קודם אישות ואז נידה: על החשיבות ללמוד על החיים האינטימיים לפני כניסה ללימוד של הלכות נידה, מאת: הרבנית שרה סגל-כץ - מגזין גלויה

אסופת שירה והגות בנושא חרמות:

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנַחְנוּ

אסופה ייחודית של שירים, תפילות ומאמרים קצרים,
הנוגעת בדחייה, הדרה פוגענית וחרם חברתי בכל הגילים.

תפריט
תפריט

קודם אישות ואז נידה: על החשיבות ללמוד על החיים האינטימיים לפני כניסה ללימוד של הלכות נידה

ב' באדר תש"ף 27.2.2020
קו מפריד גלויה

מדוע לימוד הלכות נידה הפך למשימתו הדחופה ביותר של הזוג המאורס? האומנם בכך מתמצית האמירה המשמעותית שיש לעולם ההלכה המחשבה היהודי לומר על החיבור הפיזי בין בני זוג? ראוי שההדרכה לקראת הכלולות תפתח במותר – במצוות עונה, ורק לאחר מכן תעסוק באסור.


בהדרכת כלות לקראת נישואין שנתקבעה במחצית השנייה של המאה העשרים, מוקדש פרק זמן ניכר ללימוד האיסורים וההרחקות של הלכות נידה. הדרכה זו היא חלק מדרישת הרבנות מן הכלות, אשר מחויבות להביא בסיומה אישור רשמי מהמדריכה. החתנים לעומת זאת אינם מחויבים כלל בלימוד והכנה לחיי זוגיות ואישות. החובה שכופה הרבנות, ללמוד הלכות נידה לפני החתונה מעידה על חשיבותן בעיניה; אלא שהמסר שהיא מעבירה הוא שלימוד הלכות אלו הוא חובה המוטלת על האישה בלבד. כל השתתפות של האיש בלימוד כזה, לבדו או יחד עם בת זוגו, היא על בסיס התנדבותי בלבד.

בעיניי, חיי הזוגיות הם חיים שיש בהם יחד ומשמעות, ומכיוון שימי ההיתר והאיסור משותפים לשני בני הזוג ועול המצוות נישא על ידם יחד, ראוי כי גם הלימוד לקראתם ייעשה במשותף.

מסר נוסף העולה מחיוב הכלה לעבור הדרכה הלכתית של דיני נידה הוא שאלו הן ההכנות החשובות ביותר לקראת החתונה. שאר הכלים לחיי זוגיות, למיניות בריאה, להתנהלות כלכלית ועוד אינם מהותיים, כנראה, לבני הזוג, ואין צורך להתכונן אליהם מראש, אף שכולם הם שדות חדשים שבהם בני הזוג צועדים (בדרך כלל) יחד בפעם הראשונה.

לתפיסתי, הכנה לאינטימיות הגופנית בין בני הזוג היא הטבעית והמבורכת ביותר לכלה ולחתן טרם חתונתם. בתחום זה חשוב לתת להם הדרכה מתאימה, שתותאם לתודעת ההתרגשות ולמבט החיובי בכניסתם אל ביתם בלב חפץ ובעת רצון הדדי.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

הלכה - מגזין גלויה

שפה של יראת שמים ושל עונג

בשנים האחרונות ישנה פריחה מבורכת בשיח על מיניות בריאה בציבור הדתי. המסר שמועבר יותר ויותר לזוגות מעודד אותם ליהנות באופן מלא ועמוק מחיי הנישואין. אך מידע בנוגע למיניות בריאה נשמע יותר מכיוון העולם הטיפולי והחינוכי, ופחות מן העולם ההלכתי. האומנם אין לעולם היהודי מה לומר בנושא? והאם אין קומות ידע נוספות ושפה רישה שיכולים לנבוע ממנו?

הגמרא במסכת ברכות (סב, ע"א) מגוללת רצף סיפורים על חכמים שלמדו מרבותיהם, בדרך של צפייה מקרוב, הליכות אינטימיות בבית הכיסא ובחדר השינה. בסיום כל סיפור מצדיק התלמיד את חטטנותו במילים: 'תורה היא וללמוד אני צריך'. כך אומר גם רב כהנא שנתפס מתחת למיטת רבו, בעת שהלה שח ושיחק עם אשתו וקיים עמה יחסי אישות. נראה כי הסיפור תוהה אם קיימים גבולות ללימוד התורה. לדעת רב כהנא, ההלכה נלמדת גם בחדרים הפרטיים ביותר. ודוק: לא את הלכות הנידה ביקש רב כהנא ללמוד, אלא את דיני האישות.1

התורה שרב כהנא מבקש ללמוד אינה של כללי האיסור והיתר, אלא מה שראוי וכדאי בתוך 'דיני אישות. היא כוללת גם שיחה, משחק, עונג, שמחה והדדיות – מה שאנחנו מכנים כיום 'מיניות בריאה'. התנהגותו נתפסת כחוצה גבולות ובוטה, ורב נוזף בו שזו איננה דרך ארץ. ובין נזיפתו המוצדקת של רב לבקשת הלימוד והסקרנות הטבעית של רב כהנא נוכל להציע בימינו פשרה: הדרכה הנענית לסקרנות הטבעית, שאיננה נובעת ממציצנות אלא מצורך אמיתי לדעת.

מהפכת המיניות הבריאה שעובר הציבור הדתי בשנים האחרונות, מתרחשת בעיקר בקרב נשים (שעד לאחרונה הוסללו לדיכוי החיבור לגופן, דרך דרישות הצניעות, הכיסוי והנידה). המספרים מלמדים על הפער הן בכמות המסגרות המיועדות לנשים לעומת מסגרות לגברים, והן במספר הנשים העוסקות בתחום, הגדול לאין ערוך ממספר הגברים. אי אפשר לנתק תופעה זו מהמקום הגדול שתופסות הלכות נידה ומהאחריות הבלעדית של האישה עליהן.

הקריאה לשנות את הדרכת הכלות, ולהתייחס אליה כאל הדרכה זוגית, משותפת, המכינה גם לחיי אישות ולא רק לדיני איסור והיתר תעודד את השותפות של שני בני הזוג בשדה זה, ותקדם את התקשורת הכנה והפתוחה ביניהם. היא תשנה את יחסם להלכה, ותגרום להם לראות בה שפה עשירה, הנותנת להם מענה רחב וגמיש, שפה שיש בה יראת שמים ואהבת התורה וגם תודעה של שמחה, סקרנות, תרגול והנאה.

קודם אישות ואז נידה - הלכות אישות בהדרכת כלות והדרכת חתנים - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: שרה סגל-כץ

'הכל יודעין' ואיש לא מדבר

השפה ההלכתית שנתקבעה סביב הלכות נידה מתמקדת באיסור ובחשש הַכָּרֵת הגלום בה, והיא דוחקת הצידה את השמחה והסקרנות הטבעיים בין בני הזוג. האמירה 'הכול יודעין למה כלה נכנסת לחופתה' מכוננת את גבולות השיח הלגיטימי: אולי הכול יודעין, אבל אין לדבר על זה. וכך נותר רק מרחב אחד שעליו אפשר לדבר ולפרוט לפרוטות – דיני נידה.

אלא שהפיכת הלכות נידה למשימת הלימוד היחידה לקראת נישואין מחמיצה את האמירה הרחבה שיכול לתת עולם ההלכה והמחשבה היהודי בנושא החיבור הפיזי בין בני הזוג. הקושי לדבר על מה שמותר הופך את העיסוק במה שאסור לאובססיבי. מסר כזה, העובר לזוג צעיר בחברה הדתית, יכול ליצור חוויה שלפיה החיים הזוגיים מתמצים בהלכות נידה בלבד, ולא היא. הלכות נידה הן רק חלק מחיי הנישואין; הן נוגעות רק במעבר מחיי האישות הרצויים, המותרים, המקודשים והאהובים, לימי הנידה האסורים. אישות, במובנה הרחב, גם היא חלק מחיי ההלכה וחלק מהשפה ההלכתית, אך התמקדות בהלכות נידה בלבד דוחק אותה אל מחוץ לשיח בין בני הזוג.

המסר הברור נשאר גם אחרי החתונה, וכך מצטמצמת התקשורת בין בני הזוג לשיח על הרחקות וכתמים. אין מקום לדיבור על חיי המין, על סיפוק, עונג ושמחה במפגש ההדדי. נקודת מוצא זו תקשה מאוד על בני הזוג לפתח תקשורת חיובית וטובה סביב חיי אישות ועונג מיני.

דיני קרבה ולא רק דיני הרחקה

מצוות עונה מופיעה במקרא בפרשת אמה עברייה. התורה מדגישה אותה כזכויות האישה שיש להקפיד ולשמור עליהן גם כאשר האיש נושא אישה נוספת. לשון הציווי נאמרת רק כאשר נשקפת סכנה לקרבה בין בני הזוג, ולכתחילה אין צורך לצוות על כך. ההגדרה ההלכתית של מצוות עונה מתייחסת לרצון ההדדי כתנאי הכרחי.

בהלכה השגרה עצמה היא מרחב של היתר, והאיסורים הם החריגה ממנה. האיסור ההלכתי מתקיים רק כאשר ההתרחשות בגופה של האישה חורגת מן השגרה, בימי הווסת. גם תקופות ההיריון, ההנקה וכן השנים שאחרי גיל הפוריות מכילות בתוכן שגרה ארוכה שבה אין כלל עיסוק בדיני נידה. למעשה, היחס בין העיסוק המוגבר בדיני נידה לבין נוכחותן הממשית אחרי החתונה הוא חסר פרופורציה.

סדר הלימוד בהכנה לקראת נישואין צריך להיות דומה: ראשית הנכחה והכוונה למותר ולרצוי, ורק אחר כך לימוד של זמני ההרחקה והאיסור. הדגש צריך להיות על המותר, על חיי היחד המלאים, ועל שמחה שבקרבה הפיזית, בעונג ובאינטימיות. הדרכה המיישמת הנחות יסוד אלה, תאפשר לנו להיות שותפים בפנים המאירות של חיי הנישואין ובחיבור שבין המותר והאסור, באיזון ובאחריות.

קודם אישות ואז נידה - מגזין גלויה
צילום: איילת לנדאו

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

קודם אישות ואז נידה - הלכות אישות בהדרכת כלות והדרכת חתנים - מגזין גלויה - הרבנית שרה סגל-כץ Rabbanit Sarah Segal-Katz
צילום: carolyn

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

קו מפריד גלויה
  1. אפשר להוסיף כאן תמיהה – היכן האישה? אחד ההסברים להיעלמותה הוא שמירה על כבודה וצניעותה. ועדיין, כמו בסיפורים תלמודיים אחרים, הסיפור מתעלם מקיומה בכלל, ומחלקה בחיי האישות בפרט. ↩︎

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל מגזין גלויה.
מורת הלכה, מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״ וב״תורת חיים״.

עמיתה ב״רבנות ישראלית״ במכון הרטמן ומנהלת מיזם ״ברית אמונים״.
עמיתה בכולל ההלכה ובתכנית הכתיבה ״ותכתוב״ של ישיבת מהר״ת.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה.
מנחה קבוצות של לימוד בית מדרשי וכתיבה יוצרת.

הרבנית שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

פוסטים נוספים מאת הרבנית שרה סגל-כץ

א' באדר תש"ף 26.2.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מדוע דווקא בתקופה של תחילת חיי הנישואים קיים פוטנציאל פגיעה גדול? ואיך מתוך הרצון במרחב בריא ניתן לקיים חיים זוגיים בלב פתוח.
י״ז באדר תשפ״ג 10.3.2023
גלויה מראיינת את
אהרלה אדמנית
מדור ״גלוית עיניים״ שמח להביא ראיון עם המשורר אהרלה אדמנית על השפעות של דמויות לאורך חייו, על החיפוש התמידי אחר כנות ואותנטיות ועל תהליכים של התאהבות איטית בספרות ובשירה, שרק עם בוא טלטלה לחייו ופצעים שנפתחו הביאו לפרץ כתיבת שירים משלו.
  • 2
  • 3

אהבתם? מוזמנים לשתף

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

אל״ף בי״ת גלויה – האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים
שנכתב עליהם במגזין.

גְּלוּיָה היא מגזין מקוון המתקיים כספריה צומחת ומטרתו לְדַבֵּר גְּלוּיוֹת עַל מָה שֶׁכָּמוּס באמצעות הנגשת ידע על זוגיות, הלכה ומיניות, מוגנוּת, טקסי חיים עבור שלבים שונים בחיי היחידאות והיחד. כל זאת לצד שירים, ראיונות אישיים, תפילות, מסות ופרוזה המעניקים שאר רוח בנוסף למאמרים שבאתר.
במגזין גלויה רשומות רבות מאת כותבות וכותבים מגוונים השותפים לקול הרחב במרחבי הדעת.

אפשר להתעדכן במה חדש בגלויה ובאגרות שנשלחו, לצד הקולות הקוראים למשלוח תכנים אל צוות המגזין.

תמיד אפשר לקרוא הַכֹּל מִכֹּל כֹּל ברצף.

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

אייקון קול קורא

קול קורא במגזין גלויה
׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא אירועי ה-7 באוקטובר. מה אפשר להגיש? איך עובד התהליך?
כל זאת ועוד – במרחק הקלקה מכם.

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם