זה עניין של דינמיקה

זוגיות היא ריקוד של שניים, וכאשר אחד פוסע קדימה השני מגיב ופוסע לאחור. הענקת תשומת לב לדינמיקה הזוגית מאפשרת לכוון את הריקוד הזה לטוב ולמוטב, לנטר דינמיקה הרסנית, ולתקן אותה.

מערכת יחסים זוגית היא דינמיקה בין שניים הנעים במרחב, ובה יש לכל אחד כוח והשפעה על השני, לעיתים קרובות אף באופן לא מודע. במאמר הבא אנסה לפרוש את מרחב התנועה הזוגי, לתאר מה מבדיל בין דינמיקה זוגית טובה לדינמיקה אלימה והרסנית, ולהציע הצעה למבט שיאפשר לנו להתרכז בדינמיקה שלנו למרות שלעיתים היא חמקמקה כל כך.

נפתח בדוגמה לדינמיקה שכזאת. נגיד אם בזוגיות מסוימת אחד מבני הזוג דומיננטי יותר מהשני, אזי אפשר שהמערכת הזוגית תהיה כזו בה הראשון עושה מה שהוא רוצה מבלי לשים לב לצרכים של השני. בעוד השני מרצה אותו ומוותר על רצונותיו. אם בן הזוג השני יחליט יום אחד להיות דומיננטי יותר ולתת מקום לרצונות שלו, הדבר יוכל להשפיע על בן הזוג כך שהוא ישחרר שליטה ויפנה מקום לצרכיו.
לחילופין, אם בן הזוג הדומיננטי ישים לב בעצמו שהוא דורסני במידה כזו או אחרת ויחליט לשחרר שליטה, בן הזוג השני ירגיש שהתפנה לו מקום. אז הוא יוכל לבחור להיות דומיננטי יותר ולתת בעצמו יותר מקום לרצונותיו, דבר שישנה את המערכת הזוגית ולא רק את החוויה האישית שלו בתוכה.

באותה מידה יכול להיות שבן הזוג הפחות דומיננטי יחוש שלעיתים קרובות צרכיו לא מקבלים מענה במערך הרצונות של הזוגיות, והוא עשוי לפתח מרירות ועוינות תת קרקעית. כאשר מידי פעם אותו בן זוג יתפרץ תוך כדי ויכוח או שיחה נחוש שהתגובה שלו לאירוע לא פרופורציונלית, אולם היא יושבת על תחושת ה-"אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט" שהוא אוגר במשך תקופה ארוכה ועד עתה הדינמיקה בין השניים לא אפשרה לו לבטא כראוי או להעניק לה מקום במרחב.

להתבונן בריקוד הזוגי

לרוב הדינמיקה בין בני הזוג, היא לא מודעת. אף על פי כן, אפשר ללמוד לשים לב יותר למה שקורה בין בני הזוג ולהעלות אל פני השטח את הדינמיקה ביניהם על מנת לבדוק האם היא ומערכת היחסים שהתעצבה, מיטיבה עם שני בני הזוג.

בבסיסה של דינמיקה מיטיבה ישנם הקשבה, חוסר שיפוטיות, פתיחות רגשית ואמפתיה. גם כאשר יש מתח סביב נושא מסוים בין בני הזוג, הם מרגישים בנוח לפתוח את הנושא ביניהם מתוך תחושה של בטחון ואמונה ביכולת של שניהם לשאת את הקושי ולדבר עליו בפתיחות וכנות רגשית. מפגש כזה, גם אם הוא מעורר קושי זוגי או אישי, מצמיח את בני הזוג והם יוצאים ממנו בתחושה של ערך מוסף אישי וזוגי.

לעומתה, דינמיקה שאינה מיטיבה עם בני הזוג יכולה לכלול חוסר אמפתיה, נוקשות, מניפולציה, הסתרות ואף מרכיבים של תחרות מודעת או לא מודעת בין בני הזוג. ויכוחים על מי צודק ולמה – אינם זרים בדינמיקה כזו, וניתן לשים לב שעל אף שהטריגרים עלולים להיות שונים הם גוררים ויכוחים הנוגעים באותן נקודות שוב ושוב.

בני הזוג מגיעים למערכת הזוגית עם מטען של רגשות ואמונות לגבי הזוגיות והחיים. יש מי שמפחד שהזוגיות תבלע את הנפרדות שלו, תדחוק את מי שהוא ואת מה שהוא רוצה לעשות. יש מי שמצפה שבת הזוג תמלא לו חוסרים מסוימים ותיתן לו תחושת ערך או משמעות. יש מי שמצפה שבן הזוג ישתנה ויתאים את עצמו אליה ועוד.

אמונה נוספת, ולא פחות הרסנית, יכולה להיות שבזוגיות טובה אין ריבים, אין קונפליקטים. כל עוד לא מודעים למטענים ולאמונות האלה, הן נוטות לנהל את בני הזוג וליצור ביניהם קונפליקטים החוזרים על עצמם, או לחלופין ליצור ביניהם יחסים מרוחקים במידת מה וחסרי אינטימיות על מנת שלא לפגוש באותם קונפליקטים. אך אם מודעים לאמונות האלו, אפשר לשנות את הדינמיקה ולנהל ריחוק, חוסר הסכמה וקונפליקטים באופן שיחזק את הקשר והזוגיות במקום לפגוע בה. אפשר ללמוד להבחין במטענים הללו ולקחת עליהם אחריות.

אומנות המריבה הנכונה

כשכל אחד מבני הזוג לוקח אחריות מלאה על הצד שלו, על ה"מטען" שלו, הוא בעצם אומר לעצמו "אני מפסיק לשתף פעולה עם הדינמיקה הזו שאינה מיטיבה איתנו ואני לוקח אחריות לעשות את חלקי ביצירת דינמיקה מיטיבה בינינו".

בפועל, כשנכנסים לדינמיקה כזו, כדאי בשלב הראשון, לזהות שהשיחה בינינו לא הולכת למקום טוב, וכל ניסיון לפתור את המחלוקת או לנסות ולהתקרב, רק מחמיר את המצב. עלינו לקבל את זה שאנחנו נמצאים באיזה פלונטר ולהסכים להתרחק באופן זמני תוך כדי שאנחנו מתקשרים את הבחירה להתרחק מתוך רצון שלא להחמיר את המצב. למשל "אני לא יכול להמשיך את השיחה הזו, אני מרגיש שאני לא מצליח להביע את עצמי באופן מיטיב ואני זקוק לזמן כדי לחשוב על זה" או "אני שומע את מה שאת אומרת, אני לא אגיב עכשיו כי אני צריך זמן להתבונן בזה".

השלב הבא הוא לקחת את הזמן הזה בפרטיות, לא ליד בן/בת הזוג. כדאי לקחת כמה דקות להירגע, לנשום עמוק ואז להקדיש 5 עד 10 דקות לכתוב או לדבר בצורה שוטפת בלי לסנן או לצנזר – מה אני חושב ומרגיש. מה השיחה בינינו מעוררת אצלי. שוב, לא מול בן/בת הזוג. לדבר או לכתוב לעצמי.
למשל:

"אני לא מבין על מה היא מדברת. אני דווקא כן מתחשב. אתמול בערב ראיתי שהיא עייפה ואמרתי לה שהיא יכולה ללכת לנוח ואני עמדתי ושטפתי כלים. זה גורם לי להרגיש בלתי נראה, שהיא לא רואה את המאמצים שלי. זה הרגשה זיפת. ונניח שהיא צודקת במידה מסוימת. אני לא רואה איך אבל נניח. אולי לפעמים אני לא מתחשב? בעצם אני כן נזכר במקרה אחד כזה. עכשיו שאני חושב על זה היו עוד כמה מקרים כאלה. מצחיק לחשוב על זה אבל אני חושב שזה קשור לנסיעות שלנו להורים שלה. תכלס שם אני אשכרה לא מתחשב. אולי זה מה שאנחנו צריכים לדבר עליו. אולי אציע לה עוד מעט? מעניין מה היא חושבת על זה".

העצירה מזמינה את האדם לקחת אחריות ולהפסיק את הדינמיקה המזיקה ולהסתכל על עצמו, לעשות רפלקציה על ההתנהגות והמחשבות שלו, להתבונן במה שקרה. התבוננות כזו יכולה לעזור לאדם לזהות את התפקיד שלו בדינמיקה, גם אם זה עדיין נותר זיהוי בלבד וללא פתרון. עצם הראיה של התפקיד הזה מאפשרת לו בחירה איך הוא רוצה להתנהג וכיצד הוא רוצה לתקשר עם בת זוגו.
כאשר אדם מתרגל באופן יום יומי זמן רפלקציה כזה, נפתחת לו הדרך לכנות רבה יותר עם עצמו ועם בת זוגו. כיוון שבזמן הרפלקציה הרגשות האלו לא מתורגמים מיד לפעולה או לא מקבלים באופן מידי ביטוי אל מול אדם אחר, נפתח פתח להעלות נושאים, תחושות ואמונות שבעבר הוא חשש להעלות בשיחה ביניהם כיוון שהוא ציפה ממנה שתעשה איתם משהו בשביל לעזור לו.

להוסיף מבט שלישי

לפעמים צריך לפנות לייעוץ זוגי על מנת שגורם שלישי יעזור לבני הזוג לראות את הדינמיקה ביניהם ואת התפקידים שלהם בה, ויעזור להם לעשות הפרדה בין התפקידים של בני הזוג שלפעמים משתרגים אחד בשני והופכים קשים להפרדה.

כמובן שתהליך כזה הוא קל ופשוט יותר כאשר הוא "קטן", לפני שהתפקידים הופכים מקובעים ונוקשים. המפגש הזוגי בהדרכת חתנים שאני מעביר הוא הזדמנות נפלאה לבחור נושא שיוצר מתח בין בני הזוג, בעודו בתחילת הקשר ביניהם וממדיו קטנים, ולפתוח את הנושא הזה לשיחה ביניהם. כך אפשר לראות את הדינמיקה שרק מתחילה להירקם בין בני הזוג, ולתת להם כלים לרפלקציה עצמית – הקשבה פנימית למה קורה לי מבחינה רגשית, אילו מחשבות מתעוררות בי, באיזה אמונות אני מחזיק. זה מאפשר לכל אחד מבני הזוג להתחיל להכיר את המטען איתו הוא מגיע לזוגיות ולפתוח אפשרויות בחירה נוספות בתקשורת ביניהם. זה מאפשר לבני הזוג להתוודע ביחד למטען של כל אחד מהם, להתבונן בו ברגישות וחמלה, ולפתוח פתח לאפשרות לשחרר חלקים ממנו, לאט לאט במהלך הזוגיות שלהם, ולהתחיל לבנות מטען חיובי, זוגי שלהם.

לצמוח כזוג רקדנים

כשאחד מבני הזוג מפסיק לשתף פעולה עם הדינמיקה ההרסנית ביניהם, הוא בעצם משאיר את בן הזוג השני לבד בדינמיקה הזו. ייתכן ובן הזוג השני, שעדיין שבוי בדינמיקה הזו, עלול לנסות למשוך את בן זוגו חזרה לדינמיקה המוכרת בניסיון לגרום לו לממש את הצד שלו בדינמיקה. בתקווה, לא מודעת, שבן הזוג יצטרף אליו לריקוד המוכר שלהם.
זה מאתגר את בן הזוג להיות מצד אחד איתן לא לחזור לתפקידו המוכר ומצד שני להישאר קרוב – עם לב פתוח לבת זוגו. כשבן הזוג נשאר איתן ונמנע מלשחק את התפקיד המוכר שלו, הדינמיקה הישנה מתפרקת ולבת הזוג נפתחת חירות לבחור מחדש איזו תקשורת היא חפצה עם בן זוגה.

כך נבנית צעד אחר צעד דינמיקה המיטיבה איתם, דינמיקה של שיתוף, כנות ואמפתיה. קונפליקטים הופכים להיות מפגשים מפרים הבונים לבני הזוג כלים לחיים הזוגיים והאישיים שלהם. היכולת שלהם לקבל אחד מהשני עולה וכך גם היכולת לקבל רפלקציה יקרת ערך אחד מהשני. זוהי צמיחה של הזוגיות, שבמהלכה הדינמיקות שלא מיטיבות מתפרקות ומפנות מקום ליצירת דינמיקה מיטיבה – הזמנה חדשה של בן זוג אחד לשני למפגש משתף, כן ומעמיק קשר.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

דינמיקה זוגית וחיי משפחה

• הנחות המוצא שהבאנו מהבית – נוגה דודסון
• יש בינינו בית – רביטל ויטלזון יעקבס
• המרה רוחנית לא מדוברת – מרווקות לנישואים – הרבנית שרה סגל-כץ
• גם ציפור מצאה בית – מילים מאב לבן ולכלה, תחת החופה – יונדב קפלון
• קפיצת גדילה: השנה הראשונה לנישואין – איך לצמוח ולשמוח – הרבנית שרה סגל-כץ
• הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת – פסית שיח
• לחצות את הגשר ולנהל שיח רגשי – בנימין מאלב
• איך לריב נכון? – צוות גלויה
• שם קוד "ענבל" – טיפול כחגורת הצלה לזוגיות – גלויה אנונימית
• קִינְטְסוּגִי: לבחור להדביק שברים בתוך הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• על אורות וכלים בזוגיות: איך להרחיב את הכלים לאורך שנות הזוגיות? – הרבנית שרה סגל-כץ
• זמנים וטקסים לששון: הצעות לשילוב טקסיות בחיי הזוגיות, לצד ספונטניות – צוות גלויה
• סליחה, אפשר קצת ספייס?: על הצורך במרחב אישי בתוך הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• אומנות בניית המשפחה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

אינטימיות זוגית

• למה קשה לדבר מיניות בעברית פשוטה? – חננאל רוס
• לא דיברנו עוד על אהבה – אפרת ביגמן
• תורה היא – וללמוד צריך: התשוקה להשגת ידע על תשוקה – הרבנית שרה סגל-כץ
• חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
• בלב פתוח: מיניות ותחושת מוגנות בראשית חיי הנישואין – הרבנית שרה סגל-כץ
• מודל הרמזור: לתקשר את גבולות המגע –שולמית שפרבר
• מעגל ההסכמה – אביגיל חדד-דגן
• שעת רצון: על קיומו של הרצון בתוך המפגש הזוגי – הרבנית שרה סגל-כץ
• השתהות והשתאות: יצירת מרחב משחקי במיניות –חננאל רוס
• האהבה מקלקלת את השורה, לעתים גם זה לטב עביד – הרבנית שרה סגל-כץ

תפילות על הבית:

• תפילה על הזוגיות – אורה זך
• תפילה על הבית – אורה זך

שירי זוגיות:

• זכו שכינה ביניהם – אילן סופר
• תפילה ועוד תפילה – אסנת אלדר
• ערגה – שרה סגל-כץ
• תשושי תקשורת – גלעד מאירי
• ברגע בהיר – גילית חומסקי

שירי אהבה:

• זמן משי, זמן אוויר – צופיה הרבנד
• כמה וכמה ניסים – אפרת ביגמן
• חוטים – שרה סגל-כץ
• מפגש געגוע וזרות – אורי-צבי עמנואל-תור
• משי – אורית גידלי