תְּנִי בִּי לֵב רוֹאֵה-טוֹב בְּכָל אָדָם, / חָני בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים לְחַזֵּק בַּהֶם אֶת שׁוּתָפַי וְאֶת עַצְמִי

איך מדברים עם תלמידים על חרם? הצעה להתחיל בשיר ״הילקוט האדום״ מאת אנה הרמן ולצרף שירה נוספת ונאוםף על מנת שהכיתה תעניק תשומת לב להתרחשויות כאלו.

רָצָה וְצוֹעֶקֶת בֵּין כֹּתְלֶיהָּ / וּמָרְגֶשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת / וְשׁוּב מָרְגֶשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת

אֲבָל הָרַב אָמַר / שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי בְּסִינַי / אָז לָמָּה הָרַב כּוֹפֶה עָלַי / כְּאִלּוּ הוּא סִינַי

בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ נָבַט נִיצוֹץ, / בְּדַל אוֹר שֶׁיָּדַע / לִמְצֹא דַּרְכּוֹ מִבַּעַד עֲנָנִים סְבוּכִים.

לִבִּי יַאְדִּים כַּתּוֹלָע בִּמְרוּצוֹ / לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַסּוֹת / וּלְנַשֵּׁק בֶּרֶךְ מְשֻׁפְשֶׁפֶת

בְּעוֹלָם אַחֵר, הָיִיתִי תּוֹלָה פַּעֲמוֹנִים, / מְחַכָּה אִתּוֹ בַּעֲצִימַת עֵינַיִם לִצְלִילִים קְסוּמִים

בַּמִּסְדְּרוֹן, חַיָּלֵי צַעֲצוּעַ פְּזוּרִים / כְּמוֹ בְּהַפְסָקַת אֵשׁ, שֶׁהַכּוֹחוֹת / נִגְמָרִים

אֲנִי רוֹצֶה לְהַאֲמִין שֶׁזֶּה / הַטּוֹב מִכָּל הָעוֹלָמוֹת / אֲבָל הַחֶסֶד נֶעֱלָם מִמֶּנִּי.

עַכְשָׁו הוּא / נִמְצָא בְּהַכֹּל, אָבַד / לִי קֶשֶׁר הָעַיִן אִתּוֹ

הַנְּשִׁימָה מְעִירָה אֶת הַלֵּב / וְהַלֵּב אוֹמֵר לָהּ לְכִי

אֵיךְ זֶה שֶׁפֶּרֶץ צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל לֹא מֵעִיד עַל אֹרֶךְ נְשִׁימָתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה, / וְיוֹם שֶׁמִּצְטָרֵף לְיוֹם לֹא מַבְטִיחַ שֶׁהַבָּא אַחֲרָיו יִהְיֶה?

אֱלֹהִים, רַק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְסֻגָּר / בְּלֵב צֹמֶת סוֹאֵן, בְּלֵב פַּחַד מַצְמִית / וּבְרֶגַע אֶחָד תֵּחָשֵׂף הַתַּרְמִית

עָצַרְתִּי מִמְּרוּצָתִי. / סְבִיבִי גּוֹזָלוֹת שֶׁטֶּרֶם פָּרְחוּ

זֶה כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי / יָכֹלְתִּי לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ / לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ מֵהֶם

הַפְרִישִׁי, הוֹצִיאִי הַכֹּל יְקָרָה / אֶת הַכַּעַס וְאֶת הָאָבְדָן

מֵאָז עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ לִי / שְׁלוֹשָׁה אֲרוֹנוֹת וּבֵית קְבָרוֹת

פְּרָחִים פָּרְחוּ וְקָמְלוּ וּפָרְחוּ, / צִפּוֹרִים שָׁבוּ עַל עִקְבוֹתֵיהֶן, / מַבִּיטוֹת מֵעָלֵינוּ בִּתְמִיהָה.

הצלח דרכינו בריצה

הַדָּם הוּא הַנֶּפֶש. אֲבָל / הַנֶּפֶשׁ / צְמֵאָה

כְּמוֹ עֵץ אוֹ פַּלִי, הָיְתָה / מַסְלוּל מִכְשׁוֹלִים דּוּ-צְדָדִי / לְעִתִּים דּוּ-פַּרְצוּפִי.

יָדַי הַקְּפוּצוֹת לֹא כְּאֶבֶן, אָמַרְתְּ / אֶלָּא קוֹנְכִיָּה

תְּנִי לַכְּלָיוֹת לַעֲבֹד, / לַחֲלוֹמוֹת לְהֵרָקֵם, / לָאוֹתִיּוֹת לַעֲבֹר בְּתוֹכֵךְ מֵאֶלֶף וְעַד תָּו.

נִשֵּׂאת עַל כַּנְפֵי רוּחוֹת מִלְחָמָה / מִבַּיִת רִאשׁוֹן שֶׁחָרַב / לְעֵבֶר אֲדָמָה זָרָה.