לדבר גלויות על זוגיות

בין אם אתם שמחים בבחירה ובין אם חושבים שהם לא בחרו נכון, שיחה בין הורים לילדיהם המאורסים היא אחד הדברים שילדיכם זקוקים לו.

אחת המצוקות המרכזיות מהן סובלות כלות שעברו פגיעה מינית לקראת חתונתן וכן לאחריה, היא המפגש עם הלכות חיי האישות וטהרת המשפחה. על התמודדות, הכנה ותהליכי ריפוי.

הרבנית ד"ר חנה פרידמן משתפת בזווית הראיה שלה על טקס הכלולות, בהרהורים שליוו אותה ככלה צעירה בעת כניסתה בברית הנישואין ומעמיקה בטקס הכלולות עצמו.

לִסְלֹחַ וְלִמְחֹל בְּלִי חֶשְׁבּוֹן / לֹא לְהִבָּהֵל מִזְּמַנִּים דַּלִּים, אֲפֹרִים, שְׁחֹרִים אוֹ אֲדֻמִּים / לִמְצֹא נִיצוֹצוֹת כְּשֶׁכֵּלִים נִשְׁבָּרִים

כְּתַב יָדֵךְ בְּשָׁחֹר עַל אַרְגָּז אַחֲרוֹן / הִתְרִיעַ: מִטְבָּח!

מגפת הקורונה והסגרים שהביאה עימה, משפיעים באופנים רבים על הקהילה היחידאית, על גווניה. מתרבות דייטים שהשתנתה פתאום, המשמעות של הסרת המסכות ביציאה לדייט ועד לערבות ורעות כשצריך להיכנס לבידוד בדירות שותפים. בחרנו לקיים שיחה מלב אל לב על רווקות בקורונה עם הפסיכולוגית עטרה הרמן ועם דוברים מתוך חיי היחידאות.

ה׳סגר׳ בתקופת הקורונה מפגיש זוגות צעירים והורים לילדים עם מתחים רבים המשפיעים על רמות החרדה והמציאות האינטימית שלהם. שיחה מקצועית עם שולמית שפרבר מתמחה בטיפול מיני ומושון לוינגר מטפל מיני מוסמך, על אתגרי האינטימיות בסגר.

שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא / אָמַר לָהֶם עֲקִיבָא / וְכַמָּה שָׂמְחָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע[...] וְכַמָּה הִתְגָּאֲתָה בְּעַצְמָהּ / שֶׁהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה לִרְאוֹת

הכניסה לשנת תשפ"א מלווה בחוסר ידיעה ובאי יציבות כלכלית. בת שבע פורת מציעה כלים מעשיים להתנהלות כלכלית בימים כתיקונם ובשעת משבר

אַתְּ רוֹצָה מִישֶׁהוּ עִם יָדַיִם טוֹבוֹת / שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הָאָרוֹן הַזֶּה שֶׁאַתְּ לֹא מַצְלִיחָה

בימים עברו היו חותמים לפני החתונה על שטר תנאים ביחס לזוג שעתיד להינשא. מנהג זה הופך לפחות ופחות נפוץ בימינו, עורכת הדין שירה לב-ציון מציעה להורים של הזוגות המאורסים הנתקלים במחלוקת - להיפגש בליווי כלים של גישור ותקשורת מקרבת

אִשָּׁה / שֶׁחֶצְיָהּ בָּשָׂר וְחֶצְיָהּ מַיִם. מָה הִיא עוֹשָׂה / בַּעֲלוֹת הַתְּהוֹם

חַפְּשִׂי אֶחָד / שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִפְלָצוֹת בַּחֹשֶׁךְ

ברכת כלה שלוקטה ונערכה ממספר מקורות: ״...שהבריאה החדשה, אותה אנו יוצרים היום, תהיה בריאה שלמה בקדושתה ותהיה כולה לשם שמיים...״

תקופת הקורונה וביחוד תקופת הסגר מזמנים לנו אתגרים רבים בתחום הזוגיות, גם בתחום הבלתי מדובר של אינטימיות.

מה קורה כאשר את שומעת סיפור שאינו מתאים לחוק הקיים ובכל זאת ברור לך שנעשה בו עוול?

הצעה להתבוננות וחלופות ניסוח שונות שעשויות לסייע בעצם הודעת ההיאסרות בעקבות נידה

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיָּדְעָה שֶׁיִּקְרוּ: / נְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת מַפְסִיקוֹת לִהְיוֹת אַפְּלָטוֹנִיּוֹת, / וְהַמִּלָּה 'מִצְטַעֶרֶת' אֲרֻכָּה כְּזֶרֶם דַּק שֶׁל מַיִם חַיִּים

התפתחות הקידושין והקניין בהם מהמקרא עד חז"ל ותחילתו של תהליך המעבר מדגם נישואין קנייני ופטריארכלי לדגם רומנטי ואף שוויוני.

רְאִי, הַחֶדֶר רֵיק כִּמְעַט. / זוֹ דִּירָה שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹת,

בתוך מבנה טקס הקידושין הקיים, יש חופש תנועה ומנעד שיתאים את אופיו של הטקס לאופי בני הזוג או המשפחות ולאמונותיהם.

נזכרתי ברגע ההוא שבו שיננתי לעצמי: אני לא במגננה יותר, ואיך הרגשתי שמשתחרר לי בשרירי הכתפיים מתח שמעולם לא הבחנתי בקיומו

אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֲבָל / פָּנֶיהָ מִתְעַוְּתִים / שְׁקֵטִים

על החלפת השם וסדר חברתי: מאז נחקק "חוק השמות" בתשט"ז (1956) ועד היום חלו שינויים באופן בו המדינה מאפשרת לנשים לבחור את שם משפחתן אחרי החתונה ולרשום אותו כדין.