מיתוסים רבים נקשרו בקרום הבתולין, רבים כל כך שנשים רבות לא יודעות להבחין בין עובדות לסיפורים סביבו, לא יודעות כיצד הוא נראה ואף לא מדברות עליו כלל. ידע על קרום הבתולין ועל מה שמתרחש בגוף בפעם הראשונה שבה מקיימים יחסי אישות, יכול לסייע להוריד חששות ולהגיע אל החוויה מתוך שמחה ומוכנות.

תפיסת הבתולין ומשמעותה החברתית והתרבותית בעבר, הייתה תפיסה חוצת דת, גיאוגרפיה ושייכות מעמדית. אמנם כיום המונח "בתולה" (או "בתול") מתייחס יותר לשאלת קיום יחסי המין מאשר לשאלת קיומו של קרום הבתולין, אך ישנו עולם של אשליות סביב קרום הבתולין והוא גדול ומאיים. עוצמתו נובעת מההיסטוריה הנכבדת שיש סביב איבר פיסי זה בהיבט של מעמדו בחברה ובמסורת. בעבר, בתוליה של האישה נמדדו על ידי שלמות קרום בתוליה והיוו נכס של ממש בהינתן והוכח כי היא אכן בתולה.

השילוב של משקלם הכבד של התפיסה והמעמד ההיסטוריים והחברתיים, לצד בושה מעיסוק ושיח אקטיביים בגוף והיבטיו האינטימיים, הובילו לכך שעד היום ישנם מיתוסים ותפיסות מוטעות ומטעות בדבר קרום הבתולין הנשי וכן פחד וחשש מובנים משיח פתוח על הנושא. מטרת המאמר היא להפיג את עננת החששות והמסתורין ולדבר בפתיחות ובישירות על קרום הבתולין ועל משמעותו במציאות ימינו. 

מהו בעצם קרום הבתולין? 

קרום הבתולין הוא רקמת עור טבעתית דקה הממוקמת בפתח הנרתיק, כסנטימטר עד שניים בכניסה, אחרי השפתיים הפנימיות של הנרתיק. למרות שרבים ורבות חושבים כי מדובר ברקמה אטומה, במצב בריא יש לכתחילה פתח ברקמה זו שדרכו יוצאים נוזלי גוף שונים, בתוכם גם דם הווסת. ההקבלה הטובה ביותר של אופי רקמת עור זו, היא לגומיה: מדובר על רקמה פתוחה בעלת פוטנציאל מתיחה והתרחבות. חשוב להדגיש שבעקבות מבנה הקרום, הכנסה של אצבעות לנרתיק או שימוש בטמפון בזמן הווסת, אינם פוגעים ברקמת קרום הבתולין.

את קרום הבתולין אפשר לראות – הוא מכסה את פתח הנרתיק ונראה גמיש מעט יותר מפתח הנרתיק שסביבו. הוא נמצא מספר ס"מ מפתח הנרתיק. ככל הידוע עד היום, אין לקרום הבתולין כל תפקיד פיסי או ביולוגי. למעשה, כבר משלב ההתפתחות העוברית קיים קרום בתולין ובו הפתח, כאשר ההנחה היא שהוא שריד של ההתפתחות העוברית ומהווה בעצם שארית של רקמת התאים שמילאה את חלל הנרתיק בשלבים יותר מוקדמים של התפתחות העובר.

רקמת קרום הבתולין נשחקת ומתרחבת בזמן תנועה במהלך החיים. פעילות ספורטיבית כגון ריקוד, רכיבה על אופניים ותרגול שפגאט, עשויה לשחוק את הקרום. גם תנועה יומיומית כמו הליכה או אפילו צחוק עשויה להביא לכך. מעבר לכך, יש נשים שכבר מרגע לידתן הן בעלות קרום פתוח ורחב. המשמעות היא שישנן נשים רבות אצלן הפתיחה והשחיקה של קרום הבתולין, הן לא תוצאה של קיום יחסי מין ומתרחשות הרבה לפני שהאישה מתחילה לקיים יחסי אישות.

נוסף על כך, יש לציין שבגלל שהקרום הוא בעצם רקמה פתוחה המאפשרת יציאה של נוזלים מהגוף, הדבר נכון גם לכיוון ההפוך ותיתכן גם כניסה למשל של נוזל הזרע (שהינו בעל יכולת 'שחיה') אל תוך גוף האישה. כלומר, גם אם לא התקיימו יחסי מין 'מלאים' בהם התרחשה חדירה, בהינתן והייתה שפיכה בפתח הנרתיק, ישנו סיכוי (מזערי) לכניסה של זרע לנרתיק ולהריון. 

אפשרויות מגוונות והצעות לסיוע, במידת הצורך

מטבע הדברים, כל אישה היא בעלת קרום בתולין שונה. השינויים קיימים כבר מרגע הלידה וההבדלים באורח החיים מגדילים את השונות בין אישה לאישה. ישנם קרומים עבים יותר ופחות ופתחים צרים או רחבים יותר. לא מעט נשים נולדות עם פתח רחב דיו כך שהן חוות את גופן כאילו לא היה להן קרום כלל. ישנם מצבים פתולוגיים שונים בהם לא קיים פתח, או שקיים יותר מפתח אחד – אך זהו מצב רפואי  וככזה יש לו מענה רפואי פשוט יחסית. 

כך למשל, נולדות חלק מן הנשים ללא פתח בקרום הבתולין שלהן. בתחילת גיל ההתבגרות, בפעם הראשונה שיקבלו את הווסת הן יחושו כאבי בטן עזים בשל הדם שמצטבר בפתח הנרתיק, ללא יכולת לצאת וכאשר יפנו לעזרה רפואית, יצרו פתח קטן על מנת לאפשר לדימום לצאת. גם אם לא יפנו לעזרה רפואית בפעם הראשונה, הדם יטמע בחלל הגוף, אך הכאבים יחזרו על עצמם בווסת הבאה, עד לפתרון הבעיה. 

יכול להיות גם מצב בו ישנם שני פתחים או יותר (מה שנקרא: קרום מחורר). במצב כזה הדימום יצא, אך לאישה יהיה קשה להכניס טמפון או גביעונית והיא תסבול מכאב כאשר תנסה לעשות זאת. גם כאן הפתרון הרפואי הוא פשוט יחסית, ונעשה אצל רופא נשים. הפתרון הרווח הוא ניתוח שבו מרחיבים את פתח קרום הבתולין, אך חלק מהרופאים מעדיפים לעיתים לנסות ולהשתמש במרחיבי נרתיק, במקום בהליך כירורגי. מרחיבי נרתיק, כשמם כן הם: משמשים להרחבת פתח הנרתיק. הם מכשירים גליליים בעובי שונה אשר הולך ומתעבה, ומשמשים להרחבה של הפתח באופן הדרגתי. האימון בעזרתם נעשה באופן עצמאי בבית או אצל פיזיותרפיסטית של רצפת אגן, שהיא בעלת המקצוע היחידה שאמורה להשתמש בהם (שימוש באמצעי עזר אחרים ועל ידי דמויות שלא הוסמכו לכך ראוי להיות מדווח למשרד הבריאות).

אבחון מוקדם של מצבים בהם קרום הבתולין איננו שגרתי או בגילוי כל קושי אחר, עשוי לסייע ביותר ולכן הוא חשוב מאד. לעיתים הבעיה מתגלה רק לאחר הנישואים, כאשר בני הזוג מבקשים לקיים יחסי אישות הכוללים חבירה (=כניסה לנרתיק של איבר המין הגברי. אנו בוחרות להשתמש בתחליף הסמנטי "חבירה" במקום "חדירה", מתוך רצון לייצר שפה רכה ועצמאית יותר עבור השיח שאנו מקיימות) והאישה סובלת מכאבים עקב כך. זוגות רבים מניחים שהכאב נובע מלחץ נפשי ומתמודדים עם הקושי לבדם, עד שפונים לעזרה רפואית.
מסיבה זו ומסיבות רבות אחרות, מומלץ לכל אישה להכיר את פתח הנרתיק שלה ואת הנתיב שבו. ניתן להשתמש בטמפון או בגביעונית כמה פעמים בימי הווסת שלה וככלל להכיר את גופה כך, שבמידה וישנן בעיות רפואיות ניתן יהיה לפתור אותן ללא תלות בהתחלת חיי מין פעילים והזיהוי יקדים את שלב זה בחייה של האישה.

מה מתרחש בפעם הראשונה כשמקיימים יחסי אישות?

המשמעות של קיום יחסי אישות בפעם הראשונה, היא מגוונת הרבה יותר ממה שחושבים ואין הכוונה בהכרח לקיום יחסי מין של חבירה מלאה. ישנם מגעים אינטימיים ומיניים רבים הנחשבים כיחסי אישות, כשהזוג הנשוי והטרי אינו צריך למהר ולכפות על עצמו יחסים של חבירה לפני שבני הזוג מרגישים מוכנים ונינוחים לכך יחדיו. חשוב גם לציין שאם החלטתם שאתם מונעים הריון, כדאי לדעת שקרום הבתולין אינו אמצעי מניעה ושניתן להתעבר בביאה ראשונה.

כשאכן מוכנים לקיום החבירה ביחסי האישות, עם קיום החבירה המלאה הרקמה נמתחת לצדדים ונצמדת אל פתח הנרתיק. השחיקה של הקרום במהלך החיים מגמישה אותו ומרחיבה את הפתח שבו. לכן, התיאור הנפוץ אודות 'קריעת הקרום' המתרחשת במפגש המיני הראשון של אישה עם גבר, איננו מחויב המציאות. הרקמה יכולה להישחק, הפתח יכול להתרחב, אך זו אינה קריעה ממשית והרקמה לא נעלמת אלא נשארת בפתח הנרתיק, פשוט כפתח רחב יותר. ההתרחבות וההסתגלות למעשה החיבור המיני יכולה להביא לדימום בכמויות משתנות, כשם שהדימום עשוי להיעדר בכלל ואף לא תהיה חוויה של כאב. ברם, אלו אשר חשות כאב המלווה את קיום יחסי האישות בפעם הראשונה, עשויות לחוש זאת לאו דווקא מסיבות פיזיולוגיות אלא גם מסיבות של הפנמת המסרים והמיתוסים הממלאים חשש או פחד וכן, מתחושת של היעדר נינוחות בשל הראשוניות והזרות. יש אשר כאבן יעיד על צורך אובייקטיבי בהתערבות רפואית ולעיתים רחוקות אף בניתוח.

הדימום הנלווה, או לפחות כמות הדימום, קשורים לעיתים קרובות בסיבות כאלה ולפעמים גם יכול להגיע מרקמות אחרות באזור הנרתיק, ולא בהכרח מקרום הבתולין. המשמעות הפיזית של חוסר נוחות או חשש היא כיווץ שרירים שגורם לדימום בעת החבירה. כמובן, שיש צורך גם בקיומה של עוררות מינית שמבטאת את התשוקה בין בני הזוג וחשיבותה גדולה לקשר ולעצם קיום יחסי המין. לאותה עוררות יש תפקיד של הנבעת נוזלי סיכה טבעיים בגוף ואלו יבטאו לא רק נינוחות, רצון ובטחון אלא שיקיימו את תפקידם ויסייעו בחבירת האיברים. באם ישנה תחושה של יובש, בשל מתח ועייפות, נטילת הורמונים או סיבות אחרות – ניתן להיעזר בשמנים טבעיים ובג'ל שמסייעים בסיכוך.

אם יחסי המין, או הנסיונות לקיים יחסי מין, מסבים לך כאב שאיננו תלוי ביובש ומריחת חומרי סיכה איננה מסייעת לכך ואם את ממשיכה לדמם או אם את חשה שמשהו לא תקין – כדאי לך מאוד לפנות ליעוץ, טיפול או לסיוע רפואי.

כאשר יש דימום, הוא נובע מקרע שנוצר בפתח הקיים לכתחילה שבקרום הבתולין, או כאמור, מרקמות אחרות באזור שעלולות להיקרע. לגוף לא נגרם נזק מקריעה כזו, אך היא עלולה לכאוב ולכן מוטב להימנע ממצב כזה ולהקפיד לקיים יחסי מין מתוך נינוחות ולאחר הכנה פיזית ונפשית מספקת. חשוב לציין כי מחקרים שונים מראים כי חצי או פחות מהנשים מדממות בעת קיום יחסי אישות בפעם הראשונה, ושדימום או העדרו לא מהווים ראיה לנינוחות או לתחושת הביטחון של האישה, ובעיקר לא להיותה או אי-היותה בתולה. 

כאמור, גורמים רבים במהלך החיים משפיעים על קרום הבתולין ולא רק קיום יחסי אישות. מבלי להיכנס לשאלות רפואיות כגון השפעת הגיל או מידת הפעילות הספורטיבית (שמשפיעים גם על ההתרחשות הפיזיולוגית בעת קיום יחסים בפעם הראשונה), ניתן לומר: ההתרחשות הפיזיולוגית, שמבחינה בין קיום יחסי אישות בפעם הראשונה או בפעם העשרים, היא מינורית מאד.

רבות שואלות כיצד ניתן לדעת אם הקרום נקרע במלואו, ולכן חשוב לומר כאן: אם התקיימה חבירה מלאה, כלומר איברו של הגבר נכנס במלואו לנרתיק של האישה, כנראה שהפתח בקרום רחב מספיק. בכל אופן, הדבר נחשב כיחסי מין מלאים, כאשר עם הזמן והמשך קיום יחסי מין נוספים, הרקמה ממשיכה להישחק ולהתרחב. אצל חלק מהנשים שאריות הקרום יתרחבו אף יותר בלידה הראשונה שלהן, וכאמור רקמת קרום הבתולין נשארת סביב פתח הנרתיק גם לאחריה. במקרים מסוימים, ישנן נשים בהריון שקרום הבתולין שלהן לא התרחב משמעותית ונשאר "סגור" יחסית, מצב שיכול לקרות ממגוון סיבות, כמו למשל קשיים בחדירה. במצב כזה, אין כל סכנה או קושי בלידה, שכן הקרום יתרחב בזמן הלידה עצמה או לחלופין, על ידי הליך רפואי פשוט שיתבצע על ידי הצוות הרפואי בלידה.

לשחרר את המיתוס – להשתחרר מהפחד

למרות היעדרו המוחלט של תפקיד או תפקוד פיסי כלשהו, קרום הבתולין "זכה" לתפקיד מפתח חברתי, תרבותי ודתי. המיתוסים שנקשרו בקרום הבתולין נובעים במידה לא מועטה מהעולם העתיק, שבו בתולין היו נכס כלכלי, לרוב של אבי האישה. מתוך התפיסה שלו כנכס, גדלה הממשות שלו במציאות ואף חיפשו עדויות לקיומו כדי להתגאות בכלה הטריה ובבת ה'מוצלחת'. דפוסי התנהגויות שקשורות לסדין עליו חיפשו את דם הבתולין לאחר תשמיש ראשון או כל התנהגות אחרת כחלק מ'הוכחת' קיומו – הביאו לסקרנות רבה גם כשהחיטוט הפיזי של הסביבה התמעט ולכך הצטרפו חששות ומתחים רבים.

החששות לקראת קיום יחסים בפעם הראשונה נובעים מהחוויה שאינה מוכרת וידועה, וחשוב לזכור זאת ולהמעיט בחשיבותו של קרום הבתולין או בחשיבותה של ההתרחשות הפיזיולוגית שייחודית לפעם הראשונה שהיא כאמור, מועטה מאד. נשים רבות לא מכירות את הפות והנרתיק שלהן, ולכן לא יודעות כיצד נראה קרום הבתולין.

הסיפורים וההתייחסות ההלכתית והתרבותית אל הקרום יוצרים חוויה של 'קריעה' ממשית ויכולות לגרום לפחד מדבר שאינו באמת קיים. הביטוי "איבוד הבתולין" מייצר חשיבה שבה יש דבר מה ההולך לאיבוד ונעלם לאחר קיום יחסי מין, כאשר אמת לאמיתה לא קיים דבר כזה. ההבנה כי קרום הבתולין הוא מוסכמה חברתית הרבה יותר מאשר עובדה ביולוגית היא חיונית ברמת הפרט האישית וברמת הכלל החברתית, וכפי שדפנה מאיר ז"ל כתבה בתשובה לאחת הנשים שפנו אליה – לעיתים, במקביל לשחרור השרירים חשוב לשחרר גם כמה מיתוסים. 

כפי שכבר הוזכר, המנעד של המגע המיני והאינטימי בין בני זוג בעת קיום יחסי אישות, הוא רחב ומאפשר. "הפעם הראשונה" לא חייבת להיות הפעם בה תתרחש חבירה מלאה, וגם אם כן – לחבירה יכולים להיות קודמים מגעים אחרים המכינים את גופה של האישה וגופו של הגבר לסיטואציה, מעוררים אותם ומאפשרים להם לחוש ביטחון ונוחות. 

הידע בדבר קרום הבתולין הוא שריר וקיים. לא צריך לפחד או לחשוש ממנו, וחבל למנוע מעצמנו או מאחרים גישה אליו ואל כל שידע זה יכול לזכות כל אחד מעמנו, נשים וגברים כאחד. מדובר בעמדה השואפת לאוטונומיה על האינטימיות, וככזו היא מבקשת לוודא כי ידע זה יהיה נגיש עבור בן הזוג ובת הזוג לשם דיאלוג פתוח ותהליכיות משותפת. יש ביכולתו להרגיע ולסייע בהתמודדות עם השינויים שמתרחשים במציאות חיינו, בגופנו ובנפשנו. נוכחות נפשית ברגע הממשי וצבירת ידע לקראת חוויות חדשות בחיים, יוכלו לייצר הנאה ולהתחיל פרק חדש בחיים מתוך שמחה, קרבה ועונג.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
• כי מרה מאד הדעת? – חורש אל-עמי
  
  
• 34 מיתוסים נפוצים בנושא פוריות, נשיות, בריאות ומיניות – דפנה מאיר ז"ל
• שימי לב אל הגוף: היכרות עם מערכת הרביה והמין – הרבנית שרה סגל-כץ
• אנטומיה ופיזיולוגיה של יחסי אישות – טלי רוזנבאום
• תבונת הגוף: המחזור החודשי – דפנה פלר
• לקבל את הווסת: על קבלת וסת ראשונה כרגע מכונן וראוי לציון בחיי האישה – צוות גלויה
• הדגדגן : הרבה יותר ממה שנראה לעין – צוות גלויה
• העינוגית (דגדגן): תגלית בת אלפיים – צוות גלויה
• שם ידעתי חמדה: על האורגזמה – צוות גלויה
  אור בקצה המנהרה: על דיספראוניה, וולוודיניה ואתגרים נוספים – צוות גליה
• שׁוֹטֵף כְּנָהָר לִנְבֹּעַ: לדבר גלויות על העונג הגברי – אליעוז ברקוביץ'
  
  
• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• אחריות אישית מבורכת: בשבח האוטונומיה על האינטימיות – הרבנית שרה סגל-כץ

להרחבה:

• על הבתולים – ד״ר אביטל דוידוביץ'`-אשד
• "אף אחת לא "מאבדת" את הבתולין. הגיע הזמן שנפסיק להגיד את זה", נועה נופר, הארץ, 10 לינואר 2022.
• סרטון הסבר על הפרשות מהנרתיק: