בשבת הקרובה יקראו בבתי הכנסת את פרשת 'וישלח', ובה סיפורה של דינה בת לאה ויעקב. התורה מספרת שדינה נאנסה, אבל קולה לא נשמע בפרשה.
בערב שבת 'וישלח', יש הנוהגות להוסיף להדלקת הנרות נר נוסף לברכה ולרפואה לכל הנפגעים והנפגעות מתקיפה מינית, מתוך רצון להשמיע את קולם. מוזמנים ומוזמנות להצטרף ליוזמה ולהוסיף עוד נר, שיגביר את האור בתוך חשכת הכאב.
עם הדלקת נרות השבת מדליקים נר נוסף ומברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת
ומוסיפים:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלוֹהֵינוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִימּוֹתֵינוּ, הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים רַבִּים עַל כָּל אַחְיוֹתֵינוּ וְאַחֵינוּ שֶׁנִּפְגְּעוּ בְּגוּפָם, בְּנַפְשָׁם וּבְרוּחָם (וּבְתוֹכָן פְּלוֹנִי/ת בַּת פְּלוֹנִית).
אָנָּא, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שְׁמַע אֶת שַׁוְועָתָן וּשְׁלַח לָהֶן מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף.
הָסֵר מֵהֶן כָּל פַּחַד, חֲרָדָה וּבוּשָׁה, בָּרֵךְ אוֹתָן בְּתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ לָשֵׂאת אֶת הַכְּאֵב וּלְהִיבָּנוֹת מֵחָדָשׁ, תֵּן בָּהֶן בִּיטָּחוֹן, אֱמוּנָה בְּכוֹחָן וְאֵמוּן בִּבְרִיּוֹתֶיךָ.
בִּזְכוּת אֲחוֹתֵנוּ דִּינָה בַּת לֵאָה וְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֶנְסָה וְנִפְגְּעָה וְקוֹלָהּ לֹא נִשְׁמַע, שְׁמוֹר אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ, הַמְצֵא בְּדַרְכָּן שְׁלִיחוֹת וּשְׁלִיחִים בַּעֲלֵי עַיִן טוֹבָה וְלֵב קַשּׁוּב, מֵבִין וּמַאֲמִין.
וּפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶן סוּכַּת שָׁלוֹם וְאַחֲוָה, וּתְנֵן לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵיהֶן, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
שבת שלום.




























































