״היה לי ברור שאני לא יכולה להישאר בלי הידע - לא בשביל עצמי ולא בשביל התלמידות שלי״ - ראיון עם הרבנית שלומית פלינט
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

״היה לי ברור שאני לא יכולה להישאר בלי הידע – לא בשביל עצמי ולא בשביל התלמידות שלי״ – ראיון עם הרבנית שלומית פלינט

י״ד באלול תשפ״ג 31.8.2023
קו מפריד גלויה

שיחה גלוית עיניים עם הרבנית שלומית פלינט על בקשת השם, עולם ההלכה המתפתח, ועל דוגמה אישית.


"הרגשתי שאני צריכה ללמוד בצורה רצינית"

שלומית, ספרי לנו קצת על עצמך.

נולדתי בירושלים בשכונת בית הכרם לפני 50 שנים. ההורים שלי גרים שם עד היום. למדתי בבית ספר יסודי בשכונה ואחר כך בתיכון 'עמליה', והייתי בשבט 'אלעד' של הצופים הדתיים. עדת הצופים הייתה עבורי מקום מעצב ומכונן להרבה תפיסות שיש לי היום, בעיקר לגבי רעיון הזרימה בחיים הדתיים. רעיון זה מלווה אותי לאורך חיי. לשמחתי, אף פעם לא הייתי צריכה להילחם על המקום הדתי שלי. מה שעיצב את תפיסת העולם שלי הייתה הפעילות בצופים. הייתי מדריכה, אחר כך רש"גדית, ובצבא שירתי במסגרת גרעין נח״ל של בני עקיבא לירוחם. 

מראש, הצופים הדתיים לא הייתה תנועה סגורה כמו בני עקיבא; לא היה שום קונספציה לשבור, לא אמרו לנו איך צריך להיות דתי או מה נכון לעשות כאדם דתי. כל אחד היה דתי כמו שהוא בא מהבית שלו, בלי דמויות לחיקוי. לא דיברו אתנו בסימני קריאה מוחלטים ואני לפחות הרגשתי שיש לי פחות אל מול מה להתמרד. 

אחרי הצבא הלכתי ללמוד במדרשת לינדנבאום, בתכנית לבנות אחרי שירות. זה היה משמעותי לי כי אף פעם לא נפתחו בפניי דלתות התורה. הבחירה הזאת ללמוד תורה הייתה זרה לאנשים בסביבה הקרובה שלי. ״מאיפה בא לך הג'וק הזה?״׳ שאלו אותי, ולהורים שלי אמרו ״אף אחד לא ירצה להתחתן עם שלומית, מי ירצה להתחתן עם תלמידת חכמים?״ אבל ההורים שלי ראו את הבת שלהם קמה כל בוקר עם חיוך, הולכת למדרשה, וחוזרת בערב שמחה ומאושרת. וזה הספיק.

״היה לי ברור שאני לא יכולה להישאר בלי הידע - לא בשביל עצמי ולא בשביל התלמידות שלי״ - ראיון עם הרבנית שלומית פלינט

אחרי לינדנבאום הלכתי ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. גרתי בירוחם, אבל בסוף התואר מצאתי את עצמי חוזרת לתוכנית 'מתמידות' בלינדנבאום, עם הרב הרצל הפטר. למדתי שם שלוש שנים ובסוף השנה הראשונה התחתנתי עם שמוליק. גרנו בירושלים, חצי מהזמן למדתי במדרשה, וחצי מהזמן עבדתי כעובדת סוציאלית, בתחום של רווחת ילדים. הייתי עובדת סוציאלית של משפחות רווחה. 

ואז עמדתי בפני צומת דרכים: מצד אחד הציעו לי להצטרף למכון התלמודי במתן, ומצד שני הציעו לי להתחיל קורס מקצועי של פקידת סעד. התלבטתי הרבה והחלטתי ללמוד במתן. משם כבר נסללה עבורי הדרך שבה אני צועדת היום. למדתי שם במשך שלוש שנים, משנת 2002, ונהניתי מאוד מהלימודים, שכללו בעיקר לימודי גמרא. לא עסקנו אז בהלכה.

אחרי שלוש שנים התחלתי ללמד באולפנת 'נוגה' גמרא, עם הרבנית מרים רייסלר והרבנית רחל וכטפוגל, היינו קבוצה מאוד חזקה שם. בזכות מרים אני יודעת ללמד. כל הבסיס שלי בהוראה הוא בזכותה.

בקיץ 2008 החלטנו לחזור לירוחם, והתחלתי ללמד במדרשת 'באר', ובמקביל גם במדרשיית 'קמה' (תיכון לבנות). בשמונה השנים האחרונות אני מלמדת רק במדרשת 'באר' ובמהלך השנים הייתי שותפה להקמת השלוחה של המדרשה באשדוד, בה אני מלמדת יום בשבוע.

"בקשת השם זה הרבה מעבר לקיום מצוות"

לפני שמונה שנים החלטתי לחזור ללימודים, והפעם ללימודי הלכה. התחלתי ללמוד בבית מורשה בירושלים, בתוכנית ההלכה עם הרבנית ד״ר מיכל טיקוצ׳ינסקי והרב ד״ר בני לאו. במסגרת התוכנית הספקתי להיבחן בהלכות שבת, ואז התוכנית נסגרה. עברנו ללמוד במעלה גלבוע, ואחר כך בעין הנצי"ב. התוכנית במעלה גלבוע הייתה דומה לזו שבבית מורשה: יום בשבוע בבית המדרש, ושאר הזמן למדנו בבית. כך שלמרות המרחק, יכולתי להמשיך. אני חושבת שלכתחילה לא הייתי בוחרת ללמוד במקום כל כך מרוחק גיאוגרפית ממקום מגוריי, אבל מכיוון שכבר הייתי אחרי מבחן אחד, והבנתי שזה באמת מה שאני רוצה לעשות, כבר לא הייתה התלבטות.

גלוית עיניים: ״היה לי ברור שאני לא יכולה להישאר בלי הידע - לא בשביל עצמי ולא בשביל התלמידות שלי״ - ראיון עם הרבנית שלומית פלינט
הרבנית שלומית פלינט עם הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, מתוך טקס חלוקת התעודות לבוגרות תכנית ההלכה של בית מורשה. צילום: אדם כ״ץ

מה הביא אותך לרצות להיות מורת הלכה?

הבנתי שאני צריכה להתחיל ללמוד הלכה כאשר מצאתי את עצמי מלמדת הלכה בבאר, בלי להבין את הנושא לעומק. הבנות התחילו לשאול אותי שאלות בכשרות, בשבת, על יחסים ושמירת נגיעה. אני הייתי הכתובת עבורן והרגשתי שאין לי מספיק ידע. אני יודעת לכוון קצת, ואני יודעת להפנות, או ללמוד בעצמי את הנושא שעליו נשאלתי, אבל הרגשתי שאני צריכה ללמוד בצורה רצינית ורחבה יותר. 

באופן מפתיע, הרעיון הגיע מאבא שלי. הייתה כתבה ב'מקור ראשון' עם הרבנית דבורה עברון. אבא התקשר אליי ואמר לי, "מצאתי את מה שאת צריכה ללמוד". הוא סיפר לי על זה, ומאוד התלהבתי. המבחן על הלכות שבת שהיה המבחן הראשון שלי, היה המבחן האחרון של הרבניות דבורה עברון ורחל וכטפוגל

למרות כל המעברים, כבר הייתי בשלב שנהניתי מהלימוד והיתה לי מוטיבציה להמשיך. היה לי ברור שאני לא יכולה להישאר בלי הידע – לא בשביל עצמי ולא בשביל התלמידות שלי. רציתי לקבל סמכות ואישור מלמעלה שאני יודעת. לכן היה לי יותר קל לקפוץ למים ולהחליט להמשיך ללמוד במעלה גלבוע למרות המרחק. פשוט רציתי להמשיך ללמוד עם החברות שלי, חבורת לומדות משמעותית. 

גלוית עיניים: ״היה לי ברור שאני לא יכולה להישאר בלי הידע - לא בשביל עצמי ולא בשביל התלמידות שלי״ - ראיון עם הרבנית שלומית פלינט

"אנשים מחפשים אנשים, תלמידי ותלמידות חכמים שידברו בשפה שלהם"

מהו ה"אני מאמינה" בעבודתך?

בעיניי, להיות מורת הלכה זה הרבה פעמים להיות מסוגלת להיות בדיאלוג עם העולם ההלכתי, ולא בהכרח רק לתת תשובות שו"ת. להראות את הפנים של ההלכה. כשאני מלמדת הלכה ב'באר', זה הרבה מעבר לשורה תחתונה של מה הפסיקה אומרת, אסור או מותר. אני מנסה להראות את המרחב של ההלכה, את העולם ההלכתי כעולם חי ודינמי. השאלה הקשה תמיד היא, איך להביא אנשים ונשים לשיעורים האלה.

הרבה שנים דיברתי על עבודת השם. כל אישה ואיש צריכים למצוא את הדרך שלהם בעבודת השם. בשנה האחרונה הגעתי למושג של ״בקשת השם״, דרך לימוד עם התלמידות. בקשת השם זה הרבה מעבר לקיום מצוות. כדי להנכיח את הקיום של הקב"ה בחיים שלי, צריך גם עבודת השם – שמירת מצוות, תפילה, שאלות הגותיות באמונה. כל אלה עוזרות לנו לבקש את השם. אבל עבודת השם (המצוות) היא רק חלק מבקשת השם. כשאני עונה על שאלה הלכתית, זו בקשת השם. השואלים והשואלות אולי לא יגדירו את זה ככה, אבל הם רוצים להיות בקשר ולמצוא את הקדוש ברוך הוא בחיים שלהם. זה מאוד משמעותי, וזה מה שעומד לנגד עיני.

״היה לי ברור שאני לא יכולה להישאר בלי הידע - לא בשביל עצמי ולא בשביל התלמידות שלי״ - ראיון עם הרבנית שלומית פלינט
בתמונה (מימין לשמאל): הרבנית שרה סגל-כץ, הרבנית דבורה עברון, הרבנית שלומית פלינט, הרבנית רחל קרן, הרבנית רחל וכטפוגל

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

במה שונה המרחב שבו את פועלת עכשיו לעומת לפני עשור או שניים בעולם לימוד התורה לנשים?

הכול שונה! עולם לימוד התורה לנשים השתנה לחלוטין. מה היה לפני עשרים שנה? מתן ולינדנבאום היו התוכניות היחידות ללימודים מתקדמים. היינו ארבעים נשים, לא יותר, שלמדו גמרא ברמה כזו. העוצמות של לימוד תורה של נשים גדלו מאז והפכו למשהו שקשה להאמין שהגענו עד אליו. נראה לי שכיום, ההכרה שעולם התורה לא יכול להיות בלי נשים, חלחלה והיא כבר די מוחלטת. גם למי שמנסה לעצור את זה. 

הבנות ובנים שלנו גדלים לעולם אחר. אם לפני שלושים שנה הסתכלו על זה שהלכתי ללמוד גמרא כמשהו הזוי, כיום על כל הר וגיא יש מוסד ללימוד תורה לנשים, לפני ואחרי שירות. עד כדי כך שאם את לא לומדת שנה במדרשה, זה הדבר החריג.

מהו לדעתך האתגר הגדול של הדור שלנו?

האתגר הגדול שאני חושבת עליו הוא חיפוש אנשים שיתנו דוגמא אישית ולא רק שיהיו דמויות גדולות מהחיים. אנשים מחפשים תלמידי ותלמידות חכמים שידברו בשפה שלהם. שיבקשו את השם. הם לא רוצים להעריץ, הם רוצים להבין. הם מחפשים אנשים שאפשר לשאול אותם שאלות. חלקם צריכים אומץ לשאול עד הסוף. השואלים והשואלות רוצים להיות חלק מהשפה וחלק מהשיח, והאתגר שלנו, כאנשי חינוך ותורה, זה לתת להם למצוא את הדרך שלהם בבקשת השם, בתוך עולם של מחויבות מצד אחד, והרבה בחירה מצד שני. אנשים שבוחרים להיות מבקשי השם, לוקחים אחריות על בקשת השם שלהם, ומחויבים לבקשת השם שלהם.

איך זה בא לידי ביטוי?

למשל בתשובה הלכתית בטלפון – לוקח שלוש דקות תשובה ועוד עשר דקות להסביר אותה, מכל הכיוונים: למה במקרה הזה זה כדאי, למה זו התשובה, מה השיקולים שלי. בפסיקה, השורה התחתונה פחות חשובה. מה שחשוב זה להיות בשאלה, להיות בקשב לשואל. לימדתי את עצמי את היכולת הזאת, ונדיר שאני נותנת תשובה אוטומטית. אני משתדלת תמיד קודם להקשיב, לשהות בשאלה ולא לתת תשובה על המקום.

אנחנו צריכים להיות יותר קשובים ומכילים ופחות מחנכים. זה עניין של בחירה, אחריות ורצון ואז מחויבות. זה בא אחד מתוך השני. אני לא יכולה לבחור למישהו את הדבר, אבל ברגע שהוא בחר, אני יכולה לסייע לו לקחת אחריות על זה בלהיות קשובה ומכילה לדברים האלה. אני אוהבת שמציבים לי סימני שאלה. אנחנו צריכים להיות שם כדי להיות אוזן קשבת. כך התשובה יכולה להיות הרבה יותר מעניינת, כי עצם השאלה מעידה על הקשר עם הקב"ה.

הרבנית שלומית פלינט - צילום יונתן גולן
צילום: יונתן גולן
גלוית עיניים - ראיונות אישיים במגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: יותם פוגלפלג בר-און, רחל רזחורש אל-עמיתפארת גולדפרדעדן לויטה ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

לקריאה מורחבת על חברות הצוות בהווה ובעבר, ועל השותפות הכוללת בעמל שבקדמת מגזין גלויה ומאחורי הקלעים – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

פוסטים נוספים מאת צוות גלויה

ט"ז בשבט תש"ף 11.2.2020
מאת
צוות גלויה
⏱️ 2 דקות קריאה
לא יודעים מאיפה להתחיל? רוצים להבין מה הולך פה? קיבצנו לכם מאמרים בנושא חיי המיניות לתחילת הקריאה במגזין
כ"ט בטבת תשפ"ב 2.1.2022
מאת
צוות גלויה
ברוכה הבאה. מתלבטת איפה להתחיל? כאן קיבצנו לך מלוא הטנא תכנים מעולים עם מידע וטיפים לכבוד אירוסייך ולקראת החתונה.
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
מאת
צוות גלויה
בהדרכה לקראת החתונה עוסקים בנושאים רחבים וחשובים ביותר בכמה מפגשים בודדים. כאן תוכלו להמשיך את ההעמקה בנושאים אלו, דרך קריאת מאמרים מגוונים מרחבי המגזין
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
צוות גלויה
גלויה מבקשת לצלול אל תפיסת הווסת, להסביר על היעדרותה מטקסי החיים במסורת היהודית ולהציג הצעות לציון ולחגיגת קבלת הווסת הראשונה
ט׳ בניסן התשפ״ב 10.4.2022
מאת
צוות גלויה
לכבוד סדר פסח, לכבוד התחושה של כשנתיים אחרי העולם שנסגר ועם תקווה שהשגרה כבר כאן... אנחנו משתפות בתמונות ובסרטון ממסיבת ההשקה של מגזין גלויה, חורף 2020. צפיה מהנה!
כ״ג באייר תשפ״א 5.5.2021
מאת
צוות גלויה
⏱️ 4 דקות קריאה
לא יודעים מאיפה להתחיל? רוצים להבין מה הולך פה? קיבצנו לכם מאמרים בנושא המקווה לתחילת הקריאה במגזין

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

קראת את הראיון ונהנית?

קו מפריד גלויה

לדעתך כדאי שנראיין דמות נוספת
לגלוית עיניים?

נשמח לשמוע על כך,
עם נימוקים כמובן :)

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם