טקס 'סגירת עצמות': לחתום את הלידה כפי שהיא חקוקה בגוף ובנפש, מאת: אור סנדרוביץ' - מגזין גלויה

שירים ותפילות מאז השבעה באוקטובר

101 יבבות שופר - אסופה לראש השנה ה׳תשפ״ה

* אסופה ראשונה בסדרת אסופות לחודש תשרי-אוקטובר, מאת גלויה ורשות הרבים

תפריט
תפריט

טקס 'סגירת עצמות': לחתום את הלידה כפי שהיא חקוקה בגוף ובנפש

כ' באייר תש"ף 14.5.2020
קו מפריד גלויה

טקס סגירת עצמות הוא טקס מעבר שמטרתו לעזור לאישה לעבד, להתייצב ביחס לחיים החדשים, ובמובן מסויים לבצע סגירה של חוויית הלידה. 

טקס סגירת עצמות מקורו בדרום אמריקה, והוא משמש אותנו גם היום כטקס מעבר לאחר לידה. את הטקס ניתן לעשות החל מסוף משכב הלידה, כלומר בתום ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה, ועד שנתיים לאחר מכן. 

כדי להבין את הטקס הזה יש צורך לדבר קודם כל על התנועה שקורת במהלך ההריון והלידה

במהלך ההריון, האמא מתעגלת ומתרככת סביב התינוק/ת המתהווה ברחמה, ובלידה היא נדרשת להתרחב ולהיפתח למען יעבור דרכה התינוק שלה מן הפנים אל החוץ. היא השער, והלידה היא כמו פתיחת השער עבור התינוק. המפרקים מתרככים, העצמות זזות, צוואר הרחם נפתח, והנפש גם היא, נפתחת ומתפשטת, מסכימה לפגוש את עצמה במקומות הכי גולמיים, מסכימה לפנות מקום בתוכה ובחייה לנוכחות של נשמה חדשה, וגוף חדש בעולם. 

הזמן שלאחר הלידה, עדין מאין כמוהו. לפני רגע כל כך הרבה אנרגיה זרמה ממנה החוצה, וכעת היא נאספת חזרה, לומדת את תינוקה, לומדת איך לייצב ולעצב מחדש את החיים שהשתנו עד מאוד.  טקס סגירת עצמות מטרתו לעזור לאישה לאחר הלידה, לעבד, לחזור אל גבולותיה, להתקרקע, להתייצב ביחס לחיים החדשים, ובמובן מסויים לבצע סגירה של חוויית הלידה

טקס סגירת עצמות
צילום: Volha Flaxeco

טקס סגירת עצמות

בתוך מפגש של כמה שעות אנחנו נוכחות איתה, שתי נשים, שומעות את סיפור הלידה שלה במלואו ובאופן שבו היא רוצה לספר אותו. המהלך הזה הוא התחלה של התבוננות באופן שבו האישה חוותה את הלידה שלה, ובמה שנשאר איתה אחרי. שם, אפשר לפרוט את החוויה ההוליסטית של הלידה כפי שהיא חקוקה בגוף ובנפש היום.

לאחר שתספר את הסיפור, היא תישלח לעשות לעצמה מקלחת טובה ומטהרת או אמבט שתוכל למלא במים וצמחי מרפא, שם תחל תהליך של התנקות, הזדככות והכנה לקראת החלק הבא של הטקס.

כשתסיים להתקלח, נבקש ממנה להביע כוונה מסויימת, לכוון את עצמה ולבה אל הטקס הזה, ואז לאט ובהדרגה נעטוף אותה בבדים רחבים, חלק חלק בכל הגוף, מהראש ועד כפות הרגליים, עד שתהא עטופה כולה בבד, ותישאר כך לזמן מה. 

בתוך העיטוף הרך של הבדים היא תוכל לשהות בתוך סביבה רחמית. הבדים העטופים בחוזקה הנעימה לה, כמו מזכירים לה מחדש את גבולות הגוף, נותנים תחושה שמסמלת לה שיש מה שמחזיק אותה, שיש קרקע מתחתיה, מלפניה ומצדדיה. 

בתוך המרחב שנוצר לה ולגופה, לעיתים ביחד עם התינוק.ת הטרי.ה, תוכל האמא לתת לגוף ולנפש לעשות את שלהם, תוכל לבקש לעבור מן המימד של הלידה, למימד של החיים שאחרי, תוכל לבקש להחזיר אליה עוד את כוחה, את הרסיסים שנשארו אי שם בלידה, ולהתמקם מחדש בצורתה החדשה. ואנחנו, הנשים שאיתה, לא מדברות איתה ברגעים האלה. תפקידנו להיות נוכחות שם עם תשומת הלב שלנו, להיות עדות לרגע הזה ולהחזיק איתה ועבורה את המרחב. 

לקדש את המעבר

נוכחות של נשים אחרות בשדה ההריון והלידה מאז ומתמיד הייתה שם, היום יותר מתמיד, יש לה השפעה מכרעת בעיניי. אנחנו חיות בעולם שגילויי הנשיות בו, אינם מובנים מאליהם, רובנו גדלנו בחברה שלא נתנה הרבה לגיטימציה לחוות ולחקור את הנשיות שאנו, רובנו לא ראינו ולא נראה לידות אחרות מלבד שלנו. עולם ההריון והלידה מכריח אותנו, (אם לא עשינו זאת עד עכשיו), להתוודע לידע ולתפקידים הגלומים בגוף הנשי. הביולוגיה עובדת לטובתנו והרבה מהידע הנדרש בא לידי ביטוי באופן אינסטינקטיבי מתוך הגוף, ומתוך התהליך שאישה עוברת. טקסים כמו סגירת עצמות לאחר לידה, מעגל לידה לפני לידה ועוד, מטרתם להעמיק ולחזק את הביטחון שלנו בעצמנו, ולהזכיר לכל מי שנמצאת שם את החשיבות שבנוכחות ובתמיכה שאנחנו נותנות אחת לשנייה

הטקס נותן לנו את המקום והתוקף לבטא חוויות נשיות, שמחות, או עצובות, ולעבור תהליך מסוים ביחס אליהן, בתמיכה של נשים אחרות. כשאנחנו עורכות טקס, ישנה בחירה מודעת לקדש את המעבר, לבחון את התחושה שלנו ביחס אליו, ולהביע כוונה שקשורה בצרכים וברצונות שלנו. 

הטקס יוצר סביבו קהילה. שם, מתהווה בעיניי, הרשת הנשית שאנחנו כולנו חלק ממנה, ושם יש מקום לידע שטמון בתאים שלנו באופן אינסטינקטיבי. במהלך הטקס אנחנו יכולות לתת קולות לדברים בנו שמבקשים להישמע, אנחנו יכולות להקשיב ולהוות תמיכה למי שצריכה בכך, ובעיקר אנחנו יכולות ביחד כשוות לעבור חוויה רוחנית, פיזית, ונפשית, שתאגד בינינו ותיתן לנו אנרגיה חדשה להמשך הדרך. 

ישנם הרבה מחקרים המעידים על הקשר בין תמיכה ותחושת קהילתיות ליכולת ההחלמה וההתאוששות מלידה, אבל אני איני אישה של מחקרים, אני רואה, ושומעת את הנשימה שמתהווה כשאישה מרגישה מוגנת ומוכלת. אני רואה כמה חשובה ומשמעותית עבורי התקשורת עם נשים אחרות והשיתוף בחוויות הקטנות והגדולות של החיים. אני רואה את הכח הגדול שיש לנו כשאנחנו מתאחדות ומתאגדות, כשאנחנו מסוגלות להוות כר פורה של תמיכה ועשייה אחת עבור השנייה. 

בסוף הטקס, לאחר שהוסרו הבדים לאט לאט, כשנשב יחד לאכול מרק או עוגה, יכולה להתגלות הטרנספורמציה. במובן הפשוט ביותר, הטקס הוא הסכמה לעבור דרך שער בהחלטה מודעת יותר. ואז, אפשר להסכים, להשלים עם הלידה כפי שהייתה, עם הצדדים שחווינו לטובה ועם אלה שחווינו לרעה, ולהיזכר באפשרות לחוות את הרגע הבא כחדש. 

אור סנדרוביץ'
צילום: תמר הרצברג-שוסיוב

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

להיות אמהות בעולם

אני רואה את הנכונות של נשים לעשות לעצמן טקסים, לפני ואחרי הלידה, ורוצה לומר לכן באשר אתן: קחו לכן את החירות ליצור לעצמכן את הקהילה שאתן צריכות סביבכן בתקופה הזו, את הזמן לקדש את מה שנראה לכן ראוי לקדש, ולשים עצמכן במקום שבו תוכלו להיפתח ולקבל מהסובבות והסובבים אתכן את האהבה והמתנות שהן.ם יכולים.ות לתת לכן לקראת המעשה הנשגב שתעשנה או כבר עושות בכל יום ויום, להיות אימהות של מישהו/י בעולם.  

כולי תקווה שהמילים האלה מהוות תזכורת לאפשרות להישלח אל המשימות הגדולות של חיינו, בידיים אוהבות, ובידיעה שאנחנו תמיד מוקפות אהבה כשנצטרך.

***

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

דולה, מדריכת הכנה ללידה, ומורה לתנועה בשיטת פלדנקרייז.
צועדת בדרך להרחבת החופש התנועתי שלנו, הנשים, בגוף, במערכות היחסים, ובסביבה החברתית.
תומכת בנשים בשדה ההריון ולידה, מלמדת שיעורי תנועה, עורכת טקסים ומעגלים.

תוכן נוסף מהמגזין:

ד' בסיוון תש"ף, 27.5.2020
מאת
צוות גלויה
החודש האחרון בעולם היה יוצא דופן. (ספק) דמדומי קורונה וניצני חזרה לשגרה הביאו לתנופת יצירה גדולה במגזין.
י״ח באייר תשפ״ג 9.5.2023
מאת
צוות גלויה
לקראת ל"ג בעומר המזוהה עם טקס החלאקה, מקובצות ברשומה שלפניכם המלצות למאמרים, שירים ותפילות מתוך המגזין, שיסייעו ביצירת טקס 'חלאקה' או 'תלאתה' משלכם.
כ״ה באדר ב׳ התשפ״ד 4.4.2024
מאת
צוות גלויה
הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל יַתְמוּת.
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
לצד טקסים משמחים ישנם גם טקסים כמו טקס הגירושין. מעבר על שלבי הטקס, כיצד אנו תופסים אותו? וכיצד למצוא את קולה של האישה?
ט׳ בניסן התשפ״ב 10.4.2022
מאת
צוות גלויה
לכבוד סדר פסח, לכבוד התחושה של כשנתיים אחרי העולם שנסגר ועם תקווה שהשגרה כבר כאן... אנחנו משתפות בתמונות ובסרטון ממסיבת ההשקה של מגזין גלויה, חורף 2020. צפיה מהנה!
ג' בכסלו תש"ף 1.12.2019
מאת
צוות גלויה
⏱️ 3 דקות קריאה
כמה עצות ליום החתונה שיפחיתו את המתח הנפשי ויסייעו לתחושות השקט הפנימי במהלך היום

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם