הסגר מפגיש זוגות צעירים והורים לילדים עם מתחים רבים המשפיעים על רמות החרדה והמציאות האינטימית שלהם. שיחה מקצועית עם שולמית שפרבר מתמחה בטיפול מיני ומושון לוינגר מטפל מיני מוסמך, על אתגרי האינטימיות בסגר.
על מיניות בריאה בקורונה
"חשוב להתייחס למחקר", אומרת שולמית שפרבר, וקודם כל מבססת את השיחה על נתונים מוכחים ולא ברגשות מבוכה או תחושת 'אצל כולם הכול בסדר ורק לי קשה'. "בסמוך מאוד לתחילת הקורונה במרץ, החל מחקר במכון קינסי לחקר מיניות מגדר ופיריון באוניברסיטת אינדיאנה, לחקור את ההשפעות של הקורונה על האינטימיות הזוגית. מעט מאוד מעידים על פריחה בזוגיות שלהם, והרוב המוחלט מעיד על קשיים. המחקר נערך בהשתתפות 2,000 משיבים, במגוון מערכות יחסים:
44% דיווחו על ירידה באיכות חיי המין. 30% דיווחו על היתדרדרות במערכת היחסים. רק 14% דיווחו על שיפור בחיי המין ורק 23% דיווחו על כך שמערכת היחסים שלהם נמצאת במקום טוב יותר היום. אני מזכירה שאלו נתונים מהגל הראשון וכנראה נראה נתונים חדשים בגל השני.
חשוב מאוד לנרמל את העובדה שלמרות הרצון להיות פעילים ומיניים, והמסר הזה שמחלחל בהדרכות ומודעות מינית גם בקרב הציבור הדתי – זה לא תמיד מתאים. אנחנו שומעים המון מסרים של חשיבות האינטימיות והדגש על המצווה והקדושה בבית בנושאים הללו, לכן חשוב מאוד לעשות נורמליזציה למה שעובר עלינו. אנחנו רואים במחקר של מכון קינסי שכמעט חצי מהמשיבים מדווחים על ירידה במערכת היחסים והמין שלהם. זה נורמאלי, ואנחנו חייבים לגייס ולנהוג בעצמנו ובבן הזוג שלנו בחמלה.
זה הזמן לשאול אם יחסי מין מלאים לא מתאימים לנו כרגע, מה כן מתאים לי? מה צריכה הנשמה שלי? אילו סוגי מגע וקירבה? אולי להתנשק? אולי להתכרבל? האם להוריד בגדים מתאים או לא מתאים? הכי חשוב לתקשור רצונות. ביחסי מין, תמיד יותר חשוב ה"יחסי" לפני ה"מין"."
יש לפעמים פערים בין הרצונות של בני הזוג, וחייבים להבין שיש אנשים שמגיבים למצב באופנים וסוגים שונים של תגובות. לדוגמה, לפעמים יש פרטנרית שמגיבה לסגר ולחששות מהקורונה ברמת עוררות גבוהה יותר. מנגד, יש לה פרטנר שהיה מעוניין, אך בגלל החרדה שהוא חש בעקבות הסגר ישנה ירידה בעוררות המינית שלו, והוא מבטא את הקשיים שלו באובדן חשק, או בקושי בהגעה לזקפה וקשיים בתפקוד. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו נמצאים בתקופה לא סטנדרטית, מדובר במצב קיצון, מגפה של פעם ב-100 שנה. לא מדובר במצב רגיל ולא צריך להיכנס לדאגות בנושא. הגוף והנפש מותר להן לומר שלא מתאים להן. עדיין אפשר לאהוב, להתלטף, לקבל אוקסיטוצין רק מהקרבה ומן הקרבה של עור בחיבור לעור.
חוקרת המיניות הוותיקה ד״ר רוזמרי בסון, אומרת שהחשק הוא חשק תגובתי. כלומר, אנשים נוטים לחשוב שקודם ישנו חשק ולאחר מגן מגע. אולם היא טוענת ההפך, שבעקבות מגע, החשק עשוי להתעורר. בדגש על עשוי משום שהוא עשוי גם שלא. הכול בסדר, כל עוד הכול נעשה מתוך רצון והנאה. חשוב להשתמש במגע שלנו ליצירת מרחב בטוח ומנוחה ולא עוד מטלה שצריך לעשות. המרחב צריך להיות מטפל ומרגיע, כמו תינוק נרדם בחיק אמו, פחות הישגי ומכוון מטרה כמו חדירה או אורגזמה.
