בדורות האחרונים לימוד הלכות אישות יצא מרשות המשפחה למיקור חוץ, אל מדריכת הכלות. מדריכת הכלות מיכל מינצר מספרת על השליחות שלה בחלל שנוצר.

המקום בו ההלכה פוגשת את החיים הוא מקום מעניין. איך מתמודדים עם תקופות של ריחוק בזמנים בהם דוקא הקשר הפיזי הוא הפתרון? מה עושים כשההלכה לא מבחינה בין מגע מיני למגע שמבטא אינטימיות וקשר לא מיני? איך צולחים את המעברים הלא פשוטים בין תקופות בהן "מותרים" לתקופות בהן "אסורים" ובחזרה? אמנם המחזוריות ההלכתית הזו קשורה לתהליכים שקורים בגוף האישה, אבל ההתמודדות היא של שני בני הזוג.

הלכות נוגעות לנו בכל תחומי החיים. מהרגע שאנו עומדים על דעתנו ההלכה אומרת לנו מה לאכול ומה לא לאכול, מה ללבוש ומה לא ללבוש, מה לחשוב, מה לא לומר ואת מי לכבד ולאהוב. כשגדלים בסביבה שומרת מצוות, לומדים את זה מגיל צעיר. בבית, בגן, בבית הספר, באופן שיטתי כחלק מתכנית הלימודים – בעיקר תוך כדי תנועה.

לתחום של אישות ונידה מגיעים רק כשנישואין עומדים על הפרק. בפרק זמן קצר יש ללמוד עולם חדש של מושגים. זוגות המעוניינים לשמור ולקיים את הלכות נידה ומגיעים מרקע דתי – מגלים שכבר יש להם תשתית רחבה של ידע הלכתי מתחומים אחרים, לצד חוויה שמעולם לא דיברו איתם גלויות על ההלכות החדשות שהם מצווים בהן ועל האתגרים שהן מציבות בפניהם.

המקום בו ההלכה פוגשת את החיים

שמירת הלכה היא דבר מאתגר. משמעותה הצבת ערך גבוה יותר מעל הרצונות והצרכים המיידיים שלנו. כשמדובר בדיני אישות ונידה, ההשפעה היא על הזוגיות, על האינטימיות ועל המיניות שבה – לטוב ולמאתגר. למאתגר ולבונה.

לפעמים האתגר הזה שובר. עם הדור שלי לא דיברו על זה מספיק. סיפרו לנו רק כמה טוב לשמור נידה, כמה נפלא לבנות געגוע, לחזק את הקשר הזוגי הלא גשמי ועוד נפלאות. כשראינו שזה לא עובד כך תמיד, חשבנו שמשהו אצלנו לא בסדר. שאין לנו די אמונה.

גידלנו דור שלא מוכן לקבל בלי להבין ובלי לראות את המורכבות. והדור הנפלא הזה, שרוצה ללמוד ולקיים מתוך העמקה והבנה, זקוק ליותר ממה שאנחנו קיבלנו מהאמהות והסבתות שלנו. בדורות האחרונים, התחום הרגיש הזה יצא למיקור חוץ.

אמא, סבתא, דודה

אני לא רבנית. לא בזכות בעלי ולא בזכות עצמי. לא יועצת הלכה ואפילו לא למדנית דגולה. אמנם למדתי קצת יותר הלכה מהאמהות והסבתות של פעם. אבל אני תופסת את תפקידי מעבר להוראת הלכות. אני מבקשת להיות בה בעת מדריכת כלות, אמא, סבתא או דודה. אני זאת שמנחילה מהידע ומהנסיון שלה לדורות הבאים. את הידע המעמיק בהלכה אני משאירה לאנשי המקצוע- לפוסקים/ות.

לימוד ההלכות לא מתחיל בתקופת האירוסין. הוא מתחיל בבית. כל אחד מבני הזוג בנפרד, יחד עם כל ילדי המשפחה, למדו הלכות ומנהגים תוך כדי החיים עצמם – כשרות, תפילות, ברכות ושמירת הלשון. כמו שאמא שלי לימדה אותי לפתוח כל ביצה קודם כל לתוך צלוחית קטנה, כדי שאם תימצא בה טיפת דם רק היא תלך לפח. ואכן זוגות שמגיעים אלי מבתים שומרי מצוות מגלים שהם לא צריכים להתחיל ללמוד מאפס, כי חלק מהתשתית כבר קיים אצלם מהבית.

לפעמים קרה שמודרכים חשבו שהם מגיעים ללא תשתית של ידע. מיד עם תחילת הלימוד, ידיעות קודמות צצו ואיתן ההבנה שהרבה מרוח ההלכות עבר להם 'מעל הראש' אבל למעשה הופנם אצלם. מנגד, הם מהלכים בחוויה שישנה שתיקה, שיש לפתע כניסה לאחריות שאין להם מושג איך יעמדו בה ואיך בכלל יעשו את המעבר מחיי המצוות כפי שחיו קודם לבין הדקויות שעתה הם מחוייבים בהן.

עד לפני שני דורות, גם האחריות להכנת אשה לחיי הנישואין היתה על נשות הקהילה ("השבט") שגידלו אותה. הן אלה שלימדו אותה הכל, כולל הידע ההלכתי. היום נהוג להעביר את האחריות להכנה לחיי נישואין למדריכת הכלות.

יחד עם זה, אני ממליצה לצעירים המאורסים לשוחח עם הוריהם ולבקש מהם שיתרמו את חלקם לתהליך ההכנה לנישואין עד כמה שמערכת היחסים עם ההורים מאפשרת שיח. אם ההורים חוששים לפתוח בשיחה בעצמם – דוקא תפקיד הצעירים צריך להיות ה-"אַתְּ פְּתַח לוֹ".

ההלכה והחיים עצמם

כדי לתת הדרכה טובה ורלוונטית לדור של היום, על מדריכת כלות להרחיב את התשתית המקצועית שלה למקצוע טיפולי או אימוני, להתמחות בזוגיות ובמיניות, לרכוש כלים בתקשורת זוגית ובעיקר להתעדכן בשפע של גישות לתיווך הידע שלה לזוגות הנישאים, תוך כדי בניית תכנית בהתאמה אישית לכל כלה או זוג.

כמדריכת כלות וכמי שמלווה זוגות בתהליך ההכנה לנישואין, אני רואה שליחות בלדבר על הרבה נושאים:

הכי חשוב בעיני להתייחס לרבדים השונים בהלכה. להבחין בין הלכה למנהג. בדיני אישות להבחין בין הלכה ל"הנהגות מומלצות". ובדיני טהרה, לשים לב לחומרות שאולי אין בהן צורך.

חשוב לברר על איזה מצע של נסיון קודם, ידע, בורות, תפיסות ואמונות הזוג הולך להתחיל את חייו המשותפים.

חשוב לדבר על רגשות: מהם הרגשות אותם ההלכה יכולה להציף בשלבים שונים של המחזור החודשי, בזמן הריון או אחרי לידה ובעיתות משבר או אפילו שמחה אצל האישה ואצל הגבר? איך מתקשרים אותם? איך מתמודדים? איך מתגברים על רגשות קשים כמו בדידות או אכזבה?

צריך ללמד את ההכנות הקפדניות של הגוף לקראת הטבילה במקווה, אבל גם להרגיע. חשוב לדבר על הסודיות והרצון לשמירה על צנעת בני הזוג סביב הטבילה, לעומת החשיפה של הגוף שהיא מביאה איתה.

בכל אחד מהנושאים האלו חיי ההלכה מאתגרים את החיים הזוגיים. חשוב לדבר על רגשות ועל קשיים. ללמד על מיניות מעבר לצדדים הטכניים. לדבר על משמעות ההבדלים הפיזיולוגיים בין גבר לאישה. ללמד זוגות להיות קשובים לעצמם כפרטים, זה לזה ולעצמם כזוג ולצייד אותם בכל הידע הדרוש כדי להבין מהם מרחבי הבחירה בתוך ההלכה. חשוב גם לצייד אותם בתודעה של מוגנות, כשהם מגיעים לדמות הלכתית להיוועץ בה.

התורה מיועדת לבני אדם

אני מאמינה שעם הידע ההלכתי שצוברים בחיים ועם הכלים שמקבלים בהדרכה, אפשר לרוב לצלוח את החיים באופן הלכתי בלי להזדקק לפסיקה צמודה, ממש כשם שאפשר לחיות ללא משרד עורכי דין צמוד.

התורה היא תורת חיים ומיועדת לבני אדם. לאנשים רגילים. מתוך חיקוי ולימוד ניתן לדעת לשמור שבת או כשרות. כך, ניתן ללמוד עם כלות וזוגות על מנת שיחזיקו בידע הדרוש בכדי להבין את הדקויות של מצוות עונה ויהיו מסוגלים לקיים הלכות נידה עם כל הדקויות. כשהמצב לא ברור, יש, ב"ה, נשות ואנשי מקצוע לפנות אליהם לשם תשובה הלכתית ולייעוץ.

השליחות שלי כמדריכת כלות היא לתת כמה שיותר ידע, כלים ובטחון לזוגות צעירים. ידע הלכתי. כלים להשתמש בו ובטחון ביכולתם לחיות חיי אוטונומיה הלכתית. הבסיס הוא ידע שעבר בעל פה מדור לדור, על ידי האמהות והסבתות והדודות שהנחילו את נסיון חייהן. זה הבסיס. מה עוד צריך?

מדריכה מנוסה יודעת להתאים את מפגשי ההדרכה לידע, לרמה ולצרכים של הכלה שנפגשת איתה. המפגשים עשויים להפתיע גם כלות מלומדות ומשכילות. זוגות רבים מופתעים לגלות תוך כדי ההדרכה שדברים מסוימים שהחשיבו כאסורים – דווקא מותרים לכל הדעות. תחומים רבים בחיי הנישואין והאישות נותרים חתומים ולא מדוברים, וההדרכה מהווה הזדמנות יקרה של פסק זמן מהמולת ההכנות לחתונה. הזדמנות לעצור, לשוחח על תחושות וציפיות כלפי החיים המשותפים עם בן הזוג, להשלים פרטים שאינם נהירים כל צרכם, ולהתוודע אל ההלכה מתוך לימוד בהיר ומסודר. המפגשים עם המדריכה הם לעתים קרובות תהליך מהנה חוויה חיובית. הדרכה טובה מותירה תחושה טובה של התמלאות בידע, במשמעות ובבטחון בתחום כה זר וחדש.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

על הכנות בלימוד ובתהליך, לקראת כלולות

• הדרכת כלות: מה זה ועל מה זה – הרבנית שרה סגל-כץ
• הדרכה לקראת כלולות של זוג עם מערכת יחסים ותיקה – מעין רבינוביץ
• ביחד, ביחד: להתייחס אל הדרכת חתנים כאל חובה – יהושע ברלין
• על הבחירה ללכת להדרכה, טיפול יעוץ בכלל ובדגש על טיפול זוגי, תוך התנהלות אחראית ושמירה על גבולותיכם בתהליך עם דמות חיצונית לכם

דינמיקות בין-אישיות של בני הזוג, של חיי החברה ושל חיי המשפחה שבוודאי נוכחות גם בתקופת האירוסין

• 10 עצות לתקופת האירוסין – הרבנית שרה סגל-כץ
• דיאלוג במפגש משפחות לפני החתונה – עו״ד שירה לב-ציון
• 10 עצות לתקשורת עם ההורים בזמן תכנון החתונה – הרבנית שרה סגל-כץ
• מבט על התקשורת עם המשפחות של בן/בת הזוג – קרן חדד-טאוב
• השמחה שלך והכאב של החברות הרווקות – הרבנית שרה סגל-כץ
• הענקת תשומת לב לכל המבקשים זוגיות והינם עדיין בחיפוש – נילי בן אבו שטרן

בניה זוגית ויחידאית לקראת חיי היחד:

• קודם אישות ואז נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• לדבר לקראת ביאת חיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• מיניות בריאה – מבט תיאורטי – חננאל רוס
• אחריות אישית מבורכת: בשבח האוטונומיה על האינטימיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• השתהות והשתאות: יצירת מרחב משחקי במיניות – חננאל רוס
• מיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• בלב פתוח: מיניות ותחושת מוגנות בראשית חיי הנישואין – הרבנית שרה סגל-כץ
• אומנות בניית המשפחה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

חופה וקידושין:

• "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – צוות גלויה
• מעשיות ורוחניות: מנהגי חתונה – הרבנית שרה סגל-כץ
• חלקי הפאזל: מה עושים בטקס הנישואין תחת החופה? ה הרבנית שרה סגל-כץ
• הטקס שלנו – הענקת טבעת לחתן ופיוט לשבע הברכות – אביעד עברון ורינה איבלמן
• החופה – כולם התכנסו ובאו לך – חן דרעי
• מחדשים את הקידושין – ד"ר תניא ציון-וולדקס
• למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• אילו הסכמי קדם נישואין קיימים היום? – עו"ד אלה סקעת
• תנאי בקידושין – פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה – עו"ד ניצן כספי-שילוני
• כתובה באהבה – חלי טביבי ברקת ואלי ברקת
• לבחור לבנות את טקסי חיינו – מיכל יחיאלי קופנהגן
• מעשיות ורוחניות: מנהגי חתונה – הרבנית שרה סגל-כץ
• "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – צוות גלויה
• הצעות לנוסחים שונים של ברכת כלה