפגש שלה, כשהיא חשופה ועירומה מול הבלנית, בעלת הסמכות, המורה לה בענייניות מה לעשות, מביטה בגופה במבט חודר ולעיתים גם מציעה לה מחווה של קרבה או חיבוק – כל אלה יכולים להתפרש ולהיחוות בעיני אותה אישה כתוקפניות ופלישה אסורה למרחבה הפרטי.

לא רק המבט החיצוני מאיים. גם המפגש עם העצמי יכול להיות קשה מנשוא. שיפוט עצמי, דימוי עצמי וחוסר שקט פנימי גורמים לכל מילה 'פשוטה' הבאה מהשדה ההלכתי, כמו 'כשרה' או 'טהורה', לשרוט בבשר החי, לדמם. מילים אלה מתפקדות לפעמים כ'טריגר', מעוררות רגשות וחוויות עכורות. האם אני כשרה? האם אני טהורה? האם אני שלמה? בחוויה הפנימית שלה, השלמות הגופנית והנפשית נגזלה ממנה.

*

מקלפת קליפות, שכבות שלבשתי כדי להיות.
כסות ובגדים יורדים זה אחר זה ואני נותרת בגפי, בגופי.
כמו במצב הכי פגיע מוכנה לחיבור
של גוף ונפש, של גוף וגוף.
מקלפת קליפות, שכבות זכרון שכיסיתי
עד שנאלמו דום ואבק שנים.
כמו במצב הכי פגיע ניצבת איתנה
אל מול גוף, אל מול נפש.
מחזור של חיים נולדים מידי יום, מידי חודש
מוארים בערום, כפי שהם
כפי שהם היום.
ממבט למראה בוחנת,
ממבט בוחן מוכנות לטהרה, נקב נקב
משתקף אל החוץ וחזרה.
מחזור של חיים כמו ירח מתמעט ופורח
מחודש לחודש, משנה לשנה
לובשת בגדי סיפור חיים ופושטת בחזרה.
מחזור של חיים כמו ירח מתמעט ופורח
מחודש לחודש, משנה לשנה
שכבות של חיים נגלות עם התקלפות
שכבות של בגדים משתקפת במראה בוחנת.
כמו נרטיב נשזר לחוטים שנגעו בגופי,
כמו מפה שהיא מילות סיפור חיים,
כמו הרוח והטל באים ללטף ולזכך מעמל
טובל גופי במים שהוקדשו לו וסוגר מעגל
של חיים חרושים, של חודש הוויה.
שלמות?
נבנית שכבה שכבה במחזורי ירח
ודמעות מי גשם, מי מעיין.

*

הכניסני תחת כנפיך

כל טובלת זקוקה לרגישות הבלנית המלווה אותה בטבילה. על אחת כמה וכמה כאשר אל הבור יורדת אישה שנפגעה מינית. מבטים, אמירות, הערות או מחוות שאינם במקום מעוררים מצוקה עמוקה.

החוק המאפשר לכל טובלת המעוניינת בכך לטבול בפרטיות הביא הקלה גדולה, ועדיין, כאשר אישה הנושאת פגיעה מינית מגיעה אל המקווה היא מוצאת את עצמה בעמדת נחיתות מובנת, מעצם היותה חשופה מול הבלנית הלבושה העומדת מעליה. לעיתים בתוך המערבלת הרגשית של הסיטואציה לא נותרים בה כוחות להיאבק על דרישה זו, אף שהיא מעוגנת בחוק. לא כל בלנית מקבלת זאת בעין יפה ולכן חשוב להגביר מודעות זו אצל הבלניות, דווקא במצב זה, נדרשת ממנה רגישות מיוחדת והבנה שהאישה שלפניה זקוקה לעדינותה ולריכוך מורכבות הסיטואציה.

הצעה לטבילה של נפגעות אונס
צילום: tim cook

הצעה לטבילה אחרת

לאחר שפרשתי את הקשיים וההקשרים שאותם נושאת על גבה נפגעת המגיעה אל בית הטבילה, ברצוני להציעה הצעה מעשית, כיצד אפשר להקל על המפגש בין נפגעת והמצווה ובעיקר בין הטובלת והבלנית. תובנות אלה נבטו אצלי בעיקר בעקבות טבילה אחרת שחוויתי. אחרי שנים של טבילות בהן חשתי פגועה, וכאשר כל ליל טבילה גרר בעקבותיו דמעות, מחשבות וניסיונות להתחמק מן ה'מטלה' הזאת היה לי מפגש עם בלנית אחרת – שראתה אותי, את הצרכים שלי, וליוותה אותי בטקס הזה באופן שנתן לי מענה.

כבר במפגש הראשון עמה חשתי את השינוי. הבלנית הזמינה אותי להיכנס לבור, קריאה עדינה ללא שמץ חוסר סבלנות או קוצר רוח. ציינתי לפניי שזו דרך טובה וראויה לפתוח את המפגש, באופן שמפרק את המתח שעמו מגיעה הטובלת למקווה.

הבלנית הקפידה לפסוע לפניי, בדרך לבור ובחזרה ממנו, כדי למנוע ממני את התחושה שהיא נועצת בי מבטים מאחור. כך התפוגגה לה תחושת החנק המוכרת, כאילו מישהו מפקח עליי ומנסה למנוע ממני "לברוח". כל מהלכיה ביטאו התחשבות מרבית בשמירה על תחושת הפרטיות שלי וכך ראוי שיהיה בתודעה של כל בלנית, ועם כל טובלת.

כאשר הגענו אל בור הטבילה, היא שאלה אותי אם אני נוהגת לברך בתוך המים או מחוץ להם, כלומר כמנהג אשכנז או ספרד. בשאלה זו ביקשה להתאים עצמה לצורך של הטובלת – האם עליה להיות נוכחת קודם הטבילה, בעת הברכה, מחוץ למים או לפרוש ולשוב כשהאישה תהיה במים ואז תטבול ותברך. עניתי לה שאני נוהגת לברך בתוך המים והיא יצאה, והודיעה לי שהיא מחכה לקריאה שלי לאחר שאכנס למים. כך יכולתי להסיר את המגבת בפרטיות מלאה, ולרדת אל המים ללא עין בוחנת.

בכל התהליך, הבלנית נמנעה מלסרוק אותי במבט או לבחון או לבדוק אותי.

גם ביציאה מן המקווה זכיתי לפרטיות. היא חיכתה לי בסבלנות מאחורי הדלת, במסדרון, וליוותה אותי בחזרה לחדר ההכנה הפרטי.

בסוף המפגש, אף שהייתי כתמיד שבורה רגשית ומרוסקת – חשתי שהמרחב המקודש לי לא חולל וזכה ליחס של כבוד. הטבילה כנראה תמשיך להיות עבורי קושי, מאבק ומורכבת, אך מעתה היא נעשתה אפשרית יותר.

*

אצבע נוגעת במים באים עד אליה
נענים לנשמתה הקוראת לחיים שבם לבוא.
חלקיקים של אור כמו הילה סובבים,
נוגעים בה, בנשמה נולדת,
שלוחה של אישה טובלת בתקווה
של שחר וזריחה.
כוחות של עולם, טבע שבברואים,
הקים בהשתקפות מי מעמקים.
תנודות וגלי מחשבות נעות
בתנועת פעימות אצבע
נוגעת במים חיים, נוגעת בליבה.

*

כוונת הלב

מעבר להיבטים הטכניים שבהם הבלנית יכולה להקל על נשים נפגעות, חשובה הכוונה והזיהוי הרגשי שאתם היא מגיעה למקווה. הטבילה איננה מובנת מאליה לנשים רבות וכל אחת מגיעה אל המקווה במצב רגשי שונה. חלקן חשות שהטבילה נכפית עליהן משום שלום בית, אחרות מגיעות עם משא כבד אחר, כגון קשיים בזוגיות, עקרות ועוד, ויש המגיעות עם החששות מפני המפגש המיני שיתרחש אחרי הטבילה.

משום כך צריכה הבלנית לגשת אל תפקידה בחרדת קודש, ולהבין שלא כל הנשים באות במעמד שווה אל המקווה. לסבלנות, לרוך לכיבוד הפרטיות, לזיהוי רצון האישה אם היא מעוניינת בסיוע או שהיא חווה זאת ככפיה, להבנה שיש נשים שזקוקות לזמן נוסף ואין לזרז אותן – לכל אלה חשיבות עליונה בהצלחת חווית הטבילה.

עבר אונס ומקווה
צילום: rebecca li Jah

מה הסיפור שאת מספרת?

