חיי האישות מגלמים בתוכם ציפיות, חששות, הנחות מוצא ודברים נוספים שכדאי לשוחח עליהם באופן גלוי לפני הנישואין ובמהלכם.
המפגש האינטימי הראשון של בני זוג מלווה לרוב בהתרגשות רבה ואף בחששות הדדיים. חלק מהתחושות נחוות כחוויה זוגית משותפת וחלקן שייכות רק לאחד מבני הזוג. חשוב להיות ערים לרגשות שעשויים לעלות במפגש זה וליצור שיח זוגי פתוח שילווה אתכם גם בהמשך חייכם המשותפים. שיחה כזו תאפשר לזהות פערים בציפיות ובתחושות סביב המפגש – אם בתפיסות פרקטיות (מה אסור ומה מותר), ואם בתפיסות רעיוניות. כך למשל, ייתכן שיש פער בציפייה לקיים 'יחסים מלאים', הכוללים חבירה ('חדירה') כבר במפגש האינטימי הראשון, או להגיע לסיפוק מלא כבר בפעם הראשונה; וכן להפך – הציפייה לחוות את המפגש המיני בתהליך ארוך של התרגלות והנאה זה מזה, ללא 'תאריך יעד'. הציפיות השונות יביאו בהכרח להתנהגויות שונות, וללא דיבור פתוח עלולה להצטבר אכזבה.
הפערים עצמם הם טבעיים ונורמליים; לזוגיות מגיעות שתי בריות שלמות ואוטונומיות, שלכל אחת מהן עמדות ותפיסות שונות, לעתים הן נובעות מידע מוקדם, וכן מחוויות, כמיהות ואף טמפרמנט שונה שאותם הם מביאים אל האינטימיות המשותפת.
למה בעצם יש פערים?
אופן השיח בבית ובחברה הסובבת, ההבדלים בחינוך, היחס למגע ולגוף, המודל ההורי שהיה בבית, הקשרים החברתיים ומידת הפתיחות בהם, הטמפרמנט האישי, השוני האנטומי הכולל גם הפקת הורמונים או חוויות טראומטיות בעבר – כל אלה ועוד מעצבים אצל כל אחד מבני הזוג מערכת ציפיות שונה ביחס למיניות.
אמנם גם הכלה וגם החתן עוברים הדרכה לקראת הנישואין, אך פעמים רבות במפגשים אלה שומע כל אחד מבני הזוג דברים אחרים ולעתים אף מנוגדים, התואמים את תפיסת העולם של המדריכים. בנוסף, במקרים רבים, הזמן המוקדש להכנה לחיי אישות במסגרת הדרכת הכלות רחב הרבה יותר לעומת הזמן המצומצם והמינימלי המוקדש לנושא זה בהדרכת חתנים. יש הסוברים שההדרכה צריכה להיות מינימלית, כדי להותיר מרווח גדול של חירות, אך לעומת זאת, אחרים מעידים כי לאחר שני עשורים לפחות של חיים בעולם ובחינוך הדתי, נחקקות בהדרכת החתן דווקא האמירות המחמירות יותר, ובשל כך גם הוא זקוק להדרכה מפורטת.
ובכל מקרה, גם אם ההדרכה הייתה רחבה ומפורטת, כדי ליצור חוויה חיובית, נינוחה ונעימה יחד, נדרשת מודעות לפערים וגישור עליהם. ללא מודעות ושיח פתוח, עלולה להיווצר חוויה של בדידות ומרחק, במקום הקירבה גדולה שמאפשרת האינטימיות הפיזית.
אתגר הצניעות
כמו ברוב הנושאים הזוגיים, גם כאן, תקשורת פתוחה, חיובית ומכבדת הכרחית לגישור, ומסייעת ליצירת חיבור נעים, חיובי ונינוח. אך בשונה מתחומים אחרים בזוגיות, כאן האתגר ייחודי, שכן החינוך הדתי לצניעות, לשמירת הנגיעה, לאיסור ייחוד, לדיבור מרומז ועקיף, הוא חלק מקיום אורח חיים של 'וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ (מיכה ו, ח).
חינוך זה מקשה על יצירת שיחה פתוחה בנושא רגיש ואינטימי כמו חיי אישות. ויש להבחין בין פנים לחוץ – בין השיח הראוי להתנהל כלפי כולי עלמא, לבין מה שמותר ואף חשוב להיאמר בין בני זוג. עם הבחירה להתארס ולהקים בית, מתעצב מחדש מושג הצניעות בתוך המסגרת הזוגית, וחשוב להכיר בכך.
הדרכה משותפת לקראת כלולות
הצעד הראשון המומלץ בדרך לפיתוח שיח זוגי בנושא, הוא לעבור הדרכה זוגית לקראת הכלולות או לפחות לדאוג שחלק מההדרכה יהיה משותף. אפשרות נוספת היא שהכלה תגיע למפגש אחד של הדרכת החתן ושהחתן יגיע למפגש אחד של הדרכת הכלה, וכך יצטמצם מעט הפער, הן בתפיסת ההלכה, הן בפרקטיקה היומיומית והן בנפש. כאשר בני זוג נמצאים בהדרכה יחד, בין אם במפגש חד־פעמי ובין אם בכמה מפגשים, הם לומדים לפתח שפה משותפת שתאפשר להם להמשיך ולשוחח באופן פתוח יותר על התחושות והחוויות שלהם.
תיאום העמדות נוגע גם לצד המעשי, בהדרכה ההלכתית ובלמידה על אמצעי המניעה השונים והמשמעויות של השימוש בהם. בנוסף, חשוב שההדרכה לא תתמקד בהלכות נידה בלבד (אף שבני הזוג יהיו שותפים בקיום הלכות נידה, וחשוב שילמדו אותן יחד) – אלא תעסוק גם בחיי האישות, בלמידת הגבולות ומה שביניהם (כלומר, מה מותר). כך תתפתח שיחה שתעסוק לא רק באיסורים אלא גם במה שמותר ומשמח. רכישת כלים לשיחה והקשבה בתחום זה עשויה לבנות בסיס עתידי להבעת רגשות, קונפליקטים ותהיות לאורך הדרך, ולכינון תודעה של לימוד הדדי והפריה תמידית.
האופי התהליכי של האינטימיות
לעיתים הקושי נובע מהגעתו המאוחרת של הקשר הגופני. בני הזוג שהקפידו בתקופת החברות על איסור נגיעה, עוברים בבת אחת לקרבה גופנית מלאה. הפער בין הקרבה הנפשית הגדולה למרחק הגופני שעליו הקפידו, אינו פשוט להכלה ולעתים הקושי יתבטא בקצב מהיר ובהיעדר קשב לגוף: הגעה מהירה לאינטימיות פיזית, כאילו בשאיפה 'לסיים עם זה', להיות אחרי הפעם הראשונה, על כל מורכבויותיה ולהמשיך הלאה. אך חוויה כזאת עלולה להיות טראומטית ולהשאיר צלקות.
שיחה מקדימה על הנושא יכולה למנוע את הצלקת. הלכתית, אין הכרח לקיים יחסים מלאים בליל הכלולות, ואם בני הזוג בוחרים בכך, עצם הבחירה המשותפת תצמיח אותם יחד כי המפגש יהיה בנוי על קשב ובחירה. הנכחת האפשרות להדרגתיות כבסיס לחיי האישות, תסייע להנעים את החוויה המשותפת ולהעניק ביטחון גופני ורגשי ותחושת שליטה.
חשוב לזכור שאינטימיות באשר היא, גופנית ונפשית, זקוקה לזמן ונבנית בהדרגתיות ועל כן גם את יחסי האישות יש לבנות בהדרגה, מתוך היכרות והדדיות שיש בהן שיחה, קרבה והתחשבות. ההדרגתיות מאפשרת להתקדם באופן מותאם, לעצור ולומר "רגע, היה לי יותר נעים קודם", או: "נעים לי יותר כך". ההכרה בחשיבות שיש לתרגול, לאימון ולהבשלה איננה מנוגדת לתשוקה ולמשיכה, אלא באה יחד ובמקביל לה.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
להכיר בשינויים הצפויים בגוף ובנפש
תקופת האירוסין והחתונה צופנת עבור כלות רבות שינויים רבים הכרוכים בחוויה הגופנית ובדימוי הגוף: הטבילה הראשונה במקווה וההכנות לקראתה, בדיקה ראשונה אצל רופא/ת נשים, שינויים אפשריים במראה החיצוני (למי שבוחרת בכיסוי ראש), ולעתים גם בחירת אמצעי מניעה (שחלקם הורמונליים). כל אלה עלולים ליצור תחושת חוסר שליטה על הגוף באופן שלא היה מוכר לכלה עד כה. גם הגבר עובר חוויות, שינויים ותחושות הדורשות קשב והבנה, אם לא לגופו אז לנפשו. כל אלה דורשים מודעות, רגישות והכלה ותקשורת פתוחה וכנה היא המפתח לצמצום החוויה השלילית, ולהצמחת תחושת הביטחון.
תחושת הביטחון היא אם כן אחד המרכיבים החשובים בקשר ויש לה השלכה על הממד הנפשי ולא פחות מכך – על החיבור הפיזי עצמו. יחסים שבהם שני בני הזוג נינוחים ושמחים, וההתקדמות הפיזית תואמת את חווייתם הרגשית, לא אמורים להכאיב לאישה או לגבר. עוררות מינית נוצרת ישירות מתחושת ביטחון וקרבה, ובמהלכה מופרשים מהגוף נוזלים, המשמשים כחומר סיכה טבעי שמביא לכך שהחבירה נחווית כנעימה. היעדר רטיבות מעיד על כך שגוף האישה עוד לא מוכן לחבירה, ממש כשם שגופו של גבר טרם הגיע לזקפה. אמנם ניתן להיעזר במה שיכול להביא לסיכוך אך ניתן גם להאזין לקצב הגוף והנפש, ולבקש את ההתעוררות הטבעית או להבין כי לא בשלה העת וגם חוויה כזו היא חלק מרצף הדינמיקה המינית.
חלק מהכלות מגיעות אל ליל הכלולות לאחר שנאמר להן כי טבעי שיחוו כאב בפעם הראשונה. מדובר בשגיאה: יחסי אישות הם דבר מענג ומשמח, ולא אמורים לכלול כאב כלל. כאשר מתייחסים לגילוי המיני כאל מסע הדרגתי, צפויה להתרחש חוויה שיש בה חידוש, אבל לאו דווקא כאב. ולכן, לא רק שחשוב לדבר על כך מראש, אלא כדאי גם להסכים שברגע שמתחילה תחושת כאב בקיום היחסים, אפשר לעצור ולשוב למעשה לאחר הפסקה. כך תיווצר חוויה בונה של ביטחון ולא תהיה צריבה של הכאב. יחד עם זאת, חוויית כאב עשויה לשקף לחץ וחרדה מפני החידוש וחוסר ההיכרות. אם נוצרת חוויה מתמשכת של כאב ולאורך זמן בפרק ההתחלה של חיי האישות, חשוב מאוד להתייעץ עם נשות ואנשי מקצוע בתחום– להיבדק ולקבל טיפול מתאים שיעניק עצמאות, שגרה והטבה בתום התהליך.
תקשורת פתוחה ותחושת ביטחון יסייעו גם לחתן, שהרי גם הוא חווה את הפעם הראשונה כאירוע מרגש ואולי אף מלחיץ, מה שעלול להשפיע עליו גם מבחינה פיזית. אם האישה עשויה להגיב על הלחץ ביובש וכיווץ השרירים, הגבר עשוי לבטא את הלחץ בקושי להגיע לזקפה או להשאיר אותה, וההתרגשות עשויה לגרום לו לשפיכה מוקדמת. שתי התופעות הללו טבעיות ולא מהוות סיבה לדאגה, וסביר שיחלפו עם הזמן.
על מה לדבר בשיחה גלויה על יחסי אישות?
נוכח כל זאת, חשוב לקיים שיחה זוגית על יחסי המין עוד לפני תחילת מימושם. הכרה בחשיבות השיחה, בשילוב כנות ופתיחות זוגית, מאפשרות להתגבר על הקשיים השונים. התגברות על הקושי ודיאלוג זוגי פתוח משמשים בסיס איתן לקשר יציב, חזק ומשמעותי, וליחסים מיטיבים ומענגים. אז בשורה התחתונה, מה כדאי לכלול בשיחה?
חששות:
חשוב מאוד להיות כנים ולשתף בחששות הדדיים. דבר זה עשוי להצריך אומץ רב ואמון, במיוחד אם בעברו של אחד מבני הזוג הייתה טראומה. איש או אישה שעברו פגיעה מינית, מגיעים אל מערכת היחסים עם מטען לא קל, שחשוב לשוחח עליו מתוך קרבה ונינוחות. ללא תמלול הרגשות והתחושות, נותר מתרס שמפריד בין החוויה הפרטית לחוויה הזוגית. הדיבור הפתוח עוזר למוסס את החשש ולייצר חוויה משותפת. לפעמים עדיין אין מילים לתאר את הטראומה, אבל עצם הידיעה שקיים קושי יש בו כדי להתחשב, לרקום יחד התקרבות איטית, כזו שמתאימה בקצב ובאופי שלה לזוגיות הייחודית לבני הזוג, על הפְּגִיעוּת ועל העוצמות שבה.
פערים וציפיות:
הזכרנו את ההשפעה שיש לבית הגידול המשפחתי והחברתי על כל אחד מבני הזוג, והתפיסות והציפיות השונות אצל כל אחד. גם חברויות שונות יכולות להשפיע – אחים נשואים, זוגות של חברים, עד כמה פתוח השיח שלהם עם חבריהם וכן הלאה. כל אלה מעצבים את הציפיות, וחשוב להיות מודעים לכך, לשוחח באופן פתוח ולוודא שהציפיות הולמות את המציאות. למשל, הציפייה שבפעם הראשונה שתקיימו יחסי מין תצליחו להגיע אל השיא יחד, אינה מציאותית בהכרח. נסו לא להגיע למפגש חדורי מטרה, כי אז אתם עלולים להחמיץ גם את ה"מטרה" וגם את הדרך. עדיף להגדיר יחד ציפיות מתונות ולהתקדם לאט ובהדרגה, בהתאם לתחושות האישיות. חשוב לדבר גם על תדירות קיום יחסי האישות בהמשך ועל חשיבות העונג וההנאה של האישה ושל הגבר.
תחילתה של מערכת היחסים המינית היא התחלה בפני עצמה, וכמו כל ההתחלות, כדאי להשתדל לפתוח בטוב, להיאזר בסבלנות, לדעת שהקושי הוא נורמלי והוא חלק מהדרך. היכולת לשוחח על הביאה לפני בואה מאפשרת שיח שחשוב גם להמשך הדרך הזוגית ותורמת לתחושת העונג והשמחה של שני בני הזוג באינטימיות הנרקמת ביניהם. היא בונה חוויה ביתית, בטוחה ומוגנת עבור שניהם. תקשורת והבנה הדדית, היכולת להעניק מקום לחששות לצד השאיפות, דיבור על חוויות – כל הדברים הללו יאפשרו לכם ללכת יחד בדרך בבטחה, וגם ליהנות מהצעידה המשותפת.
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- בבואך אל הקודש – שירה ברונשטיין
- לקראת כלולות: הדרכה פרטנית או הדרכה זוגית? – הרבנית שרה סגל-כץ
- מצוות עונה ותדירות קיום יחסי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
- שעת רצון: על קיומו של הרצון בתוך המפגש הזוגי – הרבנית שרה סגל-כץ
- אומנות בניית המשפחה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
- הקלות והחמרות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
- מודל הרמזור: לתקשר את גבולות המגע –שולמית שפרבר
- מעגל ההסכמה – אביגיל חדד-דגן
- תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
- חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
- קודם אישות ואז נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
- אנטומיה ופיזיולוגיה של יחסי אישות – טלי רוזנבאום
- איורי השראה נשיים – מיטל פאר
- החשש מהלא נודע: מידע נהיר וגלוי על קרום הבתולין – צוות גלויה
- הדגדגן : הרבה יותר ממה שנראה לעין, הרבה יותר – צוות גלויה
- העינוגית (דגדגן): תגלית בת אלפיים – צוות גלויה
- חותמי אהבה גופניים – שולמית שפרבר
- ״מיניות זה החיים. כמו שבכל תחום אחר יש עליות וירידות, רגעים של גאות ושפל, ככה גם בתחום זה״ – ראיון עם ד״ר מיכל פרינס
- ״אין לי אג'נדה לתקן אף אחד, אני רוצה להעניק בחדר הטיפולים שלי מרחב בטוח ומכיל״ – ראיון עם המטפלת טלי רוזנבאום
- להרחבה נוספת על הנושא, צפו בהרצאתה של העיתונאית שרה ברמק בכנס 'TED' בטורנטו: "the uncomplicated truth about women's sexuality".
- להרחבה על מצוות עונה:
