מגזין גלויה שמח לארח את הרבנית רחל ריינפלד-וכטפוגל לשיחה על עשיה במרחב ההלכתי עם כלים מתחום הליווי הרוחני והנחיית קבוצות – על הדרך, היעדים והתקוות.

ספרי לנו קצת על עצמך.

נולדתי בארצות הברית ועליתי עם משפחתי כשהייתי בת עשר שנים. כיום אני מתגוררת ביישוב אלעזר עם אישי וילדינו.
במשך יותר מעשור למדתי בבתי מדרש שונים לנשים עד שהתיישבתי למשך חמש שנים בתוכנית ההלכה של בית מורשה אצל הרבנית ד״ר מיכל טיקוצ'נסקי. למורות הלכה ושם הוסמכתי. לצד לימוד תורה שתמיד היה אצלי במקום הראשון למדתי גם תוארראשון ושני (כלכלה ומנהל עסקים), תעודת הוראה, הכשרה בהנחיית קבוצות והכשרה כמלווה רוחנית (וכעת עומדת לקראת ההסמכמה).
כיום אני בתפקיד "רבנית אולפנה" באולפנת אמי"ת נגה בבית שמש ומנהלת את אתר "משיבת נפש" למענה על שאלות בהלכה על ידי רבניות ארגון "בית הלל".

איך הגעת למקום שלך היום, איך החלטת שאת רוצה להיות מורת הלכה?

ההחלטה שאני רוצה להיות מורת ההלכה לא היתה החלטה מודעת שהוביל אותי ללימודי ההלכה, אלא הגיעה אלי כתובנה כשנתיים אחרי שכבר התחלתי את לימודי ההלכה בהעמקה. הגעתי לתוכנית ההלכה (שהיתה "תכנית הלכה" ולא נקראה אז "..להכשרת מורות הלכה") כיוון שנמשכתי ללימודי הלכה ורציתי "אתגר חדש".
רק לאחר תקופה של לימוד הבנתי שזה לא רק מה שאני רוצה לעשות, אלא מה שאני חייבת לעשות. הבנתי שיש לי שליחות בתחום הזה ושיש צורך חיוני בנשים דוברות הלכה שיכולות לתת מענה הלכתי. הפנמתי שלהיות מורת הלכה זה יותר מחוייבות מאשר בחירה או רצון. כמובן שגם רציתי!

בשלב מסויים בלימודי ההלכה היתה לי תובנה שעבורי היתה משמעותית. הבנתי שכדי להיות שותפים בשיח התורני וכדי שנשים ייכללו בשיח הזה, יש חשיבות ביכולת לדבר את השפה ההלכתית דווקא. ברוך ה' כבר לא מעט שנים יש נשים מלמדות וכותבות תנ"ך, גמרא ומחשבת ברמה מרשימה. אך יחד עם זאת, השיח ביחס לשינויי הדור, לצרכים שעולים מן השטח, לליבטים של הקהילה הדתית – קורה ברובו בשפה ההלכתית. זה העצים בי את הרצון ללמוד את השפה ואף להביע אותה בכתב כיוון שהכתיבה נותנת נוכחות ברורה ועוצמתית יותר בתוך השיח הרבני של הדור. 

התבהר שלי שהדבר נכון עוד יותר ביחס לתפקיד רב בית הספר כאשר חלק מהתפקיד דורש לקיים שיחות אישיות, לפעמים אינטימיות, להיות מודל לאן אפשר לצמוח בלימוד תורה וכתובת נגישה. הבנתי שהתפקיד הזה נחוץ מאד באולפנות והיו מספר אולפנות שמינו נשים כאלו. נדלקתי מהרעיון הזה וחיפשתי להתקדם לתפקיד מעין זה.

האם יש תחנות בדרך שהיו משמעותיות עבורך?

לא פעם אמרתי לרבנית הנקין שכאשר תפתח תוכנית ללימוד הלכות שבת בהעמקה שאהיה הראשונה שארשם. שנים זה ההשתאות מלומדות ההלכה הלכה איתי עד שהתגלגלתי לתוכנית בבית מורשה (אשר בה למדתי בסופו של דבר גם הלכות נידה).

מהו ה"אני מאמינה" בעבודתך?

אני מאמינה בחשיבות להיות כתובת נגישה ורגישה לתיווך הלכה לכל דורשת ודורש. חשוב לי להיות נאמנה להלכה בכל מצב ויחד עם זאת לראות את האדם הייחודי שמולי עם צרכים משלו ולראות מה יש להלכה להגיד לו או לה בתוך המנעד הקיים. 

כיצד הרוחניות ממלאת את חייך, לצד התפקידים הרשמיים בחיי ההלכה?

עם התפקיד שלי אני מרגישה שמגיעה אחריות גדולה מאד. אני נשענת על התפילה והפניה לבורא עולם שיאיר את דרכי, שלא אכשל חלילה בדבר הלכה ושתמיד אגלה את הרגישות הנדרשת לכל אדם ולכל שאלה.
מעבר לכך, רוחניות עבורי היא התפתחות ולמידה מתמשכות. כשיש תקופות שהמשפחה או העבודה דורשים את תשומת ליבי באופן שאיני פנויה ללמידה אני מרגישה צמאון גדול שלא מרפה. לימוד תורה ולימוד בכלל מפיחים בי רוח שהיא ממש מים קרים על נפש עייפה. אני מוצאת בכל שבילי התורה שיח פנימי שמדבר אלי, אל השאלות והטרדות שלי.

האם בנוסף לפעילותך כדמות הלכתית יש עוד תחומים בהם את פועלת?

לאחרונה סיימתי הכשרה כמלווה רוחנית בעמותת קשובות ואני עומדת לפני ההסמכה לתפקיד. בשנתיים האחרונות עשיתי סטאז' בבית אבות ובבית חולים במחלקות סיעודי מורכב ושיקום. אני רואה קשר הדוק בין הליווי הרוחני (שאינו תחום דתי) לבין היותי רבנית. בליווי הרוחני למדתי איך ללוות אנשים במצבי מצוקה ומשבר, דבר שלעיתים רבות דמויות רבניות נדרשות אליו.

אני מתנדבת כבלנית ביישוב שלי וגם בתפקיד הזה אני מחברת בין הצורך להיות דמות הלכתית וגם דמות מכילה ונעימה אשר פוגשת נשים בנוקדת זמן שעלולה להיות רגישה עבורן.

 מהו לדעתך האתגר הגדול של הדור שלנו?

מעבר לקשר עם קהילה אני פוגשת את ההתמודדויות של הדור (ובעיקר הדור הצעיר ונערות) בעבודתי כרבנית אולפנה ובאתר משיבת נפש. אני רואה שהרוח הפוסט מודרנית שנושבת בעולם (ושהיום היא כבר פוסט פוסט מודרנית) שמביאה עימה הרבה ברכה, מביאה גם התמודדויות רבות בתחום התורני. למדנו ברוח הזמנים לא לקבל שום דבר כמות שהוא אלא שצריך לשאול, לחקור ובעיקר להתחבר אליו. יש ערך רב בשאלה, בחקירה ובחיבור בעולם התורה ובכלל, אך השאלה מה קורה כאשר לא מבינים. ההכרזה של עם ישראל "נעשה ונשמע" כבר אינה הנחת יסוד וכן הרעיון של קבלת עול מלכות שמים דרך ההלכה. בעקבות כך יש מי שמתיר לעצמו להזניח חלקים בתורה ובהלכה שאינם ברורים לו או שלא נוחים לו. אני מחכה לתנועת המטוטלת שתחזיר אותנו למקום טוב באמצע בו יש קבלת מחוייבות כערך עליון גם כאשר אני לא מתחברת, אך יחד עם זאת שאיפה וכמיהה לחיבור והבנה בכל חלק של התורה.

הנושא שאני מזהה כמאתגר במיוחד את הדור הזה הוא תחום שרק בשנים האחרונות נהיה לגיטימי לדבר עליו באופן גלוי והוא המיניות. שמירת ההלכה בתחומי המגע בין נשים וגברים, קשר מיני לפני הנישואין, איתגור הלכות נידה ושמירת מרחק לכשבועיים, מיניות חד-מינית ויחד ולצד אלו השאלה של חשיפת גוף האישה והאם וכיצד זה משפיע על היחס אליהם בהיבט מיני.

האתגר השני הוא הגדרת התא המשפחתי ויצירת תא משפחתי תורני והלכתי שאינו זה המתואר בבראשית פרק ב'. אנשים בוחנים מה שהיו הנחות יסוד עד עתה כגון האם אפשר להקים תא משפחתי ללא ילדים, האם אם יחידנית ובנה הם משפחה, כיצד נתייחס לשני אבות וילדיהם וכהנה רבות.

מהן התובנות שיש לך על הדור הצעיר היום – בגיל תיכון – ביחס לעולם הערכים שבתוכו צמחת?

הדור הצעיר הוא דור מדהים ומשמח אותי לעבוד עם נערות בגיל התיכון – עם כל האתגרים הכרוכים בעבודה עם מתבגרות. 

כשאני הייתי בגיל התיכון כל הסמינריונים שהשתתפתי בהם דרך האולפנה או תנועת הנוער היו סביב נושאים שבאמונה. במבט לאחור אני מבינה שהיינו נטועים חזק בעולם ההלכה והמרד ההלכתי היה משהו שולי בנוער. כיום, הדברים התהפכו – יש לצעירים היום אמונה מהממת! חיבור וקשר לקב"ה ואמונה מאד ברורה בקיומו ובאהבתו אותם. יחד עם זאת, עם השינוי בזמנים, המחוייבות ההלכתית מאד רופפת וכיום סמינריונים לנוער עוסקים בעיקר בנושא של מחוייבות לתורה ולהלכה. הקשר שבין אהבה לביטוי האהבה דרך מעשים ומחוייבות אינו מובן מאליו. התייסות לאתגר הזה הוא אחד התפקידים שלי ושל חבריי בתחום החינוך הדתי. 

מעבר לכך, החשיפה לעולם כולו בכף היד, לטוב אך בעיקר לרע שבו, מציב אתגר עצום עבור הנוער – אתגר שאני לא הכרתי בילדותי. חשיפה למיניות, לגירויים, לתכנים שלא מתאימים לנוער ולאג'נדות שונות ומשונות בעולם הרחב שמביא לעיתים למשברים והתמודדויות נפשיותואף לפעמים קשות מאד. יוצא לי הלב אל הנוער שלא יודע לתמרן בין כל התכנים האלו, להילחם במשיכה שבמסך ושיכולת ההתקשורת שלהם עם אחרים לעיתים נפגע. יש בי רצון עז לעטוף אותם, את ילדיי הפרטיים ותלמידותיי, בחזרה לתוך הצמר גפן (היחסי) של פעם ולחסוך מהם את ההתמודדויות. אך לחזור אחורה לא נוכל, אז אני במבט קדימה ביחד ומשתפת פעולה עם אנשי מקצוע כדי להבין כיצד להעניק לנוער כלים להתמודדות. 

האם יש לך צד מפתיע שלרוב אנשים לא מצפים לו מדמות הלכתית? תחביב מפתיע?

כשאני צריכה ממש לנקות את הראש ולתת לו לנוח מהתנועה המתמדת שלו, אני מציירת בשמן ויוצרת תכשיטים כתחביב.

מה התוכניות שלך קדימה? האם את מתכננת פרויקטים עתידיים?

יש לי חלום לפתוח את תחום הליווי הרוחני בקרב דמויות רבניות, לבנות הכשרה ייעודית ל"מלווים רבניים". כמו כן, אני מקווה להנחות קבוצות לשיח בנושא המוות כדי להתיידד עם הנושא במקום לפחד ממנו ולסלוד מהזכרתו.

מאמר ותפילה שכתבה הרבנית רחל ריינפלד-וכטפוגל במגזין גלויה:

• כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה: ליווי רוחני בגיל השלישי בעזרת ספר תהילים
• תפילת המלווה הרוחני

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
• נשים כדוברות הלכה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
• ארבעה סוגי שאלות הלכתיות – אלישב רבינוביץ'
• קולה של אישה מתפללת – ד"ר רבקה נריה בן שחר
• 'וספרה לה': טבילה ללא בלנית – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'

• כ-שרררר? מהו מקווה כשר להלכה – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• לקראת הטבילה הראשונה במקווה – הרבנית שרה סגל-כץ
• טבילה משלך: להפוך את הטבילה לבעלת משמעות אישית – הרבנית שרה סגל-כץ
• הבלנית קוים לדמותה – הרבנית שרה סגל-כץ
• גבולות האחריות של הבלנית – הרבנית נועה לאו והרב ד"ר בני לאו
• טבילה ללא בלנית (דיון מקוצר) – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• בלנית טובה דיה: לבחור להיות דולה של טבילה – הרבנית שרה סגל-כץ
• טבילה בחלוק מחמת בושה – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• האיסור ההלכתי לרחוץ אחרי טבילה – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי

• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מיניות בריאה – מבט תיאורטי – חננאל רוס
• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
• ֿמיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• על פורנוגרפיה, התמכרויות ושיח חינוכי – ד״ר יניב אפרתי
• כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
• שיח פנים-גברי בריא על מיניות – שולמית שפרבר
• מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ד"ר ירון שוורץ