הבלניות נושאות בחובת דיווח לאלימות במשפחה ומחויבות על פי חוק לדווח על כל חשד לאלימות ופגיעה. אך גם כאן נדרשת מהן תבונה, לזהות אם רגישות הטובלת מעידה על חשד לפגיעות בהווה, או שמדובר על רגישות של נשים שחוו פגיעה בעבר – ואף שהן נושאות עמן כאב, הן חיות כיום בזוגיות מודעת ובריאה.

לא בכל מקרה של רגישות יתרה צריכה הבלנית לקפוץ למסקנות ולדווח למשטרה. רצוי לפתוח בזהירות ובעדינות שיחה לבירור הדברים וצרכים של הטובלת, ולהבין את המצב לאשורו.

כולי תיקווה שבעקבות דבריי תגבר המודעות ויוקל מעט המטען והקשיים שנושאות על גבן נשים נפגעות בבואן אל המקווה. ומי ייתן ורפואה והחלמה יגיעו לכל אחת בזמנה ובמקום הנכון לה, מי ייתן שהמקווה יהיה עבורן מקום להחלמה או לכל הפחות שלא יהיה מקום שפותח מחדש את הפצעים.

*

טובלת בין מוות לחיים במים תמימים
פושטת מעלי כסות של בגדים,
פושטת מעלי כסות של שנים
ונותרת במערומי –
ערומה.
טובלת
בין האפשרות להתבונן והאפשרות להיות
פוסעת צעד – צעד ועוד אחד יכול,
פוסעת על חבל דק וחוט של שפיות, חיים.
נכנסת אל מים כמו קסם נגע בהם,
נכנסת למקום שואף לגעת בבראשית, 
בחלקות פנים שלפני המבול ודורו.
טובלת וכוחה של מילה נוגע בי –
בין טהורה לברוכה פעורה התהום
שבין מי שנגעו בה לבין מי שאנסו אותה.

***

* צפו בראיון של רחל שי ב'כאן מקשיבים' – "הטבילה המיוחדת שלי":

* גרסה מקוצרת ומעובדת של המאמר פורסמה בכיפה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

להרחבה נוספת על הנושא:

  • אורית נבון, "מונולגים של החלמה": הסיפורים של זוגות שמתמודדים עם פגיעה מינית בעבר של אחד מהם, אתר "כאן" תאגיד השידור הישראלי

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שאלון זיהוי למצבי סיכון

שאלון אנונימי של משרד הרווחה שנכתב עם מומחים לטיפול
כדי לזהות את מצבך או את מצב הסיכון של בן או בת משפחה ובסביבתך הקרובה.

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

נשואה לאלי ואם לארבעה.
יזמית חינוכית ומתמחה בתהליכי שינוי בחשיבה והכלה ובתהליכים פדגוגיים.
בין לבין כותבת שירים.

תוכן נוסף מהמגזין:

ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
מאת
צוות גלויה
בהדרכת הכלות נוגעים בנושאים רחבים וחשובים ביותר בכמה מפגשים בודדים. כאן תוכלו להמשיך את ההעמקה בנושאים אלו, דרך קריאת מאמרים מגוונים מרחבי המגזין
כ"ו בכסלו תש"ף 24.12.2019
מאת
צוות גלויה
אמצעי המניעה הקיימים, דעת ההלכה עליהם, איך להשתמש בהם ומה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
התפתחות חלקיו השונים של טקס בר המצווה, הפולמוס על דמותו וקבלתו של טקס בת המצווה בקרב כלל הקהילות.
י״ג בניסן תשפ״ג 4.4.2023
גלויה מראיינת את
הרב מייק שולץ
שיחה גלוית עיניים עם הרב מייק שולץ על תפקידו של מלווה רוחני, על הכשרות המתקיימות במרכז הרפואי רמב״ם ועל מה שהוא מקבל בעת ליווי חולים ובתהליך ההכשרה שהוא מנהל בתוך המרכז הרפואי רמב"ם.
ט׳ בניסן התשפ״ב 10.4.2022
מאת
צוות גלויה
לכבוד סדר פסח, לכבוד התחושה של כשנתיים אחרי העולם שנסגר ועם תקווה שהשגרה כבר כאן... אנחנו משתפות בתמונות ובסרטון ממסיבת ההשקה של מגזין גלויה, חורף 2020. צפיה מהנה!
ו' בכסלו תש"ף 4.12.2019
מאת
צוות גלויה
לפני שאתם מתייאשים ממחירי החופשות ומרגישים רחוקים מהחופשה הבאה, קחו נשימה ותארגנו לעצמכם חופשה שווה בזול.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם