"היו אלו ימים קשים מלאי סיוטיים שלאחר אחד מהם, ב 3 לפנות בוקר, ישבתי וכתבתי את השיר 'ילדה מתה בתוכנו'." אלון תמרי, אב שחווה לידה שקטה של בתו, משתף את סיפורו ואת השיר שכתב והקדיש ל'משפחת הלידה השקטה'.
אזהרת טריגר
Trigger Warning
התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.
תָּבוֹאִי עַכְשָׁו,
כְּאֵב עוֹבֵר,
וָשָׁב.
מִתְגַּבֵּר
נָח וְחוֹזֵר –
שֶׁקֶט מִשְׂתָּרֵר
וְרַק הֵד זְעָקָה –
חֲלוֹם בְּעָתָה,
אֵם אֶת נַפְשָׁהּ מְיַלֶּלֶת,
מִתְאַבֶּלֶת
בִּצְעָקָה
יַלְדָּה מֵתָה בְּתוֹכִי,
אֲנִי אִישׁ מִתְמוֹטֵט,
לֵב שׁוֹתֵת
בֶּכִי.
יַלְדָּה מֵתָה בְּתוֹכֵךְ,
שָׂפָה אֲדֻמָּה –
מִדָּמֵךְ.
יַלְדָּה מֵתָה בְּתוֹכֵנוּ
וְאֵין חַיִּים, וְאֵין חַי –
בְּדָמֵנוּ.
וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ,
מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ.
וָאֶחֱבֹק וָאֲנַשֵּׁק,
תַּלְתַּל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁךְ.
נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה –
גַּם אַחֲרוֹנָה.
שֶׁלֹּא יְהֵא לָךְ חַם אוֹ קַר,
אֵי־שָׁם בֶּעָפָר.
פְּנֵי מַלְאָכִית שְׁלֵווֹת –
בִּשְׁתֵּי שְׂמִיכוֹת
אַתְּ –
– נֶעֱטֶפֶת
נֶעֱזֶבֶת
נֶאֱהֶבֶת
וְנִקְטֶפֶת
לְכִי לָךְ לְשָׁלוֹם,
הֲיִי נָא פֶּרַח נָדִיר שֶׁבַּמָּרוֹם
נְשָׁמָה קְטַנָּה,
חַסְרַת כְּרוֹמוֹזוֹם,
שֶׁאֵין בָּךְ מְתֹם.
וְיֵשׁ בָּךְ
מֵת –
תֹּם.
נוּמִי פֶּרַח, נוּמִי
נוּמִי
יַלְדָּה קְטַנָּה.
ביום חמישי ב 12.6.2014 בשעה 21:00 הזרקנו לעוברית שלנו תמיסה להפסקת פעימות הלב שלה, בשבוע 36. בשבת בבוקר היא יצאה לאוויר העולם, שלמה, תמה שאין בה מתום אך יש בה מת-תום. הסתבר לנו שאני, האב של העוברית, הורשתי לה תסמונת נדירה שעד לבדיקות בכלל לא ידעתי על קיומה.
"לידה שקטה"-תיאור כל כך לא נכון. "הנה הם באים, ימים של שקט"- שיר תפילה לימים של שקט, לימים טובים. השקט הוא חיובי, השקט הוא מזור ללב ולנשמה. אבל- הלידה לא שקטה, כלל לא. היא כואבת, היא זועקת, היא שוברת אותך. היא מפוררת אותך לחתיכות ואתה מרגיש עלה נידף ברוח, אין מקום שיכול להכיל את היגון והצער.
אין תיאור שיכול לתאר דמעות של אב שנפרד מהעוברית שלו חצי שעה לאחר הלידה השקטה. כאב האב הינו כאב ייחודי, כאב שלעיתים רבות "איננו נספר" בכל הנוגע לעיבוד האבל והאובדן. העובר/ית אומנם נובטים בתוך גופה של האישה אך גם הגבר/האבא שותף לכל החוויות והתחושות, שותף לרגעי הצער והכאב ואני באופן אישי הרגשתי כאילו העוברית אף נובטת בי, כאילו נפסקו החיים לא רק בתוככי גופה של האישה שאיתי אלא גם בתוך גופי.
הכאב המשיך גם לאחר השחרור מבית החולים, זו למעשה מעין שבעה ללא טקסים, ללא מנחמים, ללא מילים. בעוד שלאישה יש חופשת לידה, עד כמה שזה נשמע נורא, לגבר אין למעשה התייחסות כלשהיא מצד המחוקק/גורמי הטיפול וכך מצאתי עצמי כמה ימים לאחר הלידה השקטה חוזר לעבוד כרגיל כעובד סוציאלי עם ניצולי שואה אך ליבי ומחשבותיי היו עם העוברית, עם האישה שאיתי ועם האבל והאובדן. והייתי מוכרח לחזור לחיים.
הייתי מוכרח להכין אוכל לאישה שאיתי ולילדה שלנו ( שהייתה אז בת 4), לקחת אותה לגן, לקנות במכולת, לברר עם הרב של בית החולים האם התבצעה קבורה, לדבר עם בני משפחה וחברים שלא בדיוק יודעים כיצד להתמודד ומה להגיד ועוד דברים שהחיים והמוות התערבבו להם כשתי וערב בהזיה אחת גדולה. היו אלו ימים קשים מלאי סיוטיים שלאחר אחד מהם, ב 3 לפנות בוקר, ישבתי וכתבתי את השיר "ילדה מתה בתוכנו".
השיר מוקדש למשפחת הלידה השקטה.
משפחת הלידה השקטה איננה מורכבת מהאם בלבד, משפחת הלידה השקטה הינה משפחה גדולה המכילה גם את האב, גם את הסב שבוכה שנים רבות לאחר הלידה, גם את המיילדות המתמחות בלידות שכאלו, גם את הרופאים המזריקים את התמיסה שמסיימת חיים וגם את כל אלו שתומכים ומסייעות.
כולנו רקמה אנושית אחת.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- על הצורך בטקס לאחר אובדן היריון, והצעות מעשיות לכינונו – צוות גלויה
- עיבוד האיבוד: הצעה לטקס לאחר הפלה – רעיונות לקטעים ותפילות – גיתית איש שלום
- אבלות על תינוק שלא מלאו לו שלושים יום – תניה רגב
- 'וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ': עיצוב היחס לאבלות על ידי חז"ל – הרבנית ד"ר חנה פרידמן
- 'בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת בְּחָזִי הַכּוֹאֵב': על הָאֲבֵלוּת – הרבנית שרה סגל-כץ, חורש אל עמי ומרב למברגר
- בגדי העקרות שלי – בתאל קולמן
- כולן בהריון חוץ ממני – גלויה אנונימית
- עד הקצה: טיפול גוף-נפש למטופלות פוריות – נעה פלר
- הליכה במסע הפוריות – הרבנית שרה סגל-כץ
- אבחון וטיפול באי פריון הלכתי – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
- ענבר. מונולוג לידה שקטה – אלה בילי נוימן
- לשחות בים הכאב – נעמה מרקס אבקסיס
- ניצוצות של שקט – יעל ביננפלד
- לקריאת שירים על הפלה ואובדן הריון במגזין גלויה
