לדגדגן חשיבות חסרת תקדים בכל הקשור לעונג ולהנאה מינית של האישה, ובהבנת מנגנון העונג בעת קיום מגעים ויחסים מיניים.

הצעה לפיוט המברך את חתן בר המצווה ומורה לו על האחריות והחשיבות בערכי המסורת

מה חדש במגזין גלויה? - כ' בתמוז תש"ף

הַלְוַאי וְתִהְיִי / זְקֵנָה / כָּךְ הָיְתָה סָבָתִי מְבָרֶכֶת / אוֹתִי יוֹם-יוֹם

איך מבינים ולומדים לנהוג ולפעול בחיי המין, אם כל התבוננות במין עשויה להיחשב כתועבה? קריאה בסיפורי "תורה היא - וללמוד אני צריך"

מְנַקֶּה / תְּמוּנָה תְּמוּנָה אֲבָל / לֹא מְמָרֵק אוֹתָן

"סדר" ללידה שנותן מקום ממוסד ומסודר על החווייה החזקה שבלידה ומדריכה איך אפשר לעשות את זה בעצמכן

פגיעה נותרת במקרים רבים סוד. הסוד הזה מציב מכשולים בפני גורמי אכיפה וטיפול ובפני הנפגעים עצמם. זוהי בעיה חמורה שראוי שתכאיב ותדאיג את הציבור כולו

הכירורגית רצינית ועניינית – עטויה במסכת פנים. היא בודקת אותי ולאחר מכן שוטפת ידיים. אני לא יודעת איך היא באמת נראית. היא אחראית על איך גופי יראה ואני לא יודעת איך פניה נראות"

זְמָן הִפְרִיד לְכָל רֵעִים וְדוֹדִים / אֲבָל דּוֹדִי בְּאַהֲבָה יִמְשְׁכֵנִי / אני נושאת תפילה שחיבורינו יעלה יפה ונגילה ונשמחה יחד בבנים ובבנות ורוב טוב.

את יום ההולדת שלנו - בראש חודש אלול, נהגנו לחגוג יחד: אחי הגדול ואני, שנולדנו באותו התאריך. אחי נפטר בן 18. אני הייתי אז בת 14.

הוסת הראשונה היא חלק משמעותי מהתבגרות מינית ומהפיכה מילדה לאישה. הידע שתעניקי לה ויחס הסביבה למאורע ישפיעו רבות על עתידה

דיבור על מעשי פגיעה נתפס פעמים רבות כשיימינג, בעוד שהבושה היא של מי שידע ולא עשה דבר ושל מי שיודע ומנסה לאיין כאילו לא היה.

בדברי ימיה של האנטומיה המינית סבל הדגדגן מיחס של התעלמות, זלזול וחוסר הבנה מתמשך. מעבר להצעת מגזין גלויה לכנות את האיבר בשם ״עינוגית״, מונגש כאן תרגום לעברית של סרטון מקצועית בנושא.

כְּשֶׁהִרְחַבְתִּי דַּעְתְּךָ / כְּמוֹ הַכֵּלִים וְהַדִּירָה / הַאִם נָתַתָּ דַּעְתְּךָ / לָאֲנִיּוּת דַּעְתִּי?

גמילה מהנקה היא תהליך פרידה שעובר על התינוק אבל גם על האם. ברכה המבקשת ללוות את המרחק הנוצר כמו את ההתחלה החדשה.

מגמות שהתעצבו בטקסי חיים וציוני מעגל השנה בחברה שאינה מחויבת הלכה ומסורת. כיצד ניתן 'לחדש מסורת' על ידי הצעה לטקס "פריון" ליציאה מ'עקרות'.

"וְהוּא חָפוּן מִחוּץ גּוּפֵךְ / וְאַתְּ בּוֹדְדָה, בּוֹדְדָה". פעמים התעברתי, אך הפרי לא הגיע לכדי הבשלה וחיות. פעמים נפרדתי, תוך תהליך רגיש ורגשי של תהום, נפילה, חושך גדול וצמיחה.

מבנה טקס שמחת הבן לפי הצעתו של רגב בן דוד, בהמשך למאמר "שמחת הבן וכאב הברית"

לְעֵת בְּלוֹתִי / אָנָּא / תֵּן בִּי עֶדְנָה.

אפילו עכשיו, כשאני אם לשניים ולבי גואה מרגשי תודה, אני לובשת לעתים את בגדי העקרות שלי. מתחת לשכבת האֵם שלי רובצת תהום

הֵם מַחְרֹזֶת תְּפִלָּה / בְּיָדֵךְ הַבּוֹטַחַת.

זֶה אֲנִי שֶׁגָּזַר עַל עַצְמִי אֶת כָּל זֶה.

הַדֶּלֶת חוֹרֶקֶת, הַדַּעַת נִטְרֶקֶת. / אֱלֹהִים לֹא רָצָה לְהָנִיחַ לִי