בעת החשיבה על טקסי ברית המילה של בניהם, עברו טל שריאל ובן זוגה תהליך. טל משתפת בתהליך ומתארת את השאיפה והניסיון לשלב בין הרצון לטקס הלכתי, שוויוני, משתף את הציבור ובעל משמעות אישית. לצד תחושת ההצלחה ויצירת טקס רלוונטי, בעל עומק ותוכן, מרגש ומחבר – עומדת ההבנה שיש עוד דרך ארוכה בכל הנוגע לשיתוף נשים בטקסי מעגלי החיים בפרט ובאורחות החיים היהודיים והדתיים בכלל.
אפתח את המאמר בתודות לשלומית רביצקי טורפז על מאמרה המרתק שנתן לאישי ולי השראה כבר מתחילת תהליך בניית טקס הברית הראשון, ולאתר "עתים" שסיפק מידע רב לו הזדקקנו. בנוסף אני מבקשת להודות לרבנית דבורה עברון על העצות ההלכתיות והעזרה האישית להן נזקקנו ברגעי משבר וכן למוהלים בן ישי חוטר ונתן איטלי שנענו להיות שותפים לטקס הברית הייחודי אותו ביקשנו ליצור. כמו כן תודתי נתונה לחברותיי מהמדרשה באורנים, שהיו שותפות שלי ללימוד על נושא ברית המילה והבאתי כאן מהתובנות, מהמחשבות ומהתחושות שלהן כלפי הנושא.
בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי עסוקה בבניית הטקסים היהודיים האישיים שלי ושל משפחתי. החל בטקס הנישואין והמשך בטקסי הלידה של ילדיי (המחשבות כבר נמצאות גם הרחק בטקסי בר/ בת המצווה אך דיה לשמחה בשעתה….).
ככל שעוברות השנים המודעות הפמיניסטית – דתית שלי גדלה, ויחד אתה גם המורכבויות והאתגרים העומדים בדרכי, כאשר הרצון הכן שלי הוא ליצור ולחוות טקסים יהודיים על פי כללי ההלכה האורתודוקסית שיתאימו לעקרונות ולערכים בהם אני מאמינה.
את כל התהליך, מבניית טקס החופה ועד בניית טקסי הלידה השונים, אני עוברת יחד עם אישי היקר שאני רואה בו שותף מלא לדרכי.
במאמר זה אשתף ואספר על התהליך אותו עברתי פעמיים, עת ילדתי את שני בניי האהובים, בעת החשיבה והארגון של טקס ברית המילה.
הרצונות העיקריים שעמדו לנגד עיני בעת בניית הטקס הם:
רצון שהטקס יהיה יהודי הלכתי : על פי כללי ההלכה האורתודוקסית. כך אם ארצה לקיים משהו בטקס, אך רוב הדעות בהלכה יהיו נגדו וימצא פוסק אחד הסובר אחרת, אסמוך על כך ואפעל בהתאם לדעת המיעוט.
רצון שהטקס יהיה טקס שוויוני ומשתף : בתור הוריו של התינוק, על הטקס לאפשר שותפות רבה ככל שניתן, שלי ושל אישי, בבניית הטקס, בהנחייתו ובהובלתו. כמו כן אנשים ונשים מתוך המשפחה והקהילה יהיו שותפים גם כן במהלך הטקס (הקראת הברכות, נגינה, הוספת "ואימותינו" במהלך הכרזת השם וכו'), בחירת מוהל שיתאים את עצמו לעקרונות הנ"ל.
רצון לשתף את הקהל במהלך הטקס : מתוך תחושת כבוד והערכה לאנשים הקרובים לנו, ועל מנת לתת להם תחושה של שייכות, משפחתיות ושותפות פעילה בטקס. יש חשיבות רבה בעינינו לתת מקום לאחי התינוק במהלך הטקס וכן את יתר ילדי המשפחה המורחבת והחברים. כמו כן רצינו לשתף ולכבד את בני ובנות המשפחה הקרובה בתפקידים שונים, ולהזמין את חברי וחברות הקהילה להיות שותפים ונוכחים בטקס.
רצון לבנות טקס משמעותי : אישי, משפחתי, רלוונטי, מרגש, בעל תוכן ועומק, מחבר.
מתוך הרצונות והעקרונות שמניתי לעיל, תוך כדי החשיבה על פרטי טקס הברית ובנייתו, עלו וצפו דילמות שונות וקונפליקטים שונים איתם נדרשנו להתמודד בדרכים יצירתיות.
תפקידם ומקומם של האם והאב בטקס
היה ברור לאישי ולי כי חשוב לנו בתור הורי התינוק להיות בתפקיד משמעותי בתוך הטקס.
בשנים האחרונות, כאשר הייתי נוכחת בטקסי ברית מילה של חברים קרובים ושל בני ובנות משפחה, ברוב המקרים הטקס היה טקס גברי לחלוטין כאשר הדמויות המשמעותיות היו בדרך כלל המוהל ואב התינוק.
כמעט בכל טקסי הברית בהם נכחתי, מקומה של האם בטקס (כך גם מקומן של הנשים בכלל – על כך ארחיב בהמשך) היה בחלק האחורי של האולם או של בית הכנסת, ותפקידן היה שולי עד אפסי. כאשר שאלתי נשים שונות על חוויית טקסי הברית של ילדיהן, או בטקסי ברית אחרים בהם השתתפו, כמעט בכל המקרים התגובה הייתה שבתור אימהות הן לא היו חלק מהטקס, ושמדובר בטקס גברי לחלוטין. נשים מסוימות אף הביעו רתיעה ואף סלידה מהטקס ולא הביעו רצון כלל להיות חלק ממנו. נשים אחרות ציינו כי הטקס לא היה עבורן משמעותי, והיו כאלה שלא זכרו מאום בהקשר לטקס הברית, כאילו זו הייתה חוויה שפשוט חלפה על פניהן בלי שהיו שם כלל.
מבחינה פורמלית, בדרך-כלל בטקס הברית אין לאמא שום תפקיד חוץ מברכת הגומל, שגם אותה בדרך כלל היא אומרת בשקט בסוף הטקס… מצוות ברית המילה באופן פורמלי מוטלת על האב (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, ע"א וכן תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, י"ט: א), גם בנוסח ברית המילה המופיע ברוב הסידורים, המוהל, האב (והקהל) הם הפעילים העיקריים. יש בריתות בהם האב אפילו מבצע את אקט הברית בעצמו על מנת להיות שותף פעיל (הוא הרי החייב במצווה).
בטקסי הברית של בנינו אישי ואני בחרנו לעמוד ליד התינוק במהלך כל הטקס משתי סיבות – כדי להוביל את הטקס ביחד מול הציבור, וגם כדי שילדינו ירגישו את קרבתנו הפיזית והרגשית אליהם דווקא בשעה קשה זו. בנוסף פתחנו את הטקס במילות פתיחה אישיות כהזמנה לתינוק ולקהל להיות שותפים אתנו. בהזמנה זו כיבדנו גם את המשפחה שלא יכלה להגיע להיות נוכחת אתנו. את הפסוקים בתחילת הטקס אמרנו ביחד, הקראנו תפילה אישית שכתבנו יחד, בכל התפילות הוזכרו שם האב ושם האם גם יחד, ועוד.
בנוסף באחת הבריתות אמרתי אני בסוף הברית את תפילת היולדת.
ברכת שהחיינו וברכת הטוב והמיטיב
אחת מהברכות המרגשות בברית, אותה מברך ברוב המקרים אביו של התינוק, היא ברכת "שהחיינו". ברכה מיוחדת נוספת ופחות מוכרת שנהוג לברך באירועים משמחים (אך אינה מופיע בנוסח הברית בסידור) היא ברכת "הטוב והמיטיב".
ייחודה של ברכת "הטוב והמיטיב" הוא אמירתה באירועים המציינים הנאה לציבור ולא רק ליחיד.
אנחנו בחרנו לומר את שתי הברכות: את ברכת שהחיינו אמר אישי ואת ברכת הטוב והמיטיב אמרתי אני.
מיקום הטקס
רוב אירועי הברית בהם נכחתי התקיימו בבית הכנסת או באולם האירועים בו התקיימה הסעודה שלאחר הברית. התלבטנו אם נכון לערוך את הטקס בבית הכנסת, או במקום אחר. תהינו האם כל אחד ואחת (נשים וגברים, חילוניים ודתיים) מרגישים בנוח בטקס המתקיים בבית הכנסת. ומה המשמעות של קיום הטקס מחוץ לבית הכנסת?
