גלויה שמחה לראיין במדור גלוית עיניים את יפה צוקרמן ולשמוע על העשיה שלה בתחום המיניות הבריאה, על הסדנאות וההרצאות ועל הספר שכתבה "אורי לומד כיצד באים תינוקות לעולם" ועל התובנות מתוך נסיון העשיה וההאזנה לקהל אותו היא פגשה ופוגשת, גם בסדנאות וגם ברשתות החברתיות
ספרי לנו עלייך.
אני נשואה לידידיה, אם לחמישה ילדים, תושבת לוד, יזמית המתמחה בחינוך למיניות בריאה, מוסמכת ה-ippf לעסוק בחינוך למיניות, ובהנחיית קבוצות בנושא זה, רצה למרחקים ארוכים בעולם החינוך מזה למעלה מעשרים שנים בעבודתי עם ילדים, הורים ונוער, בכל הגילאים ובכל המגזרים.
מהו ה"אני מאמין" בעבודתך?
חינוך למיניות בריאה הוא כמו כל חינוך אחר. עוד ברחם אימו, העובר מתחיל את דרכו כיצור מיני, והטבעי ביותר הוא שהחל מיום הלידה יקבל התינוק וגופו את המקום והכבוד הראוי לו בעת הטיפול הפיזי, ובמהלך האינטראקציה המילולית איתו.
"ילדים שחיים באטמוספירה של שיח בריא על מיניות הם ילדים שנוטלים אחריות על גופם"
כשם שאנחנו מחנכים את ילדנו בכל תחום שהוא: הליכות, מידות, ערכים, ידע כללי, זהירות בכביש, ועוד ועוד, כך אנו יכולים וצריכים ללוות ולחנך גם בענייני הגוף והמיניות. על גב כל זאת – אין דבר המקרב יותר בין הורים וילדים מאשר שיח בריא על גוף ועל מיניות.
אילו אירועים יוצאי דופן את פוגשת בתפקידך מעת לעת ולא בכל יום?
ישנם שני ארועים שונים, שבהם אני מוצאת את היכולות המקצועיות שלי מחזיקות היטב את הסיטואציה, כאשר הנפש צרה מלהכיל – והם ליווי משפחות של פעוטות (עד גיל 4) שעברו פגיעה מינית לטיפול אצל גורמים מקצועיים, וליווי נערות לוועדה להפסקת הריון של משרד הבריאות. להבדיל בין שתי הסיטואציות השונות, אלו הזירות בהן אני מוצאת את עצמי חוזרת לביתי בסוף היום ומתפללת לשלום בריאות הגוף והנפש של אלו אותם ליוויתי.
איך הגעת למקום שלך היום? איך החלטת שאת רוצה להדריך בתחום המיניות הבריאה?
כאשת חינוך, בשום שלב בחיי לא חשבתי שמיניות יהיה תחום שאעסוק בו. באחד הימים (ולאחר שכשבוע לפני כן היה לי דיון סוער עם אבי הפסיכולוג, בו שוחחנו על עיסוק במיניות של אלו שאינם אנשי טיפול), הפנה אותי אבי למודעה בכתב עת טיפולי המזמין בעלי הכשרה שונים להשתלם בלימודי חינוך למיניות בריאה. הסילבוס היה מרתק, רשימת המרצים היתה מרשימה, ומה שחשבתי בזמנו שיהיה לימוד מעניין הפך להיות מסע חיים, שליחות, עיסוק ואהבה גדולה.
מה היית מציעה שיהיה שונה בחינוך וכיצד את תורמת לכך בעבודתך?
עיקר עבודתי אינו בזירה הדתית, ודווקא משום כך, ישנה תובנה שמלווה אותי שנים רבות ובעיני היא עבודה שיש לעשותה כל העת. אין שום קשר בין ההשתייכות החברתית-דתית של משפחה או מוסד חינוכי, לבין פתיחותם ונכונותם לעסוק בחינוך למיניות בריאה. בעבודתי אני פוגשת חילונים ודתיים, חסידי גור וליטאים, משפחות להט"בקיות ועוד רבים וטובים, והמציאות מראה שוב ושוב שכל בית, ולא משנה מהו שיוכו הדתי-חברתי, קובע אמות מידה שיתוו דרך לילדיו, ללא כל קשר להגדרות אליהן הוא משתייך. יכול להיות בית שבו בני הנוער פעילים מינית מגיל צעיר, אך ההורים לעולם לא יקיימו שיח על מיניות וגוף ובמקביל הילדים לא יראו בהוריהם כתובת. מאידך גיסא יכול להיות בית בו הגבולות החלים על מיניות הם נוקשים ואסופים מאוד, אך השיח יהיה פתוח, מאפשר השמעת דעה, מכבד, ומזמין.
ילדים שחיים באטמוספירה של שיח בריא על מיניות הם ילדים שנוטלים אחריות על גופם, מועדים פחות להתנהגויות סיכוניות, ונמצאים בסבירות גבוהה הרבה יותר לשיתוף חס וחלילה בעת מצוקה. במפגש שלי עם המשפחות ומוסדות החינוך, העבודה שנעשה תמיד תהיה סביב נושא נירמול השיח, יכולת הכלתו, וכן ההבנה של הצורך להפריד בין פתיחות לבין מתירנות.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
האם את מזהה דפוס חוזר או שאלה שחוזרת על עצמה בקרב הקהל אותו את פוגשת?
ודאי. שאלת השאלות הינה כיצד להסביר לילדים איך באים ילדים לעולם. כמובן שאלו המילים בהם מתנסחים ההורים, אך מאחורי השאלה עומדות עשרות שאלות קטנות על מבנה הגוף, על מגע, על אהבה, על אינטימיות, על שיום איברים ועוד ועוד.
"במהלך השנים למדתי שאנחנו עדיין שבויים בפרדיגמות מאוד מאוד מצומצמות"
לאחר עשור של עיסוק בתחום המיניות הבריאה, אספתי את כל השאלות הגדולות והקטנות בנושא, וכתבתי ספר ילדים בשם "אורי לומד כיצד באים תינוקות לעולם" שכבר זכה להגיע לאלפי בתים בארץ, ומותאם בתוכנו לכל המגזרים, ולמנעד רחב של גילאי הילדים. בעיני, וממשובים של משפחות, הספר הוא נקודת פתיחה מצויינת לשיח על מיניות, גם בבתים שמעולם לא התקיים בהם שיח בנושא. הספר כתוב בהומור ובחן, מאוייר בעדינות ובבהירות, ומכיל גם מדריך להורה המלווה את הילד בקריאה ולאחריה.
מה בתהליך הלימוד גרם לך ללמוד ולהבין משהו על עצמך ועל העולם?
במהלך השנים למדתי שאנחנו עדיין שבויים בפרדיגמות מאוד מאוד מצומצמות, שנוטלות מאיתנו את החירות להתפתחות מחשבתית ואישית. לדוגמה – כמעט כל אדם שאינו דתי ישאל אותי בשלב זה או אחר של ההכרות שלנו האם אני חוזרת בתשובה. משהו לא מסתדר לו עם כיסוי הראש והשיח הפתוח על מיניות, פורנוגרפיה, אלכוהול, ואוננות אצל ילדים.
בהתאמה, כמעט כל אדם שמנהל אורח חיים דתי מתעכב על כך שהתכנים שלי מוגשים בפתיחות כה רבה, מה שלדעתו, או כמעט ואין למצוא כיום, או מצריך הסכמה רבנית שהוא ישמח שאשלח לו כעת במייל.
במה שונה המרחב בו את פועלת עכשיו לעומת לפני עשור או שניים?
לפני כעשור, עיקר עבודתי נעשתה באופן פרונטלי, ופגשתי את קהל ההורים הילדים והנוער במפגשים, בסדנאות ובהרצאות. בחמש השנים האחרונות, שמתי לעצמי כמטרה להעביר את זירת הפעולה העיקרית שלי לרשתות החברתיות, וכיום, כ80% מהמפגשים שלי עם הקהל מתרחשים דרך המדיה. כמובן שאת המפגשים עם הילדים והנוער השארתי ברובם פרונטליים, אך באוכולוסיה הבוגרת עשיתי שיפט רציני לעבר הדיגיטל. כך שמעבודה שהיא רק פרונטלית, מול קבוצה (גדולה ככל שתהיה), עברתי לעבודה דיגיטלית מול אלפי עוקבים.
אנחנו מלינים רבות על השפעותיה של המדיה על חיינו וחיי ילדנו, ובעיקר בכל הקשור למיניות חולה ברשת, שלצערי הרב זמינה לכל דורש בשיטוט פשוט במנועי החיפוש השונים.
במרבית הפעמים יגיעו הילדים והנוער למידע שאינו מהימן ואף פוגעני, ועל שום כך, החלטתי להכנס אל המקום בו נמצאת ההתמודדות האמיתית, לגייס את המדיה לטובת החינוך למיניות בריאה, ובכך לפעול מבפנים כסוכנת שינוי.
היתרונות הגדולים בעבודה ברשתות החברתיות ובדיגיטל הם רבים. נושא המיניות הוא נושא עדין ורגיש, שעל מנת לגשת אליו רבים מעדיפים להשאר אנונימיים ויבחרו שלא להגיע להרצאה או מפגש בהם הם חשים חשופים. המדיה מאפשרת לימוד אקטיבי ללא חשיפה אישית. כיוון שהתכנים שלי מועברים בסרטונים קצרים, עוקבים רבים מתרשמים במהירות יחסית מדמותי ומגישתי החינוכית וכך קל להם יותר להחליט האם אני האדם שאיתו הם רוצים ללמוד בצורה מסודרת.
כיום, כאשר כולנו גוללים באפליקציות השונות- פייסבוק, אינסטגרם, טיק טוק, וגם מבוגרים ששומרים על פאסון מנותק דיגיטלית בסופו של יום משקיעים זמן רב ברשתות החברתיות, כמעט לכל אדם יש גישה זמינה ונוחה לתכנים שלי. לדוגמה – בסרטוני הסטורי שאני מצלמת כל יום יש לעיתים, נכון לימים אלו, כ-2,000 צפיות.
כאשר שואלים אותי במה היזמות שלי באה לידי ביטוי, אני תמיד אומרת שמבחינתי הבשורה היא להנגיש תוכן איכותי בזירות שבהן יש חירות ליוצרי תוכן, ובכך להמציא את הגלגל מחדש.
הקהל שלי בנוי מגברים ונשים, מאוכלוסיית הגיל השלישי ומבני נוער סביב גיל 16, כך שהשיח שנבנה הוא רב דורי, ויש בו הרבה אינטרקציה עם הקהל על ידי סקרים, תיבות לשאלות, וכמובן פניות בפרטי.
השלב הבא של העוקבים ברשתות החברתיות, הוא להצטרף לתכניות ליווי דיגיטליות, בהן אנו משלבים לימוד של תכנים מוקלטים, לצד מפגשי זום חיים המיועדים לשאלות ותשובות.
בשלוש השנים האחרונות ליוויתי בתכניות השונות שלי אלפי משפחות שבחרו ללמוד בצורה מעמיקה ויסודית את רזי החינוך למיניות בריאה, וליישמם בביתם באמצעות כלים פשוטים.
בוגרי התכנית משתפים בהצלחה ביצירת שיח, בתחושת נוחות שנוצרה עם הילדים בכל הנוגע למיניות, וכן בחיזוק הקשר עם הילדים והמתבגרים בכל תחומי החיים, שכן מיניות עומדת בבסיס הנפש, וכאשר חל בה שינוי ומינוף לטובה, נוצרות אדוות רבות שמיטיבות עם המשפחה בכל תחומי התקשורת וחיי היום יום.
מי המורות והמורים המשמעותיים שהיו לך בחייך?
המורה המשמעותית ביותר שהיתה לי בחיי היא אימי זכרונה לברכה, צפורה ברנשטיין. אימי נפטרה לפני 5 שנים, ומעבר להיותה אחות במקצועה, היא היתה אשת חסד עצומה ללא פשרות של הנמכה עצמית, ויתור עצמי, או צמצום. רבים מאיתנו טועים לחשוב שחסד הוא דבר שעושים, שנותנים, אך מפסידים את הצד השלם של גלגל החסד, הלא הוא בקשת החסד, ואף תביעתו בעת הצורך, בין מאנשים, ובין מהבורא. הן עשיית והן בקשת חסד עבור עצמנו דורשות בטחון, חוזק, אמת בצדקת הדרך ותחושה של בהירות בעשיה גם כנותן וגם כמקבל. את כל אלו למדתי ממנה ואני משתדלת ליישם בכל יום ויום, להנחיל לילדיי, ולחלוק עם הסובבים אותי.
האם יש לך צד מפתיע שלרוב אנשים לא מצפים לו?
גדלתי בבת-ים, ממש מעל הטיילת, ואין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לשבת על הגלשן בעומק הים ולצפות בגל המתקרב שמאפשר לי לרכוב עליו עד לחוף. מעטות החוויות בעולם שאהיה מוכנה עבורן לטבול בבקבוק של מקדם הגנה, ולבלוע חצי ליטר של מים מלוחים ב-4 שעות.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- מיניות בריאה, להתחיל מבראשית: לפתח שיח עם ילדים ונוער על מודלים חיוביים ושליליים למיניות – יחיעם שרלו
- מיניות בריאה – מבט תיאורטי – חננאל רוס
- לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
- ֿמיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
- על פורנוגרפיה, התמכרויות ושיח חינוכי – ד״ר יניב אפרתי
- כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
- שיח פנים-גברי בריא על מיניות – שולמית שפרבר
- צִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא: הגבולות בין הדרכה, טיפול וייעוץ – הרבנית שרה סגל-כץ
- כללים ותמרורי אזהרה לטיפול – סיון דרשן
- מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ד"ר ירון שוורץ
- פיתוח מוגנות בקרב ילדים והתמודדות עם פגיעות מיניות – יונתן ליפו
- אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות – חננאל רוס
- בלבול השפות בין הפוגע לקורבנו: שפת הדת ושפת הפגיעה – ד"ר יהונתן פיאמנטה
- כוחה של קהילה אידאולוגית בהתמודדות עם אירוע טראומטי – אורי שרמן
- על פורנוגרפיה, התמכרויות ושיח חינוכי – ד"ר יניב אפרתי
- הגנה עצמית מעצימה – אמונה לפיד
- "יום אחד זה יקרה" – המסע אחר השקט – עדיאל בר שאול
***
קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
1202: נשים | 1203: גברים
02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202 | קולמילה – צ'אט סיוע אנונימי
מענה רפואי ראשוני | הליך פלילי והליך אזרחי | סיוע וליווי בהליך הפלילי | מענה טיפולי ורגשי
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית | רקע, חזון ומטרות להקמת האיגוד
