מחשבות לקראת פרשת ׳וישלח׳ ושבוע דינה - על מוסר, קהילה, קבעון ושינוי נצרך: ״התגובה הקהילתית לשתיקתה של הנאנסת בשדה בספר דברים צריכה להיות צעקה גדולה, בשמה ובשבילה״.

האם ניסוח רהוט של קוד אתי אכן יכול להגן מפני פגיעה מינית? במאמר זה נסקור את הנעשה בתחום האתי והחוקי ונעמוד על החוסרים אותם צריך למלא כדי להתגונן מפני פגיעות מיניות. נעמוד על הקשיים והמורכבויות שהתחום מציב, כל זאת מתוך הנחת יסוד כי ״לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה״.

׳גְּלוּיָה׳ מזמינה אתכם.ן לשלוח טקסטים ויצירות אחרות לגליון בנושא קריסה וגאולה.

כדינה אז, גם שורדי ושורדות פגיעה מינית בהווה, מתמודדים עם התעלמות, השתקה והסחת השיח והקשב מהנרטיב שלהן אל עבר דיונים חברתיים או פוליטיים. התיקון החברתי המתבקש אינו רק שבירת השתיקה, אלא יצירת תרבות של הקשבה, אמפתיה והגנה. סיפורה של דינה צריך להפוך ממקרה פרטי לזרקור המאיר סוגיות מהותיות של כוח, טראומה ותיקון.

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה לקראת קריאת פרשת ״וישלח״, המכילה את סיפור דינה בת יעקב ולאה. הרשומה נכתבת מתוך חשיבות הקשר החברתי של העיון בסיפור דינה, ועל בסיס הכרה כאובה במעשי הפגיעה והאלימות הנוראיים שנכפו על החברה הישראלית והיהודית בבוקר שמחת תורה.

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה אינפורמטיבית זו מבקשת להנגיש בצורה מהירה ופשוטה מקורות מגוונים עבור אלו המבקשים.ות ללמוד וללמד, לדון ולקיים שיח משמעותי, להיפגש עם התוכן המורכב הקיים בטקסט ואף לקיים טקסים או תפילות לשם התמודדות ותיקון קהילתי ו/או אישי.

כאן תוכלו למצוא פירוט והפנויות לכל התכנים שהעלינו במסגרת קיום ההתכנסות ״מה שלומך אחות״ ו״שבת התייצבות לצד דינה״. יוזמה זו התקיימה לכבוד שבת פרשת ״וישלח״ ולמען הפניית תשומת הלב, תוך הבעת תמיכה בדינה ובנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הפעילות התקיימה בנובמבר 2023. *רשומה זו מובאת במסגרת עדכוני התוכן במגזין גלויה - במדור ׳מה חדש׳ - ומהווה מעין תוכן עניינים.

בְּאֵין לָנוּ תֵּבָה / נִהְיֶה אָנוּ הַתֵּבָה \ Since there is no ark We will be the ark

מִשֶּׁהוּ צָרִיךְ לְנַקוֹת, אֲבָל מֵאֵיפֹה לְהַתְחִיל? / מֵהַפִּיחַ שֶׁנֶאֱסַף עַל הַקִּירוֹת?

אַהֲבָה רַבָּה – זֶה עָלֵינוּ. / אֲנַחְנוּ נִהְיֶה חַיָּבִים לֶאֱהֹב. / לְחַפֵּשׂ חֶמְלָה גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם, וְעָלֵינוּ: 

וְהָיָה חוּט עָדִין בִּמְיֻחָד / שֶׁנִּמְתַּח עַל מִגְרַשׁ הַמְּסַדְּרִים וְנִשְׁבַּע / לֹא לְהַשְׁאִיר פָּצוּעַ בַּשָּׂדֶה. 

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָצֵאת אֶל הַסִּפּוּן / לַחֲזוֹת בִּקְרִיעַת הַשָּׁמַיִם

עַל קַרְנֵי הַצְּבִי הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי. / בְּרִיצָתוֹ, אֵין יָפֶה מִמֶּנּוּ

בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם, / הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,

בַּפֶּסַח הַזֶּה / אֱלוֹהִים נָפַל / אֶל תּוֹךְ מִנְהָרָה

בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת תִּשְׁלַח / אֶת תּוֹרָתָהּ הָלְאָה / בִּנְהָרוֹת הַמִּנְהָרוֹת

בּוֹחֶרֶת לִשְׁמֹר עַל מַשְׁאַבֵּי רוּחִי עַל נַפְשִׁי / דּוֹאֶגֶת לְהַטְעִין אוֹתָם וּלְמַלֵּא בְּטוֹב וְחִיּוּבִי

אֲנַחְנוּ נִתְלֶה כְּבִיסָה וְנָכִין לֶאֱכֹל / וְלוּ בִּגְלַל שֶׁהָעָם שֶׁלָּנוּ צָרִיךְ בַּיִת / לָנוּחַ בּוֹ כְּשֶׁיָּשׁוּב מִתֹּפֶת חַיָּיו. 

נִהְיָה אֲנַחְנוּ הַצִּנּוֹר / נִהְיָה הָעוֹרֵק / שֶׁמַּזְרִים חַמְצָן

לִצְעֹק, לִמְחֹק, לִבְרֹחַ, לְהִתְמַרְמֵר / לְהִתְפָּאֵר זוֹ לֹא תָּכְנִית פְּעֻלָּה

האחריות הקהילתית והלאומית שלנו היא לתמוך בשורדות ושורדי התקפת הטרור המיני של חמאס, ומוטלת עלינו החובה לפעול במגוון מישורים לקדם את ההחלמה והריפוי שלהם

בקשה להציע פתרון נקודתי יותר לעונשו של אנס, שמשתמש במסקנות המשפטיות של החוק המקראי ומתרגם אותן למושגי חובות וזכויות מודרניים. מובן שאין כל הצדקה מוסרית או משפטית לחייב את הנאנסת להתחתן עם האנס, אבל חובתו לדאוג לרווחתה, לשלומה, לבריאותה הנפשית והגופנית, למשך כל ימי חייו בעינה עומדת.

שיחה גלוית עיניים על פגיעות, כוחה של קהילה ותפקידה בתהליך הריפוי וכינון מרחב מוגן ועל הבעירה הפנימית להפוך אותנו לטובים יותר. ראיון נוסף, כחלק מסדרת הראיונות במסגרת מיזם "ברית אמונים".

המרחב הבית ספרי שונה ממרחב בית הכנסת, אך ניתן לשרטט כמה קווי דמיון. הפעולה בשניהם, הסובבת סביב הטקסט והמילה הכתובה, היא פעולה שמבקשת לחולל שינוי בעולם הפנימי שלנו, ולהעניק לנו רגעים של שינוי ושל חסד.