ראיון גלוי עיניים עם הרבנית קרן מילר ג'קסון על אתגרי חינוכיים ועל הדור הצעיר, על מפגשים בין עולמות ועל זהויות דתיות מגוונות
גשר בין עולמות
"עשיתי עלייה פעמיים". לא הרבה נשים ואנשים יכולים לומר משפט כזה. הרבנית קרן מילר-ג'קסון מרעננה יכולה. כמי שגדלה בריברדייל בניו יורק, היא עלתה לראשונה מיד לאחר סיום התואר הראשון. כאן בישראל, היא פגשה בחור בריטי, דיוויד, שלימים תינשא לו, ויחד יביאו לעולם חמישה ילדים. בעלייתה השניה לישראל, בשנת 2005, הרבנית קרן כבר אמא למשפחה צעירה ומתרחבת.
הרבנית קרן היא בעלת תואר שני מוסמך בתלמוד ומדרש מאוניברסיטת ניו יורק ובוגרת התוכנית למשיבות הלכה מבית מתן השרון ברעננה. "במסגרת התוכנית למדנו במשך שש שנים ונבחנו בבחינות הרבנות השונות בנושאי נידה, אבלות, שבת ואיסור והיתר (הלכות כשרות)". בנוסף, היא למדה במדרשת לינדנבאום ובבית המדרש 'דרישה' בניו יורק.
חלק משמעותי ב"אני מאמינה" של הרבנית קרן קשור ביכולת המופלאה שלה לבנות גשרים ולעיתים לשמש בעצמה כגשר בין חלקים שונים בחברה.
"תמיד ראיתי בעצמי מגשרת בין עולמות שונים", היא מספרת ומבקשת לתאר שלושה מאלו הכרוכים בחייה. "כמי שבילתה שנים לא מעטות בבית המדרש מחד ובאקדמיה מאידך, אני מרגישה שהשילוב בין הפריזמות השונות האלה, והלימוד שמשלב בין הדיוק האקדמי להשראה של בית המדרש, הוא חשוב ומעשיר על מנת ליצור תמונה מלאה ובריאה יותר של העולם".
בעיני השימור של הדיאלוג הזה בין החלקים השונים והזרמים השונים הוא אולי שינוי קטן, אבל קריטי על מנת לראות גם את המשותף בינינו ולא רק את השונה והמפריד"
הרבנית קרן מבקשת לגשר גם בין עולם לימוד התורה לבין הזירה האקטיביסטית. כאשר התורה נשארת רק בין כותלי בית המדרש, היא אומרת, החוויה הדתית לא יכולה לבוא לידי ביטוי במלואה והיא חסרה. אנשים צריכים לפגוש בתורה בסביבה הטבעית שלהם, והמפגש הזה צריך להוות השראה עבורם לבנות עולם שהוא טוב יותר. "זה מה שהביא אותי לרצון העמוק לגשר בין ההלכה ופמיניזם. רציתי לגרום ליותר נשים ונערות להרגיש שגם להן יש חלק בתורה ובלימודה".
הגשר השלישי קשור בזהות שלה כעולה ותיקה. "הזהות הישראלית שלי אינה מושלמת", היא מסבירה, "השורשים של המשפחה שלי בחלקם עדיין נטועים בארצות הברית ובישראל. להיות ישראלית ובו בעת זרה, מלמד אותי ומאפשר לי להתייחס למורכבות שקיימת אצל לא מעט אנשים בישראל וספציפית אל התלמידים והתלמידות שלי".
מה בתהליך הלימוד גרם לך ללמוד ולהבין משהו על העולם, או על עצמך?
"בשנה האחרונה לימדתי שיעור על אגדות התלמוד במתן השרון ברעננה. אחרי שנים רבות של לימוד הלכה, זו היתה חוויה מרגשת עבורי לחזור לסיפורים ביוגרפיים של החכמים". אותן אגדות תלמודיות, היא מסבירה, עוסקות בשאלות פילוסופיות גדולות שהעסיקו את החכמים לאורך ההיסטוריה, ומעסיקות אותנו גם כיום, המגוון של הנושאים הוא מרשים, משאלת קיומו של הסבל האנושי בעולם, כבוד בין בני אדם, מה מאפיין מנהיג טוב, ומה הוא האיזון הנכון בין לימוד תורה לבין עיסוקים אחרים מחוץ לבית המדרש והמשפחה".
"הדבר המשמעותי בעיני בסיפורים האישיים הללו של חז"ל, היא היכולת שלהם להרהר במעשיהם שלהם", הרבנית קרן ממשיכה, "יש פה ממש דוגמא אישית של איך ללמוד מטעויות שעושים בחיים ולשפר את דרכינו".
דור הZ – הדור האותנטי
העולם כיום מלא אתגרים, אך הרבנית קרן מבקשת להתייחס לאתגר גדול העומד בפני דור הZ (אנשים שנולדו ויוולדו בין השנים 2005-2025 – ס.ל.י.).
"הדור הזה מחפש את האותנטיות. זה כבר לא מספיק לאנשים ונשים צעירים ללכת לבית הכנסת כי זה מה שעושים, כי ההורים שלהם הולכים לבית הכנסת. הם אינם מקבלים כמובן מאליו דברים שאנשים עשו בעבר כי ככה עושים. הם רוצים להיות שותפים אקטיבים שבוחרים לחיות חיי תורה ומצוות. עבורנו, כנשות ואנשי חינוך, זה האתגר הגדול. להיות קשובים לצורך של הדור הזה, ולמצוא דרכים להעניק משמעות וכנות גם על העשיה אבל גם על האתגרים שבה".
אחד הדברים שמעסיקים אותי, הוא האופן שבו אנו מעניקות לאותן נערות בטחון בזהות הדתית שלהן ובהפגנתה, במסגרת ההלכה, ככל שניתן"
כאשה שעוסקת במפגש בין עולם ההלכה, הנשיות והזוגיות, במה כדאי וחשוב לעשות שינוי ותיקון?
"על אף שאני משיבה לשאלות מנשים בגילאים שונים, אני מוצאת את עצמי לאחרונה משיבה לא מעט לנשים לקראת גיל המעבר ונשים בגיל המעבר עצמו", היא משתפת. "נשים בשלב זה עסוקות מאוד בהשלכות ההלכתיות של שימוש בהתקן הורמונלי כגון המירנה. אחד הפסקים האחרונים שפורסמו כללו הנחיות לגבי האופן בו יש לבחון כתמים, מאחר וההכתמות כתוצאה מההתקן הן לא סדירות. ההנחיות הללו יכולות להוביל למציאות שבה בני זוג לא נאסרים כלל במשך חודשים ואפילו שנים. במציאות כזו ישנם יתרונות רבים אבל גם חסרונות. עבור חלק מהזוגות, ההרחקות הכפויות שנוצרות בעקבות שמירה על הלכות טהרה תורמות לקשר הזוגי, ויש צורך לעסוק בנושא בצורה פתוחה בהתאמה לבני הזוג".
"באופן כללי, נראה לי שבשלב הזה של החיים, אחרי לא מעט שנות נישואין, האתגר הזה מאפשר גם הזדמנות. הרבה הורים מתמודדים עם אתגרים שונים בחיי הילדים שלהם, ברמה הנפשית, הלימודית, השפעת המסכים על חיי הילדים ועוד. התמודדויות אלו מוסיפות לא מעט מתח לחיים הזוגיים. חשוב בעיניי שההנהגה הדתית יתנו מקום לשיח על האתגרים האלה, ועל המשקל שהם מוסיפים על הזוגיות. ההנהגה הדתית יותר רגישה כיום כלפי הנושאים הללו. וראוי שזה יופגן יותר כלפי חוץ".
אילו שינויים משמעותיים צריך לקדם בחינוך בעולם הדתי לדעתך?
"אני חושבת שיש שני נושאים עיקריים שקרובים לליבי בנושא הזה: הראשון הוא העצמה של נערות בתחומים שונים: מהוראת תלמוד והלכה לנערות – דבר שאינו רווח עדיין ברוב בתי הספר בישראל. העובדה שהבת שלי עשתה בגרות בגמרא בבית הספר שלה, היא דבר נפלא בעיני", היא משתפת. "אבל זו לא הייתה חובה, ורק שלוש בנות בחרו במסלול הזה".
גם בעולם התפילה היא מרגישה שיש הרבה מה לעשות. "נערות רבות אינן מרגישות חלק מהתפילה, ובטח שלא יעיזו להתנדב לומר דבר תורה בציבור, גם בקהילה שאני חברה בה. אחד הדברים שמעסיקים אותי, הוא האופן שבו אנו מעניקות לאותן נערות בטחון בזהות הדתית שלהן ובהפגנתה, במסגרת ההלכה, ככל שניתן".
הנושא השני שמעסיק את הרבנית קרן הוא האתגר בשימור דיאלוג ושיח עם אנשים ששונים מאיתנו. "לאורך החיים אנו נפגשות עם אנשים ונשים מרקעים שונים בעבודה, בלימודים, בכל מיני מקומות. אבל למרות המפגשים האלה, אנחנו עדיין נשארות ונשארים בעיקר בשבטים שלנו. בזמן לימודי בקולג'", היא נזכרת, עבדתי בארגון יהודי פלורליסטי יחד עם גברים ונשים שהפכו להיות מנהיגים בזרמים השונים של העולם היהודי, ואני עדיין בקשר קרוב מאוד עם רבה רקונסטרוקטיבסטית מארצות הברית. אנחנו מדברות, אנחנו מתווכחות, והשהות אחת במחיצת השניה משפיעה עלינו לטובה, בעיקר בהבנת האחרת, גם כשלא מסכימות".
"זו התשובה לקיטוב הקיצוני שאליו מתקדם העולם היהודי לצערנו", ממשיכה הרבנית קרן. "עולם שבו יותר ויותר יהודים לא אורתודוקסים מרגישים ניכור מהיהדות בכלל ומישראל בפרט. בעיני השימור של הדיאלוג הזה בין החלקים השונים והזרמים השונים הוא אולי שינוי קטן, אבל קריטי על מנת לראות גם את המשותף בינינו ולא רק את השונה והמפריד".
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
ממי את שואבת השראה?
"ישנן דמויות רבות כל כך שהיריעה קצרה מלהזכיר את כולם", היא אומרת בחיוך.
"היתה לי הזכות לגדול בקהילה מאוד מיוחדת, בריברדייל בניו יורק, בה נחשפתי לדמויות ממלאות השראה שהשפיעו עליי. גדלתי בקהילה של הרב אבי וייס, שהקדיש את חייו לקרב אנשים ליהדות, לציונות ולאקטיביזם יהודי. התרומה אולי הכי בולטת שלו היא במציאת דרכים לשיתוף נשים בעולם היהודי בכלל ובלימוד התורה וההלכה בפרט".
"עולם שבו יותר ויותר יהודים לא אורתודוקסים מרגישים ניכור מהיהדות בכלל ומישראל בפרט. בעיני השימור של הדיאלוג הזה בין החלקים השונים והזרמים השונים הוא אולי שינוי קטן, אבל קריטי על מנת לראות גם את המשותף בינינו ולא רק את השונה והמפריד".
"זוג נוסף שהשפיע עליי רבות היו בלו והרב ייץ גרינברג. הם מבחינתי כוח חיובי ואופטימי שפועלים לקידום העולם. ברמה האישית הם השפיעו עליי לא מעט ועודדו אותי לקחת חלק בהזדמנויות להנהגה שנקרו בדרכי מגיל צעיר ועד היום".
"בישראל, פגשתי לראשונה את הרבנית אשרה קורן (ראשת ומייסדת מתן השרון ברעננה – ס.ל.י.) שהיתה אם הבית שלי במכון גולד. הרבנית אשרה היא אשת חזון באותה מידה שהיא אשת מעשה", היא מספרת. "היא מנטורית, חברה ושותפה לשבירת לא מעט תקרות זכוכית בעולם לימוד התורה וההנהגה הדתית של נשים בישראל".
"למדתי מנשים ואנשים רבים כל כך – מהרבנית מלכה בינה (ראשת ומייסדת רשת מתן – ס.ל.י), מהרב חיים ברוונדר, הרבנית חנה הנקין והרב דיוויד סילבר. מעבר ללימוד תורה ודרך ארץ, למדתי מהם על מחויבות ואומץ ואני מוקירה להם המון טובה שהיו שותפים ליצירת עולם שמאפשר לי לעשות את הדברים שאני עושה כיום".
"וכמובן הבית", היא מסכמת. "בלי תמיכה של חברים, ובוודאי בלי התמיכה, העידוד ו"הגב" שקיבלתי מדיוויד והילדים, זה לא היה קורה".
רבנית רבת פעלים
הנוכחות של הרבנית קרן מורגשת כמעט בכל פלטפורמה וזירה בה מתקיים כיום לימוד תורה: היא מלמדת תלמוד, הלכה ומדרש במתן השרון; היא כתבה בפרויקט "שאלה", מיזם השבת ההלכה של מורות ההלכה של מתן; היא משיבה לשאלות הלכתיות של נשים, בעיקר מאזור רעננה והשרון; מגישה את הפודקאסט באנגלית של מרכז עדן – “Women & Wellbeing”. היא בעלת טור בTimes of Israel, ואת דבר התורה השבועי שלה, Power Parsha, תוכלו למצוא ברשתות החברתיות, או לקבל ישירות לנייד שלכם בקבוצת הוואטסאפ שלה.
בנוסף לכל אלו, הרבנית קרן ייסדה את יוזמת "כיוון לשירות", תוכנית קהילתית המדריכה ומעניקה מידע לנשים צעירות דתיות לפני שירות צבאי או לאומי. בעבר לימדה ב-London School of Jewish Studies באנגליה, ואף היתה שותפה לפיתוח התוכן במסגרת Lookstein Virtual Jewish Academy. היא חברה בארגון רבניות ורבני בית הלל, ומשמשת מזה מספר שנים חברה בועד המנהל של ארגון קולך.
לאחרונה, היא החלה במסע חדש ומרתק עם הצטרפותה לתוכנית "כתבוני" של מתן בשיתוף עם הוצאת ספרים קורן. במסגרת היוזמה, העמיתות בתוכנית עוסקות בכתיבת ספרות תורנית והלכתית עיונית פרי עטן. ספרה העתידי של הרבנית קרן יעסוק במדרש ובאגדות במסכת ברכות. "הנושאים והניתוחים שיכללו בספרה, יהיו רלוונטים למחוייבות ולפרקטיקות יהודיות של ימינו".
ומה הלאה? את פותחת טיקטוק?
"לא נראה לי", היא צוחקת. "צריך להשאיר משהו גם לדור הבא".
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- נשים כדוברות הלכה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
- בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
- מאמרה של הרבנית שרה סגל-כץ על נשים המשיבות בהלכה – מקור ראשון, מוסף שבת – 17.7.2020– הרבנית שרה סגל-כץ
- יש לך שאלה – הרבנית שלומית פיאמנטה
- ארבעה סוגי שאלות הלכתיות – אלישב רבינוביץ'
- אתיקה של סמכות רבנית בגלוי ובמחשכים – הרבנית שרה סגל-כץ
- "אצלנו נשים אינן מספידות" – המאבק נגד הדרת נשים בבתי העלמין – טו״ר רבקה לוביץ
- "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
- תנועות הגוף הנשי והלכות צניעות – תניה רגב
- קולה של אשה מתפללת – ד"ר רבקה נריה בן שחר
- וּלְדִינָה אָמַר: כרטיס קריאה לאישה העולה לתורה– הרב[נית] לאה שקדיאל
- בנחת רוח: בית תפילה יקרא לכל המתפללות והמתפללים– נורית יעקבס-ינון
המלצות לקריאת שירים על פמיניזם, תורה והלכה במגזין גלויה:
- בת חכמה – הרבנית שרה סגל-כץ
- במניין המשתף – אסתר שקלים
- מי שענה לאמהות – ד"ר יעל לוין
- מותרים – דעאל רודריגז גארסיה
- כטוב בעיניך – אילה גליק מגיד
- טבילה – ד"ר רות קרא איוונוב-קניאל
המלצות לקריאה נוספת על נשים בתפקיד מורות הלכה:
- אישה פוסקת הלכה (פסק בית המדרש ההלכתי) – בית המדרש של ארגון הרבנים והרבניות, בית הלל
- הנשים שבחרו במסלול התורני – תמר רותם, ׳הארץ׳
- הפוסק, הרב ויועצת ההלכה – טובה גנזל, רבנות: האתגר
- זה אמיתי: גם נשים פוסקות הלכה – יקי אדמקר, וואלה
- המהפכה כבר כאן: פוסקות הלכה – מאירה וולט-מארק, ynet
- "ייקח עוד הרבה זמן עד שקהילה תסכים לקחת רבנית ולא רב" – אלישיב רייכנר, מקור ראשון