שיחה עם הרבנית חמוטל שובל על תפקידה הרבני, לימוד התורה שלה מאז השבעה באוקטובר, ועל השינויים הקהילתיים שהיא רואה ושהיתה רוצה להוביל

הרבנית חמוטל שובל היא בעלת תואר ראשון בתוכנית 'אמירים' למצטיינים, ופסיכולוגיה, ותואר שני בניו מדיה מהאוניברסיטה העברית. בוגרת 'כולל דעה' של לימודים הלכתיים חמש שנתיים ומנהלת אותו. חברת ארגון 'רבני בית הלל'. לפני שלוש שנים נסעה לשליחות בארה״ב, שם לימדה גמרא לבנות תיכון והייתה נציגת אור תורה סטון בצפון אמריקה. מלמדת גמרא ברשת במסגרת 'הדרן', עוסקת בכתיבה הלכתית, ועונה בהלכה דרך אתר 'משיבת נפש'. נשואה לרונן ואמא לחמש בנות. מנהלת 'כולל דעה' במדרשת לינדנבאום, ולפני כן – עסקה בפיתוח תוכניות חינוכיות והוראת גמרא בעמותת 'הדרן'. היתה לאישה הראשונה לפרסם (לבדה) מאמר בכתב העת 'תחומין'.

איך הפכת לרבנית? מהו המסע שהוביל אותך לתפקיד זה?

כל חיי אהבתי ללמוד תורה. לראשונה נחשפתי ללימוד בית מדרשי אמיתי בגיל 20 אחרי שירות לאומי במדרשת לינדנבאום בירושלים, ונשביתי בקסמו של בית המדרש. לאורך השנים למדתי ״על אש קטנה״, בעיקר עם חברותות ובמסגרות קהילתיות שונות. לפני כתשע שנים נפתחה עבורי הזדמנות לחזור לספסלי בית המדרש, ובתמיכת אישי קפצתי על ההזדמנות וישבתי ללמוד הלכה. מאוד אוהבת ללמוד וללמד במסגרות שונות. מרגע שחזרתי לבית המדרש בלינדנבאום הבנתי שכבר לא אצא ממנו.

מי הן הדמויות שליוו את התפתחותך כמנהיגה רוחנית?

זכיתי לגדול בקהילה של הרב שלמה ריסקין ולראות איך רב קהילה משפיע, מלווה ומנהיג קהילה שלמה. הוא העניק השראה לי, למשפחתי, לעיר אפרת כולה, ולמאות תלמידיו ותלמידותיו.

ולבסוף, הרב שוקי רייך, מורי ורבי, שממנו למדתי תורה במשך שנים רבות – ליווה ומלווה אותי על כל צעד ושעל. אני מתייעצת איתו בהלכה, וגם בנושאים רבים אחרים.

איזה טקסט שינה את אופן הבנתך את תפקידך?

הקדמת ה'פני יהושע' – הרב יעקב יהושע פלק – לספרו היא טקסט שמלווה אותי כבר שנים, וביתר שאת מאז השבעה באוקטובר: רב תלמיד חכם שחווה קטסטרופה אישית ומשפחתית, ומחליט באותו הרגע להקדיש את חייו לתורה, אם יינצל. מתוך השבר האישי הוא נודר ללמוד את הש"ס ולכתוב עליו פירוש, וגם ללמד את תלמידיו את הקימה מהשבר, דרך הקדמת ספרו. הוא לימד אותי שיעור גדול בהתמודדות עם קשיים, בקבלה לעתיד, ובהצבת יעדים. אין שנה שאני לא חוזרת להקדמה המרגשת הזו, לומדת ומלמדת אותה.

מה ה״אני מאמינה״ המרכזי בעבודתך?

אני מאמינה שאני שליחה בעולם הזה, ומשתדלת לענות בהלכה לכל מי שפונה אלי. אני מאמינה בהלכה נגישה, עם מאור פנים, ועם רצון אמיתי להבין את השואל/ת, המבוססת על מסורת הלכתית יציבה שמתחילה בגמרא, ועוברת דרך פוסקי ההלכה עד דורינו אנו. אני רוצה שכמה שיותר נשים ישבו ללמוד הלכה, כי זו השפה לעולם הרבני-מנהיגותי בעם ישראל. גם בנות צעירות חייבות להחשף ללימוד גמרא כבר בגיל צעיר, כדי להיות מסוגלות ללמוד בצורה רצינית בגיל מבוגר יותר, ואני מנסה לקדם את זה באולפנות ובתיכונים לבנות. בנוסף, אני מנסה לקדם כתיבה הלכתית של נשים. במשך שנים רבות אנחנו זוכות ללמוד את ארון הספרים היהודי, ועתה הגיע הזמן להיות חלק ממנו.

