תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים, מאת: ד״ר יעל לוין - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים

כ׳ בתשרי תשפ״ד 5.10.2023
קו מפריד גלויה

הצעה לפיוט גשם עדכני עבור חג שמיני עצרת, שחובר על-ידי ד״ר יעל לוין וכולל בתוכו תחינה על המים עבור הכלל בזכות קשר אימהות ישראל למים בכלל ואף למימי המקווה בעת הטבילה

נוסח הפיוט

אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

זְכֹר רֹאשׁ הָאִמָּהוֹת שֶׁטָּבְלָה לְטָהֳרָתָהּ בַּמַּיִם
בָּאָה לַחֲסוֹת בְּצֵל הַמְקָרֶה עַלִיּוֹתָיו בַּמַּיִם
מִלְּאָה אֶת הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם
בַּהֲלִיכָתָהּ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ עָבְרָה נְהָרוֹת מַיִם
בַּעֲבוּרָהּ אַל תִּמְנַע מָיִם

זְכֹר נְבִיאָה שֶׁהוֹרְתָה לַנָּשִׁים הִלְכוֹת טְבִילָה בַּמַּיִם
הִנְחִילָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּשׁוּלָה לְמַים
בִּזְכוּתָהּ הַבְּאֵר וּבִזְכוּתָהּ טְבִילַת נָשִׁים בַּמַּיִם
הִתְעַלְּתָה לְמַדְרֵגַת הָאֲנָשִׁים בְּשׁוֹרְרָהּ עַל הַמַּיִם
בְּצִדְקָתהּ חוֹן חַשְׁרַת מָיִם

זְכֹר מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁהָיְתָה זְהִירָה לְהִתְקַדֵּשׁ בַּמַּיִם
וְהִקְפִּידָה עַל הַדְלָקַת הַנֵּר וְלִישַׁת חַלָּה בַּמַּיִם
וַתִּתְחַנֶּן מָרוֹת בְּשִׁילֹה וְעַפְעַפֶּיהָ נָזְלוּ מָיִם
וַתִּפְקְדֶהָ בִּשְׁמוּאֵל וּבְבָנִים וּבְבָנוֹת אֲפִיקֵי מָיִם
בַּעֲבוּרָהּ אַל תִּמְנַע מָיִם

זְכֹר הַכַּלּוֹת בִּימֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים שֶׁהִטַּהֲרוּ בַּמַּיִם
וְהוּכְרְחוּ לְהִבָּעֵל לַהֶגְמוֹן תְּחִלָּה בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם
וַתִּמְרֹד בַּת מַתִּתְיָה בַּגְּזֵרָה וַיִּתְּכוּ שַׁאֲגָתָהּ כַמַּיִם
הוֹשַׁעְתָּן וַתַּמְתֵּק לָמוֹ הַדִּין וַתַּמְשֵׁן מִמַּיִם
בְּצִדְקָתָן חוֹן חַשְׁרַת מָיִם

זְכֹר כָּל נְשֵׁי יִשְרָאֵל הַטּוֹבְלוֹת בְּמִקְוֵה הַמַּיִם
כְּאִמָּהוֹת הָאֻמָּה שֶׁהִתְקַדְּשׁוּ וְהִטַּהֲרוּ בַּמַּיִם
לִבּוֹתֵיהֶן שׁוֹפְכוֹת הֵן אָז נִכְחֲךָ כַּמַּיִם
מְיַחֲלוֹת לִטְבוֹל בִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם בְּאֵר מָיִם
בַּעֲבוּרָן אַל תִּמְנַע מָיִם

זְכֹר כַּלָּה בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּטְהֲרָה בַּמַּיִם
עֶרֶב חֻפָּתָהּ נִשְׁפְּכוּ דְּמֵי נָאוָה אַפֶּלְבּוֹם כַּמַּיִם
עֵינֵי כָל יִשְֹרָאֵל יָרְדוּ עָלֶיהָ פַּלְגֵי מַיִם
תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ סַבּוּ וְאָפְפוּ מָיִם
בְּצִדְקָתָהּ חוֹן חַשְׁרַת מָיִם

תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים
 - מאת ד״ר תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים
 - מגזין גלויה
צילום: Les Argonautes

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

על הפיוט

בראשית שנת תשע"ט חיברתי נוסח חדש של תפילת גשם הכתוב בעיקרו של דבר בלשון המקרא וספרות חז"ל והנשען על מגוון מקורות מאוצרותינו. לרעיון של חיבור טקסט ליטורגי זה הגעתי בעקבות קטע שכתבה רחל ריינפלד וכטפוגל במוצאי שמחת תורה תשע"ט ולפיו ראוי להוסיף פיסקה בתפילת הגשם בנושא 'מי המקווה ושבזכות מסירות נפשן של נשים לאורך הדורות והיום' אפשר לבקש 'בעבורן אל תמנע מים'. בהתוודעי לדבריה אלה גיליתי עניין בחיבור יצירה ליטורגית בנושא זה, הן מתוקף העובדה שחיברתי זה כבר שורה של תפילות בנושאים שונים שהתקבלו ברבים, והן מאחר וחיברתי תפילות אחדות לטבילה. כך ניסחתי בחורף תשע"ב (2012) מחזור של שתי תפילות לטבילה: התפילה האחת היא 'תְּפִלָּה לָאִשָּׁה קֹדֶם טְבִילַת מִצְוָה' והשנייה 'תְּפִלָּה לָאִשָּׁה לְאַחַר טְבִילַת מִצְוָה' [יעל לוין, 'תפילות לטבילה', עתר ו (תשע"ג), עמ' 110–111; הנ"ל, תפילות לטבילה, ירושלים תשע"ד (חוברת הכוללת את נוסחאות התפילות וביאור מפורט ונרחב של המוטיבים המשוקעים בהן)] ובחורף תשע"ח (2018) ניסחתי את התפילה 'הריני מקשרת את נפשי, רוחי ונשמתי' [משיב הרוח סג (תשע"ח), עמ' 68–70].

בשבועיים שלאחר העלאת הצעתה של ריינפלד וכטפוגל יצרתי נוסח שלם של תפילת גשם – ולא בית תוספת אחד לפיוט המקורי, שמבנהו ערוך לפי התבנית המקורית של תפילת הגשם המסורתית. כך הנוסח החדש כולל שישה בתים בעלי ארבע שורות כל אחד, ובדומה לפיוט המקורי, בסוף כל אחת מהשורות מצוי שימוש במילה 'מָיִם' עם אותיות שימוש שונות המופיעות לפניה. אורך השורות בפיוט החדש זהה בקירוב לאורך השורות בנוסח המקורי. כל זה באופן שאפשר גם להצמיד לנוסח החדש את אותו הניגון, או את אותם הניגונים, ממש.
ביצירה הליטורגית החדשה חמש מתוך שש בתי הפיוט מוסבים על דמויות נשים ספציפיות, ואילו הבית החמישי מתייחס לכלל נשי ישראל הטובלות לטהרתן. בדומה לתפילת הגשם המסורתית, למחבר לא ידוע, הדמויות זוכות לכינויים רומזים מאפיינים; שרה מכונה לדוגמה 'רֹאשׁ הָאִמָּהוֹת'. הדמויות בפיוט הגשם המקורי הן אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן – או לפרשנות אחרת הכהן גדול, ושנים עשר שבטי ישראל (ראו מחזור סוכות שמיני עצרת ושמחת תורה – לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מהדורת גולדשמידט ופרנקל, עמ' 429–430). באשר לנוסח החדש, סדרן של הנשים הוא כלהלן: שרה אמנו, מרים הנביאה, חנה הנביאה, הכלות בימי החשמונאים שנאלצו להיבעל להגמון תחילה עד שבאה בתו בת מתתיה ומרדה בגזרה הרעה, כלל נשי ישראל הטובלות, ונאוה אפלבום שנרצחה ערב חתונתה בפיגוע בירושלים בשנת תשס"ג (2003).

הפיוט החדש לגשם חובר על ידי בהתאם למצאי הקיים של המקורות על נשים וטבילה. עם זאת, אפשר להצביע על שימוש במטבעות לשון אחדים הנמצאים בפיוט הגשם המסורתי. נסקור ביטויים אלה לפי סדר תפילת הגשם המסורתית. המילים 'פַּלְגֵי מַיִם' המופיעות בבית הראשון של הפיוט המסורתי, מוזכרות בבית האחרון של הנוסח החדש, אם כי במובן שונה לחלוטין. הביטוי 'מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם' מופיע פעמיים בפיוט המקורי, וצורתו הדומה 'בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם' מוזכרת פעם אחת. בפיוט פרי עטי נעשה שימוש יחיד בביטוי 'בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם' בבית על הנשים בימי החשמונאים. בפיוט המקורי מופיע בבית השני הביטוי 'לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם' ובבית האחרון מובא הביטוי 'נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם'. בנוסח תפילת הגשם פרי יצירתי נעשה שימוש בבית האחרון בהיגד 'נִשְׁפְּכוּ דְּמֵי נָאוָה אַפֶּלְבּוֹם כַּמַּיִם', ומבחינה זו מצוי אזכור של המוטיב הזה בבית האחרון בשני הפיוטים (וראו עוד להלן). בפיוט המסורתי מופיע בבית השני הביטוי 'לִשְׁפֹּךְ לֵב כַּמַּיִם', ובבית החמישי בפיוט פרי עטי אשר מוסב על כלל נשי ישראל הטובלות השתמשתי בביטוי הדומה לו 'לִבּוֹתֵיהֶן שׁוֹפְכוֹת הֵן אָז נִכְחֲךָ כַּמַּיִם'. בפיוט המקורי מופיע בבית השני הביטוי 'בְּאֵרוֹת מָיִם' ובבית השלישי מוזכר 'מִבְּאֵר מַיִם'. בפיוט הגשם החדש שחיברתי הסתייעתי במוטיב של 'בְּאֵר מַיִם' בשני הקשרים; בבית על מרים הנביאה המאזכר שהבאר הייתה בזכותה וכן בבית החמישי המתייחס לנשי ישראל הטובלות, ששם מובעת בשורה האחרונה המשאלה לטבול במי בארה של מרים הנביאה. הבית השלישי בנוסח המסורתי של תפילת הגשם מזכיר בפתיחתו 'זְכֹר טָעַן מַקְלוֹ וְעָבַר יַרְדֵּן מַיִם', ועשיתי שימוש בתפילת הגשם החדשה בבית הראשון המוסב על שרה אמנו במוטיב לפיה היא עברה נהרות בדרכה לארץ הקודש, בהתאם לנזכר במקורות. בבית החמישי של הפיוט המסורתי מצויה הידרשות לחמש טבילות של אהרן הכהן, או של הכהן הגדול, ותפילת הגשם החדשה מזכירה בכל אחד מהבתים את הנושא של טבילת נשים. בבית השישי בנוסח המסורתי מוזכר הביטוי 'שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרוֹרַת מַיִם' והידרשות דומה של המתקת הדין – מצויה בפיוט פרי עטי בבית המוסב על הכלות בימי החשמונאים שהשתחררו מהגזירה להיבעל להגמון תחילה. הבית האחרון של תפילת הגשם המסורתית מתייחסת לשנים עשר השבטים ולמעברם בים סוף, כמו שנאמר בתהילים קלו, יג: 'לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים', ומוזכר בשורות השלישית והרביעית של הבית: 'תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם. / תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מָיִם'. בפיוט החדש פרי עטי הקדשתי את הבית השישי כולו לנאוה אפלבום שנרצחה ערב חתונתה, לאחר שטבלה לטהרתה, והפיגוע שבו נספתה הוא בחזקת הדגמה ממשית של העניין. השורה האחרונה של הבית בנוסח החדש זהה, אם כי הוספתי לה את הפועל 'סַבּוּ', שהוא בעל משמעות נרדפת ורלוונטית לעניין.

תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים - ד״ר יעל לוין - מגזין גלויה
צילום: Jan-Willem

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

יצוין עוד כי אפשר להצביע על שימוש של תפילת הגשם החדשה במוטיבים אחדים המצויים בתפילות לטבילה פרי עטי. כך 'תְּפִלָּה לָאִשָּׁה קֹדֶם טְבִילַת מִצְוָה' מסתייעת בראשיתה במוטיב שלפיו האמהות טבלו לטהרתן: 'הֲרֵינִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִטְבֹּל טְבִילַת מִצְוָה בְּמֵימֵי מִקְוֵה הַטָּהֳרָה כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיתָנוּ וּכְשֵׁם שֶׁטָּבְלוּ לְטָהֳרָתָן אִמְּהוֹת הָאֻמָּה וּנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת'. בתפילת הגשם החדשה נעשה שימוש ברעיון זה הן בבית על שרה אמנו ששם נאמר בשורה הפותחת: 'זְכוֹר רֹאשׁ הָאִמָּהוֹת שֶׁטָּבְלָה לְטָהֳרָתָהּ בַּמַּיִם', וכן בבית החמישי שבו נזכר: 'זְכוֹר כָּל נְשֵׁי יִשְרָאֵל הַטּוֹבְלוֹת בְּמִקְוֵה הַמַּיִם / כְּאִמָּהוֹת הָאֻמָּה שֶׁהִתְקַדְּשׁוּ וְהִטַּהֲרוּ בַּמַּיִם'. כמו כן לקראת ראש הקטע האחרון ב'תְּפִלָּה לָאִשָּׁה קֹדֶם טְבִילַת מִצְוָה' מופיע המוטיב של הבעת תקווה לטבילה עתידית במי בארה של מרים הנביאה העתידה לעלות מתחת מפתן המקדש: '… וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לִטְבֹּל בְּמֵי בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם הַנְּבִיאָה, בְּאֵר הָעֲתִידָה לַעֲלוֹת וְלִנְבֹּעַ מִירוּשָׁלַיִם…'. בפיוט הגשם פרי עטי מוזכר בבית החמישי: 'מְיַחֲלוֹת לִטְבוֹל בִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם בְּאֵר מָיִם'.

כמו כן, התפילה פרי עטי 'הריני מקשרת את נפשי, רוחי ונשמתי' מעלה בתמציתיות שורה ארוכה של דמויות נשים לאורך הדורות, ובכלל זה ארבע האמהות, מרים הנביאה, חנה הנביאה, בת שבע, וכן גם בתו של מתתיה ונאוה אפלבום. נודעת חפיפה בסיסית בתכנים בין הדמויות המופיעים הן בתפילה זו והן בתפילת הגשם החדשה, אולם זו האחרונה מרחיבה את ההידרשות לנשים הללו וכן היא כתובה בסגנון הפיוט, מה שאין כן ב'הריני מקשרת את נפשי'.

ראוי להזכיר עוד כי בדורנו התחברו נוסחים חדשים אחדים של תפילות גשם המתייחדים לדמויות נשים מאמהות האומה, ונזכיר שניים מהם. כך לאה שקדיאל חיברה בשנת תשנ"ה פיוט גשם הכולל חמישה בתים, שכל אחד מהם מוקדש לדמות נשית אחרת; רבקה, רחל, בתיה, מרים, ואשת אבא חלקיה, ואילו הבית האחרון זהה ברובו לנוסח המסורתי אלא שקטע הפתיחה עבר שינוי: 'זְכוֹר שְׁבָטִים אֲחֵי-דִּינָה' במקום 'זְכוֹר שְׁנֵים עָשָֹר שְׁבָטִים'. תפילת הגשם שחיברה שקדיאל הייתה מיועדת במקורם של דברים עבור קבוצת תפילת הנשים בירוחם (ראו תפילת נשים, בעריכת עליזה לביא, מהדורה שנייה, תל אביב תשס"ו, עמ' 231–233). נוסח נוסף של תפילת גשם פורסם בידי רות גן קגן בערב סוכות תשס"ד, וכולל חמישה בתים המוסבים על שרה, רבקה, רחל, מרים ודבורה (ראו אתר הפיוט והתפילה). אין בנוסחים מאת שקדיאל וגן קגן התייחסות כלשהי לטבילת נשים. כמו כן אין נקודות השקה תוכניות בין פיוטה של גן קגן לבין הפיוט פרי עטי. בבית על מרים אשר בפיוטה של שקדיאל מאוזכרים המוטיבים של שירת מרים ובאר מרים. שני העניינים הללו נזכרים בצורה מובנת גם בפיוט פרי עטי, אולם מהיבטים אחרים לחלוטין. כך בפיוט של שקדיאל נאמר בנוגע לשירת מרים: 'בְּתֹף וּבְמָחוֹל הוֹצִיאָה הַנָּשִׁים לָשִׁיר לה' עַל נֵס הַמַּיִם', ואילו בפיוט פרי עטי מובא המוטיב לפיו מרים 'הִתְעַלְּתָה לְמַדְרֵגַת הָאֲנָשִׁים בְּשׁוֹרְרָהּ עַל הַמַּיִם'. בבית על מרים בפיוטה של שקדיאל מוזכרת השורה הבאה בעניין הבאר: 'בִּזְכוּתָהּ הָלְכָה בַּמִּדְבָּר עִם הָעָם אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּאֵר מָיִם'. לעומת זאת בפיוט פרי עטי מופיע הבאר בשני הקשרים: בבית על מרים מוזכר קצרות כי 'בִּזְכוּתָהּ הַבְּאֵר וּבִזְכוּתָהּ טְבִילַת נָשִׁים בַּמַּיִם', ובבית החמישי מוזכר בנוגע לנשי ישראל כי הן 'מְיַחֲלוֹת לִטְבוֹל בִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם בְּאֵר מָיִם'.

יש לציין עוד שאין מצויה חפיפה סגנונית כלשהי בין הפיוטים של שקדיאל וגן קגן לבין הנוסח החדש של תפילת הגשם פרי עטי.

בהקשר לנוסחי התפילות של שקדיאל וגן קגן, ראוי להזכיר כי רחל ריינפלד וכטפוגל, בהציעה לחבר בית תוספת לתפילת הגשם המסורתית אשר יידרש לנושא של טבילת נשים, לא הכירה יצירות אלה, ומכל מקום כפי שהזכרנו אין בהן כל הידרשות לטבילת נשים.

תפילת הגשם החדשה מיועדת להיאמר בשמחת תורה לאחר הנוסח המסורתי. למרות שהתפילה קשורה לענייני נשים, הרי שהיא לא מופנית כלפי ציבור הנשים בלבד. אלא מעצם היותה שעונה ברובה המכריע על מקורות תנ"כיים ומקורות ספרות חז"ל ומתייחסת לדמויות נשיות שראוי להעלותן על נס, מתאימה היא להיאמר לא פחות בידי גברים בתור תוספת והשלמה לפיוט המקורי. כמו כן אפשר לומר את התפילה גם ביחידות.

מראי מקום למקורות הפיוט

  • רֹאשׁ הָאִמָּהוֹת – שרה אמנו מכונה 'ראש לכל האמהות' במדרש בראשית רבתי, מהדורת אלבק, כג, א, עמ' 100–101. היא נתכנתה 'עיקר האמהות' בבמדבר רבה, יד, יא, דפוס ווילנא, סב ע"א. אברהם עצמו מכונה 'ראש לאבות' בבראשית רבה, נט, ו, מהדורת תיאודור-אלבק, עמ' 635, בחילופי הנוסחאות.
  • שֶׁטָּבְלָה לְטָהֳרָתָהּ בַּמַּיִם – על ארבע האמהות ששמרו נידה ראו ברייתא דמסכת נדה, בתוך: תוספתא עתיקתא, מהדורת חיים מאיר הורוויץ הלוי, פראנקפורט על נהר מיין תר"ן, ב, ו, עמ' 19; ג, ב, עמ' 24–25.
  • בָּאָה לַחֲסוֹת בְּצֵל הַמְקָרֶה עַלִיּוֹתָיו בַּמַּיִם – הביטוי 'לחסות תחת כנפי השכינה' מוסב על אברהם בפסיקתא רבתי, מהדורת איש שלום, יהודה וישראל, מה ע"א (וראו אף ספרי דברים, ואתחנן, פיסקא לב, מהדורת פינקלשטין, עמ' 54), ואנו מוצאים ששרה הייתה מקיימת מצוות כאברהם (מדרש חדש על התורה, מהדורת וכמן, עמ' 11) והייתה שקולה לאברהם בצדקה ובגמילות חסדים (מדרשי אשת חיל, מהדורת לוין, עמ' 96–97).
  • הַמְקָרֶה עַלִיּוֹתָיו בַּמַּיִם – על פי תהילים קד, ג:  'הַמְקָרֶה בַמַּיִם עַלִיּוֹתָיו'.
  • מִלְּאָה אֶת הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם – על פי ישעיהו יא, ט: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים', ובהתאם לדרשה לכתוב 'וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן' (בראשית יב, ה) המוסבת על אברהם שהיה מגייר את האנשים ועל שרה שהייתה מגיירת את הנשים (בראשית רבה, לט, יד, מהדורת תיאודור-אלבק, עמ' 379 ומקבילות). 
  • בַּהֲלִיכָתָהּ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ עָבְרָה נְהָרוֹת מַיִם – אפשר לקשור את המוטיב לפיו שרה עברה נהרות בדרכה לארץ עם הנאמר על אודות אברהם 'וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר' (יהושע כד, ג), ומבחינה לשונית אפשר לראות את מקור הקטע במילים 'עִבְרִי נְהָרוֹת' (ישעיהו מז, ב). יצוין כי במדרש אשת חיל על שרה שבאגדת בראשית (לד, מהדורת בובר, עמ' 67) מוזכרת ביאתה לארץ בתור דימוי לאדם השט בספינה: '"היתה כאניות סוחר" (משלי לא, יד), שהיתה בעבר הנהר ובאת לה לארץ כנען'. והשוו עם המקבילה בתנחומא מהדורת בובר, חיי שרה, ג, עמ' 117: '"היתה כאניות סוחר", שהיתה מטלטלת ממקום למקום וממדינה למדינה, כספינה הזאת ההולכת ממקום למקום בים'. אזכור מפורש של מעבר בנהר בירידתם של אברם ושרי למצרים מצוי במקורות מדרשיים שונים, לרבות מדרש אגדה, בראשית יב, יא, מהדורת בובר, עמ' 27.
  • נְבִיאָה – כינוי למרים הנביאה, בין היתר בפיוטו של רבי אלעזר הקליר להושענא רבה 'לְמַעַן תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו', בבית שנתייחד לה הפותח בשורה 'לְמַעַן נְבִיאָה מְחוֹלַת מַחֲנָיִם'. ראו בהרחבה יעל לוין, '"לְמַעַן נְבִיאָה מְחוֹלַת מַחֲנָיִם" – מרים בפיוטי סוכות ובהושענות', ידע עם לד-לה (תשס"ט), עמ' 63–73.
  • שֶׁהוֹרְתָה לַנָּשִׁים הִלְכוֹת טְבִילָה בַּמַּיִם – ראו ספרי זוטא, יב, יב, מהדורת הורוביץ, עמ' 277: '"ויאכל חצי בשרו", מגיד [שהיא חציינו היית] שהיא היתה מלמדת הנשים ואנחנו מלמדין את האנשים מכאן היה ר' אלעזר ביר' שמעון אומר צריך אדם להיות מושל בשל עצמו משל אחרים'. 
  • הִנְחִילָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַמְּשׁוּלָה לְמַים – על מרים כאחת ממנחילות התורה ראו יעל לוין כ"ץ, 'הוראת התורה על ידי מרים', הצופה, ט"ז במרחשוון תשס"ב, 2 בנובמבר 2001, סופרים וספרים, עמ' 11–12.
  • בִּזְכוּתָהּ הַבְּאֵר – ראו בין היתר תוספתא, מהדורת ליברמן, סוטה, כ"י ווינא וערפורט, יא, 1–2, עמ' 217; שם, כ"י ווינא, יא, 8, עמ' 220; שם, כ"י ערפורט, יא, 10, עמ' 220–221. 
  • בִּזְכוּתָהּ הַבְּאֵר וּבִזְכוּתָהּ טְבִילַת נָשִׁים בַּמַּיִם – ראו ספר הרמזים לרבינו יואל על התורה, חלק שני, ויקרא-במדבר-דברים, בני-ברק [תשס"א], במדבר, כ, ב, עמ' קנח; טעמי מסורת המקרא לר' יהודה החסיד, מהדורת לנגה, ירושלים תשמ"ט, במדבר כ(1), עמ' 59; יעל לוין, תפילות לטבילה, ירושלים תשע"ד, עמ' 22.
  • הִתְעַלְּתָה לְמַדְרֵגַת הָאֲנָשִׁים בְּשׁוֹרְרָהּ עַל הַמַּיִם – ראו בין היתר כלי יקר: 'שעל הים באו הנשים למדריגת האנשים בהשגת הנבוא'[ה]… וכן לעתיד נאמר "נקיבה תסובב גבר"' (ירמיהו לא, כא) (ר' שלמה אפרים לונטשיץ, כלי יקר, לובלין שס"ב, נח ע"ב).  וראו יעל לוין, '"ויעש להם בתים" – כשהתנ"ך מדבר לנשים כמו לגברים', אתר כיפה, כ"א בטבת התשע"ז, 19 בינואר 2017.
  • מִתְפַּלֶּלֶת – כינוי לחנה הנביאה על פי מילות פתיחת שירתה 'וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה' (שמואל א' ב, א). תיאור חנה כמתפללת מוזכר על אודותיה פעמים אחדות. ראו שם א, י, יב, כז, וכן נלמדו מפרשתה הלכות תפילה [ראו בהרחבה יעל לוין, '"ותתפלל חנה": על פרשת חנה ותפילתה בליטורגייה', מסכת ד (תשס"ו), עמ' 81–111].
  • שֶׁהָיְתָה זְהִירָה…וְלִישַׁת חַלָּה בַּמַּיִם – על חנה שהייתה זהירה בחלה, בנידה ובהדלקת הנר ראו פסיקתא רבתי, כי פקד ה' את חנה, מהדורת איש שלום, קעט ע"ב–קפ ע"א.
  • וַתִּתְחַנֶּן מָרוֹת בְּשִׁילֹה – ראו שמואל א', פרק א. 
  • וַתִּתְחַנֶּן – מילה זו אינה מופיעה בפרשת חנה, אולם הוא מבטא את שורש שמה. 
  • מָרוֹת – על פי הנאמר 'וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ' (שמואל א' א, י).
  • וְעַפְעַפֶּיהָ נָזְלוּ מָיִם – על פי 'וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם' (ירמיהו ט, יז).
  • וַתִּפְקְדֶהָ בִּשְׁמוּאֵל וּבְבָנִים וּבְבָנוֹת – ראו שמואל א' א, כ; ב, ה, כא. 
  • אֲפִיקֵי מָיִם – ראו שיר השירים ה, יב: 'עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת'. וכן ראו תהילים מב, ב.
  • הַכַּלּוֹת בִּימֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים – ראו 'מדרש לחנוכה (נוסחא ג')', בית המדרש, חדר ו, עמ' 2–3. וראו עוד נוסח בית תוספת ל'מעוז צור' פרי עטי על בתו של מתתיה (יעל לוין, 'תוספת ל"מעוז צור": על בתו של מתתיהו', אתר כיפה, י"ב בכסלו תשע"ח, 30 בנובמבר 2017). 
  • בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם – ראו תהילים סו, יב: 'הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה'.
  • וַיִּתְּכוּ שַׁאֲגָתָהּ כַמַּיִם – עיינו איוב ג, כד: 'כִּי לִפְנֵי לַחְמִי אַנְחָתִי תָבֹא וַיִּתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי'. וראו רש"י על אתר.
  • הוֹשַׁעְתָּן וַתַּמְתֵּק לָמוֹ הַדִּין וַתַּמְשֵׁן מִמַּיִם – ראו שמואל ב' כב, יז: 'יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים', וכן שמות טו, כה: 'וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם'.
  • כָּל נְשֵׁי יִשְרָאֵל…כְּאִמָּהוֹת הָאֻמָּה…בַּמַּיִם – על ארבע האמהות שטבלו לטהרתן ראו לעיל המקורות לקטע 'שֶׁטָּבְלָה לְטָהֳרָתָהּ בַּמַּיִם'.
  • לִבּוֹתֵיהֶן שׁוֹפְכוֹת הֵן אָז נִכְחֲךָ כַּמַּיִם – בהתאם למנהגן של הנשים להתפלל בשעת הטבילה ועל פי הנאמר באיכה ב, יט: 'שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה".
  • מְיַחֲלוֹת לִטְבוֹל בִּבְאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם בְּאֵר מָיִם – על עלייתה העתידית של באר מרים מתחת מפתן המקדש ראו 'סדר ארקים', בתוך: כבוד חופה, מהדורת ח"מ הורוויץ הלוי, Frankfurt a. M. 1888, עמ' 20. וראו עוד יעל לוין, תפילות לטבילה, ירושלים תשע"ד, עמ' 7, 20–22. 
  • כַּלָּה בְּעִיר הַקֹּדֶש…נָאוָה אַפֶּלְבּוֹם כַּמַּיִם – נאוה אלפבום נהרגה ערב חתונתה בפיגוע ב-9 בספטמבר 2003, אור לי"ג באלול תשס"ג. ראו הערכים 'הפיגוע בקפה הלל' ו'דוד אפלבום' בוויקיפדיה. 
  • עֵינֵי כָל יִשְֹרָאֵל יָרְדוּ עָלֶיהָ פַּלְגֵי מַיִם – ראו איכה ג, מח: 'פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמי'. ועיינו עוד תהילים קיט, קלו.
  • תֵּפֶן, כִּי נַפְשֵׁנוּ סַבּוּ וְאָפְפוּ מָיִם – משפט זה מיוסד על השורה האחרונה של הבית האחרון בנוסח המסורתי של תפילת גשם, שמקורו בנאמר ביונה ב, ו: 'אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ', בתוספת הפועל 'סַבּוּ' בהתאם לנאמר בתהילים פח, יח: 'סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד'.

הרישום הביבליוגרפי: יעל לוין, "תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים", אתר כיפה, יום חמישי, י"ח בתשרי תש"ף, 17 באוקטובר 2019 © כל הזכויות שמורות ליעל לוין

תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים - ד״ר יעל לוין - מגזין גלויה
צילום: Inge Maria

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

לקריאה נוספת על 

בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מן המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. פרסמה מחקרים ועיונים הנסבים בעיקר על היבטים שונים של האישה ביהדות, וכן חיברה שורה של תפילות שהתקבלו ברבים.

פוסטים נוספים מאת ד״ר יעל לוין

י"ט בניסן תש"ף 13.4.2020
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
ד"ר יעל לוין מציעה לומר בשביעי של פסח הקרוב "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לעילוי נשמות קורבנות מגפת הקורונה
י"ד בשבט תש"ף 9.2.2020
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
אַחֲיוֹתֵינוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנוֹת בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה – הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶן, וְיוֹצִיאֵן מִצָּרָה לִרְוָחָה וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
י״ב בניסן תשפ״א 25.3.2021
גלויה מארחת
ד״ר יעל לוין
ד״ר יעל לוין ניסחה תפילה מיוחדת לליל הסדר שיש בה הודיה על החסד שבורא עולם עשה עמנו בהקשר לחיסונים נגד הקורונה, וכן בקשה לישועה ולהמשך מיגור המחלה
ה' בכסלו תש"ף 3.12.2019
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
שֶׁתַּמְצִיא לִי בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַמְּרֻבִּים אֶת בַּת-זוּגִי הָרְאוּיָה לִי,
כ"ד בכסלו תשפ"א 10.12.2020
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
בפיוט מעוז צור שרים על צרות הגלויות. לאור מצב הקורונה ד"ר יעל לוין מציעה הוספה של בית על סיום המגיפה.
ד׳ בתשרי תשפ״א 22.9.2020
גלויה מארחת
ד"ר יעל לוין
על רקע מקרי אונס של ילדות, נערות ונשים שאנו מתוודעים אליהם כפעם לפעם, יעל לוין שבה ומציגה את התפילה לאישה שנאנסה שחיברה

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם