טבילות מנהג וטבילות מתחדשות בזמנים מיוחדים, מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מַשְׁמָעוּת: טבילות מנהג וטבילות מתחדשות בזמנים מיוחדים

כ״ט באלול תשפ״א 6.9.21
קו מפריד גלויה

הטבילה במקווה היא חלק מפרקטיקה שנדרשת עבור מעבר מן הנידה אל טהרה. במקביל, יש נשים אשר מבקשות לאמץ אותה גם בהקשרים שאינם נדרשים להלכה, עבור רגעים פרטיים אחרים ואירועים ייחודיים. כאן, אוסף והצעות של טבילות וולונטריות והזמנה להפיכת הטבילה לחגיגה אישית.

…אָנָּא מִמְּךָ,
שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לִטְבֹּל בְּמֵימֶיךָ הַיּוֹשְׁבִים עַל מִתְקְנֵי הַזְּמַן
וְלִבִּי מְבַקֵּשׁ מְתִיקוּת הַנֶּפֶשׁ
וְגוּפִי מְבַקֵּשׁ כְּנָפַיִם.


מְרַחֶפֶת בִּיבָבָה,
חַיִּים זוֹלְגִים מִכָּל צְדָדַי אֶל עֶבְרֵי תְּהוֹם.
אַתָּה שׁוּב אוֹמֵד אֶת מִלּוֹתַי בְּמֹאזְנַיִם
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת
מַשְׁמָעוּת.

מתוך השיר: תפילה בשדה, מאת: רתם אלדר היבש

לבקש משמעות בעת טבילה, לבקש מתיקות נפש וכנפיים לגוף – צרכים אלו עשויים להביא אישה לבחור לטבול, גם בזמנים בהם היא איננה חייבת בכך להלכה, אך מתחברת לרעיון של תאריך מיוחד או אירוע פרטי שיתבטאו גם בצלילה אל עומק המים.

ככלל, הקישור העיקרי שכולנו עושים כאשר אנו מתחילים לדון על הטבילה הוא אל הטבילה החודשית של האישה הנשואה, הטובלת כדי להיטהר מטומאה ולהשלים את מעגל הטהרה שיחזיר אותה לזרועות בן זוגה. אולם המקווה כבר מזמן אינו רק מקום טיהור טכני, אלא הופך יותר ויותר למקום בו אישה יכולה להתחבר לעצמה ולרצונותיה. בין אם בתוך בית הטבילה העירוני ובין אם במעין בחיק הטבע או בים. כחלק מהחיבור המחודש הזה, והעברת הזרקור מהצורך הזוגי בטבילה אל הצורך הנפשי הנשי של הטבילה, עולים ונפוצים יותר ויותר מנהגים חדשים וטבילות חדשות.

המגע עם המים, תחושת הניקיון, הטהרה או אם תרצו ה"ספא" במעגל הנשים הפרטי והאינטימי אינם נוכחים לרוב בחוויה המודרנית. לכן הפיכתו לסממן של חגיגה או שמחה אינו מפתיע. מעניין לראות שלצד הפיכת הטבילה למעמד של ציון שמחה, הוא גם מסמן מעבר משלב אחד לשלב אחר, גם אם אלה לא משויכים לקטגוריות הלכתיות מובהקות. מתוך המעבר מצד אחד לצד אחר גם כלול הצער או השבר על אובדן חלקים מן העצמי שנשארו בנו משלב חיים קודם, או שנאלצנו להשיל מעצמנו עם בגרותנו הרוחנית או הפיזית.

כאן, מובאות מספר הצעות לטבילות ייחודיות שכאלה, כמה נוהגות ונפוצות מאוד גם בימינו, אחרות הן הצעות להרחבה, לבחירה אישית של הטובלת. כיצד להכניס את המקווה לצורת המחשבה שלנו על שינוי פנימי או חיצוני, כיצד להנכיח את הטבילה במקומות בהם היא אפשרית ובאופן שמרחיב את הלב והלוואי וגם מעניק כנפיים, כמילות השיר דלעיל.