איזה שיעור תורה מלווה אותך כמצפן בשנתיים האחרונות?

כשפרצה המלחמה הרגשתי שעם ישראל צריך לשאוב נחמה מלימוד תורה, וממנהיגים תורניים. מאז המלחמה ישבתי ללמוד את נושא הפחד בתורה. ואני מלמדת שיעור על שניים מאבות האומה שכתוב עליהם במפורש שפחדו: יעקב אבינו ומשה רבינו. אני לומדת על הפחד שלהם, על ההתמודדות, ובעיקר – על היכולת לשהות בפחד, לקבל אותו, ולא לברוח ממנו. לשניהם גם יש מטה או מקל שעליו הם נשענים. אני מבינה שמדובר (גם) בסמל של הישענות נפשית, ולא רק במקל פיזי. אני מלמדת שכל אחד מאיתנו צריך למצוא על מה ועל מי להישען.

מה השתנה בתפיסת העולם שלך בשנתיים האחרונות? כיצד זה מתבטא בפסיקה ובהוראה?

את תחילת המלחמה חוויתי בשליחות מעבר לים. אישי טס ארצה להתגייס ואני נותרתי בארצות הברית. המרחק מהבית, כמו גם הדאגה והגעגוע טלטלו אותי מאוד. תפיסת הכאב שלי השתנתה: אני מניחה שהמון אנשים סביבי חווים כאב, ואני מנסה להיות יותר רגישה. גם כשאני מקבלת שאלות הלכתיות, אני מרגישה שיש לי יותר חמלה, במיוחד אם מדובר בשאלות שקשורות למלחמה. גם השיעורים שאני מלמדת סובבים הרבה יותר סביב כוח, פחד, אמונה תקווה וצמיחה, בשונה מנושאים יותר הלכתיים וכלליים עליהם לימדתי לפני כן.

אילו נושאים, שאלות או מתחים מניעים את עבודתך הרוחנית?

בעיקר – מקומן של נשים בהלכה: החל מהברכה עליה מברכים בהולדת בת, דרך מקומה של אישה בבית הכנסת, המחיצה בבית הכנסת, לימוד תורה של נשים ובנות צעירות, ומעורבות של נשים בזימון, בקדיש, בסיום מסכת ועוד.  לפני שנים שאל אותי מישהו: "למה את לא כותבת על סוגיות בכשרות? למה כל הזמן עניני נשים?" עניתי לו מיד, "הלוואי ויגיע היום ואוכל לכתוב על כשרות. כרגע, אנחנו חייבות לעסוק ב'הלכות נשים', זה בוער בנו". אני רוצה שנשים צעירות ירגישו שיש להן מקום בעולם ההלכה, שהן יכולות ללמוד אותה, שהיא "הולכת" ומתחדשת, והן צריכות להיות בנות בית בעולם הזה.

איך את רואה את מקומן של נשים בהנהגה הרוחנית כיום? מה השתנה ומה עוד צריך להשתנות?

נשים הן מנהיגות הלכתיות שהולכות ונבנות מתוך הציבור הדתי לאומי. זו התעוררות מלמטה, מתוך כך ששואלים אותן שאלות, שלומדים מהן ואת תורתן, ואני רואה את זה קורה בקהילות שונות. הבג"ץ האחרון שקבע כי נשים תוכלנה גם לגשת למבחני הרבנות אולי גם יתן להן גושפנקה וחותמת רשמית. הלוואי שקהילות ירצו יותר לשמוע את קול תורתן של הנשים, הלוואי שימנו אותן לתפקידים רשמיים, ולא יבקשו מהן רק ללמד בהתנדבות, פה ושם, או רק בבתים…  

כיצד הטכנולוגיה והרשתות החברתיות משפיעות על עבודתך? האם את משתמשת בכלים דיגיטליים בהוראה או בפסיקה?

לחלוטין! אני רואה את הדור הצעיר שחי במדיה, ומרגישה שאנחנו חייבים להיות נוכחים שם גם. אני עונה על שאלות לאתר 'חדר השאלות', כותבת פרשת שבוע באתר של ישראל היום, ואף פעילה ברשתות החברתיות, מתוך מחשבה עמוקה שהציבור חשוף כל כולו לתכנים שיש שם, וחייבת להיות שם גם תורה. אני יודעת שיש ביקורת על כך שאולי זו "הנמכה" של התורה, ואני ממש לא מסכימה: אפשר וצריך להנגיש את ההלכה לכולם, גם באמצעות סרטונים באנסטגרם, כדי שהדור הצעיר ידע שיש ממי ללמוד, ויש למי לפנות.

מה השתנה בקרב הציבור הפונה עם שאלות אליך ככתובת בתוך העשור האחרון?

קודם כל, בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים – אנשים פונים לרבנים ולרבניות ושואלים הרבה שאלות בהלכה. השתנו כמה דברים: ראשית, למרות שיש גוגל, אנשים שואלים שאלות מהרבה תחומים, הם רוצים לקבל אשרור למה שחשבו, או מישהו להתייעץ איתו וגם להישען עליו. בנוסף, מגיעות לא מעט שאלות שקשורות לקשיים רגשיים ונפשיים. אם פעם התחום הזה לא היה מדובר, היום, אני מקבלת שאלות שנוגעות גם לדיכאון, לקשיים מורכבים בזוגיות, ולקשיים שונים הנוגעים למיניות ולמורכבות שלהם עם ההלכה.

מה חשוב לדעתך להשמיע לדור הסבים והסבתות בציבור שמהווה הקהל שלך?

לדעתי חשוב שבתי הכנסת שלנו יכולים להשתנות מעט כדי שנשים ירגישו יותר בנוח במרחב. ואולי ההרגשה לא תהיה כמו השטיבל הישן, אבל זה חשוב לאין ערוך בשביל הנשים הצעירות. הן רוצות להשמיע את קולן, הן רוצות לשמוע גם דברי תורה נשיים, הן רוצות שמבנה בית הכנסת יהיה נעים להן לשבת, ולהתפלל. כתב לי פעם מישהו שהוא רוצה שבית הכנסת שלו יישאר בדיוק כמו בית הכנסת של סבא שלו, שבו זכה להתפלל. עניתי לו – האם הבת שלך, או אשתך, חיות את אותן החיים של סבתא שלך? כנראה שלא. מקומן של הנשים השתנה בהמון תחומים סביבנו, וגם בית הכנסת צריך לשקף את רצונן במקום מכובד ונעים.

מה היית רוצה לשנות בדפוסים הקהילתיים שלנו?

הקהילה מגיעה לכל השיעורים שלו בכבוד ובהערכה, הם גם משלמים לו לא מעט. ההערכה הזו, כמו גם התשלום בעד השיעורים, יוצרים רצינות בלימוד וקהילה לומדת. הלוואי שבארץ נראה קצת מזה.

על מה את נשענת רוחנית בתפקידך? מה מחזק אותך?

מה שנותן לי כוח והשראה הוא לימוד תורה. אני לומדת כל יום דף יומי, מעבר ללימוד הלכה בצמוד לנושאים הנלמדים בכולל, ולנושאים אחרים שעליהם אני משיבה בהלכה. הלימוד נותן לי השראה כל יום. דבר נוסף הוא מעטפת משפחתית וחברית חזקה. אני מתייעצת ונשענת על אישי, על אמי, אחותי ושאר בני משפחה, וגם בקשר יומיומי עם חברות טובות שתמיד יענו, וידעו לתת עצה טובה וחיבוק. 

מי השותפות והשותפים לדרך ולמסע המקצועי?

מעבר לרב שוקי רייך, שהוא מורי ורבי וגם שותף לדרך, והרבנית דבורה עברון שלימדה אותי ושהחלפתי אותה בניהול הכולל, השותפות שלי הן הנשים שלמדו איתי יחד בבית המדרש. יש כוח אדיר לחבורה לומדת, ויש אינטימיות וקירבה גדולה שנוצרת מתוך לימוד תורה משותף. יש לנו קבוצת וואטסאפ להתייעצויות הלכתיות ואחרות. אנחנו מלוות אחת את השניה, מתייעצות, שואלות וגם תומכות. הרבניות שלמדו איתי הולכות איתי במסע המופלא הזה.

האם יש לך תחביבים או תחומי עניין שלכאורה ״מפתיעים״ ביחס לדמות רבנית?

בצוק העתים, אני גם מתקנת ותופרת ונהנית מזה מאוד. מאוד מאוד רוצה לחזור לצייר. בינתיים, מקוצר זמן, רק מתגעגעת.

איזה ספר את קוראת כעת? מה הספר האחרון שריגש אותך?

אני קוראת תמיד תמיד 3-4 ספרים במקביל. קוראת באנגלית ובעברית. כשאני צריכה אסקפיזם אני קוראת באנגלית, כדי להתרחק קצת מהכאבים שלנו פה בארץ. עכשיו קוראת את "שיעורים באגדה" של הרב שג"ר ואת "חכמים, נשיאים ורומאים בארץ ישראל" ונהנית מאוד, והבא בתור שמונח על שולחני הוא "משקל עודף" של בכל סרלואי. התרגשתי מאוד מ"שפת התהומות" של משה ויינשטוק. נפלא.