שנות חיים: לציין את יום ההולדת - סמליות, חשיבות או מהומה רבה על לא מאומה? מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה
תפריט
תפריט

״עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ״ (איכה ה׳, י״ז)
בעקבות ההתרחשויות הכואבות ומעוררות האימה בימים אלו, נאספים אל המגזין שירים, תפילות וכתיבה אישית הנכתבים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023 נוכח ההתמודדות בעקבות התקיפה ולאורך ימות המלחמה. גם ראיונות אישיים, מתוך הכאב הגדול מתפרסמים מעת לעת.
אפשר גם לקרוא בתכנים ותיקים יותר באתר שעשויים להעניק בזמן הזה שפה וכלים להתמודדות. מוזמנות.ים לקרוא על ליווי רוחני, אבלות, יתמות, קושי, חוויה של חסרון ואמונה.
בתקווה שנתבשר בבשורות טובות! 

שנות חיים: לציין את יום ההולדת – סמליות, חשיבות או מהומה רבה על לא מאומה?

י״ז באייר תשפ״א 29.4.2021
קו מפריד גלויה

יום הולדת הוא סיבה למסיבה, אך גם הזדמנות לערוך חשבון נפש ולקדם התפתחות אישית. ניתן לאמץ בו מנהגים ייחודיים, לייצר טקסים ולבחור באיזו תודעה אנו רוצים להגיע ליום חג זה.

בחברה המודרנית מקובל לציין בחגיגיות תאריכים שונים – שנות חיים, עשורים, רבע ומחצית המאה ועוד, של אנשים פרטיים ומוסדות. מקובל גם לציין בציבור תאריכי לידה ופטירה של דמויות חשובות, שהשפיעו על החברה והתרבות. יום הלידה הוא אם כן יום של חגיגה ושמחה, אך גם יום של חשבון נפש והתבוננות.

ציון יום הולדת מתחיל בילדות, כאקט די חיצוני, מכיוון שהילד הקטן עדיין אינו בעל תודעה ומודעות עצמית מפותחות. אך ככל שהאדם מתבגר יכול יום זה להפוך עבורו להזדמנות להתבונן על השנה שעבר ולהתכונן לקראת השנה החדשה בחייו.

יום הולדת - טקסי חיים - נחוגה מגזין גלויה
צילום: Sofiya Levchenko

"סימן יפה הוא"

יש הטוענים כי הנוהג לציין ולחגוג ימי הולדת אינו תואם את המסורת היהודית, שלומדת על דרך השלילה כי אין לחגוג אותו מהפסוק "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (בראשית מ, כ). המנהג לחגוג את יום ההולדת נולד אכן בעולם הפגני והעתיק. המצרים חגגו ימי הולדת של שליטים בקרקסים ומצעדים; הרומאים חגגו יום זה בתחרויות ומרוצים עבור אלים ובעלי מעמד גבוה. נראה שבעולם העתיק, חגיגות יום הולדת היו שמורות לבני המעמד העליון והשליט ולא לכלל העם והציבור הפשוט[1].

פולחן האישיות הזה היה זר למסורת היהודית, ואולם, עם חלוף הזמן וחילופי התרבויות והמסורות, גם המסורת היהודית ספגה את הרעיון של ציון הגיל באופן מיוחד ובעל משמעות:

הוא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה, בן שישים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשׁוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.

מסכת אבות, פרק ה, משנה כא

המשנה המוכרת ממסכת אבות מעידה על הערך שהמסורת היהודית מעניקה לשנותיו של אדם ולשלבים השונים שהוא עובר לאורך חייו. לגיל יש משמעות, לשנים יש תוקף, ולכל תחנה שאנו עוברים בדרך ישנו ערך בפני עצמו. לא פלא אם כן, שאת השלבים הללו רוצים לציין ולהכיר. גם אם משנה זו אינה מעידה ישירות על נוהג קבוע של חגיגת יום הולדת, היא בהחלט מהווה עדות לחשיבות ציוני זמן ספציפיים בחיי האדם.

הבן איש חי, הרב יוסף חיים מבגדד בן המאה התשע־עשרה, ביסס עמדה המכירה בערכו של יום ההולדת ומעודדת את ציונו וחגיגיותו, ואף העיד על עצמו שכך הוא נוהג: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו" (שנה ראשונה, פרשת ראה, סעיף יז). הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר האחרון של חב"ד, ייסד 'מבצע יום הולדת' שיעצים את משמעותו של יום זה ויקדיש אותו לחיזוק רוחני. ברכת יום ההולדת המקובלת בחסידות ומיוחסת לבעל שם טוב היא: "מזל טוב, השם יתברך ייתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות".

יום הולדת - נחוגה טקסי חיים - מגזין גלויה
צילום: תמר הרצברג-שוסיוב

להכיר בחיים ולהרגיש בסופיותם

בין החיים לבין המוות נמתח קשר בלתי מעורער, קשר הטמון כבר בלידה ובסכנות האורבות ליולדת ותינוקה. אך לא מדובר רק בקשר הנובע מסכנת חיים אלא בקשר מהותי הנובע מכך שמעשינו בעולם ומשמעות חיינו מושפעים תדיר מהמתח שבין לידתנו לסופיות חיינו, שאיננו יודעים מתי תתרחש וכיצד, כגורל שווה הצפוי בסופו של דבר לכל אחד ואחת מאתנו:

כמו שבא אדם כן ילך, אדם בא בקול ונפטר מן העולם בקול,
בא לעולם בבכיה ונפטר מן העולם בבכיה, בא לעולם בחִבּה ונפטר מן העולם בחבה,
בא בעולם באנחה ונפטר מן העולם באנחה,
בא לעולם בבלי דעת ונפטר מן העולם בבלי דעת,
תני בשם רבי מאיר: כשאדם בא לעולם ידיו הן קפוצות כלומר,
כל העולם כלו שלי הוא אני נוחלו וכשהוא נפטר מן העולם ידיו הן פשוטות כלומר לא נחלתי מן העולם הזה כלום.

קהלת רבה (וילנא) פרשה ה

המדרש מחדד את הזהות המסוימת שיש בין רגעי הקצה של הקיום האנושי, ויחד עם זאת הוא מבהיר: האדם יוצא מן העולם שונה מכפי שנכנס אליו. ההסתכלות על מעגליות החיים נותנת משמעות ופרופורציה למתרחש במהלכם.

בתלמוד הבבלי, באחד הדיונים המרתקים ביחס לגאולה שהייתה ולגאולה העתידית, נאמר:

"תניא. רבי אליעזר אומר, בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. ר' יהושע אומר, בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל."

תלמוד בבלי, ראש השנה, יא, א

הגמרא מרחיבה את הפרספקטיבה ומשלבת את מעגל החיים עם מעגל השנה, המקיפים יחד את העם ואת ההיסטוריה כולה. התנועה המעגלית מעוגנת בחודשים ובתאריכים בשנה, שיוצרים המשכיות נוסח "מעשה אבות סימן לבנים". בהמשך היא אומרת כי "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש", קרי: זכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כמו שזכו אבותינו, משה רבנו ודוד המלך.

ההתייחסות בגמרא לימי לידה ופקידה ולימי פטירה כמנבאים את זמן הגאולה, מעידה על המשמעות הרבה שהיא מייחסת לימים אלו. יום ההולדת הוא בעל חשיבות לא רק כשלעצמו, אלא גם כנקודת בוחן לשנות החיים שעוברות עד לסיומן. אם יום הפטירה מהווה עדות לחיים שחי האדם, יום ההולדת מביט תדיר לשלושה כיוונים בעת ובעונה אחת: אל העתיד הפוטנציאלי וסופו הצפוי, אל כל שנות החיים שעברו, וכמובן – אל ההווה שרגע זה מכיל.

צילום: Alex Cook

יום הולדת: בין תודעת ראש השנה לתודעת יום הכיפורים

הפנים השונות של יום ההולדת מזכירים במידה רבה את הלך המחשבה והרוח המצויים בימים הנוראיםראש השנה ויום הכיפורים. בימים אלו נע האדם בין הודיה ושמחה על בריאת העולם ובריאתו האישית, על הקיום שזכה לו ועל החסדים שעשה עמו אלוקים והציפייה האופטימית לשנה טובה יותר, לבין הרהורים על מעשיו, על תיקון אפשרי או נדרש, על מה שיש לכפר והדרך לעשות כן. נקודת הזמן בשנה, אשר זוכה להכרה ולמסגור, מעוררת את הציבור ואת האדם הפרטי לבחון את הדרך שעבר ולכוון את עצמו לדרך שנפרשת לפניו. זוהי הזמנה לחשבון נפש ולב, כזה המתגלה לעתים כמשימה לא פשוטה.

גם יום ההולדת, לצד השמחה, חגיגת הקיום וההודיה על הבריאה, מזמֵן חשבון נפש וקריאה לכפרה אפשרית ולתיקון הדרך. יש המסתפקים בתודעת השמחה מהסוג הראשון, של ראש השנה; יש האוחזים בתודעה הרצינית מהסוג השני, של התכנסות פנימה מתוך רצון להיטיב את דרכם בעולם; ויש המחזיקים בשתי התודעות הללו גם יחד, או לחלופין – בכל תקופה מוצאים עצמם בעמדה ובתודעה שונה.

בכל מקרה, מעניין להסתכל על יום ההולדת כנקודת עצירה בשנה, שמכילה בתוכה ריבוי נקודות מבט וריבוי תודעות. תהיה הנטייה הטבעית שלנו אשר תהיה, אנו יכולים ללמוד להשכיל מן הדרך שבה אחרים חווים מועד זה בחייהם.

יום הולדת - טקסי חיים - נחוגה מגזין גלויה
צילום: תמר ושילה כנרתי

מנהג יפה הוא

הסתכלות על יום ההולדת כחלק מתודעת ראש השנה ויום כיפור, עשויה להעשיר אותו במנהגים או באזכורים שיתנו לו עומק לפי רצון החוגגת והחוגג. כך לדוגמה, ישנם מנהגים השואבים ישירות מתודעת יום כיפור, כמו ביצוע חשבון נפש על השנה שחלפה וקבלת החלטות וקבלות שונות לשנה החדשה; העמקה לכדי יום תענית פרטי, התבודדות והתבוננות פנימית או תענית דיבור. דבר זה אולי ייראה מנוגד לתודעת ראש השנה, ולתרבות הנפוצה בזמננו לציין יום זה בחגיגיות ובעוגה; אולם ניתן לשלב בין שתי התודעות הללו כיום של חשבון נפש שעם רדת הערב פורצות בו החגיגות.

ניתן לשלב מסיבה בסעודת מצווה, למשל בסיום מסכת, עלייה לתורה בבית הכנסת, או במתן הזדמנות לבעל השמחה לשאת דבר תורה ולחלוק עם אוהביו וקהילתו רגעים משמעותיים מהשנה שעברה עליו. ניתן לשתף אחרים בשמחה באמצעות הענקת צדקה במספר הרלוונטי לגילו של אדם, או הענקת תשומת לב אישית ומשפחתית לחוגג אף אם אינו חוגג באופן ציבורי ומפואר.

רבנים וגדולי תורה נהגו להוציא לאור חיבורים תורניים סביב יום הולדתם, ואף אם לא כולנו כותבים הגהות והשגות על השולחן ערוך, זוהי הזדמנות להוציא לעולם כתיבה אישית או תורנית בה אתם מתגאים. בין אם פרויקט גדול, ובין אם שיר או פרוזה קצרה שהושפעה מתודעת השנה החולפת.

חול המועד יום הולדת

כאנשים דתיים ומודרניים אנו חיים בתודעת לוח שנה מפוצלת – לוח השנה העברי על חגיו ומועדיו ולוח השנה הלועזי על חודשיו ורבעוניו. הרשתות החברתיות שמתנהלות על פי החודשים הלועזיים הקפיצו לתודעה את יום ההולדת הלועזי, גם בקרב מי שלא נוהג לחגוג אותו.

כפילות זו מאפשרת ליצור שילוב של חגיגות – בתאריך הלועזי לחגוג פן אחד של יום ההולדת ובתאריך העברי לחגוג פן אחר. לחלופין, היא מאפשרת ליצור מעין 'חול המועד' – גשר בין יום הלידה ליום ההולדת, שבמהלכו אפשר ליצור חגיגות קטנות, פגישות עם חברים ממעגלים חברתיים שונים, להכין מאכלים אהובים, לפנק בפתקים עם איחולים וברכות לארוחות העשר בבית הספר או בעבודה.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

חגיגות יום הולדת כזכות או אחריות ביחס לחיים שקיבלנו?

ביום ההולדת מוזמן החוגג לעמוד מול סביבתו. הנוהג המקובל הוא שביום זה הסביבה ממטירה עליו ברכות ומתנות כדי לשמח אותו ולהכיר בייחוד יום זה בחייו. אולם ישנו נוהג אשר מבטא בדיוק את ההפך – שבעל יום ההולדת הוא זה שצריך להוקיר תודה והודיה לסביבתו, והוא אשר מברך אותה בשפע של ברכות.

מנהג זה מדגיש את האחריות של האדם על עולמו ועל הסביבה שלו ואת התפיסה כי ליום ההולדת יש עוצמה וכוח של ממש, שכן לאדם שנולד ביום זה יש יכולת להשפיע על המציאות. רעיון זה מזכיר מנהגים דומים הנהוגים בשמחות, למשל, שהכלה מברכת את חברותיה בזמן חתונתה. ישנו מוטיב חוזר של הכרה בכוח המיוחד ובעת הרצון של בעלי השמחה ושל האירוע המשמח עצמו.

ניתן גם ליצור שילוב של שני הדברים, קבלת ברכות וטוב מהסביבה, והשבה לה באותו מטבע. מנהג יפה הוא מעגלי ברכות, שבהם לא מסתפקים המברכים והמתברכים ב'מזל טוב' סמלי אלא מפרטים את איחוליהם וברכותיהם לשנה הבאה. ניתן ליצור שילוב של ברכות מפורטות עם תגובת בעל השמחה המשיב להם ברכות, מה שיוצר הרחבת הדעת והכרת הטוב ושיח טוב.

יום הולדת - טקסי חיים - נחוגה מגזין גלויה
צילום: תמר ושילה כנרתי

הנה באה שמחתי, הנה באה ויורדה עלי

יום ההולדת הוא יום מרובה פנים וגוונים שניתן לחוות אותו באופנים רבים ומשתנים המייצרים תנועה, בין תחושת שיא לתחושת שפל, בין תודעת חגיגה ושמחה לתודעת כפרה וחשבון נפש. האדם יכול להיות במקום גבוה ונעלה, ולמצוא את עצמו במעמקים. האם אנו חווים זכות ביום זה או מרגישים את כובד האחריות בהשפעתנו על המציאות? האם אנו בתודעת שמחה על שגדלנו בשנה, או בתודעת התקרבות לקבר?

תופעה מוכרת היא 'בלוז יום הולדת', תסכול, עצב וקושי על כך שעוד שנה עברה והאדם חש שדרך במקום או שלא הגיע למיצוי מטרותיו משנה קודמת, ואולי החמיץ תחנות או שאיפות בחייו. לעתים זוהי מציאות מערערת, ולפעמים זהו מפגש עם הצד השיפוטי והפרפקציוניסטי שלנו, שלא מכיר בכך שתהליכים בשנים דורשים זמן ומאמץ וחלקם תת־קרקעיים. לא תמיד אנו מסוגלים לכמת את התהליכים וההתקדמות שאנו עוברים.

בין אם אתם מאנשי תודעת ראש השנה או מתודעת יום כיפור, זכרו שכל התמודדות עם היום הזה היא לגיטימית ואישית, וכך גם התמודדותו של הזולת ביום זה. יום הולדת הוא קודם כול מפגש של האדם עם עצמו ועם תפיסת ותודעת חייו, ולכן אין לכפות עליו את צורת החגיגה. כפי שביטאה זאת יפה לזלי גור "It's my party and I'll cry if I want to".

אשא עיני אל השירים והתפילות

במהלך יום ההולדת ואף בימים שלפניו, אפשר לקרוא שירה שתרחיב את הנפש או לשלוח לבעלת או בעל השמחה העתידית, בהנחה שהם יחבבו מחווה שכזו. יש שאף יחבבו הצעה לתפילות ולכוונה פנימה, ויעריכו הפניה לקריאת תפילות מתחדשות שעשויות להעניק מילים אישיות לכל מנעד הרגשות העולה נוכח בוא יום ההולדת. כאן, מצורפת רשימת שירים ואף רשימת תפילות שאפשר ללקט ולאמץ את אחד מהטקסטים (או יותר) לזמן האישי והמיוחד הבא רק פעם בשנה.

שירים ליום הולדת ולהלך רוח של חשבון נפש שנתי

תפילות

יום הולדת - טקסי חיים - נחוגה מגזין גלויה
צילום: Sharon Mccutcheon

הערות והפניות:

[1] אמיליה פרוני, 'הזמן : מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר', רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד, תשס"ה – 2004, עמ' 18.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״, עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות לימוד בית מדרשי וכתיבה יצירתית.

שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

כ"ד באדר תש"פ 20.3.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד״ר חנה אדלר לזרוביץ׳
⏱️ 3 דקות קריאה
הבעת חשש למצבם של מקוואות ישראל, ביחס לרמת התברואה בהם בכלל ונוכח נגיף הקורונה בפרט. קריאה לציבור הטובלות ובני זוגן לבדוק עד כמה שאפשר את המקווה בו הן נוהגות לטבול וכן, לשקול חלופה של טבילה בטבע או דחיית טבילה, באם אין ברירה.
כ"ה בטבת תש"ף, 22.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
⏱️ 3 דקות קריאה
הזוגיות יכולה להישחק על ידי השגרה אבל אפשר לרתום את השגרה לטובת הזוגיות, ולהכניס גם שגרת דייטים
י"א בשבט תש"ף 6.2.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
עם כל השמחה על האירוסין, את לא בטוחה מה את הולכת לעשות עם החברים הרווקים שאת מרגישה שהשארת מאחור.
י״א בטבת תשפ״ב 15.11.2021
מאת
שרה סגל-כץ
מְתַחְלֵף כְּאֵבִי / בִּהְיוֹתִי לָכֶם. / אָנָּא / אֶהֱבוּנִי, אָחוּנִי.
ב' באדר תש"ף 27.2.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
ראוי שההדרכה לקראת הכלולות תפתח ב"מותר לך" ורק לאחר לימוד של מצוות עונה תתקיים הדרכה והעמקה בהלכות נידה.
כ״ט באלול תשפ״א 6.9.21
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
אוסף והצעות של טבילות מנהג וטבילות עצמאיות שנשים בוחרות לקיים, לצד הזמנה להפיכת הטבילה לחגיגה אישית.

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם