שלושה שירים על אובדן, מאת: חרות לוביץ' - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

שלושה שירים על אובדן

ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
קו מפריד גלויה

את יום ההולדת שלנו – בראש חודש אלול, נהגנו לחגוג יחד: אחי הגדול ואני, שנולדנו באותו התאריך. אחי נפטר בן 18. אני הייתי אז בת 14. חרות לוביץ כותבת על התלכדות תאריכים קרובים ומשמעותיים ומשתפת בשירים שכתבה בעקבות התחושות.

את יום ההולדת שלנו – בראש חודש אלול, נהגנו לחגוג יחד: אחי הגדול ואני, שנולדנו באותו התאריך. אחי נפטר בן שמונה-עשרה. אני הייתי אז בת ארבע-עשרה. הוא סיים את התיכון, אני רק התחלתי.
היום שבו מלאו לי תשע-עשרה שנים היה אחד הימים המורכבים בחיי: פתאום, באופן רשמי, עברתי את גילו של אחי הגדול. האובדן התחדד, ואיתו ההחמצה. מנגד – חגגתי באותו היום את ההתבגרות שלי, את חיי, את הדרך שהלכתי בשנים שחלפו.
לאט, ניסיתי להבין את החיים שמעבר לאובדן: את האפשרות לגדול אתו יחד, להחלים, להכיר בשינוי. לייצב את החיים על סף הרעידה, לאפשר לו לנוע ולהשתנות עם הגדילה האישית שלי והמשפחתית שלנו.

בשנים ההן, תקופה של מהומה פנימית, של נטישת המילים ואובדן־אמון, שירים של משוררים זרים נתנו לי מקום ודף ודיו, אפשרו לי להבין את עצמי דרכם, ולבטא את עצמי החוצה בעזרת מילים זרות.
בינתיים למדתי לא לברוח מהתחושות אלא ליצור מהן את פני החדשים. לכתוב אותן, להביא רפואה דרך המילים ואולי, אולי אפילו להעניק מילים למישהו אחר שזקוק להן כמוני, באהבה.

יום הולדת

אֱלוּל:
אֲנִי לְךָ וְאַתָּה לִי,
כְּמוֹ כָּל שָׁנָה.

גַּם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה אָפִינוּ שְׁתֵּי עוּגוֹת:
אַחַת לִי (שׁוֹקוֹלָד), וְאַחַת, בַּזִּכָּרוֹן, בִּשְׁבִילְךָ.
וְשׁוּב הֵרַמְנוּ כּוֹסִית, וְשַׁרְנוּ:
עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים, עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים.
(עַד מֵאָה – לִי
וְעַד עֶשְׂרִים – כְּבָר לֹא יִהְיֶה לְךָ.)

אָז הַשָּׁנָה, שׁוּב בָּלוֹנִים.
וְגָדַלְתִּי מִמְּךָ: אָ חִ י הַ גָּ ד וֹ ל
וְעַכְשָׁיו אֲנִי כִּמְעַט בַּגוֹבַה שֶׁלְּךָ,
וְגַם אֲנִי סִיַּמְתִּי בַּגְּרוּיוֹת,
וְלֹא הָיִיתָ לְהַסְבִּיר אֵיךְ לִישֹׁן בְּשַׂק שֵׁינָהּ,
וְאֵיזֶה נַעֲלַיִם לִקְנוֹת.

גַּם בֶּאֱלוּל הַזֶּה
הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה.
קְצָת יָהִיר וּזְקוּף כְּתֵפַיִם
הוּא יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה –
אֶרֶץ הַיְּלָדִים הָאֲבוּדִים,
לִטְעֹם פְּרוּסָה
מֵעוּגַת גַּעְגּוּעִים.

אזכרה

פְּנֵי הָאָבְדָן, כְּמוֹ פָּנֵינוּ, הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּנִּים:
הַשֵּׂעָר גַּדֵּל פֶּרֶא וְנוֹפֵל, שֶׁלֹּא נִרְאֶה. פִּצְעוֹנֵי־כְּאֵב
מַחֲלִימִים לְאַט (רַק מָה שֶׁגֹּרַד מַשְׁאִיר צַלֶּקֶת)
עַפְעַפֵּי־הַהַדְחָקָה נִמְתָּחִים הֵיטֵב.
הַצֵּל עוֹבֵר לִשְׁכֹּן בְּגֵאָיוֹת־הַקְּמָטִים שֶׁבֵּין הָעֵינַיִם,
שְׁרִירֵי הַפָּנִים שׁוּב לוֹמְדִים לְחַיֵּךְ. דְּבַר מָה הִתְקַשֵּׁחַ
בְּזָוִית הַסַּנְטֵר, בִּסְגִירַת הַשִּׁנַּיִם.
אִם הָיָה יָכוֹל, הָיָה אֹטֶם אֲפַרְכָּסוֹת־אוֹזְנָיו.
אִם רַק הָיָה יָכוֹל.

*

עֶרֶב. לְאַט נִזְקָף עַל הַמַּדָּף מִצְעַד הַפָּמוֹטוֹת:
בֹּעַז וְיָכִין שֶׁקִּבַּלְתִּי בִּירוּשָׁה אַחֲרֵי לֶכְתֵּךְ,
הָאֲנָפוֹת עֲדִינוֹת הַחִטּוּב שֶׁל אִמִּי,
נֵרוֹ שֶׁל אָחִי בַּכוֹסִית הַשְּׁקוּפָה.

אני מְשַׁפְשֶׁפֶת
כִּתְמֵי זִכָּרוֹן שֶׁהִתְכַּהָה
חֲלוּדַת שִׁכְחָה
אֲבַק זְמַן

דְּבָרִים קוֹרִים. רָחַקְתִּי מֵאֱלוֹהִים וּמִצְווֹתָיו
אַךְ עוֹד עוֹמֶדֶת, פָּמוֹט בָּשָׂר וָדָם מוּצָת בְּאוֹר עַרְבָּיִם,
נוֹשֶׁפֶת בַּגַּפְרוּר, מְכָסָהּ עֵינַי, וְלוֹחֶשֶׁת:
בָּרוּךְ אַתָּה
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וְצִוָּנוּ
לְהַזְכִּיר

למשפחה

עַכְשָׁו כָּל הָרַעַשׁ יַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת. גַּם אַתֶּם
תָּשׁוּבוּ לַחַיִּים הָרְגִילִים.

הַפַּחַד יְבַקֵּשׁ לְהֵרָפֵא,
חֲלוֹמוֹת קָשִׁים יַעַזְבוּ לְבִקּוּרִים רְחוֹקִים
לְגַעְגּוּעַ אָפֵל
וּמְתַעְתֵּעַ
(הָאָבְדָן הוּא הַגִ'ינִי:
מִתְגַּלֵּם בְּאֶלֶף צוּרוֹת)

נוּ, מָה, שִׁגְרָה יוֹדַעַת לְדַמּוֹת רְגִיעָה
אֲבָל מִתַּחַת – לוּחוֹת סוֹעֲרִים וְנוֹטִים
תָּמִיד
עַל סַף הָרְעִידָה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

אובדן אח
צילום: תמר הרצברג-שוסיוב

הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים במגזין גלויה מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו, אנא שלחו לנו הודעה.

חרות לוביץ', גרה בירושלים, עסוקה בדברים שקשורים במילים, בטבע ובחינוך.

מדריכת טיולים ומורה לספרות, בוגרת כיתת מזמור וסדנת הספר הראשון של משיב הרוח, מנחה אירועי שירה וחברה בקולקטיב היצירתי "מקליפות עושים ריבה".

ספר הביכורים "בזווית האַיִן" יצא לאור בשנת 2022 בסדרת חוט הכסף של משיב הרוח בתמיכת קרן רבינוביץ לאומנויות וקרן בני להמן לשירה.

פוסטים נוספים מאת חרות לוביץ׳

ט' באייר תשפ"ג, 30.4.2023
גלויה מארחת
חרות לוביץ'
מַהִי הַנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ / פֶּרַח הוֹפֵךְ קוֹץ וְקוֹץ / הוֹפֵךְ זֶרַע?
י״ח באייר תשפ״ב 19.5.2022
גלויה מארחת
חרות לוביץ׳
שֶׁכָּל סְעָרָה וּסְעָרָה / בָּרָא לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְיָן / שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה מִמֶּנּוּ / וְהוּא הַנֶּפֶשׁ.
ט' באייר תשפ"ג, 30.4.2023
גלויה מארחת
חרות לוביץ'
צָמָא הוּא דָּבָר מְסֻכָּן, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ. / אַתְּ עֲלוּלָה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים בִּלְתִּי שְׁפוּיִים
י״ח באייר תשפ״ב 19.5.2022
גלויה מארחת
חרות לוביץ׳
שֶׁיִּהְיוּ הַכּוֹכָבִים מְפַכִּים בְּנִימֵי הַדָּם / מוּכָנִים לְהִקָּרֵא
ט' באייר תשפ"ג, 30.4.2023
גלויה מארחת
חרות לוביץ'
אֱמֹר לְעַצְמְךָ: / אֲנִי בַּחוּץ עַכְשָׁו. אֲנִי יָכוֹל / לָלֶכֶת.
ט' באייר תשפ"ג, 30.4.2023
גלויה מארחת
חרות לוביץ'
תְּחִי הָרַוָּקוּת, אָמַרְתִּי / (אֶת בְּדִידוּתִי אֲנִי יוֹדַעַת לָשֵׂאת / לֹא אוּכַל גַּם אֶת שֶׁלְּךָ)

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם