נוסח עבור ׳כלת ספר בראשית׳ שחובר על ידי הרב[נית] לאה שקדיאל עבור קבוצת התפילה של הנשים בירוחם בשנת תשנ"ה, כחלק מהשמחה עם התורה ועם הקהל הקדוש שחוגג את סיום הקריאה השנתית ואת פתיחת הקריאה מחדש, עם ספר בראשית

נוסח שחובר על ידי הרב[נית] לאה שקדיאל עבור קבוצת התפילה של הנשים בירוחם בשנת תשנ"ה, כחלק מהשמחה עם התורה ועם הקהל הקדוש שחוגג את סיום הקריאה השנתית

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל לסדר ברכות הילדים בעת העליות לתורה שבחג שמחת תורה, עם נתינת מקום למי שכבר בגרו וכלולים בקהל המתפללים והמתפללות.

בתי אמהות ונשים שחיברה רות גן קגן בהשראת הפיוט המסורתי שנאמר בקהילות אשכנז. כאן משולבים בתי הפיוט המקורי, המעוררים את זכות האבות בבתי הפיוט החדשים, המעוררים את זכות האמהות. פיוט זה ראוי להצטרף לפיוטי הגשם בתפילות שמיני עצרת.

הצעה לפיוט גשם עדכני עבור חג שמיני עצרת, שחובר על-ידי ד״ר יעל לוין וכולל בתוכו תחינה על המים עבור הכלל בזכות קשר אימהות ישראל למים בכלל ואף למימי המקווה בעת הטבילה.

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל לתפילת גשם שמקומה במהלך תפילת שמחת תורה ובנוסח זה מעניקה מקום לנשים: האימהות, הרעיות, האחיות והשותפות בכמיהה לשנה גשומה וברוכה.

עֵין הַחַיִּים — בָּרְכִי אוֹתִי בְּשֶׁפַע נְבִיעָה.

מְקוֹר הָרַחֲמִים, מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ עַל הַבְּרָכָה הָאֲצוּרָה בְּגוּפִי, בְּתִפְקוּדָיו וּבִיכוֹלוֹתָיו.

טִמְנִי בִּי זֶרַע בַּר קְיָמָא / בְּנִי בֵּיתֵךְ בַּעֲרֵמַת הַחִטִּים אֲשֶׁר בִּגְבוּלִי

הִיא תִּמְחֶה וְתֶאֱסֹף דִּמְעוֹתַי, וְתַרְוֶה בָּהֶן אֶת גַּנִּי, / וּתְלַטֵּף אֶת אֶצְבְּעוֹתַי הַכְּמֵהוֹת לְמַגָּע רַךְ

כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹלְחִים אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ לְיָדַיִם אֲחֵרוֹת, / כְּשֶׁאָנוּ מְשִׁיטִים אוֹתָם מֵהַחֵיק שֶׁלָּנוּ לַחוֹף לֹא יָדוּעַ / אָנָּא עָשָׂה שֶׁיִּהְיוּ יָדַיִם מְחַבְּקוֹת וּמְלַטְּפוֹת וַעֲדִינוֹת

שֶׁתַּצְלִיחַ דַּרְכָּהּ שֶׁל בִּתִּי הַקְטַנְטַנָה וְשֶׁתַּשְׁגִּיחַ צְעָדֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה

וְתָמִיד תִּפְגְּשִׁי / עֵינַיִם טוֹבוֹת / לְבָבוֹת פְּתוּחִים / וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

תֵּן לִי אֶת הָאַהֲבָה הַדְּרוּשָׁה לְהַעֲנִיק אֶת הַיֶּלֶד הַמֻּפְלָא שֶׁצָּמַח בְּקִרְבִּי לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ

תֵּן לְחֵיקֵנוּ הַחַם, שֶׁיִּלֵּד וְהֵכִיל, הֶאֱכִיל וְנָשָׂא - לִהְיוֹת הַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ יוֹצְאִים וְאֵלָיו שָׁבִים בִּכְדֵי / לְסַפֵּר, לִצְחֹק, לִבְכּוֹת, לְהִתְיַעֵץ, לְהִתְנַחֵם.

תֵּן בִּי כּוֹחַ לְהִתְחַבֵּר לִתְבוּנַת הַנָּשִׁים הַיּוֹדְעוֹת / לְחָכְמַת הָאִמָּהוֹת, לִתְחוּשַׁת הַבֶּטֶן ,לִידִיעַת כּוֹחוֹתַי וִיכוֹלוֹתַי וּרְאִיַּת הַיֵּשׁ וְהַחֶסֶד וְהַשֶּׁפַע בְּחַיַּי. / תֵּן בִּי כּוֹחַ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת / וּלְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם אֶת מֶה שֶׁהֵן יָבִיאוּ אֵיתָן

וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַעֲשֵׂה שֶׁשּׁוּם מְטֻפָּל, קָרוֹב מִשְׁפָּחָה, אוֹ כָּל אָדָם אַחֵר, לֹא יִפְגַּע בְּרוֹפְאָה, בְּרוֹפֵא, בְּאָחוֹת, בְּאָח אוֹ בִּשְׁאָר עוֹבְדֵי מַעֲרֶכֶת הַבְּרִיאוּת, וְלֹא יַעֲלֶה כְּלָל עַל דַּעַת אִישׁ לִתְקֹף מַעֲנִיקֵי שֵׁרוּת רְפוּאִי, לֹא בְּאַלִּימוּת פִיזִית וְלֹא בְּאַלִּימוּת מִלּוּלִית, וְיָשׁוּבוּ הֵם לְבֵיתָם בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע.

וְאַתְּ פִּתְחִי לָהּ: / לִמְדִי בִּתִּי. לִמְדִי וְלַמְּדִי. אִם כְּבָנִים, אִם כְּבָנוֹת. לִמְדִי, לִמְדִי, שַׁאֲלִי וְכִתְבִי... / בְּכוֹחֵךְ לִטְווֹת וּלְחַדֵּשׁ מַחְשָׁבוֹת רַבּוֹת שֶׁעוֹד לֹא בָּאוּ לָעוֹלָם וְאַתְּ בַּת בַּיִת בְּעוֹלָמֵנוּ

הַמּוֹצִיא אֶת עַמִּי מִמִּצְרַיִם, גְּאַל אוֹתִי מִמְּצָרַי הָאִישִׁיִּים, מֵהִסְתַּכְּלוּת צָרָה עַל הַמְּצִיאוּת וְעַל עַצְמִי

מִצְאִי בָּךְ שׁוּב אֶת עַצְמֵךְ / טוֹבָה דַּיָּהּ. / יָשֵׂם לָךְ שָׁלוֹם

וְגַם אֲנִי אִם נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת / עוֹד זְקוּקָה לַחֶסֶד הַזֶּה / רֶגַע שֶׁל קֹדֶשׁ / בֵּין חוֹל לְחוֹל

בְּתוֹךְ עֲבוֹדָה, וְסִירִים, וּבַיִת, / עֲשִׂי לָךְ חַג קָטָן. / הִפְכִי לִבֵּךְ כְּמוֹ כִּיס, נַעֲרִיהוּ כְּשׁוּל בֶּגֶד

עֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת הַטֶּבַע הָאֲמִתִּי שֶׁל הֲוָיָתִי וּלְדַבֵּר מִתּוֹכוֹ

לָדַעַת אֶת תְּנוּעַת הַהִתְמַסְּרוּת / בֵּין מִשְׁבְּרֵי גַּלָּיו הַגְּבוֹהִים