אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות, מאת: חננאל רוס - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות

כ' בתמוז תש"ף 12.7.20
קו מפריד גלויה

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

השופט לואיס ברנדייס ניסח ב-1913 עקרון המלווה את כל תחום המשפט. בימינו מילותיו עולות שוב ושוב ביחס לפגיעות מיניות: "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". פגיעה מינית נותרת במקרים רבים סוד של הנפגע מפני הסביבה ולעתים גם מפני עצמו. הסודיות הזאת מציבה מכשולים בפני גורמי אכיפה וטיפול ובפני הנפגעים עצמם.

מיניות היא סוד. באופן מהותי, המיניות מפגישה את בני האדם עם חוויות שלא ניתן לפענח עד הסוף. היותה סוד מתמשך מסייעת מצד אחד לתחזוק סקרנות תשוקה מתמשכות; ומצד שני, משרה תחושת חוסר שליטה והופכת טראומות מיניות לקשות להכרה ולידיעה רגילה. סודות הם מוקד של עלייה לרגל, משיכה והתרקמות של אגדות, אך גם עלולים לשרת רוע ורצחנות.

דרך נוספת להתייחס אל הסודיות של המיניות, היא באמצעות המושג "מרחב מעבר" של דונלד ויניקוט, אותו הוא ממקם באופן שלא מתיישב עם ההגדרות שאנו רגילים לעבוד איתן. ויניקוט מסביר שכמו משחק, המיניות מרגישה כמי שלא מתרחשת בעולם החיצוני או הפנימי, בפנטזיה האישית והסובייקטיבית או במציאות האובייקטיבית. המיניות נוגעת לגוף ולתשוקות שמתבטאות גם בהורמונים ובחומרים שניתן למדוד, ומנגד העוצמה הגדולה והמשמעות שיש לפנטזיות וחלומות מיניים, מבוססים על העולם הפנימי של כל אחד ואחת.

כיוון שלישי – ואחרון לעכשיו – ביחס לאופי הלא-ניתן-להשגה של המיניות, אפשר למצוא בכך שהיא מקשרת את האיש והאישה הבודדים, הן לשרשרת הדורות והן באופן פוטנציאלי אל בני הזוג שלהם. היכולת של המיניות להביא חיים, לברוא חיים שיהיו שונים ממי שהביא אותם ודומים להם, מצביעה על החריגה של המעשה המיני מגבולות האדם עצמו. בכיוון זה כתב הרב קוק (שמונה קבצים א, שנז): "יצרא דעריות יוכל ללפף את האדם יותר עמוק מהשורש של קישור החיים שלו עצמו, מפני שהוא נעוץ בנטיית המשך החיים של הדורות כולם".

באופן דומה, מחקר הבוחן מיניות עילאית, מעלה כי גברים ונשים שמתארים חוויות מיניות נפלאות, מתייחסים אל התמוססות גבולות הגוף ומספרים כי הם חווים מעיין איחוד והשתלבות בינם לבין בני זוגם [1]. מכיוון שהמיניות חורגת מגבולות האדם הפרטי, אפשר לומר שמבחינה מסוימת הוא נמצא בתוכה יותר ממה שהיא נמצאת בתוכו; מה שהופך את היכולת להכיר ולבחון את המתרחש למסובכת יותר.

פגיעות מיניות השתקה
צילום: Andrew Buchanan

הטראומה המינית

האופי המתעתע של המיניות נוגע באופן מהותי לצדדים החיוביים שבה, אך גם לשליליים. המשך הדברים יוקדש לטראומות מיניות ולאופנים שונים שבהם האופי הסודי שלה הופך את הטראומה לסבוכה ומוּעדת להרסנות.

פגיעות וטראומות מיניות הן עניין שכיח יחסית בחברה ומכיוון שרב הנסתר על הגלוי, אינני מפנה כאן לסטטיסטיקה העוסקת בגלוי. לצד זאת, העוסקים בתחום יכולים להבין בקלות שמקרים רבים מאוד אינם מסופרים לחברה וכמובן שלא נידונים בבתי המשפט. הפגיעה נותרת במקרים רבים כסוד, בין אם כזה שהנפגע שומר לעצמו; סוד שהוא שומר – באופן לא מודע – אפילו מפני עצמו; או סוד שמסופר לכמה שומרי-סוד נבחרים שלא יפיצו את הדברים ויפגעו בסודיותם. הנפגע שומר על הסוד ובכך הוא לא רק נשלט על ידו אלא גם משמר מידת-מה של שליטה.

המציאות היא שפגיעות מיניות רבות מידי נותרות כסוד שבין השאר אינו מאפשר סיוע לנפגעים. לשאלה למה הנפגעים אינם מספרים יש תשובות רבות, ואנו נציע מספר סיבות שמתחברות אל הסודיות המהותית שדיברנו עליה. מדובר על סיבות שיכולות להשתלב זו בזו ולספק מניעים ותרומות לַקושי לספֵּר.

רבים מבינים טראומה מכל הסוגים כאירוע שלא ניתן היה להכיל והוא ממשיך להתקיים ולפעום; הטראומה מהווה הווה מתמשך ולא מתנתק, כזה שלא מתרחק ולא הופך לחלק מהעבר. על מנת שאירוע יהפוך לחלק מהעבר, צריך לדעת אותו במידה מסוימת, שיוצרת "עיבוד" פסיכולוגי. הפסיכואנליטיקאי דונל סטרן מציע לחשוב על אי ידיעה כניסיון של האדם (והנפגע במקרה שלנו) להגן על עצמו: "אנשים מותירים חומרים מסוימים לא מנוסחים בכדי לא 'לדעת' אותם"[2].

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

הפתגם אומר ש"מה שלא יודעים לא כואב", וזה ההיגיון המנחה את הרצון שלא לדעת ולא להרגיש אירוע נוראי שקרה. הבעיה היא שלפעמים האירוע כל כך נורא, שהניסיון שלא לדעת אותו, דווקא משאיר אותו בהווה וגורם להופעת תסמינים קשים. כלומר, הניסיון שלא לדעת הופך את האירוע הטראומתי לסוד שאפילו האדם אינו יודע. לדבָר לא-ידוע אין גבולות ולא ברור היכן הוא מסתיים, וכך הפגיעה יכולה להשפיע על היבטים נפשיים שונים, שקשה לעמוד באופן אינטואיטיבי על הקשר ביניהם.

היבט נוסף שמקשה על ייצור הבנה וסיפור רציפים של הפגיעה שהתרחשה, מתחבר אל ההסבר של ויניקוט על מרחב מעבר. לנפגעים רבים לא לגמרי ברור מה קרה. למשל אם הם התעוררו ומצאו עוד מישהו במיטה שלהם, קשה להם לדעת האם מדובר על חלום או מציאות, הם לא בטוחים. כמו שלא תמיד ברור לנו ברגע שאנחנו מתעוררים מחלום, האם אנחנו במציאות או שרק חלמנו, כך גם הנפגעים מרגישים שלא ברור להם האם אירע משהו במציאות או בחלום, בראשם או בגופם. זה מאפיין של מרחב מעברי.

לכך מצטרפת המוטיבציה לשמור על העולם המסודר והיחסית-טוב, אותו מאיימת לרסק הפגיעה המינית. גם באופן ממוקד יותר, קשה להכיל את ההכרה בכך שאדם שאנחנו מכירים (רוב גדול של הפוגעים מוכרים לנפגעים) פוגע בנו, וכך מתוך רצון לא מודע לצמצם את הטלטלה, קל יותר להכריע שהיינו מבולבלים והדברים לא קרו כפי שנדמה. פעמים רבות קשה לנפגעים להכריע ולומר לעצמם שמה שקרה אכן קרה.

לכך תורמת גם תגובה נפוצה מאוד מצד הסביבה, שלא נוטה להאמין (מסיבות עמוקות ומפחידות) לסיפור שמספרים הנפגעים. הזיכרון האנושי מועד לערעורים ושינויים, כפי שמחקריה של אליזבת לופטוס לימדו ושינו את דרכי החקירה המשפטיות, על מנת שלא לגרום להטיות של עדויות.

מערבולת של טוב ורע - חננאל רוס
צילום: John Salvino

מערבולת של רע שמנצל את הטוב

פגיעה מינית אינה שוד, עליו מכריז השודד – "זה שוד, תביא לי את הכסף". פעמים רבים היא משלבת מרכיבים שונים שמקשים לזהות שמדובר באופן וודאי על פעולה הרסנית. רוב הפגיעות, בייחוד בילדים, לא כוללות אלימות גופנית משמעותית, אלא מניפולציה, דרישה, שכנוע או עשייה של משהו שלא מספיק ברור מה משמעותו.

פוגעים רבים נוהגים להקדיש תשומת לב מרובה למי שיפגעו בהם ולספק להם מחוות נעימות. בשל כך, ילדים לא תמיד יגדירו את מה שקרה כ"לא נעים". אם לא מופעל כוח גופני, יכול לעלות גם עונג מסוגים שונים. לא תמיד קל לסווג את מה שקרה כרע.

אל הבלבול של הטוב והרע מצטרפת תופעה עליה עמד שנדור פרנצי ב"בלבול השפות", והיא קשורה לכך שהמיניות מערבת התמוססות של גבולות וחדירה של ההגדרות השגרתיות. פרנצי מתאר תופעה שהיא אולי משונה אבל עקבית, שבה ילד שנפגע ממבוגר מרגיש שהוא מזדהה עם התוקפן.

להזדהות זו יש שתי משמעויות חשובות: האחת, התעמעמות ההפרדה הברורה בין התוקף למותקף בין המבוגר לילד, הטוב והרע; השנייה, מכיוון שהעולם הפנימי של התוקף והמותקף מתחברים, רגשות יכולים לעבור מאחד לשני. פרנצי עמד על טרגדיה אירונית ואיומה, על פיה הילד מרגיש לרוב כי הוא אשם במה שקרה ואילו המבוגר מרגיש די טוב עם עצמו:

"השינוי המשמעותי ביותר שגורמת ההזדהות … הוא הפנמת רגשי האשם של המבוגר … כשהילד מתאושש מהתקפה זו, הוא חש מבולבל מאוד … לא-אשם ואשם בו-בזמן, והאמון שלו בעדות חושיו נשבר … התוקף מתנהג בדרך-כלל כאילו לא אירע דבר".

הטוב והרע מתהפכים. אפילו הזכות של הנפגע, להרגיש שהוא הטוב והפוגע רע – נשדדת ממנו.

שתיקה פגיעה מינית
צילום: Johannes Plenio

ואיך אפתח פי?

גורמים רבים הופכים את היכולת לנסח ולספר על טראומה מינית, לדבר שרחוק מלהיות פשוט. ייתכן שהשאלה הראויה להישאל היא כיצד אלו שכן מצליחים לעשות זאת, אכן מצליחים, ולהכיר בסבירות הגדולה הגלומה בקושי לדבר.

הסודיות המהותית של המיניות, יכולה להתחבר אל האפשרות שלה למזג בין גופים ולמוסס גבולות שנתפסים כיציבים; ואף להצטרף להיותה מרחב מעברי שלא ממש אפשר להגדיר ולתפוס. כל אלו תורמים לחוסר היציבות של החוויה, מקשים לגבש זיכרון ולומר "כך וכך היה, בדיוק כך".

אלו מכשולים שונים הניצבים ברמות שונות של התודעה האנושית, ואפילו לא התייחסנו לחסמים רבים הנוגעים למשל ליחסים בין-אישיים, ליחס החברתי לנפגעים ולהשלכות של פנייה לערכאות משפטיות.

גם מי שנפגעו, יודעים לומר לעצמם שהם נפגעו ואפילו מחזיקים בסיפור ובעובדות מסודרות, עלולים להיתקל בקושי לדייק. הדיוק הכרחי בעבור מערכת המשפט, המבקשת להישען על עובדות מבוססות ככל האפשר. בית המשפט הוא מציאות חיצונית בהירה וחדה, לא סודית, לא מעברית וכזו שנועדה לייצר גבולות בהירים. כל מה שמיניות היא לא.

בשל כך המפגש בין מערכת המשפט למי שנפגעו, נוטה מטבעו שלא להכיר את האופי של ההתרחשות המינית. טראומה נוטה לפורר זיכרונות ולהציף ברגשות, כלומר מקשה על מעבר חקירה ועמידה איתנה מול פוגע בבית המשפט.

הקושי להעמיד נפגעים בפני חקירה משפטית הוא בעיה חמורה שראוי שתכאיב ותדאיג. נכון יהיה אילו מערכת המשפט תשקיע מחשבה ביכולת להכיר את הליקויים והקשיים המובנים בתחום הפגיעות המיניות ותושקע חשיבה באפשרות לסייע לנפגעים לדעת ולקלוט את מה שאירע להם. לצד האמונה כי בהחלט ניתן לקדם את המצב, אין ספק שלא כל בעיה ניתן לפתור וסופם של סיפורי פגיעה רבים ימשיך להיות מכוסה במעטה סודי ומבודד.

הסכנה שבסודיות - חננאל רוס
"אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר", לואיס ברנדייס, 1913. צילום: Nauris Pukis

[1] Kleinplatz, P. J., Ménard, A. D., Paquet, M. P., Paradis, N., Campbell, M., Zuccarino, D., & Mehak, L. (2009). The components of optimal sexuality: A portrait of “great sex”. Canadian Journal of Human Sexuality, 18(1-2), 1-13.

[2] החוויה הלא מנוסחת: מכאוס מוכר לאי-סדר יצירתי. בתוך: פסיכואנליזה התייחסותית, עמ' 121, תולעת ספרים.

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שאלון זיהוי למצבי סיכון

שאלון אנונימי של משרד הרווחה שנכתב עם מומחים לטיפול
כדי לזהות את מצבך או את מצב הסיכון של בן או בת משפחה ובסביבתך הקרובה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

פסיכולוג בהתמחות קלינית, חוקר גבריות ומיניות.
עוסק ופוגש את מרחבי המיניות השונים: דימויי גבריות, מיניות בריאה וטובה, פוגעים מיניים ואנשים שעברו פגיעה מינית.

לקריאת ראיון עם חננאל רוס במדור גלוית עיניים, היכנסו: ״ההלכה הפגישה אותי חזיתית עם א-לוהי הפרטים הקטנים״.

טלפון: 0505834678
אימייל: Hananel.ross@mail.huji.ac.il

פוסטים נוספים מאת חננאל רוס

י"ז באלול תש"ף 6.9.2020
גלויה מארחת
חננאל רוס
⏱️ 8 דקות קריאה
מתוך דיון בקיום יחסים להנאה ולא להולדה, הרב חננאל רוס דן הלכתית בביאה דרך איברים, במקורות הדיון בו ובגבולותיו במסגרת הזוגיות.
ג' בשבט תש"ף 29.1.2020
גלויה מארחת
חננאל רוס
ההתייחסות למין כ"מרחב משחקי", יכולה לאפשר לבני הזוג מעבר מהיומיום לחיי המיניות.
כ"ט באלול תשפ"א 6.9.2021
גלויה מארחת
חננאל רוס
חננאל רוס צולל לרבדים השונים והאינטימיים של חיי זוגיות הלכתיים בין איש ואישה, ומפריד בין שפת החוק ההלכתי לבין השפה הרגשית של בני הזוג.
ח' בשבט תשפ"א 21.1.2021
גלויה מארחת
חננאל רוס
⏱️ 5 דקות קריאה
הצבת ההלכה במרכז ליל הטבילה ומצוות עונה, עלולה להביא לידי פערים ומתח בין בני זוג מחד, ולהוות מעין 'פטור' להתמודדות עם הרגשות מאידך. על דינמיקה ותקשורת זוגית כפתרון וכמוקד.
כ' בתמוז תש"ף 12.7.20
גלויה מארחת
חננאל רוס
פגיעה נותרת במקרים רבים סוד. הסוד הזה מציב מכשולים בפני גורמי אכיפה וטיפול ובפני הנפגעים עצמם. זוהי בעיה חמורה שראוי שתכאיב ותדאיג את הציבור כולו
ח' בשבט תשפ"א 21.1.2021
גלויה מארחת
חננאל רוס
חננאל רוס מנסה להתיר את הקשר הלשוני הכרוך סביב המיניות, השפה העברית, והדיבור והשתיקה שאופפים אותה.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם