אם החלטתם כי במהלך החופה או בשלב אחר בחתונה הכלה תעניק טבעת לחתן, או אם בחרתם שהכלה תשיב להצהרת קידושיו תחת החופה באמירה משלה, הנה לפניכם מבחר פסוקים ומשפטים שיכולים להתאים ולסייע לכם.
א. פסוקים המדגישים את יסוד הברית ההדדית הנצחית הנרקמת בין החתן לכלה:
- "עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית" (דברי הימים ב כט)
ההקשר: המלך חזקיהו מבקש לכרות ברית עם הקב"ה ולהחזיר את עבודת המקדש לתיקנה, לאחר תקופה בה עַם ישראל חטא ונענש.
- "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם / וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם" (יחזקאל לז, כו)
ההקשר: נבואת נחמה וגאולה לברית שלום נצחית בין אלוהים לעם ישראל.
- "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ" (בראשית, לא, מד)
ההקשר: הברית הנכרתת בין יעקב אבינו לבין לבן חמיו, שבה הוא מתחייב לשמור על יחסים טובים ביניהם ובעיקר – לנהוג יחס טוב וכבוד בנשותיו, רחל ולאה.
- "וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי אֲ-דֹנָי" (שמואל א, כג, יח)
ההקשר: הברית בין דוד ליהונתן.
- "כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ" / "טוֹב אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית" (שמואל ב ג, יב)
ההקשר: אבנר, שר צבא המלך שאול, מבקש לעבור צד אל מחנה דוד ולכרות עמו ברית.
- "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא אָשׁוּב מֵאַחֲרֵיהֶם לְהֵיטִיבִי אוֹתָם" (ירמיה, לב, מ)
ההקשר: הברית בין הקב"ה לעם ישראל.
- "לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ וַתִּכְרְתוּ בְרִית לְפָנַי" / "וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם וַתַּעֲשֹוּ אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ וַתִּכְרְתוּ בְרִית לְפָנַי בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו" / "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם" (יחזקאל טז, ס)
ההקשר: הקב"ה יזכור לטובה את עם ישראל ויקיים את הבטחתו להמשכיות ולגאולה. הפסוק מנוסח במקור כזכר (האל) הפונה לנקבה (כנסת ישראל) ולא להפך, התאמת הנוסח לנסיבות מצריכה שינוי של הפסוק.
- "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ, קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" (משלי, ג, כא)
ההקשר: ציווי לעם ישראל לא לשכוח את דברי התורה, את החסד ואת האמת.
- "מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים" (משלי, ד, כג)
ההקשר: הוראות כיצד לנהוג באיברי הגוף – האוזניים יקשיבו לדבר ה', הפה יתרחק מעיקשות וכיו"ב. בהקשר החתונה, ניתן לפרש את 'תוצאות חיים' גם כמשפחה שתוקם כתוצאה מהברית.
- "הִנֵּה אֲ-דֹנָי בֵּינִי וּבֵינְךָ עַד עוֹלָם" (שמואל א כ, כג)
ההקשר: יהונתן משביע את דוד לסודיות ולנאמנות.
- "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת אֲדֹנָי" (הושע ב, כא-כב)
ההקשר: נבואת נחמה שלפיה, כפי שהנישואין מכשירים קשר בין בני זוג והופכים אותו לנצחי ולשלם, כך הגאולה תנציח ותחזק את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל. לשון הפסוק במקור היא בלשון זכר הפונה אל נקבה, וכדי להתאימו לנסיבות יש לשנותו.
ב. פסוקים הקשורים במישרין למתן טבעת או למחויבות הכרוכה במעמד זה:
- "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ / כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים ח, ו)
ההקשר: בקשת האהובה כי אהובהּ לא ישכחנה ולא יעזבנה. המשך הפסוק הוא 'קשה כשאול שנאה'… פסוק זה הוא המקובל מבין כל הפסוקים לאמירה בעת מתן טבעת.
- "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ" (שמות, יג, ט, טז)
ההקשר: הפסוק מופיע בסוף פרשיות העוסקות בזיכרון יציאת מצרים ונכללות בין הפרשיות הנכתבות על הקלף בתפילין הנכרכים.
- "וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי" (דברי הימים א ד, י)
ההקשר: בקשתו של יעבץ מהקב"ה ש יברכנו ויהיה עמו.
- "קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" (משלי, ז, ג)
ההקשר: שמירת דבר ה' ומצוותיו צמודים אל הלב ואל האצבעות. אולי רמז לתפילין שעל הזרוע והראש.
- "תְּנָה אֶת יָדֶךָ" / "וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ – וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב: יֵשׁ וָיֵשׁ. תְּנָה אֶת יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדוֹ" (מלכים ב י, טו).
ההקשר: ניסיונו של יהוא מלך ישראל לצרף אליו כבן ברית צבאי את יהונדב במלחמתו בבית אחאב ובעבודת האלילים.
- "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיה ב, ב)
ההקשר: תיאור היסטורי של הקשר בין עם ישראל לקב"ה.
ג. פסוקים המדגישים את האהבה והשמחה:
- "כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי" (בראשית כט, כב)
ההקשר: לאה אמנו מקווה שלידתה את בנה הבכור תשנה את יחסו של יעקב אליה ותביא לה את אהבתו.
- "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָ" (קהלת ט, ט)
ההקשר: מסקנתו של קהלת כי רוב הדברים בעולם אינם אלא הבל, החיים קצרים ויש לנצלם לאהבה ולאושר.
- "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה / קוֹל אֹמְרִים: הוֹדוּ אֶת אֲ-דֹנָי צְבָאוֹת כִּי טוֹב אֲדֹנָי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּו" (ירמיה לג, יא)
ההקשר: נבואת נחמה על בנין ציון וירושלים. חלק מפסוק זה חוזר גם באחת משבע ברכות הנישואין.
- "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיה סב, ה)
ההקשר: נבואת נחמה על ציון וירושלים שלא יישארו לעולם חרבות ושוממות. כפי שהחתן משמח ומשיש את הכלה, כך אלוהים גואל ומשמח את ציון.
- "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" (שיר השירים ב, ה)
ההקשר: האהובה מתארת את אהבתה במושגים של חולי, ונזקקת לתמיכה וריפוי מרוב עוצמת הרגש.
- "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ב, טז)
ההקשר: אהבה הדדית בין האהוב והאהובה.
- "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה" (הושע יא, ד)
ההקשר: הדרך שבה טיפל אלוהים בישראל, כמו שמטפלת אם בתינוקה (חבלי אדם הם כנראה החיתולים או הבגדים בהם נעטף התינוק).
- "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא, ב)
ההקשר: נבואת גאולה, המתארת את אהבת הקב"ה לעם ישראל.
- "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים א ט, ג)
ההקשר: הבטחת הקב"ה שישכון בבית המקדש שבנה המלך שלמה.
- "מָצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" / "עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" (שיר השירים ג, ד)
ההקשר: המפגש בין זוג האוהבים, לאחר חיפוש, בריחה והחמצה.
- "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ" (שיר השירים ח, ז)
ההקשר: תיאור כוחה ועוצמתה של האהבה.
- "אָז הָיִיתִי בְעֵינִיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם" (שיר השירים ח, י)
ההקשר: הרעיה מתארת את היותה מוצאת חן בעיני הדוד.
- "אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" (שיר השירים ג, ב)
ההקשר: הרעיה מתארת את חיפושיה אחרי אהובה הדוד.
ציטוטים
*תודתנו נתונה לארגון "עיתים" על תרומתם לרשומה זאת בליקוט רעיונות משמעותיים.
- "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ / וֶאֱרֵה פְּרִי שִׂמְחָתֶךָ / אַתָּה וְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ / הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ" (ר' יהודה הלוי)
- "דרשתי קרבתך, בכל ליבי קראתיך, ובצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך". (ר' יהודה הלוי)
- "מכל אדם ואדם עולה אור המגיע ישירות לשמים. וכאשר שתי נשמות שנועדו להיות יחדיו מוצאות זו את זו, קרני אור זורמות יחדיו וקרן אור אחת בהירה יותר יוצאת מהווייתן המאוחדת" (הבעל שם טוב)
- "ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלֵמה ואין לך מציאות יותר שלימה מנישואי חתן וכלה" (המהר"ל)
- "יש אבן טובה עמי – אהבה שמה, קום וזכה בה, לך אתננה. שימנה נא בראש כל אבני חן ובנזרך תהי הראשה" (חיים נחמן ביאליק, שירי אהבה)
- "שויתי נפשי בשכבי ובקומי, בטל, בניחוח השחת. כגמול עלי אמו, כגמול עלי יומי. וטוב לנו, טוב לנו יחד" (לאה גולדברג, שירים א', הוצאת הקיבוץ המאוחד)
- "אשרי שאינו מבקש מחילה מעינו הרואה של היום, אשרי שהיו לו חתן וכלה ההקיץ והחלום" (שבחי היום, לאה גולדברג, שירים ב', הוצאת הקיבוץ המאוחד)
- "זכור נזכור ראשית אהבתנו, בעודה רהויה כאילת, יעלת חן משפלת עינים, והנה גדלה מאד ופניה גלויים וקולה עמוק. יפות עיתותיה" (זכרון ראשית דברים, לאה גולדברג, שירים ב', הוצאת הקיבוץ המאוחד)
- "שלומי קשור בחוט אל שלומך. והחגים האהובים ותקופות השנה הנפלאות עם אוצר הריחות, הפרחים, הפרי, העלים והרוחות, ועם הערפל והמטר, השלג הפתאומי והטל, תלויים על חוט הכמיהה" (שלומי, זלדה, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד)
- "הנה היא באה האהבה, אלי היא מתרגשת, כל כך טובה. עכשיו אני יודע, יש ים יש חוף, שואל אותי הוא בעיניים, אני עונה לו – עד הסוף. השמש היא שוקעת, מחר תזרח, וכך דבר אחד נסגר ובמקומו אחר נפתח (הנה היא באה, יוסי אליפנט)
- "הימים שעוד נכונו לנו, שיהיו נכונים, שיהיו רכונים, שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים" (עידית פאנק)
- "ונשמת את ריחו של התלם נשום ורגוע, וראית את השמש בראי השלולית הזהוב, ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע, ומותר, ומותר לאהוב" (לאה גולדברג)
- "כמו אהבה, דברים פשוטים בתוך הנפש נחבאים, ואור בהיר עולה וצף על פני החדר. אתה יודע מי אני, יודעת מי אתה" (תרצה אתר)
- "איכה תכיל עיני האור? ידי רפות, ידי הוזות – איכה אשא ולא אשבור שמחה כזאת, ברכה כזאת? מכובד עול איך לא אפול, איך לפניך אתייצב זקופה, גדולה, נושאת בעול, של אושר אנושי שלו" (לאה גולדברג, ניסיון)
- "יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד, ובחסדו שורות אליך נכתבות. קח את ידי עכשיו, עשני מפויסת, ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות" (רחל שפירא, שיר של יום חולין)
- "ייזכרו בשקט בית ומדבר, כי הטקס הוא אשר נשאר" (יהודה עמיחי, באהבתנו)
- "והוא והיא שומעים פעמוני חצות ולבם עונה להם כהד: במשעול בלב שדות זוג פוסע לבדו וידה בתוך ידו כברכת שלום" (נעמי שמר, ליל אמש)
- "לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל, עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם, לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל. לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל, לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל" (לאה גולדברג, שירי סוף הדרך)
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – צוות גלויה
- הרהורים מותרים על חופה וקידושין – איך לקיים טקס הקרוב ביותר לעולמם של בני הזוג? – הרבנית שרה סגל-כץ
- מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – הרב דוד ביגמן
- "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – צוות גלויה
- עידן של תמורות: הרהורים על אירוסין ותודעה פוסטמודרנית – אביטל אנגל
- לבחור לבנות את טקסי חיינו – מיכל יחיאלי קופנהגן
- "עוֹד יִשָּׁמַע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל
- חלקי הפאזל: מה עושים בטקס הנישואין תחת החופה? – הרבנית שרה סגל-כץ
- מחדשים את הקידושין – תניה ציון-וולדקס
- לשאלת תוקף קניין האישה בקידושין – טו"ר רבקה לוביץ
- האם אישה יכולה לברך ברכת חתנים? – הרב דוד ביגמן והרב ד"ר יוסי סלוטניק
- "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
- אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה: על שותפות הכלה תחת חופת בני הזוג – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל-עמי