למעלה מ200 א.נשים נכחו בערב העיון המקוון שנערך לכבוד שנה לפעילות המגזין המקוון גְּלוּיָה. 

ערב העיון נפתח בדבריה של הרבנית שרה סגל-כץ, מייסדת המגזין, הכיל מונולוגים מרגשים מאת השחקנית רחל קשת, ובמהלכו ניתנו הרצאות קצרות מפי מורות ההלכה: הרבנית דבורה עברון, הרבנית רחל קרן, הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ' והרבנית ד"ר חנה פרידמן.

הרי מעט מן העושר שזכינו לו בערב זה – מבחר ציטוטים מן הדברים שנאמרו בהרצאות, בתקווה שאלו משקפים את רוח הדברים וחלק מן העיקרים שהובאו במעמד זה:

שאלות דומיננטיות בחיי זוגות על הרצף הדתי

הרבנית דבורה עברון, מנהלת המכון למנהיגות הלכתית, אור תורה סטון:

"… מה קורה שלא שני בני הזוג שומרים כשרות, שבת, טהרת המשפחה? למשל כשרק אחד מחוייב להלכה, או שבני הזוג במקום אחר על הרצף הדתי? מה קורה בזוגיות כזו? ומה קורה בין המשיב למשיבה אז?

בשנים האחרונות, אולי בעשור האחרון, יותר ויותר נשים וגברים בוחרים להקים משפחה עם בני ובנות זוג שנמצאים במקום שונה מהם על רצף הדתי. ז"א שלפעמים צעירים וצעירות שגדלו בחינוך הדתי נכנסים לזוגיות עם מי שלא גדל באורח חיים דתי, ולא תמיד יש כוונה לשנות את מי שאיתם, בוודאי לא באופן גורף. ההנחה היא שההבדלים הללו נתונים לפתרון. שזוגיות שבנויה על חיבור אישי חזק, תצליח להתמודד עם האתגרים שהחיים האלו יזדמנו…

… אפשר להשיב על שאלה כזו רק כשהיא מגיעה משניהם כמשפחה, יחד, אחרת אני עלולה למלא תפקיד מפרק בזוגיות. ואז במה הועלתי? התשובה ניתנת למשפחה ולכן המשפחה היא מרכיב בשיקולי הפסיקה. זה נכון תמיד, וכאן על אחת כמה וכמה. המחשבה הרווחת היא שמי שמגיע מבית דתי ומציב את עצמו או עצמה במקום הלכתי יותר, מן הסתם מגיע עם יותר ידע, מקורות השראה וצרכים, כלומר דרישות הלכתיות שיש להתחשב בהם. זה לא בהכרח נכון, ולא הייתי ממליצה לזוגיות לבנות את עצמה על הנחה לא שוויונית כזו…

… השאלות הספציפיות חשובות, אם כן, אבל במקביל, להניח, אלא במקרים מאוד יוצאי דופן, שהתשובה צריכה להיות כזו שתאפשר לשואלים לעשות שבת יחד, כל המשפחה, גם המשפחה המורחבת, ללא הלבנת פנים וללא ציפייה שאנשים מכל כיוון יוותרו על דברים שמאוד חשובים להם. וגם כאן אפשר לראות בשאלות הללו הזדמנות להעמקת הקשר, בין ההורים לילדיהם שבגרו ובנו משפחות משל עצמם. זו נק' המבט ממנה לדעתי מורה או מורת הלכה צריכים לצאת ממנה בבואם לסייע לזוגות מעורבים של דתיי הרצף, ועל השאלות ההלכתיות שעולות בחייהם."

קשרי ידידוּת וחברוּת רומנטית לפני הנישואין

הרבנית רחל קרן, ראשת בית המדרש במדרשת עין הנצי״ב:

"… אני רוצה לדבר על חברות, על קשרים רומנטיים בין בחור לבחורה, על קשרים של שני זרים שהופכים להיות בני זוג – בטרם ינשאו כדת משה וישראל. לדבר על קשר של חברות, רגשי, מעמיק ובעל משמעות גדולה לשני בני הזוג, שיוצר מצב של זוגיות כשאין מסגרת של נישואין. אני אדבר על הקשר הזה כרצוי ונכון ולכתחילה, במציאות שבה בני הזוג הם אנשים שונים – אבל לפחות לחלקו או לכולו יש לו עניין גדול בשמירת תורה ומצוות…

… כאשר יש לך חבר, את "בסדר". את בעמדה טובה חברתית בעיני המשפחה. "הסתדרת". והאמת היא שהרבה פעמים מיד יפעילו עליך לחץ, שאם כבר יש חבר, מה עם חתונה? אבל מצב גרוע בהרבה הוא מצב בו אין חבר/ה. בעצם, את חסרה בכך, משהו לא בסדר. וכשיש זה גם לא בסדר, כי יש כל מיני עמדות וציפיות שמיד מופעלות, נורמות שלא נותנות לצעוד צעד לבד, לבחון או לראות. מיד צריך להתמודד עם שאלות גדולות…

… אנחנו חיים בחברה תרבותית שמשדרת לנו כל הזמן מסרים מבלבלים מאוד. אחד מהם הוא שבתרבות שאנו צורכים, ספרותית בעיקר ע"ג מסכים, יש סטנדרטים כמעט מובנים מאליהם. למשל, הסטנדרט שיש תמונה מעוותת על מהי אהבה וזוגיות שצריכה מיד לבוא במימוש הקשר המיני. זה מבלבל את הצעירים ומקשה מאוד משום שיש איזה מודל שכשיש חבר או חברה, אז יש סוג של ציפיות ממנה, וזה מעלה שאלות ואתגרים רבים. איך שאני רואה את זה, המקום שלנו כמחנכים ואנשי תורה זה לא להגיד –מכאן אסור שיהיו חבר/ה. אלא להפך, להגיד – ראוי שיהיה לך חבר, ואנחנו יכולים לייצר לעצמנו מערכות של סטנדרטים אחרים…

… אני חושבת שמופעלים על זוגות חברים לחצים רבים מאוד. יש דה-לגיטימציה של חברות, ואני רוצה להגיד שחברות רומנטית היא לגיטימית לגמרי (ואולי יש מעשים ספציפיים שהם לגיטימיים יותר ופחות, אבל זה נכון בכל מערכת יחסים, לא רק זוגית). אני רוצה לדבר על לגיטימיות של קשר רומנטי, של אהבה, של בדיקת ההליכה המשותפת, של לראות במה אנחנו שותפים ובמה נותנים לכל אחד מקום, וזה אמיתי בעיני."

השלכות רפואיות של ביוץ לפני טבילה

הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ', מומחית ברפואת נשים, מכבי שירותי בריאות:

"…כמו בכל מצב רפואי או הלכתי, צריך לאבחן נכון כדי לטפל נכון. לפני שמכתירים סיטואציה כאי-פריון הלכתי חשוב לוודא שזה אכן המצב. הרבה נשים מחשבות את יום הביוץ שלהן לפי אורך המחזור החודשי: לימדו אותנו שהביוץ חל 14 יום לפני הווסת הבאה, אבל זו טעות מוחלטת. זה חישוב נוח כי זה ה'אמצע' של מחזור בן 28 ימים אבל זה לא נכון בממוצע וזה לא נכון לאישה הפרטית בכלל. כשעושים את החישובים האלה של 27 פחות 14 או 31 פחות 14, אי אפשר לאבחן ביוץ ובטח לא עבור האישה הפרטית, אלא יש לבדוק קודם ביוץ ע"י בדיקות פרטיות במקלות, אולטרסאונד, שמ"פ טבעית ודברים נוספות שיש בהן סימנים פיזיים וממשיים. אחרי כן, יש לוודא שאין בעיית פוריות אחרת שיכולה להסביר את אי הפוריות של הזוג…

…כדי שאי פריון יהיה על רקע הלכתי באופן מובהק, יש לוודא שאין בעיות אחרות, כמו שקורה בקרב הרבה זוגות שחלקם בכלל לא שומרים טהרת המשפחה. לכן עולה השאלה מתי לברר את הסיבות לאי פוריות. צריך לשים על השולחן את הדיון ההלכתי בשאלה – מתי לבצע בדיקת זרע? שזו שאלה שתמיד מעניינת בהקשר של טיפולי פוריות…  לחלק מהנשים שחשבו שיש ביוץ מוקדם התברר שקיימת בכלל בעיית זרע, שפתרונות כמו דחיית הביוץ או פתרונות הלכתיים בוודאי לא יפתרו. מצד שני, לפעמים ניתן לפטור את עיתוי הטבילה או הביוץ באמצעים פשוטים…"

איזונים נדרשים בשיח החינוכי

הרבנית ד"ר חנה פרידמן, מנהלת ״פלך״ תל-אביב:

"…היום אני עוסקת בחינוך תיכוני לבנות, תיכון פלך ת"א, וזה גורם לי לחשוב לא פעם על הזירה החינוכית ומה המהפכה הפמיניסטית והמודעות הרבה של נשות ההלכה גורמות בשדה ההוא, ועל האיזונים…

…בחינוך אנחנו פוגשים את האדם שעומד מולנו, והפדגוג לא רק מדבר את התודעה שלו אלא מנסה לראות גם את המקום של התלמיד, ומתוך כך לפעמים, מכל מיני סיבות, נדרש לכסות טפח או לגלות אחד ולכסות טפחיים, להביא את הדברים צעד אחר צעד. אני חושבת על זה לא מעט כאחת שמגיעות אליה נערות בגיל 11 ועוזבות בגיל 18, שזהו תהליך התבגרות משמעותי, ואני כאשת חינוך צריכה ללוות אותן בתהליך, גם כל אחת במקומה…

…הרב עמיטל אמר שצניעות היא לא לדבר כל כך על צניעות. לפעמים מרוב הרצון לעסוק בתכנים שהמודעות הפמיניסטית מעלה בצורה ביקורתית, אנחנו עוסקים בזה יותר מדי, ולא רק מהזווית הפמיניסטית אלא גם מהזווית השמרנית, ובעצם השיח הזה יש לפעמים משהו בוטה. בוגרות אולפנה זוכרות משפטים כמו "תחשבו מה חושב בחור כאשר הוא רואה אתכם" – שיחות אזהרה שרק הנכיחו בצורה לא נעימה את הדברים שבשמם דיברו על צניעות.

אני רוצה גם לדבר על הצורך באינטימיות: לפעמים רק כשעיניים פוגשות עיניים אפשר לפתוח את הלב ולדבר על נושאים מסוימים…

…בעולם של חינוך אנחנו לומדים להכיר שתפקידנו כמחנכים וכמורים הוא להעניק כלים ולא דווקא תוכן. העולם רחב, אנחנו לא יודעים באמת להכין את תלמידנו לעולם העתיד המשתנה, אבל ידע כמו: איך שואלים שאלה, איזו ביקורת להפעיל מול הקולות שסביבנו, איך מכשירים את הלב להיפתח וללמוד, מנין שואבים ידע? אלו הדברים שצריך להקנות בתיכון בעיני…"

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

מאמריהן של הדוברות בערב העיון, במגזין גלויה:

• בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
• "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – הרבנית דבורה עברון
• על קשרי חברות רומנטית וידידות לפני הנישואין – הרבנית רחל קרן
• חומרת עבירת אונס והטרדה מינית ביהדות – הרבנית רחל קרן
• אבחון וטיפול באי פריון הלכתי – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• הרהורי כלולות: מחשבות עם פרספקטיבה על הכניסה בברית הנישואין – הרבנית ד"ר חנה פרידמן

מאמרים נוספים להרחבה:

• למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• נשים כדוברות הלכה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
• אתיקה של סמכות רבנית בגלוי ובמחשכים – הרבנית שרה סגל-כץ
• אומנות בניית המשפחה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• קודם אישות ואז נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מצוות עונה: על מענה בתוך הזוגיות, לפי הרצון והצורך – הרבנית שרה סגל-כץ
• חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ

• שותפות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• זוגיות בלי שיפוטיות דתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• הקלות והחמרות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מתח זוגי בקיום הלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• האהבה מקלקלת את השורה, לעתים גם זה לטב עביד – הרבנית שרה סגל-כץ
• שנינו ביחד וכל אחד לחוד: הלכות נידה בזוג דתי-חילוני – הרבנית שרה סגל-כץ
• לעזוב את הדת בתוך הזוגיות – טלי רוזנבאום
• יש לך שאלה – הרבנית שלומית פיאמנטה
• ארבעה סוגי שאלות הלכתיות – אלישב רבינוביץ'
• עקרון הצניעות – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• נפגעות תקיפה מינית ועומק בדיקות בנידה – אלומה פלורסהיים דור

• מיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• בדעה צלולה: מוסיפים מידע, מוסיפים מזור? על מהפיכת המידע ועל ההטבה שהיא עשויה להביא לחיים האינטימיים – הרבנית שרה סגל-כץ
• כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
• שיח פנים-גברי בריא על מיניות – שולמית שפרבר
• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
• מיניות בריאה, להתחיל מבראשית – יחיעם שרלו

• להיות בית לעצמך – שרית מן
• רווקות או יחידאות – הרבנית שרה סגל-כץ
• זוגיות כמשימה, זוגיות כהזדמנות – עמרי שרת
• די עם ה"בקרוב אצלך" – אורלי שמחי-כהן
• שמירת נגיעה ברווקות מאוחרת – סיון דרשן
• הדרכה לקראת כלולות של זוג עם מערכת יחסים ותיקה – מעין רבינוביץ׳
• המרה רוחנית לא מדוברת – מרווקות לנישואים – הרבנית שרה סגל-כץ