יש לזכור כי כאשר טבילה מתקיימת בשל מנהג, לא חל עליה דין טבילה להלכה ולכן אין צורך לקיים הכנות מצד הרחצה, חפיפה והעיון. לכן, גם אין צורך להיכנס לדקויות ביחס לחציצות. טבילות מנהג יכולת להתקיים ביום ובלילה, במקווה בנוי או במעיין ובים. ככל הנראה תהיה העדפה ללכת למקווה כשר, אך בשל העובדה כי המניע הגדול הוא לחוש מים מחיים ולחוש התחדשות, אין חובה לבקש את ההגדרות ההלכתיות ל׳מים חייים׳ וניתן לבחור במקומות שונים. עם זאת, לרוב, נשים הטובלות טבילת מנהג, תעדפנה לבחור מקווה כשר מכיוון שתראינה במקום זה חלק מן הסגולה המבוקשת. כך או כך, יש לדעת גם כי זכותה של כל אישה להגיע לטבילה במקוואות הציבוריים ועל פי חוק אסור לשאול אותה שום שאלה פרטית על אורחות חייה.

בהצלחה!

להלן 12 הצעות לטבילות מנהג שאפשר לאמץ:

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה
המקווה העתיק בגירונה
צילום: שרה סגל-כץ

טבילת סגולה של חברות ובנות משפחה מיד אחרי הכלה

כידוע, הכלה טובלת עבור ליל כלולותיה בסמיכות לחתונתה. בקרב עדות רבות האירוע הוא רחב וחברתי בקרב נשות המשפחה והחברות. הטבילה של הכלה היא אומנם הלכתית, ומטרתה לטהר אותה לקראת המפגש עם חתנה. אולם לאחר מכן, נפוץ המנהג שמלוותיה של הכלה נכנסות לטבול לסגולה. לא בשל סיבה הלכתית, שהרי מועד הטבילה נקבע על פי ימי ההרחקה וההפסק של הכלה ולא מסונכרן בהכרח עם מועדי החברה או האחות הנכנסת לאחריה.

מטרת הטבילה של המלווה היא לסגולה, ולזימון הטוב בסוגיות בהן היא מעוניינת. פעמים רבות טובלות רווקות שטרם מצאו את זיווגן, או עקרות שעוד לא נפקדו והיו מעוניינות בפרי בטן. מימד נוסף, הוא שותפות בשמחת הכלה ומצבה הנפשי תודעתי. מנהג זה מצטרף למנהג הרואה בכלה הטובלת כרשאית לברך ולהרעיף ברכות על מלוותיה בשל המעמד המיוחד בו היא נמצאת לאחר טבילתה והליכתה לקראת החופה.

זוהי שעת רצון עבור המלווה לברך ולאחל טוב לכלה ולעצמה. לכלה, מתוך המעמד של מלווה קרובה הרואה את חברתה או קרובתה מקימה בית בישראל. גלוי וידוע כמה מאמצים, עבודה ויגע יש ביצירת זוגיות ומשפחה מטיבה ואוהבת הצולחת משברים וקשיים עד כדי התגבשות ל"איש אחד". אולם זוהי גם הזדמנות עבור עצמה לאחל לעצמה את מה שהיא מבקשת ורוצה בו, ולבקש מתוך מעמד של שמחה ואושר גם על מה שחסר ורצוי לה.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה

טבילה ליום ההולדת

כאשר אנו עוברות משלב אחד בחיים לשלב אחר, אנחנו משאירות חלק מאיתנו מאחור. אנו משילות שכבה שהייתה קטנה עלינו, לוחצת, ו"משילות" מעלינו "נשל" לצורה בוגרת ובשלה יותר של עצמנו. יום ההולדת הוא אחד מאותם השלבים הללו, בהם אנו צומחות ומצמיחות את עצמנו. כדי לחגוג את המעבר הזה טבעי מאוד לבחור לצרף אליו את הטבילה. הטבילה כחלק ממעגל הטהרה נושאת סימבוליות דומה מאוד, של מעבר משלב אחד לשלב אחר וגדילה.

ניתן לשלב את הטבילה ביחד עם טיול לחיק הטבע למעין או לים עם חברות וקרובות משפחה שיכולות להתחבר או אפילו אם הן עצמן פחות מתחברות לכך, יכבדו את הרצון הזה. כך ניתן ליצור מעגל נשי של איחולים, ברכות, וגם צמיחה מן האישי אל הכללי, ממה שכמוס במעגל הטהרה והחיים של האישה לבין מה שמשותף ממילא בין נשים.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה

טבילה לבת המצווה

אין בהכרח קשר בין הגעתה של נערה לגיל מצוות ובין השאלה האם קיבלה את הווסת שלה. כיום אף נפוץ יותר ויותר שנערות מדממות לראשונה בגילאים צעירים בהרבה מאלו של אמותיהן וסבותיהן. אולם זוהי הזדמנות נוספת לחגוג את עליית המדרגה של הנערה במסעה לעבר נשיותה.

יתכן ואפשר לחגוג את בת המצווה בטבילה מזווית אחרת, מהפיכתה של הנערה למסוגלת להיות אחראית לטבילתן של נשים אחרות. חז"ל תיקנו שמרגע שנערה בת שנים עשר שנים היא יכולה לעמוד מעל אישה טובלת ולוודא שהיא טובלת כולה ולא צף שיערה. זהו השלב שבו אף אם הנערה לא טובלת עבור עצמה היא הופכת לבת שיח בנושאים הללו.

יש לציין שטבילת נערות רווקות הוא נושא מעט טעון. אף על פי שהוא לא אסור יש החוששים שהדבר יוביל לטבילה וקיום יחסים שלא במסגרת נישואין. ניתן לראות התייחסויות דומות לסוגיה בנושאים משיקים כמו טבילה לשם עליה להר הבית. אולם החשש הזה בדרך כלל קל משמעותיות כשאנו דנות בטבילה לסגולה ובגיל 12 שלרוב לא מתקרב כלל לחשש מפני יחסי אישות.

טבילת מנהג לקראת בת המצווה הזדמנות לתת לנערה מעין הבטחה לעתיד על הפיכתה לאישה ויצירת מערכת יחסים אוהבת ושמחה עם המקווה כבר בשלב מוקדם של חייה של הנערה.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה

טבילת נערה עם קבלת הווסת הראשונה

קבלת הווסת פותחת את שערי ההתבגרות המינית של הנערה ובאיזורים רבים, דווקא מן המודעים והפמיניסטים שבהם ישנו רצון רב לציין את הווסת הראשונה באופן שיכיר בשינוי שמתחולל בה. השאלה כיצד לחגוג את הווסת הראשונה היא שאלה שצריכה להישאל באופן פרטני לאור אופייה והעדפותיה של הנערה. ישנן נערות שישמחו בחגיגת מסיבה עם מאכלים אדומים, ואילו אחרות יהיו נבוכות מכך ויבקשו להיעלם לו ימצאו עצמן במצב כזה.

טבילה חגיגית עשויה לשמש דרך נעימה לציין את תום הווסת הראשונה, בבחינת לגלות מעט מן הסודות המעשיים הקשורים ורומזים על העתיד לבוא, אך בו זמנית הם פרטיים ויכולים להיחגג גם במסגרת של אם ובת בלבד, או לכל היותר חיק המשפחה הנשי. כל עוד הדבר רצוי לנערה כמובן.

אם קבלת הווסת הקדימה והפתיעה את ההורים והנערה, ולא סיפק בידם להסביר ולפרט כראוי כפי שהיו רוצים להכין אותה לשלב זה בחיה, ההליכה למקווה עשויה להיות הזדמנות פרטית ויפה ל"ואתם פתחו להם".

ה=טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה

טבילת סגולה בחודש תשיעי

אישה הרה לא זקוקה באופן עקרוני לטבילה כלל. אם טבלה לפני שהתעברה, ולא ראתה מראות אוסרים, הרי שהיא עומדת בטהרתה ולא זקוקה לטבילה עבור חיי האישות שלה. אולם לצד הפן הטכני של הטבילה, יתכן שהטבילה רצויה מצד המנהג והברכה שבדבר. בעדות מסוימות נוהגת ההרה ללכת לטבול בחודש תשיעי כסגולה ללידה קלה ולידיים מלאות. המנהג מתחבר באופן ייחודי אף לדימוי העובר, שמוקף מכל עבר במי אמו, מוגן מכל העולם, וכן האישה במקווה כמעין רחם פרטי ומחבק.

ניתן לחגוג את המעמד אף כפרידה אוהבת מהשלב הקודם בחייכם, בין אם הייתם זוג צעיר, הורים לילד אחד בלבד או יותר. כל ילד מביא איתו תהליך של גדילה, והתרחבות של המשפחה, הלב והכוחות. הריון הוא תהליך שוחק מבחינה נפשית, ובקרב נשים רבות בחודש התשיעי ישנו הלך רוח שרק מחכה ללדת כבר. טבילה ושמחה לצידה עשויה למקד את תשומת הלב והענקת המטרה אליה האישה מעוניינת להגיע.

* יש לשים לב, שעל פי המלצת הרופאים יש לבחור בחוכמה את זמן הטבילה. זאת משום שבמהלך החודש התשיעי צוואר הרחם מתחיל להתכונן לקראת הלידה ולעיתים יש תחילת פתיחה. הדבר ניכר אף יותר בקרב נשים שאין זו לידתן הראשונה. לכן כדי להימנע מזיהומים מומלץ לתזמן את הטבילה בסוף חודש שמיני או ממש בתחילת החודש התשיעי כדי לא להסתכן.
בעידן ההתגוננות מפני נגיף הקורונה ראוי להיזהר עוד יותר ולשקול טבילה בים בשל מצב התברואה, ברם יש להתחשב במזל האוויר שלא יסכן את המעוברת וכן, בטמפרטורה של עונת השנה. כך או כך, בכל בחירה בטבילה בטבע יש לקחת בחשבון סיכונים אפשריים, כולל שיווי המשקל הגופני של אישה מעוברת (ובפרט בחודש מתקדם), על מנת שלא להסתכן.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה
צילום: Andrew Seaman

טבילה בערב ט׳ באב וערב יום כיפור

ימים של חשבון נפש מבקשים מאיתנו בדרך כלל חיפוש אחרי תודעה של ניקיון וטהרה. זאת אף על פי שאין בטבילות האלה משמעות או קשר לטהרה הנדרשת למען הזוגיות כלל אלא מדובר בהלך רוח נפשי. גברים רבים נוהגים לטבול בערב יום כיפור גם הם מתוך תודעת מנהג זאת, ואין סיבה שהמנהג יוגבל לגברים בלבד.

לאמיתו של דבר ישנו מנהג ותיק בחלק מן העולם החסידי שבו נשים – בנות משפחה צעירות, בוגרות וזקנות – מגיעות לטבילה יחד למן הלילה שלפני יום כיפור ואף ביום עצמו באותו הזמן בו מקוואות הגברים פתוחים עבור טבילת מנהג זו. בין אם בימינו נשים מבקשות להמשיך מסורת משפחתית שכזו, בין אם מבקשות לאמצה כחדשה – טבילה במקווה לקראת יום הכיפורים, אפשרית לנשים ולגברים ובדרך כלל היא חלק משירותי הדת בערי ובישובי ישראל (וכמובן שלא כל המקוואות פתוחים למטרה זו ולעיתים נבחרים כמה מקוואות שישמשו את הציבור בשעות הבוקר טרם הסעודה המפסקת).

הטבילה בערב יום כיפור מסמלת עבור רבים תהליך של סליחה וכפרה, ולכן יש אף הנוהגים לומר וידוי לפני הכניסה למים. עולם הדימויים של הטבילה ויום כיפור עמוק מאוד, ובין היתר הוא כולל תהליך גיור, בו האדם נולד מחדש זך ונקי מחטא ועוון. בנוסף, הוא גם מרפרר לעבר עבודת הכוהן הגדול ועבודת המקדש ביום כיפור שהייתה בטהרה והרצון לטהרת האדם בעומדו לפניו ביום הדין.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה
צילום: MissMushroom

טבילה לאחר אירוע מכביד בנפש

החיפוש אחר תחושת הנקיות והנשגב המתלווים כאשר טבילה נעשת על פי רצונה וחזונה של האישה, עשויים לשמש גם כמקור לנחמה. כך, כאשר אישה חווה משבר או קושי שאינו מרפה, יתכן וההתכנסות פנימה, השקעת הזמן בהכנות של הגוף, בטיפוח שבו והן לסגולות הנפשיות והרוחניות הנקשרות בדבר – יכולות להקל מעט מן המועקה על הנפש.

טבילה לאחר עליה לבית קברות

לעליה לבית הקברות מעמד מעט ייחודי. אף על פי שהיום איננו נוהגים בהלכות טהרה בכל הנוגע לטומאת מת, ישנם אנשים ונשים שכן חשים את המעבר מארצות החיים לארצות המתים באופן מובחן יותר מאחרים. בנוסף להם ישנו מי שהיה מעוניין לנהוג באיזה סימן או רמז להלכות הללו אף על פי שהן לא חלק ממציאות חיינו.

כשם שאנו נוהגות ליטול ידיים ביציאה מבית הקברות ניתן לצרף טבילה באופן שיחדד את המעבר הזה, ואף עשוי, אם הדבר מתאים לטובלת, להיות חלק מקימה מאבל או סיום של אזכרה. טקס שכזה אף אינו מוגבל לנשים או לציוני דרך של הגוף הנקבי, ויתכן שיהיה רלוונטי גם לגברים המעוניינים בסמליות הזאת ובתחושת הטהרה הנלוות אל ההסדרה של המרחבים הלימינליים בין החיים והמוות.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה

טבילה לאחר הפלה

אובדן הריון, הוא יותר מכל אובדן של תקוות וחלומות, שבר שפוצע אמון בגוף ובנפש של אם עתידית. העובדה שבדרך כלל החברה מתקשה להכיר באובדן הזה, או אפילו לא מודעת לשבר שהאישה עוברת, רק מדגישה את הריק והחלל שנוצר ואין לנו שפה או כלים לביטויו. אחרי הפלה ודימום של הפלה, ממילא תידרש האישה לטבול כדי לחזור לבן זוגה. אולם הטבילה הזאת, שבתוכניותיה של האישה אפילו לא הייתה אמורה להתרחש עד לאחר הריון ולידה, היא פתח לעיצוב טקס פרידה מן העובר ומן ההריון שאבד. נשים שונות מגיבות באופן שונה להפלה, חלקן מתנחמות בהסברים ביולוגים-ראציונלים, אחרות מתקשות למצוא מענה בסגנון ניחומים זה, ומעדיפות עיבוד עומק רגשי. כל השיטות כשרות וראויות.

הטבילה שלאחר ההפלה היא בעלת פוטנציאל טריגרי, ויש בה משהו שובר לב במיוחד. היא גם פתח להרשות לעצמך לבכות בתוך המקווה, להתאבל במקום בו לא תכננת להיות, ולאהוב עד אין קץ ילד שכבר לא יהיה. זהו מרחב רגיש וכל אישה אינדיבידואלית מאוד בהתמודדותה, ועל כן זוהי הזמנה לאישה הטובלת לאחר הפלה לחשוב כיצד היא יכולה לציין את הדבר, לא להתעלם מן המטען שהיא נושאת ומביאה איתה לתוך המים, ולבחור האם היא מעוניינת בטקס ששם את ההריון שהיה ואיננו במרכז? האם היא מעדיפה להתמקד בכך שהטבילה היא תחילת המסע להריון חדש ובריא יותר? כאמור, כל הטבילות הללו כשרות וראויות וחשובות.

טבילה לאחר קבלת גט

מעבר לשבר ולאובדן של הזוגיות שהייתה ואיננה, פעמים רבות הגט מסמן גם פרידה ממעגל הטהרה ושיגרה של התרחקות והתקרבות שהייתה דומיננטית כל כך בחיי היום יום של האישה הפרטית והן בחיי הזוג. בין אם הפרידה הייתה לטובה ובין אם היא טומנת בתוכה שברון לב עצום, טבילה לאחר קבלת הגט עשויה להיות חלק מתהליך של לידה מחדש והשלמה.

זהו גם סיום של תהליך הגירושין עצמו, שלעיתים מתארך ולעיתים מתקצר, והוא סוחט כוחות ואינטנסיבי אפילו כשהוא בצורתו היעילה ביותר. טבילה בסופו היא חלק מציון התהליך שהושלם, השארה מאחור של דברים או משקעים שהיו בדרך ותחילת הדגש על תהליך הריפוי והשיקום העצמי.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה
צילום: יעל ישראל

טבילה כחלק משמחה אישית, מקצועית ועוד

לצד היכולת להשתמש במקווה כמרחב לניקוי פנימי ו"השלת נשל" של קושי מעלינו הוא גם הזדמנות לחגיגה עצמית עמוקה בה האישה שמה את עצמה, את גופה ונפשה במרחק החגיגה האינדיבידואלית שלה. המקווה הוא מרחב בו היא יכולה לשמוח ולציין שמחות בכלים מסורתיים גם אם אלו שמחות שאינן מסורתיות כלל. כמו לדוגמה קידום בעבודה, או הישג אחר שממלא אותה בחדווה והערכה לעצמה ולמאמציה בעולם.

ניתן כמובן לשתף חברות באותה חגיגה, לטבול יחדיו במעיין או בים, ולשלב את מעגל התמיכה הנשי באירוע. כול עוד ישנה הבנה של אותו המעגל את שמחתך והשתתפות בה מתוך לב פתוח ולא מתוך הקטנה או עין צרה. החיבור של השמחה למים, ולחיות שבהם, עשויים להיות הזדמנות לשיחות עמוקות ואף שיתוף של אחרות בשמחות או ברגעים מרגשים אותם לא הרשו לעצמן לחגוג.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה

טבילה אחרונה

מכיוון שאין רגע אחד ברור וידוע בו אישה מבינה כי המערכת הגינקולוגית של גופה סיימה את תפקודה מבעד למחזוריות משלה, הרי שלאורך שנות המעבר האישה מגיעה מפעם לפעם אל המקווה ולא יודעת אם הפעם זו תהיה הפעם האחרונה, אם לאו. גם כאשר אישה לא פקדה את בית הטבילה במשך חודשים ארוכים היא לא יודעת בפועל האם היא לא תפגוש עוד בצורך לטבול או שדמדומי העדנה של גופה יביאו אותה במרווחים מאד גדולים שקשה לשערם.

אישה שהורגלה לפקוד את המקווה קיימה יחס כלשהו אל הטבילה – מן האדישות ועד אהדה וכמיהה לזמן משלה ולתהליכיות אישית וזוגית. ביודעין ושלא ביודעין הגעתה למקווה סיפרה על פעילות במערכת הגינקולוגית שלה – עם וגם בלי תלות בוולדנות. לכן, הפסקתה של אישה מללכת לטבול מספרת על שינוי רחב יותר שהתרחש בגופה. יש נשים שחשות שהן רוצות לקיים מעין פרידה מעצם הטקסיות וההגעה למקווה ויש נשים שרוצות לכרוך זאת עם פרידה ממשית מן איברי הגוף שכעת לא סובבים עוד מבעד למחזוריות התלויה ברחם.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה
צילום: תמר הרצברג-שוסיוב

תאמרו: מים, מים

וְרַק כְּשֶׁיָּרַדְנוּ אֶל הַבּוֹר

שָׁמַעְנוּ פִּתְאוֹם
אֶת חַיֵּינוּ, מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר 
מְנִיעִים זִימִים

מתוך השיר: טבילה, מאת: שרה שקל

ברשומה שכאן, מונחות הצעות לשמחות – ואף לאירועים מכבידים – אשר ניתן לציין באמצעות המקווה. אף על פי שאולי הדבר נראה כסתירה, הוא אינו כה מפתיע. המים מכילים הכול. המקווה שלך יהיה עבורך מה שאת מבקשת שיהיה. את היא זאת המעניקה לו את המשמעת והפרשנות שאת רוצה. היכולת להכניס את מקווה המים החיים לחיינו הוא גם הזדמנות להכיר בחשיבות רגעים חמקמקים עבורנו. לעיתים קרובות מידי נשים מתעלמות או מקטינות רגעים משמעותיים עבורן, בין אם אלו רגעים חשובים או מעציבים. זוהי הזדמנות והזמנה לחיות לוח זמנים אחר, בו הספירה הפנימית נחשבת, והרשות העצמית שנשים נוטלות לעצמן משמעותית כדי להביט בחיים במבט המכיר בשלבים בהם את מטפסת.

***

המדריכה לטובלת היא סדרת מאמרים מתעדכנת בנושאי שאלות נפוצות על טבילה, כולל הנחיות מעשיות. לחצי לקריאת כל הפוסטים בסדרת המדריכה לטובלת >>

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

טבילות מנהג וטבילות מתחדשות - הרבנית שרה סגל-כץ מגזין גלויה

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

מוזמנות ומוזמנים לקרוא עוד שירים על נידה, טבילה

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

י״ז בכסלו תשפ״ד 30.11.2023
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
בכל שנה נקראת פרשת ״וישלח״ כשקהילות רבות שומעות את סיפורה של דינה ובכל שנה ישנה אפשרות להתייחס לסבל של דינה, לשתיקה שלה ולתגובות של הסובבים אותה. בשנה הזו נראה שיהיה קשה במיוחד לקרוא את הפרשה מבלי לחשוב על הצורך במוגנות ועל ההזדקקות בהכרה, בתמיכה ובהכרעה לעמוד לצידה של דינה בת לאה ויעקב ולצד כל ׳דינה׳ באשר היא ובאשר הוא שם.
כ״ט באלול תשפ״א 6.9.21
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
אוסף והצעות של טבילות מנהג וטבילות עצמאיות שנשים בוחרות לקיים, לצד הזמנה להפיכת הטבילה לחגיגה אישית.
ד' בטבת תש"ף 1.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מה עושה מדריכת הכלות ואיך נולד התפקיד? יש כלות שישמחו לקבל הדרכה מאישה מסביבתן הקרובה ויש כאלו ששיחה עם אשה זרה יכולה להיות הצלה עבורן, מכיוון שאינן מעוניינות לדבר עם אשה מוכרת וקרובה אלא מבקשות לקנות את הידע מתוך מרחק ומרווח נשימה.
י״ח בחשון תשפ״א 5.11.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
בין אם אתם שמחים בבחירה ובין אם חושבים שהם לא בחרו נכון, שיחה בין הורים לילדיהם המאורסים היא אחד הדברים שילדיכם זקוקים לו.
כ"ד בטבת תש"ף 21.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
תְּהוֹם צוֹעֶקֶת שַׁדַּי / אַל תַּקְדִּים / שֶׁיִּסָּגְרוּ הַשְּׁעַרִים עוֹד קְצָת / שֶׁיִּפָּתַח חַלּוֹן לֹא עַכְשָׁו.
ד' בכסלו תש"ף 2.12.2019
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 4 דקות קריאה
למן שיחתנו הראשונה רקמנו חלום: להעניק לילדינו העתידיים ולנו לידות טבעיות, בבית.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם