״עלינו ללמד את ילדינו לראות את המיניות מנקודת מבט של קדושה ושל כבוד הדדי עמוק״ – ראיון עם ד״ר יוכבד דיבו

גלויה שמחה לארח את ד״ר יוכבד דיבו ולשמוע ממנה על עבודה ארוכת שנים בתחום המיניות הבריאה – במחקר אקדמי, בהכשרת צוותי הוראה ומדריכות בתחום ובהענקת ידע להורים, ועל תרגום הידע הרחב שלה אל הספר החדש שהוציאה השנה עבור כל המבקשים ידע על מיניות ואינטימיות

---

ספרי לנו עלייך.

אני עוסקת בתחום המיניות הבריאה כבר שנים ארוכות, מלמדת במסגרות שונות בעברית ובאנגלית.

את הדוקטורט שלי עשיתי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, במחקרי התמקדתי בחינוך למיניות ואינטימיות בבתי ספר דתיים בארץ. יחד עם העמיתה שלי, ד"ר אנה וולובסקי–רובל ובתמיכת המרכז לעתיד היהודי בישיבה אוניברסיטה בניו יורק, פרסמנו תוכנית לימודים מקיפה לחינוך למיניות בריאה לבתי ספר יהודיים. התוכנית נמצאת כיום בשימוש בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה וישראל.
אני מכשירה מורים ברחבי העולם בכדי שילמדו את תחום המיניות הבריאה בבתי ספר שלהם מנקודת מבט של היהדות. אני גם מכשירה ומדריכה צוותי מורים לחנך למיניות בריאה וגם מפתחת תוכניות לימודים המותאמות לכל בית ספר ספציפי. לצד זאת אני מלמדת גם קורסים בחינוך למיניות בריאה במכללות כדי שהדור הבא של מורות יוכלו ללמד על מיניות בדרך בריאה, מושכלת אקדמית ותורנית. הייתי המנחה האקדמית של מרכז יהל בקורס להכשרת מחנכות למיניות בריאה, במשך שבע שנים וממשיכה ללמד בקורסי הכשרה של מכון פועה.
לאורך כל הדרך אני גם מרצה להורים ברחבי הארץ והעולם על דרכים לדבר עם ילדיהם על מיניות ואינטימיות.

כיום, אני המנהלת האקדמית של מדרשת אמונה ואומנות וממשיכה ללמד מיניות בריאה במסגרות מגוונות להורים, מורים ותלמידים.

אני מתגוררת באלון שבות עם בן זוגי הרב דוד דיבו. יש לנו ששה ילדי וזכינו השנה להכנס למועדון המיוחד כל כך – סבא וסבתא.

מהו ה"אני מאמין" בעבודתך?

הגישה שלי לחינוך ילדים לאינטימיות ומיניות מעודדת היכרות עם ערכים מסורתיים מתוך החיים היהודיים אל מול הנורמות התרבותיות הרווחות. לדעתי, עלינו ללמד את ילדינו לראות את המיניות מנקודת מבט של קדושה ושל כבוד הדדי עמוק. אני חושבת שחובתנו כהורים להקנות באופן פעיל ערכים מסורתיים העוסקים במיניות, באינטימיות ובמערכות יחסים, שהם הבסיס להמשכיות ולחיי משפחה יהודיים.

בנוסף, נוכל לחנך את ילדינו להתייחס באופן ביקורתי למסרים שמשדרים אמצעי התקשורת בפרט והחברה הסובבת אותם בכלל. תקוותי היא שאם נאפשר לילדים לדבר על מיניות בהקשר של ערכים יהודיים דתיים, נעזור להם להפנים את הערכים, את המסורות ואת החכמה הטמונים ביהדות כך שהם יוכלו לשלב את נקודת המבט הזו באופן מועיל בחייהם הדתיים. מטרתי היא לעזור לילדים שלנו לפתח קול פנימי תורני עצמאי וחזק בהקשר של אינטימיות ומיניות. וגם להיות מחונכים על ידי הוריהם ולא על ידי המדיה!

במה שונה המרחב בו את פועלת עכשיו לעומת לפני עשור או שניים?

במרחב בו אני פועלת כבר הרבה שנים אני מוצאת שיש כבר הרבה יותר פתיחות, הרבה יותר חינוך, הרבה יותר ידע. אני גם מזהה שיש הרבה יותר מוּכָנוּת לדבר, לפקוח עיניים ולדון בעניינים שפעם היתה נדרשת לגביהם תעוזה גדולה מאוד; היום ברור יותר שפשוט צריך לתת ביטוי וקול לנושאים חשובים, למען החינוך ולמען בריאות הנפש של היחידים ושל החברה. אני גם שמה לב שכיום כבר לא נדרש המאמץ המקצועי הגדול שאליו נדרשתי לאורך שנים רק כדי שאפשר יהיה לפתוח שער לנושא המיניות הבריאה, היום כבר לא צריך לשכנע הורים או בתי ספר שצריך לדבר – צריך רק לתת להם כלים. המרגש ביותר הוא שאני פוגשת כיום יותר הורים שבאמת מדברים עם הילדים שלהם על מיניות ואינטימיות עם ערוץ פתוח ממש. עבורי זו חוויה של משהו מן הגאולה ואף מעבר לכך.

האם היו בדרכך תחנות שהיו משמעותיות עבורך?

בהחלט. סיום הדוקטורט היה רגע משמעותי בחיי שנתן לי תחושת התמחות בתחום שלא הייתה קורית בלעדיו. פרסמתי גם שני ספרים בנושא – אחד המכיל תוכני לימוד למורים ואחד המיועד להורים. הספר להורים, שיצא לאור באנגלית, הודפס כבר במהדורה שנייה וזה מרגש מאוד. תהליך העדכון, התרגום וההוצאה לאור של ספרי בעברית היה ארוך וקשה אבל אני שמחה מאוד ומתרגשת שהוא זמין כעת גם לקהל דובר העברית.

היה לי גם הכבוד והעונג לעבוד עם כמה אנשים נפלאים מהתחום, כולל ד"ר אנה וולוסקי־רובל, ד״ר מיכל פרינס, עינת לב ועוד. שיתופי פעולה תמיד מעשירים אותי מאוד.

האם הייתה נקודת מפנה בחייך שהביאה אותך לתפקיד זה?

זה היה המיזם הראשון מסוגו בעולם ה'מודרן-אורתודוקס' ונבחרתי לפתח את התכנית. זה הפך להיות תפקיד במשרה מלאה שהוביל אותי לכתוב את הדוקטורט בתחום – תחום שעד אז כמעט לא היה קיים. ברוך ה', היום אני מעורבת בפיתוח התחום ובמאמץ להגדיל את התכנים של מיניות וחינוך לאינטימיות בבתי ספר אורתודוקסיים ברחבי העולם. זוהי זכות גדולה.

איך הגעת למקום שלך היום?

אני מרגישה שזכיתי לכך שהייתי האדם הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון. הרגשתי שניתנה לי הזדמנות למלא שליחות בקרב הציבור האורתודוקסי. הייתי ואני ממשיכה להיות אסירת תודה על ההזדמנות הזאת.

מה היית מציעה לשנות בחינוך, בחברה הדתית, בכלל מתוך הפרספקטיבה המקצועית שלך וכיצד את תורמת לכך בעבודתך?

עלינו למצוא את האיזון הנכון של פתיחות ודיבור. יותר מדי פתיחות זה לא טוב אבל גם מעט מדי לא. אנחנו חייבים להפוך את השיח על מיניות ואינטימיות – במשמעות הרחבה ביותר של המילים – לחלק מתכנית הלימודים הסטנדרטית בבתי ספר דתיים. באוניברסיטאות ובמכללות המכשירות מחנכים חייבים להיות קורסים בחינוך מיני, שיעניקו למחנכים כלים וביטחון ללמד נושאים אלה. ועלינו לתת גם להורים כלים ותחושת נוחות לדבר על מיניות ואינטימיות, על מיניות בריאה ומיניות לא בריאה, על תשוקה, על פורנוגרפיה ועל הסכמה, על בטיחות ועל העוצמה שבמערכת יחסים מינית, עמוקה ואינטימית, ולדבר גם על התקשורת והאמיתות והשקרים שהיא מציעה – הכול בדרך שתהיה נוחה ומתאימה. כדי שלא יהיו נושאים שהם 'טאבו' אלא שיחות בריאות והולמות בלבד.

האם פגשת קושי גדול ונקודת שבר שהציפו בך שאלות יסוד על ׳מה הטעם׳ במהלך דרכך המקצועית?

לא, ברוך ה', לא פגשתי בהתנגדויות שערערו על דרכי באופן יסודי. אכן, נתקלתי מדי פעם בהתנגדות, בשאלות על מה שיש לי להגיד והאם זה מתאים לקהילות דתיות. אבל אפילו בתחילת העבודה שלי בתחום, כשבכלל עוד לא היה תחום כזה אז – בתי ספר הכירו בכך שגם הם זקוקים לחינוך. הם פשוט לא ידעו כיצד או מה. זאת השליחות שלי. לפתוח נתיבים לתקשורת ולדבר על נושאים מורכבים גם כאשר אין לנו בהכרח תשובות פשוטות. אפילו כשהדת מסבכת את הסוגיות עוד יותר. אני מקדישה זמן רב לחינוך לסוגיות של להט"ב שטעונות מאוד בציבור האורתודוקסי ונוטות לעורר קולות חזקים. אני מרגישה שהחינוך החשוב ביותר שלנו מתרחש בדיוק במרחבים הללו. ואני מתפללת שיהיו לי תמיד המילים הנכונות לעזור לאנשים להבין את המורכבויות ואת האתגרים הטמונים בחלק מסוגיות אלו.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• מיניות בריאה – מבט תיאורטי – חננאל רוס
• מיניות בריאה, להתחיל מבראשית: לפתח שיח עם ילדים ונוער על מודלים חיוביים ושליליים למיניות – יחיעם שרלו
• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
• אחריות אישית מבורכת: בשבח האוטונומיה על האינטימיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• מודל הרמזור: לתקשר את גבולות המגע –שולמית שפרבר
• הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת – פסית שיח
• כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
• מעגל ההסכמה – אביגיל חדד-דגן
• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• לדבר לקראת ביאת חיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• פתוח סגור פתוח: על סגירות ופתיחות, אז והיום, ביחס לשיח על נשיות ומיניות – רחל רז
• אתם פתחו להם: הצעה לשיח בין הורים לילדיהם המאורסים – הרבנית שרה סגל-כץ
• בין שפת הרוך לשפת החוק – חננאל רוס
• שעת רצון: על קיומו של הרצון בתוך המפגש הזוגי – הרבנית שרה סגל-כץ
• צִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא: הגבולות בין הדרכה, טיפול וייעוץ – הרבנית שרה סגל-כץ
• כללים ותמרורי אזהרה לטיפול – סיון דרשן

• מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ד"ר ירון שוורץ
• פיתוח מוגנות בקרב ילדים והתמודדות עם פגיעות מיניות – יונתן ליפו
• יומן נעורים: על אלימות ופגיעה בקרב נערים ועל אחריות חברתית – ד"ר ירון שוורץ
• אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות – חננאל רוס
• כוחה של קהילה אידאולוגית בהתמודדות עם אירוע טראומטי – אורי שרמן
• על פורנוגרפיה, התמכרויות ושיח חינוכי – ד"ר יניב אפרתי
• הגנה עצמית מעצימה – אמונה לפיד
• "יום אחד זה יקרה" – המסע אחר השקט – עדיאל בר שאול
• למרות הכל, בוחרים לִבְנוֹת: הכנה וליווי של זוגות דתיים במקרים בהם הכלה עברה פגיעה מינית – כנרת סמואל-פולק
• המפגש של נשים נפגעות מינית עם הטבילה במקווה – רחל שי
• חומרת עבירת אונס והטרדה מינית ביהדות – הרבנית רחל קרן

***

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

 1202: נשים |  1203: גברים
02-6730002: נשים דתיות  |  02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202  |  קולמילה – צ'אט סיוע אנונימי
מענה רפואי ראשוני | הליך פלילי והליך אזרחי | סיוע וליווי בהליך הפלילי | מענה טיפולי ורגשי
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית | רקע, חזון ומטרות להקמת האיגוד