עבורנו הייתה משמעות רבה לקיום הטקס במסגרת הקהילה והבית שלנו. הברית היא אמנם כניסתו של הילד לעם ישראל אך זוהי גם הזדמנות להכניס אותו "בבריתה" של הקהילה ושל המשפחה המורחבת. בפעם בה לא התאפשר לנו לקיים את הברית בקהילה, הזמנו את הציבור למקום קרוב לביתנו, אך עדיין היה חשוב לנו לשמור על אוירה ביתית וגלילית שמחוברת לבית ולמקום. גם כאשר הברית התקיימה בבית הכנסת, היה חשוב לנו שכל הקהל ישב ביחד כקהילה אחת, כמשפחה אחת, ללא הפרדות בין נשים וגברים.
שעת הטקס
השאלה שעמדה לנגד עינינו היא האם לקיים את הברית בשעות הבוקר המוקדמות ("זריזים מקדימים במצוות") או לאחר אותה על מנת שיוכלו להגיע גם בני המשפחה והחברים הרחוקים, הנמצאים בעבודה במהלך הבוקר, ובכך לגרום ל"הידור מצווה" כיוון שיהיה ציבור רב יותר שותף בטקס?
אנחנו בחרנו לקיים את הטקס בשעת אחר הצהריים על מנת לאפשר לכמה שיותר חברים ומשפחה להגיע ולהיות שותפים עמנו.
שיתוף בני ובנות המשפחה, החברות הקרובות והחברים הקרובים
גם בטקס החופה וגם בטקסי הולדת ילדינו, היה חשוב לנו לשתף את הקהל הנוכח במהלך הטקסים.
חשוב לומר כי משיחות עם נשים שונות, קיבלתי את התחושה כי נשים רבות אינן מרגישות צורך או רצון להיות בתפקיד טקסי פורמלי במהלך הברית ומעדיפות לקחת חלק דווקא בתפקידים הבלתי פורמליים, שחשובים לא פחות בעיני, תפקידים כמו: לעמוד ליד האם במהלך הברית ולתמוך בה, לשבת עם האמא והתינוק לאחר הברית, להרגיע את שניהם במידת הצורך, לארגן את סעודת המצווה כולל התפריט והעיצוב המיוחד, לומר בזמן הארוחה דבר תורה או את הסבר השם וכו'.
כחלק משיתוף הקהל, ראינו חשיבות במתן מקום לנשים באופן מיוחד, בטקס שבאופן פורמלי יש בו מקום כמעט ורק לגברים.
חלוקת נוסח הטקס לנוכחים: את מהלך הטקס, כולל הברכות והפסוקים וכן השירים, צילמנו עבור הנוכחים על מנת שיהיו שותפים, ויוכלו לשיר ולהתפלל איתנו, לחזור על הפסוקים ולהיות חלק מהמעמד.
בעלי ובעלות תפקידים בטקס הברית:
שיתוף הילדים: את שיתוף הילדים יצרנו על ידי קריאה לכל הילדים לשבת קרוב לתינוק רגע לפני תחילת הטקס לומר "שמע ישראל" ולשיר יחד את השיר "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". סבתו של התינוק ניגנה בחליל והובילה חלק זה עם הילדים.
מנהג זה שיצרנו מתחבר למנהג קדום בו נוהגים בערב ברית המילה לקרוא לילדים צעירים להתכנס סביב התינוק ולהתפלל "שמע ישראל" ליד עריסתו, על מנת להגן עליו בלילה שלפני הברית ובעת הברית.
בנוסף רצינו לתת מקום של כבוד לאחֵי התינוק, ולכן בעת הכרזת השם הוכרז כי התינוק הוא בן לטל ויוסי אח להלל ואיתמר.
קוואטרים-שושבינים: הקוואטרים (מן המילה co-father שפירושה אב משותף) הם השושבינים המלווים ומובילים את התינוק אל הטקס. כפי שבטקסי החיים האחרים, כחתונה ולוויה, לא צועד האדם לבדו, כך גם תינוק מלווה בשושבינים בדרך אל טקס מילתו. תפקידם של הקוואטרים לקבל את התינוק מאמו בתחילת הברית ולהעבירו אל אביו הניצב ליד המוהל. תפקיד זה פעמים רבות ניתן גם לנשים מהמשפחה או חברות קרובות.
מצאנו כי אחד המנהגים הפחות מוכרים הוא להעביר את התינוק בין הדורות במשפחה. התחברנו מאד לרעיון וכך עשינו ובכך נתנו מקום ושותפות לעוד נשים וגברים מתוך המשפחה בתוך הטקס (סבתא שהעבירה לבנה, דוד של התינוק, שהעביר לבתו הבכורה, בת דודתו של התינוק)
סנדק/ית: הסנדק (מן המילה היוונית 'סנדיקוס' שפירושה 'שותף', 'שליח' או 'פטרון'), הוא האיש שעל ברכיו מונח התינוק בזמן הברית. בדרך-כלל נוהגים לבחור באחד הסבים של התינוק, אך אין מניעה לבחור בכל קרוב או חבר קרוב.
נשים ('בעלות ברית') שימשו ככל הנראה סנדקיות (וגם מוהלות) באשכנז של ימי הביניים, אולם עם השנים הלך ונעלם מנהג זה, ובפסיקות רבניות מן המאה ה-13 החלו גינויים למנהג 'בעלת הברית' מטעמים של חוסר צניעות, בנימוק כי אין זה מכובד כי אשה תיכנס לבית הכנסת לעזרת הגברים ותעמוד על ה'במה' ביחד עם המוהל ויתר הגברים השותפים לטקס. בעקבות זאת החלו הנשים להשתתף רק במסירת התינוק לקוואטרים, והן נשארו מחוץ לבית הכנסת במהלך הטקס עצמו. (היולדת עצמה נשארה בביתה!)
בטקסי הברית שלנו סבֵי התינוק היו הסנדקים.
לאחר שלמדתי את היסטוריית טקסי הברית חשבתי למנות את אמי (סבתא של התינוק) לתפקיד זה, כי התפקיד מאוד מתאים לה, אך הרגשתי שהיא לא תיעתר לבקשה בגלל אי נוחות מקרבה גופנית למוהל.
חָיקה או "כיסא של אליהו": זהו אדם המעביר את התינוק מן הקוואטר אל חיקו של האב ומחיק האב אל הסנדק וכן מניח את התינוק על כסא של אליהו ואז מרימו ומביאו אל הסנדק.
זכינו שסבא שלי, שיזכה לחיים ארוכים וטובים, יהיה עמנו בברית והיה חשוב לנו לתת לו תפקיד בטקס, לכן נתנו לו את תפקיד "כסא של אליהו", תפקיד שיהיה מתאים לאדם מבוגר בגילו ולא יהיה קשה לו מדי מבחינה גופנית ונפשית.
מברכים/ות: בדרך כלל את ברכות הברית ואת הכרזת השם אומר אדם אחד, אך אנו בחרנו לכבד את אחי הסבא בברכות "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" ו"כּוֹרֵת הַבְּרִית", ואת שם התינוק הכריזה דודתו של התינוק.
מנגנים/ות: בברית הראשונה ביקשנו מכמה חברי וחברות קהילה לנגן מספר שירים, בברית השנייה ביקשנו מדוד התינוק לנגן ולהוביל את השירה. השירים אותם בחרנו היו שילוב של שירים חסידיים ושירים עבריים שיתאימו לקהל מגוון, שירים שיזמינו את האווירה אותה ביקשנו ליצור.
המוהל כשותף: רוב המוהלים רגילים להיות מובילי הטקס כאשר המשפחה פאסיבית לחלוטין, וכן רובם רגילים שכל בעלי התפקידים בטקס הם גברים. היה חשוב לנו לבחור מוהל שייתן לנו מקום להוביל את הטקס כהורי התינוק, וכן שיאפשר לי כאם התינוק, ולנשים נוספות, להיות שותפות לא פחות מאשר הגברים במהלך הטקס.
בסיכומו של דבר, אני מרגישה כי זכינו, למרות הדילמות והקונפליקטים שעמדו בדרכנו (ואולי אף בזכותם), לבנות טקסי ברית בהם הצלחנו לשלב טקס ברית מסורתי יהודי- אורתודוקסי מחד וטקס שוויוני ומשתף מאידך, טקס שבו הקהל – נשים, גברים וטף – הרגיש שותף לנעשה, טקס משמעותי- אישי, משפחתי, קהילתי, רלוונטי, בעל עומק ותוכן, מרגש ומחבר.
יחד עם זאת, ככל שהעין הפמיניסטית שלי פקוחה יותר כך אני מאמינה שיש עוד דרך ארוכה בכל הנוגע לשיתוף נשים בטקסי מעגלי החיים בפרט ובאורחות החיים היהודיים והדתיים בכלל.
אני בוחרת לסיים מאמר זה בתפילה האישית אותה כתבנו ואמרנו בסיום טקס הברית של בננו הצעיר:
תפילת הברית
תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך,
תן לבננו לגדול בבריאות, מתוך חיבור לשורשים ולעולם של ערכים. תן בו אהבה לנתינה ולמידה. יהי רצון שתהא בבננו פתיחות עמוקה לקבלת האחר והשונה.
אב הרחמים, תן בנו את הכוחות לגדלו לצניעות, לחיבור לאדם ולאדמה, לעם ולטבע. יהי רצון שנדע לתת לבננו עצמאות וגבולות, שנדע לתת לו כוחות להיבנות מהאתגרים שהחיים מזמנים, שידע להכיל מורכבויות ולראות במשברים שיקרו בדרכו בעיקר הזדמנויות לצמיחה. אנו תפילה שנלמד יחד לברך על הטובה והרעה והטובה.
בננו האהוב, אנו תקווה כי החיים פה בגליל, בקהילת אשחר, יסייעו לך לגדול מתוך סובלנות ומקום לדעות שונות, שנמשיך לזכות יחד לשכנות טובה וחברים קרובים. שתגדל לבית של רוח ואהבת הלימוד, בית של שמחת ילדים, של שיחה ושל שיח, בית שוויוני שיש בו הכרת הטוב לדברים קטנים כגדולים.
לסיום, אנו מבקשים לברך אותך בשתי ברכות. הראשונה לקוחה ממסכת ברכות והשנייה היא ברכת יעקב לנכדיו:
עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העולם הבא, ותקותך לדור דורים.
לבך יהגה תבונה, פיך ידבר חכמות ולשונך תרחיש רננות,
עפעפיך יישירו נגדך, עיניך יאירו במאור תורה ופניך יזהירו כזוהר הרקיע,
שפתותיך יביעו דעת וכליותיך תעלוזנה מישרים,
ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין.
ישימך א-להים כאפרים וכמנשה.
יברכך ה' וישמרך,
יאר ה' פניו אליך ויחונך,
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
***
* מאמר זה הוא פרי יצירה מבית 'ניגון נשים' של המדרשה באורנים, העוסקת במפגש שבין יהדות ומגדר.
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
הצעות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – צוות גלויה
- "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
- חגיגות לידה : ברית הבן וברית הבת – צוות גלויה
- הצעה לטקס ברית מילה – צוות גלויה
- הצעה לטקס: ברית הבת – צוות גלויה
- טקס "ברית יצחק" – צוות גלויה
- שמחת הבן וכאב הברית – רגב בן דוד
- טקס שמחת בן וברית – רגב בן דוד
- ברית מילים : "ועל לבם אכתבנה" – אפרת גרבר-ארן
- שבע ברוכות לשמחת הבת – רחלי עמיצור-איצקוביץ
- "וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ" – על מתן שמות – שרה פרידלנד בן ארזה
- פדיון הבן – הצעה לברכת ההורים לבנם בעת פדיונו – חן דרעי וגבריאל אבן-צור
- פדיון הבן – הצעה לטקס בשילוב זוג ההורים והקהל – הרבנית שרה סגל-כץ
לקריאה נוספת:
- ברכת הטוב והמיטיב בלידת בן ובת – הרבנית חמוטל שובל, כתב העת ״דרישה״
- לידה והולדה בחסידות: קריאות מגדריות – ציפי קויפמן ז״ל
