בתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן, שאנחנו לא מדברים עליו - לימור לוי אוסמי - מגזין גלויה

מה היה לנו -
אסופת שירים, תפילות ומאמרים ליום הכיפורים
מאז השבעה באוקטובר

* אסופה שלישית בסדרת אסופות דיגיטליות לחודש תשרי-אוקטובר, מאת גלויה ורשות הרבים

תפריט
תפריט

בתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן, שאנחנו לא מדברים עליו

ו׳ בתשרי תשפ״ד 21.9.2023
קו מפריד גלויה

לימור לוי אוסמי מבקשת לתת מקום להתמודדות הרגשית עם אובדנים ופרידות שקיימים כחלק בלתי נפרד מהמעבר להורות. למרות הנטיה שלא לדבר על הגעגוע לחיים הקודמים, בקרב נשים שלאחר הלידה, ואולי בכלל הורים – בוחרת לוי אוסמי לתאר את ההתרחשות ולתת לה לגיטימציה. בכך, היא מביעה תקווה, כי תהיה רוח גבית בעת הכניסה להורות ולאחר לידה באשר היא – לתת מקום לכל רגש, גם אם לכאורה הוא לא מקבל תהודה מהסביבה.

כשהייתי אשת מקצוע בתחילת דרכי, היה בי חלק שהתבייש וחשש לספר על כך שבתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן. חששתי שלא יבינו אותי, שיחשבו שאני מוזרה או לא מבינה, ויתייגו אותי כ'זאת עם הרעיונות המוזרים'.

האמת היא שאני רגילה להיות 'זאת עם הרעיונות המוזרים' בכל מה שקשור לעולם המקצועי שלי, אבל עדיין. לדבר על אובדנים ופרידות, על תחושה של אבל, בתקופה שרגילה להיות מקושרת לשמחה, תקווה, אהבה, התרגשות, גם בשבילי היה קצת יותר מדי.

והנה אני, עשור אחרי, מדברת על אובדנים ופרידות שקיימים כחלק בלתי נפרד מהמעבר להורות, ולא חוששת, אלא להיפך. אני יודעת שנשים זקוקות לשמוע את זה, אני יודעת כמה ריפוי וחמלה נשים מרגישות כשהן קוראות את המילים האלה, ויכול להיות שגם יש בי חלק שכבר פחות מתרגש ממה שאחרות או אחרים חושבים עליי. מנפלאות הגיל והתבונה.

כולנו חוות פרידות מאלמנט מסוים בחיים הקודמים שלנו

היום כבר רובנו יודעות ומכירות את העובדה הפשוטה שלהיות אמא אחרי לידה זה לא רק כיף, וטוב שכך, כי הידיעה הזאת עוזרת לאמהות להתמודד עם הקשיים הטבעיים שבהורות. אבל, מה שרובנו עדיין לא יודעות וגם מתביישות לדבר עליו, הוא שבתקופה של אחרי הלידה (שיכולה להיות גם שנים אחרי כל לידה) אנחנו מרגישות געגוע לחיים הקודמים, אנחנו מרגישות שאיבדנו משהו מעצמנו ומהחיים שלנו, וחלק גדול מהנשים יחוו תחושות של פרידה ואובדן.

בתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן, שאנחנו לא מדברים עליו - לימור לוי אוסמי
צילום: Janis Fasel

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

הדבר שממנו אנחנו נפרדות בתקופה שאחרי הלידה משתנה מאחת לשנייה, אבל מה שמשותף בינינו הוא שכל אחת נפרדת ממשהו, והפרידה הזאת לפעמים כואבת ומעציבה. חלק מאיתנו יחוו פרידה מהגוף כפי שהיה – מהמשקל, ממראה הגוף, מההשתנות של הגוף, שיכולה לפעמים להיות קשה וכואבת. חלק מאיתנו יחווה פרידה מהעולם התעסוקתי, פרידה מהזוגיות כפי שהייתה, פרידה מעצמאות וזמן לעצמנו, פרידה מתפיסות עולם ואג'נדות מסוימות, פרידה מקשרים עם חברות שאין להם ילדים, מהקשר עם אמא כפי שהיה, פרידה מאיך שתפסנו את עצמנו ואת העולם, ועוד כל כך הרבה סוגים של פרידות קטנות וגדולות.

אנחנו משתנות אחרי כל לידה, אנחנו עוברות טרנספורמציה משמעותית, שחלק ממנה אומר שאנחנו לא אותן נשים, על הדברים החיוביים והדברים הפחות נעימים שבזה. כל הורות משנה בנו משהו, ועם כל התחלה חדשה משהו גם מסתיים, והסיום הזה הוא פרידה לכל דבר.

הפרידה היא הכרחית וחשובה לטובת ההסתגלות להורות

תהליך סיום ופרידה ממשהו שהיה חלק משמעותי בחיים שלנו, מעלה געגוע ועצב ורגשות שלא קל להתמודד איתם, וזה לא נעים ומבלבל. תהליך הסיום והפרידה יכול להימשך למשך שנים, ולא משנה באיזה קצב הוא מתפתח, הוא תהליך מפתיע שלא סיפרו לנו שמתקיים, וגם אם היו מספרים זה לא היה חוסך לנו את הכאב שקיים מעצם הפרידה.

זה קשה להיפרד מהמראה של הגוף, זה קשה להיפרד ממקום העבודה והחברים או מהזהות התעסוקתית, זה קשה להיפרד מבילויים עד הלילה וספונטניות עם בן הזוג, זה קשה להיפרד מהעצמאות והיכולת לעשות מה שאנחנו רוצות בזמן שאנחנו רוצות. זה קשה להבין שאג'נדות שהחזקנו מתחילות להתפרק, זה קשה להיפרד מהיכולת לצאת מהבית תוך חמש דקות, או להסביר למה אנחנו לא רוצות להגיע למקומות שהיה לנו נעים בהם בעבר.

פרידה מחלקים שהיו משמעותיים לנו בחיים זה דבר לא פשוט והוא גם לא אמור להיות פשוט, אבל הוא הכרחי לטובת ההסתגלות שלנו להורות, לטובת היכולת שלנו להיות בתוך החיים שלנו כמו שהם.

בתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן, שאנחנו לא מדברים עליו - לימור לוי אוסמי
צילום: Eugenia Maximova

נשים רבות מתביישות ומרגישות אשמה על הגעגוע לחיים הקודמים

רוב הנשים שליוויתי רגשית ודיברו על הגעגוע לאיכות מסוימת שהייתה בחיים שלהן לפני הלידה ועל הקושי שלהן להתמודד עם המציאות החדשה, הרגישו אשמה ובושה על זה שהן מרגישות ככה. הן סיפרו לי על הגעגוע והרצון לחזור לחיים הקודמים יחד עם חשש שאבקר אותן, שאשפוט אותן, שאחשוב שהן לא אמהות טובות בגלל זה. אבל, ההיפך הוא הנכון.

היכולת לדבר על הגעגוע לחיים הקודמים, הוא תהליך אבל חשוב ובריא שלא מתאפשר לנו לעבור, בגלל הטאבו החברתי שאנו חיות בו, המקדם תמונה פלסטיקית ודביקה על ההורות. אנחנו לא חייבות להסכים לתמונת ההורות האידיאלית שניבטת לנו מכל מקום, ואנחנו בהחלט יכולות לקרוא תיגר עליה, לטובת הרווחה הנפשית שלנו ושל המשפחה.

לתת מקום לאובדן, לגעגוע, לחיים הקודמים, הוא חלק חשוב ובלתי נפרד מכל התחלה חשובה בחיים, ואין צורך להיבהל ממנה. להיפך, זהו שלב חשוב והכרחי בגיבוש הזהות ההורית ובלעדיה יהיה קשה יותר להתמסר ולהיות נוכחות בהורות.

להרגיש את הכיסופים, לדבר על הגעגוע, לצחוק על החיים הקודמים והשינוי, ליצור מעגל נשים שמדבר בפתיחות על מה שכולן מרגישות. לא להסתיר את זה, לדבר את זה, כדי לא לסחוב את זה כמשקולת נסתרת שצריך לסחוב לכל מקום.

בתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן, שאנחנו לא מדברים עליו - לימור לוי אוסמי
צילום: Solen Feyissa

ליצור שיח אותנטי שלא מפחד מרגשות בהורות

נשים אחרי לידה ובשנים הראשונות להורות חוששות שאם הן מתגעגעות לחיים הקודמים או לאלמנט מסוים בהם, זה אומר שהן לא אמהות טובות, שהן לא שמחות בהורות, או שההורות לא משמעותית וחשובה להן. ההנחה הזאת לא מגיעה בתוך חלל ריק, אלא בתוך אקלים חברתי שאנחנו חיות בו, המבקש להתוות הורות פלקטית, של אמהות שמרגישות רק דברים חיוביים בהורות. אני לא הייתי רוצה שהתפיסה הזאת תמשיך.

אני שואפת ליצור פה חברת אמהות משובחת שמייצרת הורות נושמת, אוורירית, רכה, גמישה, שלוקחת בחשבון את קשת הרגשות שאמהות מרגישות. אני רוצה לייצר פה שיח אותנטי, רגיש, מרגיש, שלא מפחד מאמהות שמרגישות, ולהיפך, גם מחבק אותן על הרגשות שלהן.

אמא מרגישה היא אמא חיה, אמא נוכחת, אמא רחבה שיכולה להכיל את הרגשות המגוונים של הילדים שלה. אמא מרגישה לא צריכה לבחור בין רגש 'יפה ופוטוגני' לבין רגש 'שלא מצטלם טוב', אלא היא יכולה להרגיש את כל הרגשות שיש בה, ולא להתנצל על מה שהיא מרגישה.

אפשר גם להרגיש געגוע וגם לאהוב את התינוק, גם להרגיש כיסופים למי שהייתי, וגם להרגיש משמעות וסיפוק בהורות. הרגשות המנוגדים לא סותרים זה את זה ויכולים לדור יחדיו בנחת, ובעיניי היכולת להרגיש רגשות מנוגדים בו זמנית זאת אחת המתנות הגדולות של ההורות.  

בתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן, שאנחנו לא מדברים עליו - לימור לוי אוסמי
צילום: Arno Smit

געגוע הוא לא רגש נוראי, אלא רק רגש שקיים בנו

להיפרד ולהתגעגע מאלמנטים מסוימים בחיים או בגוף שלנו זו לא טרגדיה, אלא עוד משהו שמתמודדות איתו באחד הצמתים הכי משמעותיים בחיים. געגוע זה לא רגש נוראי, אם אנחנו לא מתייחסות אליו ככזה. יש רגש געגוע בחיים, והוא יכול לבוא וללכת, לעטוף ולעזוב, והוא רק רגש. לרגש מותר להיות.

אני חושבת שהגיעה השעה להיפתח ולדבר גם על הפרידה שקיימת במעבר להורות עם פחות פחד, פחות בהלה והרבה יותר סקרנות וחמלה. הגעגוע והפרידה גם ככה קיימים, הם גם ככה חלק מהעולם הרגשי של נשים אחרי לידה, אז למה להשאיר אותם בכספת השמורה והלא מדוברת? ההסתרה של זה רק גוזלת מאיתנו אנרגיית חיים יקרה.

אני בעד לדבר על זה. לדבר על הגעגוע והפרידה עם חברות, עם נשות מקצוע, עם בן הזוג, ולתת לגעגוע הזה את כל המקום שהוא צריך. בסופו של דבר, הגעגוע ימצה את עצמו ולא תהיה ברירה אלא להשלים עם מה שיש, עם החיים החדשים שנבנים, אבל קודם כל – כדאי להתגעגע ולהיפרד מתקופה משמעותית שהסתיימה.

אין געגוע רע. יש רק געגוע. ומותר לו להיות. 

בתקופה שאחרי הלידה יש אלמנט של פרידה ואובדן, שאנחנו לא מדברים עליו - לימור לוי אוסמי
צילום: Clément Falize

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

מתוך נָחוּגָה:

על טקסים בחיים הקשורים להריון, לידה וכל שסובב אותם:

עם בוא ילדות.ים לעולם:

תפילות נוספות במגזין גלויה:

לקריאה נוספת:

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

מלווה רגשית נשים אחרי לידה ובהורות, בכרכור ובשיחות וידאו, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'.

תוכן נוסף מהמגזין:

ד' בסיוון תש"ף, 27.5.2020
מאת
צוות גלויה
החודש האחרון בעולם היה יוצא דופן. (ספק) דמדומי קורונה וניצני חזרה לשגרה הביאו לתנופת יצירה גדולה במגזין.
כ״ג באייר תשפ״ב 24.5.2022
גלויה מראיינת את
הרבנית רחל ריינפלד-וכטפוגל
שיחה עם הרבנית רחל ריינפלד-וכטפוגל על עשיה במרחב ההלכתי עם כלים מתחום הליווי הרוחני והנחיית קבוצות
ראש חודש סיון
מאת
השל״ה הקדוש, הרב ישעיה הלוי הורוביץ
תפילת השל"ה היא תפילה שנוהגים להתפלל הורים על ילדיהם וילדותיהן בראש חודש סיון. התפילה הובאה בספר שני לוחות הברית (=של"ה), על-ידי הרב ישעיה הלוי הורוביץ.
כ"א באייר תשף 15.5.2020
מאת
צוות גלויה
מה חדש במגזין גלויה? - כ"א באייר תש"ף
ט"ז בשבט תש"ף 11.2.2020
מאת
צוות גלויה
⏱️ 2 דקות קריאה
לא יודעים מאיפה להתחיל? רוצים להבין מה הולך פה? קיבצנו לכם מאמרים בנושא אישות לתחילת הקריאה במגזין
ג' בכסלו תש"ף 1.12.2019
מאת
צוות גלויה
⏱️ 3 דקות קריאה
כמה עצות ליום החתונה שיפחיתו את המתח הנפשי ויסייעו לתחושות השקט הפנימי במהלך היום

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם