לראות את הכאב שבפנים, מאת: מוריה תעסן מיכאלי - מגזין גלויה

תהום אל תהום -
אסופת שירים, תפילות ומאמרים לשמחת תורה
מאז השבעה באוקטובר

* אסופה רביעית בסדרת אסופות דיגיטליות לחודש תשרי-אוקטובר, מאת גלויה ורשות הרבים

תפריט
תפריט

לראות את הכאב שבפנים

י"א בשבט תש"ף 6.2.2020
קו מפריד גלויה

לא כולן אוהבות לדבר על מה שקורה פנימה בגופן או בביתן ולא תמיד יש את הדרך הנכונה לעשות את זה. אחרי לידה אנחנו מרגישות בנוח לשתף ולהיעזר, אבל אחרי אובדן הריון יש שתיקה במקום בו דיבור או הסתכלות יכולים להוסיף טוב.

כאשר איש או אשה נופלים ושוברים יד, מונח גבס על היד למשך כמה שבועות וגם לאחר מכן אסור להתאמץ, וישנה פיזיותרפיה ולאט לאט האזור משתקם עד שחוזר לאיתנו. אך גם לאחר שנים, כיוון שהגבס היה חשוף וגלוי לכל, תיזהר הסביבה על אותו איבר שנשבר ושוקם ואולי ימנעו מהאדם להתאמץ כדי שחלילה לא ייפגע הגוף שוב היכן שנפגע. 

הדוגמא הזו כל הזמן הולכת איתי בראש: יש פגיעות חיצוניות שקל ומותר לדבר עליהן, ויש פגיעות פנימיות שלפעמים קשה, ולפעמים הסביבה נעה באי נוחות וקל יותר להתעלם ולהניח שהכל חזר לקדמותו מהר ולכן אין צורך לדבר או לשאול. 

לדבר על אובדן הריון מוריה תעסן מיכאלי
צילום: Alexandru G. STAVRICĂ

סיפרה לי פעם מישהי שכאשר אחד ההריונות שלה נפל היא נאלצה לעבור גרידה ולהתאשפז בבית חולים ללילה. באותו היום חזר אִישָׁהּ הביתה ופגש מחוץ לרכב את חברותיה ששאלו היכן היא נמצאת. למרות שזה לא התאים לו כלל לטענתה, ולמרות שלא היה זה סוג השיח המקובל בשכונתה, יצא מפיו המשפט: היא זה עתה עברה גרידה אחרי הפלה והיא מאושפזת. איני יודעת אם החברות חשו מבוכה (בן הזוג ככל הנראה כן) אבל למחרת חיכתה לה ארוחת ערב חמה וטעימה, וכאשר היא שלחה הודעה מי מוכנה להוציא את ילדיה מהגן נמצאו לה מתנדבות ללא שום בעיה. 

לדבר על מה שקורה בפנים

לא כולן אוהבות לדבר על מה שקורה פנימה בגופן או בביתן ולא תמיד יש את הדרך הנכונה לעשות את זה. הרי הגיוני לחלוטין שמישהי תכתוב בקבוצת הוואצאפ היישובית שהיא ילדה ובקהילות רבות תימצאנה הנשים שתדאגנה לארוחות מסודרות לשבוע-שבועיים הראשונים. אך פחות הגיוני ומקובל שמישהי תכתוב שהיא עברה הפלה, או שהיא בתחילת הריון או שהיא סובלת מדיכאון כלשהו.

שתי הפלות עברתי, בזו אחר זו. והגוף מיאן להחלים ועוד שתת דם חודשים רבים ולקח זמן להבין שעלי לעבור עוד הליך ואישפוז והרדמה וכל הדברים השגרתיים האלה שאנו עוברות בעצם היותנו נשים. 

להמשיך אחרי אובדן הריון
צילום: שרה סגל-כץ

ובתוך כל התקופה הארוכה הזאת למדתי ועבדתי, ושוחחתי עם נשים על טהרה והופעתי על במה ענקית בבנייני האומה מול אלפי נשים כאשר אף אחד לא ידע שכשחשבתי לראשונה איזו שמלה אלבש תכננתי שתסתיר בטן הריונית קטנה, וכעת רציתי שתטשטש סימני בכי ומבוכה מול הגוף המאכזב ותסייע לחיוך לנצנץ קצת יותר. 

אין בכך שֶׁקֶר. יש לנו בערך חמש עשרה שנה של להיות על הרצף, בין הנסיונות להיכנס להריון דרך הבחילות וההקאות שיש מי שלא מפסיקה לסבול מהן תשעה חודשים, ושאר מיני תחלואי ההריון כמו סימפיוליזיס הריון, כאבי גב, צרבות, וכבדות אין סופית. דרך התמודדות עם גוף מתפרק לאחר לידה, ניסיונות קשים בהנקה, ועד הפלות שיכולות להתרחש וכל ההשלכות שלהן ועוד ועוד ניסיונות שמשפיעים בפנים כבחוץ, על הנפש כעל הגוף. 

וכיוון שכך או כך זה חלק מהחיים, הגיוני שנמשיך ונעבוד ונגדל ילדים בשמחה ונחייך רוב הזמן ונשתדל לשמור את הבכי לזמנים מוגדרים ותחומים. לעיתים קרובות גם יש בזה נחמה. כאשר שאלתי אשה שאיבדה וָלָד בלידה שקטה ומוקדמת מדי כיצד היא ממשיכה הלאה, היא ענתה שפשוט אין ברירה. חייבים לקום בבוקר לילדים שבבית ולעזור בשיעורים ולהכין ארוחת ערב ומתוך השגרה לעיתים מגיע ההרגל ואיתו גם הדרך שממשיכה הלאה. כי פתאום הקטנה חזרה עם איזו אנחה קורעת לב מהגן שאותך היא דווקא קורעת מצחוק והגדול זכה בחידון בבית הספר והגאווה האימהית יכולה להאפיל מעט על האופל ולשמח במה שיש. ויש, כל כך הרבה יש ב"ה.

אז אנחנו מחייכות מבחוץ ולפעמים קצת מתות מבפנים, ומחכות שמשהו ינצנץ וילבלב ויודעות שרק הזמן עוזר ורק הזמן מרפא ולפעמים זה עוזר להמשיך כרגיל ולפעמים זה מדכא אבל עדיין, בדרך כלל אף אחד לא רואה את הגבס. אף אחד לא יודע שצריך עוד פיזיותרפיה ושיקום ועדינות וחמלה. אז מה כן? איך בכל זאת אפשר טיפה לראות יותר גם את הכאב שבפנים?

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

לדבר אחרי אובדן הריון
צילום: Briana Tozour

לראות את הכאב שבפנים

ובכן, לדעתי האחריות לראיית הכאב ולהצגתו מתחלקת:

יש את האחריות של האשה. אם את צריכה עזרה – תגידי. ספרי לכמה שיותר אנשים שאת מרגישה איתם בנוח, שתפי את המשפחה הקרובה ואת החברות שאת יודעת שידעו להיות שם בשבילך. אני כתבתי בקבוצת הנשים שאיתן יש לי אינטראקציה יום יומית בדיוק מה עובר עלי. לא הסתרתי את זה גם מאנשי צוות, חברות קרובות וכמובן משפחה. גם לבן הזוג נתתי את כל הלגיטימציה לשתף את מי שהוא צריך ולספר כמה שהוא מרגיש צורך. הרי גם הוא בהתמודדות כרגע וככל הנראה אפילו יותר נסתרת משלי

וישנה האחריות של כל אחת מאיתנו. להסתכל טוב, לשים לב. מי נראה לנו שצריכה עזרה, מי כרגע בהתמודדות כלשהי. לתת עזרה גם אם לא בטוח שבדיוק עכשיו צריך. להגיד מילה טובה או לפנק את מי שאנחנו יודעות שהיא בהתמודדות כלשהי, גם אם היא לא אמרה לנו כלום. מישהי שכבר זמן רב מחכה לילד יכולה לקבל חבילת שוקולד עם פתק משמח גם בלי שהיא צריכה להשיח את ליבה אם היא לא רוצה. הפינוק נתן לה לא רק את תשומת הלב החיובית אלא גם את הפתח לדבר עם מישהי שרואה אותה. מישהי שסתם נראית מותשת ועצובה בגן שעשועים תשמח לארוחת ערב (אם רק יש לך כוח בעצמך!) גם אם את לא יודעת למה היא עצובה. 

פעם ראיתי מישהי כזו בגן השעשועים ואת בצק הפיצה של ארוחת הערב הכפלתי ושלחתי לה אחת. כשהיא שאלה איך ידעתי שזה בדיוק מה שהיא צריכה, עניתי לה שאני מאמינה שאנחנו בשנים כאלה: שאם רק יש לנו טיפה טיפה כוח מיותר, תמיד תהיה מישהי בסביבה שתשמח לקבל את העודפים האלה.

והלוואי ונצליח את שני הצדדים, לבקש ולקבל כשצריך, ולראות ולהעניק כשזאת שלידנו צריכה. שניהם מצריכים לימוד עצמי והתבוננות עמוקה, ושניהם יכולים להוסיף כל כך הרבה טוב.  

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

שירים על הפלה ואובדן הריון במגזין גלויה

אמא לארבעה, תושבת גבעת הראל. בעלת תואר שני מחקרי, עמיתה במכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום ומעבירה סדנאות רענון בהלכות טהרה.

תוכן נוסף מהמגזין:

כ׳ בסיוון תשפ״ב 19.6.2022
מאת
צוות גלויה
גלויה שמחה לראיין את ד״ר מיכל פרינס ולהתוודע למסע המקצועי שלה, לעשיה בתחום המיניות הבריאה בשנים האחרונות בכלל ועל הספר והפודקאסט שלה בפרט
כ"ט בטבת תשפ"ב 2.1.2022
מאת
צוות גלויה
סקירה של כל התכנים החדשים שעלו לקראת חודש טבת תשפ"ב, ינואר 2022, למגזין גלויה; מאמרים, שירים ותפילות.
ג' בכסלו תש"ף 1.12.2019
מאת
צוות גלויה
⏱️ 3 דקות קריאה
כמה עצות ליום החתונה שיפחיתו את המתח הנפשי ויסייעו לתחושות השקט הפנימי במהלך היום
כ׳ בתשרי תשפ״ד 5.10.2023
מאת
צוות גלויה
הזמנה למשלוח אלינו מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המקיימים שיחה עם מעגל השנה.
כ״ח באב תשפ״ג 15.8.2023
גלויה מארחת
הרבנית שלומית פיאמנטה
שיחה גלויית עיניים עם הרבנית שלומית פיאמנטה על חינוך, על לימוד תורה ושו"ת, ועל מקומן של נשים בקודש - עם כניסת לתפקיד מנכ״לית ארגון רבני ורבניות בית הלל.
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
צוות גלויה
על הָאֲבֵלוּת: מאמר שנועד לכלל הציבור - האבלים, המנחמים, מעגל הקרובים והקהילה. סקירה בשלבי האבל בצמוד לחיוב ההלכתי בעת התאבלות.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם