בֵּינְתַיִם, נִשְׁכְּבָה הַשְּׁכִינָה בֵּין הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ לַבֶּטֶן שֶׁלִּי / וְהֻפְתַּעְנוּ אֵיךְ הִתְגַּלְּתָה כָּךְ פִּתְאוֹם אֱלוֹהוּת. / בַּצַּד שֶׁלִּי הִתְיַשֵּׁב גַּם פַּחַד

הִתְחַפְּרָה בֵּינֵיהֶם כַּחֲתַלְתּוּלָה שְׁמַנְמֹנֶת מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹן מִרְפֶּסֶת גָּבֹהַּ בְּיוֹם סְתָיו קְדוֹרָנִי / חִטְּטָה בֵּין דַּפֵּיהֶם כְּיוֹנָה מֻרְעֶבֶת הַמְּלַקֶּטֶת פֵּרוּרֵי לֶחֶם אֲדִישִׁים הַמֻּשְׁלָכִים אֵלֶיהָ.

בַּיּוֹם שֶׁהִפְסַקְתִּי לִכְתֹּב, דָּבָר לֹא פָּסַק. וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי / שֶׁהִנֵּה, עוֹד מְעַט, יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אוּכַל לָשׁוּב.

הִשָּׁבְעִי לְפָנַי לְהֵרָפֵא אֲנִי מְקַבֶּלֶת עָלַי / צְאִי אֶל גּוּפֵךְ הֶחָדָשׁ רוּחַ הִתְרוֹמְמִי כִּדְמוּת מַלְאָךְ

הֶמְיַת נַרְקִיסִים חַיִּים הַכֹּל חַי מְאוֹד הַקְשִׁיבִי לִי / הַכֹּל מְאוֹד בַּחַיִּים

הֲפוּגָה זְמַנִּית / מִצַּעֲקַת הַחֹלִי

אַל תַּרְחִיקִי אוֹתִי / אַל תִּפְחֲדִי כְּשֶׁאֲנִי פּוֹחֶדֶת

צַו כְּפִיָּה / לוֹפֵת אֶת נַפְשִׁי / מְאַשְׁפֵּז אֶת חֵרוּתִי

בְּמִטָּתִי הַשָּׁטָה תַּחַת שְׁמֵי כָּל פָּנִים גּוּפִי עֵר לַכּוֹכָבִים / מִתְעַקֵּל וְנִפְרָשׂ דָּרוּךְ וּמוּכָן לְקַבֵּל אֶת הַמַּחַט נַגְּנוּ נַגְּנוּ בִּי

בְּכִי נְהָרוֹת מִשֶּׁלָּךְ, / שַׁאֲגִי בַּגַּלִּים הַמַּכִּים / אַל תִּתְבַּיְּשִׁי בְּעֵירֹם הַבַּר הַנּוֹלָד בָּךְ מֵחָדָשׁ / מִצְאִי לְעַצְמֵךְ אֵם.

רחל רז פגשה את דפנה פלר, מנחה ומעבירת סדנאות בתחום המיניות הבריאה, לשיחה על חינוך נערים ונערות בתחום המיניות בלי שיפוטיות, על חשיבות ההקשבה לגוף ולניסוח הצרכים, על פתיחות השיח וגם על גבולותיו.

שיחה גלוית עיניים עם הרב ד"ר עדו פכטר על התפקיד של רב קהילה, החזון שלו לחברה הישראלית.

שיחה גלוית עיניים עם הרב יששכר כ"ץ על היחס של הקהילה האורתודוקסית לנשים וללהטב", על מבנה החברה הדתית בארצות הברית ובישראל, ואיך לדעתו מייצרים שינויים בעולם דתי.

שיחה גלוית עיניים עם חמוטל גורי על הכוח של סיפורים, הקול הפנימי שנמצא בכל אחד מאיתנו, ועל כלי הליווי הרוחני כמנוע לשינוי חברתי.

וּמָה אִם אַתְּ נִשְׁאֶרֶת נְטוּעָה בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר יִצַּבְתְּ / מְשֹׁרְשֵׁי שִׁבְרֵי הַחֲלוֹם שֶׁיָּנַקְתְּ מֵאֲבוֹתַיִךְ / וּמֵאִמּוּתַיִךְ / וְצַמֶּרֶת אַדַּרְתֵּךְ מְצִלָּה בְּנוֹכְחוּת מְלֵאָה / עַל הַבַּיִת וּסְפִיחָיו.

הַקְשִׁיבִי לוֹ/ מִסְתַּלְסֵל בֵּין מֵיתְרֵי הַקּוֹל/ מְעַרְסֵל בְּשֶׁקֶט אֶת הַמִּלִּים

שְׂאִי פָּנַיִךְ אֵלַיִךְ/ בִּפְגָמַיִךְ בֹּרַכְתְּ

פַּעַם חָשַׁבְתִּי/ שֶׁאִם אֵלֵךְ וּכְאֵבִי מֻנָּח לְפָנַי/ כָּל עוֹבֵר אֹרַח יִתְלֹשׁ מִמֶּנִּי פִּסָּה

מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי/ עַל הָאֶפְשָׁרוּת לְהִפָּרֵם וּלְהִתְאַחוֹת

נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי/ תְּשׁוּשָׁה הִיא/ וְגוּפִי מִתְמַלֵּא וּמְטַמֵּא/ כְּמַחְזוֹרָהּ שֶׁל הַלְּבָנָה.

אֵין לִי מִשְׁפָּט טָרִי אֶחָד / לְהַאֲכִיל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אוּלַי / שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ מִלִּים.

אָנוּ רָצִים / וְהֵם רָצִים / וּשְׁנֵינוּ מַגִּיעִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם.

אֲנִי קוֹנֶה אֶת הָאַדֶּרֶת, עוֹטֶה עַל הַבְּגָדִים / חוֹצֶה אֶת הַהַדְסוֹן, טוֹבֵל / בַּנָּהָר שֶׁבַע פְּעָמִים.

כָּבֶה בְּנִגּוּן סָמוּי וְגָלוּי בְּצַעֲקַת דְּמָמָה דַּקָּה / בְּגִלְגּוּלֵי שֶׁלֶג מְשַׁתְּקִים בִּלְחִישַׁת צֵרוּפִים