כָּל זִיז מַפְחִית אֶַּת עֶרְכָּהּ / כָּל סֶדֶק מַשְׁחִית אֶת הָאוֹר / (הַכָּלוּא בְּתוֹכָהּ) / פּוֹתֵחַ לָהֶם בְּרֵרָה

שיחה גלוית עיניים על התפקיד כרבת קהילת ציון ועל מיזם ״ברית אמונים״ בו היא שותפה להקמה - איך מייצרים קהילה מגוונת אך עדיין ביתית, מה המקום של ליווי רוחני בחיים הדתיים והקהילתיים, ומה זה אומר להיות רבת קהילה.

הָעֲיֵפוּת גּוֹרֶסֶת מַחְשָׁבוֹת / הָעֲצָמוֹת שָׁרוֹת שִׁיר בֹּקֶר / חֲלוּדָה / קְחִי אֶת זֶה בִּפְעִימוֹת רָפוֹת:

בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱבַקְתָּ בַּמִּפְלָצוֹת / נִפְרַם אֲרִיג לִבִּי / חוּטִים חוּטִים.

רחל רז בשיחה אישית מאוד עם מוריה אשכנזי - אמנית רב תחומית זמרת, פסלת וציירת המציגה בתערוכות ברחבי הארץ.  בימים אלה יצא לאור ספר שירים שכתבה "קומי", הספר מביא שירים וקטעי זיכרון מתוך הפגיעה שחוותה. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים".

לֶחֶם הַפָּנִים לַכֹּהֵן / וּבֹשֶׁת הַפָּנִים לְנִפְגַּעַת / וְהַקְּבִיעָה: "סוֹטָה!" / הִיא מִנְחַת הַחוֹטֵא

שֶׁכְּשֶׁהִפְסַקְתְּ לְעַשֵּׁן אָמַרְתְּ שֶׁהֲכִי קָשֶׁה זֶה בֵּין חֲבֵרִים, כְּשֶׁיּוֹצְאִים בָּעֶרֶב, בְּהַפְסָקוֹת בָּעֲבוֹדָה, אֲבָל נִשְׁבַּרְתְּ כְּשֶׁהָיִית לְבַד. שֶׁהַמִּלָּה "צַמְרִירִי" מַעֲבִירָה בָּךְ צְמַרְמֹרֶת. שֶׁאֶת מָה שֶׁקָּרָה סִפַּרְתְּ לַחֲבֵרָה אַחַת וְלֹא דִּוַּחְתְּ לַמִּשְׁטָרָה. שֶׁאַתְּ מְפַחֶדֶת מֵחַדְרֵי מַדְרֵגוֹת וּמִמִּי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לְטוֹבָה.

המרחב הבית ספרי שונה ממרחב בית הכנסת, אך ניתן לשרטט כמה קווי דמיון. הפעולה בשניהם, הסובבת סביב הטקסט והמילה הכתובה, היא פעולה שמבקשת לחולל שינוי בעולם הפנימי שלנו, ולהעניק לנו רגעים של שינוי ושל חסד.

וְעֵינַיִם חוּמוֹת, יְרֻקּוֹת אוֹ כְּחֻלּוֹת, / בְּמֶרְחָק אֲוִירִי שֶׁל חֶלְקַת אֲדָמָה, / קַשּׁוּבוֹת לְהֶסְבֵּר עַל מוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה.

כנס ברית אמונים שהתקיים בחודש יוני 2023 הניב נוכחות רבה של שדה הארגונים והקהילות של זירת היהדות הישראלית, כמו גם כתיבה והתבטאות של מחוייבות לערכים של אתיקה בתחום הפגיעות המיניות. תשומת הלב הציבורית לכנס זה מבטאת את הצורך העז בהשקעה בהענקת כלים ושפה להתמודדות עם פגיעות מיניות בכלל, עם החטאת הרובצת לפתחם של הסמכויות הדתיות/רוחניות/אידיאולוגיות ועם הסבך הקשור בחיי היחיד/ה והיחד - כדי לתת מענה קהילתי נכון בעת התרחשות פגיעה.

בְּוַדַּאי שֶׁנִּפְקַח עָלָיו עַיִן / לֹא נוּכַל לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַקָּהָל / בֵּין כֹּה וָכֹה אַתְּ בְּבַיִת אָז תִּרְאִי אוֹתוֹ פָּחוֹת

וּבַיּוֹם שֶׁהַתִּקְרָה נִפְעֲרָה / נוֹתַרְתִּי נִבְגָּד / לְעֵינֵי הָאֱלֹהִים הַשּׁוֹתְקִים.

מָה אוּכַל לְהַצִּיעַ לְךָ הַיּוֹם / מִלְּבַד פִּגּוּמִים קְטַנִּים / לִמְצֹא אֶת הַגֶּרֶב שֶׁנָּפַל מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה

אֶפְשָׁר לִנְסֹעַ אַחֲרֵיכֶן? / נוּרוֹת אַזְהָרָה אוֹתְתוּ / עֵינֶיהָ הָעֲיֵפוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לִרְאוֹת יָשָׁר / בְּיָמִין לָא יָדְעָה אִם יֵשׁ חִבּוּק אוֹ סְטִירָה, שְׂמֹאל לֹא עָלָה לַדִּיּוּן.

כָּל אֶחָד מַחְזִיק קָצֶה / לִמְתֹּחַ חוּט / לִתְלוֹת עָלָיו צִפּוֹת וְצִפִּיּוֹת

אֶת נוֹכְחוּת נַפְשִׁי. שָׁם, / מְצִיאוּתִי הַזְּקוּפָה קָמְלָה כְּנֶגְדָּהּ. / הָיִיתִי אָז עוֹדִי, / חוֹלֵם חַיִּים פְּשׁוּטִים.

הָאוֹר מְצַיֵּר מֶרְחָב / כְּפִי שֶׁמִּלִּים מְתָאֲרוֹת סֶדֶק / הַמִּתְאַוֶּה לְהִתְמַלֵּא

בְּמִתְחַם הַמָּגֵן שָׂרוּ לִךְ / עַל חוֹמוֹתֵינוּ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה / שׁוֹמֵר שָׂכָר עִם תּוֹסֶפֶת שַׁבַּת וְחֻפְשָׁה.

בְּשֵׁם ה' הַחֲרָדָה וְהַדִּכָּאוֹן / מִיְּמִינִי כָּרִית וּמִשְּׂמֹאלִי כָּרִית / מֵעָלַי שְׂמִיכָה / וּמִתַּחְתַּי יַפְצִיעַ אוֹר

את ההתכנסות הראשונה של ״ברית אמונים״ פתחו מילים ממעמקי הכאב, יחד עם כמיהה גדולה לתיקון. הרי כאן מילות מנהלי הכנס, לשנת ה׳תשפ״ג

כְּשֶׁהֵסַרְתָּ אֶת יָדְךָ / מִכֹּל פְּתָחַי / גִּלִּיתִי שֶׁלָּקַחְתָּ לִי אֶת אֱלֹהִים / וְהָלַכְתָּ

שָׁנִים רַבּוֹת הִמְשַׁכְתִּי לִפְקֹד אוֹתָן / מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם עָמַדְתָּ כָּאָחוּז דִּבּוּק וְצָעַקְתָּ

יוזמת הכנס נולדה על רקע מקרים רבים של מנהיגי קהילות שניצלו את מעמדם למעשים שפגעו עמוקות בבנות ובני הקהילה "אחריותה של כל קהילה היא להיות מרחב מודע ובטוח". מאמר מאת יאיר שלג, בעיתון מקור ראשון.

'ברית אמונים' הוא מיזם שמטרתו גיבוש קוד אתי וכללים שיימנעו מקרי ניצול מיני מצד בעלי סמכות בתוך הקהילה וכן לתת כלים לטיפול באירועי משבר