גם משה (מושון) לוינגר מזהה את האיום על המרחב האינטימי בחרדה הרבה שהקורונה והסגר מזמן אל חיינו, וההשפעות שלהם על מערכות השונות בגוף שלנו, במערך האדרנלין שנועד לגרום לנו להתמודד מול אתגר מול מערך האוקסיטוצין שקשור לרוך ולרוגע של גופנו.
"המערכת של החרדה והדחק הפוכה גם גופנית ופסיכולוגית מהמערכת של הרווחה, השלווה, והנחת. אם החרדה היא השולטת בזוגיות והמיניות, אנחנו לא נכנסים לאנרגיה המתאימה כדי לעורר את התשוקה והחשק והביטוי הנפשי והרוחני של האינטימיות. האתגר הוא כיצד להפוך את הזוגיות והמיניות למקור של כוח ולעוגן שמאפשר את ההתמודדות עם החרדה ועם החשש, ולא להפך, לתת לחשש ולחרדה להיכנס לתוך הזוגיות וכל רבדיה".
המטען שלו והמטען שלה
גם שפרבר וגם לוינגר מזהים ב׳קווים גסים׳ ו׳סטריאוטיפיים׳ הבדל מסויים בין הקשיים של גברים ונשים והמטענים שכל אחד מהם מביא לזוגיות ומושפע ממנו בעקבות תקופת הקורונה;
"הרבה קשיים שנחשבים "גבריים" או "נשיים" לא באמת תלויים במגדר אלא בהבניה של מה ׳גברי׳ ומה ׳נשי׳", מושון ראשית מסתייג מהחלוקה המגדרית הנוקשה שעשויה לקבע אותנו במודלים ולעוור אותנו למציאות הזוגית בשטח, "עם זאת, גברים עדיין יותר מרגישים אחראיים על הפרנסה והכלכלה של המשפחה ולוקחים קשה את הקושי הכלכלי. נשים, מנגד, פחות מושפעות מהתחום הכלכלי אבל יותר מושפעות מהפן הפסיכולוגי, הדאגות והמחשבות על ודאות ויציבות."
בתפקוד המיני, הסטריאוטיפ הגברי מדגיש את ההישגיות והביצוע, החרדות הכלכליות עשויות להשפיע על התפקוד המיני, ולגרום לגבר לחשוש מהצד הטכני-פיזיולוגי שעשוי להכניס אותו לסחרור ותחושת כישלון ועשויה לגרום הימנעות של גבר מהתחום המיני.
"הסטריאוטיפ הנשי מדגיש יותר את הפן הרגשי, לכך שאישה זקוקה יותר לתחושת הקרבה והחיזור, ולכך שהיא רצויה ואהובה. כאשר גבר נמצא בחרדות ומרוכז בהישרדות הכלכלית מכדי להעניק לה את התמיכה הרגשית לה היא זקוקה, או לחלופין כשהיא נתונה תחת מועקה וחרדה, הדבר עשוי לגרום לבעיות בחשק, ואם זה מחמיר אולי אפילו לכאבים וקשיים בקיום היחסים".
הדשא של מי ירוק יותר?
באופן מפתיע ההבדל בין משפחות לזוגות צעירים יחסית מתגמד כאשר אנו מדברים על אינטימיות. במחקר שמציגה שולמית ממכון קינסי, לא נצפה הבדל בין זוגות צעירים והורים ביחסם למיניות והזוגיות שלהם, למרות שלכאורה היינו עשויים לצפות שאצל ההורים תהיה פגיעה אנושה יותר. לעומת זאת, שולמית מראה, הפקטור הכלכלי יותר משפיע מאשר הפקטור המשפחתי.
"ישנם זוגות צעירים שמתארים פריחה בזוגיות, כאשר הם לא מוטרדים מטרדות כלכליות וקיומיות. כאשר אין דאגות כלכליות, ושני בני הזוג שמרו על מקום העבודה שלהם, או שיש להם גב כלכלי, אז המרחב הביתי מציע הזדמנות לגלות את האינטימיות מחדש. אבל רואים שכאשר הגב הכלכלי אובד, אחד או שני בני הזוג מאבדים את מקום העבודה שלהם, או יוצאים לחל"ת, יתכן והגוף עשוי להתכנס בתוך עצמו, ושוב לא מתאים לו".
מושון לעומת זאת דווקא חושב שכן מסתמנת פריחה בקרב זוגות צעירים, "שמעתי אצל הרבה זוגות צעירים שבגל הראשון של הקורונה עלה החשק המיני. לפעמים דווקא מול איום על החיים עולה הדחף של יצר החיים והתשוקה לחיים. יש רצון לאזן את החשש והחרדה וגם האפשרויות רבות יותר כשנמצאים יותר זמן בבית. יש שבירה של השגרה מאפשרת דברים חדשים והתנסויות חדשות."
בכללי, כשהשגרה נשברת יש מקום לאפשרויות חדשות. כי אם חושבים על זה לעומק אפשרויות חדשות בהכרח עולות מהשבירה של השגרה. דווקא חוסר הוודאות והשבירה (למרות המחירים שלה) פותח משהו חדש, נפתח סימן שאלה ואפשר למלא אותו בתכנים חדשים. הנפש יותר סוגסטבילית וניתנת להשפעה. כאשר הנפש פתוחה ורגישה, גם בגלל דבר שלילי, אנחנו יכולים להסתכל בערכים שלנו ומה חשוב לנו בחיים ולסדר את השיגרה החדשה שלנו, לפי הערכים האלה. יש פה הזדמנות להתבוננות ויצירה של מעגל חדש שיקיף אותנו. בכל החיים בזוגיות ובאינטימיות ובעם בכלל.
תמרורי אזהרה גם בתקופות ׳הזנחה׳
למרות שהיחידה המשפחתית קרובה יותר בזמן הסגר, חשוב לא לתת לאשליית הקירבה הזאת לטשטש את הראיה שלנו, מדגיש מושון, "ישנה אשליה שאם אנחנו בבית אחד יש מספיק חיבור, מספיק 'ביחד'. אבל למרות שאנחנו ביחד אנחנו עדיין צריכים להשקיע בקשר האישי. גם עם בני הזוג שלנו וגם עם הילדים שלנו. כי גם אם אנחנו ביחד, זה לא אומר שלכל ילד יש את זמן האיכות שלו עם ההורים שלו. צריך לשים לב ולהיות מודעים למה עובר על הנפש של האחרים. להשקיע בזה תשומת לב ועשיה".
שולמית אומרת דברים ברוח דומה, אולם היא מפנה את הזרקור דווקא לזווית החשובה של הטיפול. לצד הנורמליזציה החשובה ביחס לחשק ולתשוקה בזמן הסגר חשוב לה מאוד, שהדבר לא יתפרש כאישור להזנחה של הקשר.
"עדיף לא לחכות שתהיה התפוררות של הקשר אלא להגיע לטיפול לפני שמגיע שבר, או תמרור קצה. המטרה של טיפול זוגי ויחידני הוא הרווחה של בני הזוג, כל אחד לחוד וביחד. אם מרגישים שמשהו לא טוב, לפנות לעזרה. לא לחכות שמגיעים לקצה הצוק. האפקטיביות של טיפול זוגי גבוהה יותר ככל שמגיעים לטיפול מוקדם יותר. לדוגמה, זוג שנשוי במשך 20 שנה, והספיק לצבור מרירות ו"חשבונאות" מסביב לקשיים שלו יהיה יותר קשה לטיפול מאשר זוגות צעירים. לפעמים יש לי זוגות שמגיעים לפני החתונה, אלה אנשים שלוקחים את החיים והזוגיות שלהם ברצינות. ולא נותנים לפערים וקונפליקטים נורמטיבים להפוך לדרקון שאוכל להם את הקשר מבפנים. דווקא מאז זמן הקורונה יש עליה בפניות למרפאה, כי המפגש האינטנסיבי של בני הזוג הוא מראה שמשקפת שיש דברים שצריך לטפל ולהתייחס".
טיפול זוגי או מיני נהנה ממוניטין מפוקפק של מותרות, אולם לשולמית חשוב להציג אלטרנטיבות מקצועיות ואיכותיות, משום שאם זוג ינשור מטיפול בגלל העלות הכלכלית הדבר לא רק שלא מועיל, אלא גם עשוי לגרום לנזק. ישנן מרפאות ציבוריות וזולות בהם יחידים וזוגות מתחת לגיל 26 זכאים לקבל טיפול במחירים מוזלים מאוד (160 ₪ לשעת טיפול) ביחס למחירי השוק של הטיפול הזוגי. לדוגמה מרפאות איט"ם במרכז הארץ, בית החולים השיקומי רעות, ובירושלים המרכז למיניות בריאה בהדסה הר הצופים.
לשים לב אל הסדקים
הקורונה עתידה להסתיים בין בקרוב ובין במרחק, אבל ההשלכות שלה עשויות להישאר איתנו עוד זמן רב. כך גם בתחום האינטימי, שאולי עתה נמצא בסוג של "תרדמת" אצל חלקנו, אבל עשוי להשפיע עלינו לאורך זמן.
שולמית מציגה את הצדדים השונים של ההשפעות השונות שעשויות להצטבר וליצור סדקים שיתגברו ויעמיקו לאורך הזמן: "כל השפעה או לחץ על אחד מבני הזוג ביחסים יוצר נזק לטווח ארוך. כל פעם שפרטנרטית עושה משהו שהיא לא רוצה כדי לרצות, כדי לשמור על בית וכו', היא מרסקת את החשק. זה הסכם לא כתוב בין הנפש והגוף. אם מקשיבים לגוף הוא נעשה מקום לפריחה ושמחה. אם לא מקשיבים לו, הגוף נסגר, מתכווץ, דבר שעשוי להוביל אם לא מקשיבים לו בטווח הארוך לסימפטום של הפרעת כאב או חשק. הגוף זקוק שנקשיב לו.
לכן חשוב מאוד גם עכשיו, להיות בהקשבה לגוף, לא בריצוי וחובה. אם את לא יודעת מה את רוצה, והגוף מתכווץ – כנראה שלא מתאים לגוף. להיות בהקשבה ולא לעשות דברים שהגוף מבקש שלא. אם נכריח את עצמנו, ההשלכות עשויות להיות אובדן חשק בטווח הקרוב, והפרעת כאב בטווח הארוך.
"בסוגיות של תפקוד ומיניות של גברים, לבנות הזוג יש הרבה כוח והשפעה. אם לגבר יש בעיה של שפיכה, או בעית זקפה, בת זוג מאשימה וכועסת עשויה לתחזק את החרדה והירידה בתפקוד. אפשר במקום זאת להיות קרובים באופן אחר, לזכור שהמטרה היא הביחד. זכרי שאם אין לו זיקפה זה שלו, לא שלך, לא להיבהל. מה שחשוב זו הקרבה הזוגית".
החיים אחרי הסגר
אחרי שבחנו את הקשיים וההתמודדויות של הסגר ישנו גם פתח לשאול על הניצנים שעשויים לנבוט בו, על העצות או זוויות הראיה שעשויות להקל עלינו את הסגר הקרוב ולזכור שהוא עתיד, בסופו של דבר, להיגמר.
"הכי חשוב, לא ללכת נגד הגוף". שולמית חוזרת ואומרת, "מותר לנו לומר, כאשר ישנו פער בין הרצונות של בני הזוג, 'הייתי רוצה בשבילך, אבל הגוף שלי לא רוצה היום'. מותר לומר 'הראש שלי לא שם'. לתקשורת הפתוחה והישירה, עליה גם דיברתי במודל הרמזור, אין תחליף והיא נכס לזוגיות גם כשהסגר נגמר".
מושון מעביר את הדגש ליצירת המרחב ההורי המקודש, שאמור לדעתו להוות אי של שפיות עבור הורים: "צריך ללמוד ליצור את ההפרדה הזאת. אפילו אם אנחנו תקועים בבית אחד, אפילו אם אנחנו אחד בתוך השני כל הזמן או שיש צרחות ומריבות בין הילדים. צריך לעשות מעבר מן הטריטוריה המשפחתית אל הטריטוריה ההורית המקודשת. טוב שהילדים ידעו שיש מקום שאנחנו לא נכנסים אליו או שבמצבים מסויימים או שעות לא נכנסים אליו (כל זוג והכללים שלו). שם לא משנה אם העולם נחרב בחוץ, בני הזוג בתיבת נח שלהם, ודואגים להיות ביחד ולשאוב כוח, אנרגיה ונחמה. זה דבר שדורש מאמץ וטיפוח, אבל שווה להשקיע בו ולטפח אותו – ושכרו בצידו.
כדי לשרוד בסגר אני אומר הרבה פעמים לאנשים לשאול את עצמם, "איך היית רוצה לספר לנכדים שלך שעברת את הסגר? מה היית רוצה לספר שעשית? איך התייחסת לקרובים שלך? לחוסר הוודאות?" זהו זמן לקחת נשימה עמוקה, ולצאת לרגע מהחששות והחרדות, לאמץ מבט מעט מרוחק יותר.
עדיף להחליף את הנוסח של "להעביר את הסגר" לניסוח "לנצל את הסגר", יש לחוויה שלנו עוד צדדים מעבר ממה שרע ולא נעים. איך אני רוצה לנצל אותו? לנסות לצאת מהעמדה הפאסיבית שמגיבה לסגר ולמציאות ורק מחכה שיגמר, לעמדה אקטיבית ובונה. איך אני רוצה לבנות את החיים שלי בסגר? איך אנחנו רוצים להיבנות בתוך הסגר".
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
שירים שמהדהדים את הדיון שבמאמר:
תכנים נוספים מתוך האתר, להרחבה:
- הכל בסדר? אתגר האינטימיות בתקופת הסגר – צוות גלויה
- מודל הרמזור: לתקשר את גבולות המגע – שולמית שפרבר
- מעגל ההסכמה – אביגיל חדד-דגן
- הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת – פסית שיח
- מיניות בריאה – מבט תיאורטי – חננאל רוס
- מיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
- בלב פתוח: מיניות ותחושת מוגנות בראשית חיי הנישואין – הרבנית שרה סגל-כץ
- ביאה דרך איברים – חננאל רוס
- אנטומיה ופיזיולוגיה של יחסי אישות – טלי רוזנבאום
- אולי הלילה? פערים בחשק המיני כחלק מחיי הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
- שם ידעתי חמדה: על האורגזמה – צוות גלויה
- שׁוֹטֵף כְּנָהָר לִנְבֹּעַ: לדבר גלויות על העונג הגברי כתהליך מלא של עומק והשתהות – אליעוז ברקוביץ'
- כל מה שרצית לדעת על חומרי סיכה – צוות גלויה
- הניחו לאורגזמה – סיון דרשן
- השתהות והשתאות: יצירת מרחב משחקי במיניות – חננאל רוס
- כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
- על פורנוגרפיה, התמכרויות ושיח חינוכי – ד"ר יניב אפרתי
- כללים ותמרורי אזהרה לטיפול – סיון דרשן
- בין הדרכה, טיפול וייעוץ – הרבנית שרה סגל-כץ
- לא דיברנו עוד על אהבה – אפרת ביגמן
- קודם אישות ואז נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
- לדבר לקראת ביאת חיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
- תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
- חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
- האהבה מקלקלת את השורה, לעתים גם זה לטב עביד – הרבנית שרה סגל-כץ
- אחריות אישית מבורכת: בשבח האוטונומיה על האינטימיות – הרבנית שרה סגל-כץ
לקריאה נוספת:
- מים חיים – רביטל ויטלזון יעקבס, מגזין מוצש, מקור ראשון – כתבה על ההתמודדות עם הטבילה במקווה בימי הקורונה, 18.12.20
- מוזמנות ומוזמנים לקרוא באתר עוד שירים ועוד תכנים נוספים על התמודדות עם הקורונה, אישות, חיי מיניות, עונג מיני, גוף ורווחה גופנית.
