שבוע המודעות לשכול האזרחי מתקיים השנה בתאריכים כ"ג- כ"ז באדר, 23-29.3.25.
שבוע המודעות נועד להעלות את סיפורן של משפחות השכול האזרחי, אשר איבדו ילד/ה ממחלות ואסונות טרגיים, לתודעה הציבורית, להעניק להן הכרה ולחזק את תחושת השייכות שלהן בקהילה.
במהלך השבוע, תתקיים סדרה של הרצאות, שיחות וסדנאות עם אנשי ונשות רוח, מטפלים ומטפלות ואנשי מקצוע, על ההתמודדות האישית והחברתית עם שכול אזרחי.
ביום שלישי נדליק נר וירטואלי (או פיזי), לזכר היקירים, נקיים מערכים ונלמד לזכרם.
להרשמה, לעדכון ולהשתתפות בפעילויות – לחצו כאן >>
ההרצאות פתוחות לכולם!
אדמת ליבי – חוברת שירי זיכרון וגעגוע >>
המלצה על ראיון שערכנו עם הזוג פיני וברוריה רבינוביץ׳ על מיזם ״יקיר לי״
לפני שנתיים, חברת צוות גלויה – פלג בר און, ראיינה את מייסדי יקיר לי׳ על מטרות העמותה ועל יוזמת שבוע המודעות לשכול אזרחי.
בני הזוג שיתפו בראיון כיצד הציעו את המונח ׳שכול אזרחי׳ שלא היה קודם לכן בשיח הישראלי, ומגלם בתוכו את כל רעיונות העמותה – להעניק מקום וקול להתמודדות עם אובדן של בהקשרים של שכול בהקשרים צבאיים ושל פיגועי טרור, אלא מוות באשר הוא וצורך בהתייחסות אישית וקהילתית לאנשים באשר הם הנושאים את אבלם ומעבדים את האובדים שלהם:
בראיון אמר פיני: ״המונח 'שכול אזרחי' הומצא רק לפני חמש שנים, בחדר הזה ממש. בישראל, המילה 'שכול' ישר זורקת אותנו למלחמה, לפיגוע. כשהתחלתי להציג את עצמי בתור אב שכול, שאלו אותי, 'איפה הבן שלך נפל'? עניתי: 'לא, זו הבת שלי'. שאלו אותי: 'אה, אז באיזה פיגוע'? עניתי, 'לא, היא נפטרה מסרטן'״. ממש בהמשך לכך חידדה ברוריה את הכוח שיש בהענקת מינוחים חדשים בשפה: ״כמו שדסי המציאה את המונח 'לְהִשְׂתָמֵּחַ', שפירוש לגרום לעצמי להיות שמח, ללא תלות בגורם חיצוני, כך פיני מחדש את השפה, עם המונחים שטבע: 'שכול אזרחי', ו'היום השמיני'- שמתייחס לרגע שאחרי השבעה ומה קורה אז. כשיש שפה, יש מודעות, וזה מביא אנשים לפקוח עיניים ולראות את האחר״.
ועוד הוסיף פיני: ״הצוואה שדסי השאירה לי, היא לצאת ולעזור לאחרים. כפי שדסי זיהתה בעיה ופעלה על מנת לתקנה לטובת אינספור אנשים, כך גם אני, כשזיהיתי את החוסר במענה למשפחות השכול האזרחי- ידעתי שאני צריך לפעול על מנת לתקן. לכן, כל מה שאני עושה בעמותה ובכלל, הוא לזכותה של דסי״.
וברוריה הוסיפה: ״יום אחד עברתי יחד עם דסי ליד בית כנסת שנכתב עליו שהוא לזכרו של מישהו. דסי אמרה לי: 'לא צריך להנציח אנשים בבניינים'. 'אז איך'? שאלתי, והיא ענתה: 'במעשים'. אני מרגישה שזה בדיוק מה שאני מנסה לעשות, לקחת את המעשים והתכונות שאפיינו את דסי, ולהמשיך אותם בחיינו״.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המלצות לקריאה במגזין גלויה – מאמרים והצעה לטקסים הנוגעים באובדן ובעיבודו באבלות:
- 'וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ': עיצוב היחס לאבלות על ידי חז"ל – הרבנית ד״ר חנה פרידמן
- 'בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת בְּחָזִי הַכּוֹאֵב': על הָאֲבֵלוּת – הרבנית שרה סגל-כץ, חורש אל עמי ומרב למברגר
- יתגדל ויתקדש אל מול הנעלם: כמה טיפות של נחמה – יוסקה אחיטוב ז״ל
- "אצלנו נשים אינן מספידות" – המאבק נגד הדרת נשים בבתי העלמין – טו״ר רבקה לוביץ
- אמן יתומה: קדיש נשים בקהילה – אלומה מוניקנדם-לאו
- על חוויית אמירת הקדיש שלי – ד״ר גילי זיוון (מבצרי)
- על הצורך בטקס לאחר אובדן היריון, והצעות מעשיות לכינונו – צוות גלויה
- עיבוד האיבוד: הצעה לטקס לאחר הפלה – רעיונות לקטעים ותפילות – גיתית איש שלום
- שירת נשים תימנית: בין מוות ללידה – ד"ר ורד מדר
המלצות לקריאת שירה במגזין גלויה הנוגעת באובדן:
- * (אמא של ילדה מתה היום) – קרן אדוריאן
- מתגעגעת – דפנה ארמן
- כל מה שאני מגדלת נובל – בר ג'וזפין
- במסתרים – רוחמה גבל-רדמן
- יהא הגוף – חגית מנדרובסקי
- השתיקה – אריק וידר
- כמעט שלושים יום אחרי – ליאור שפירא
- עקה שקטה – סלעית
- שלושה שירים על אובדן – חרות לוביץ׳
- להבדיל קינה מקינון – חוה פנחס-כהן ז״ל
- לשחות בים הכאב – נעמה מרקס אבקסיס
- ילדה מתה בתוכנו – אלון תמרי
קול קורא הפתוח למשלוח יצירות למגזין גלויה:
