אַתָּה צָרִיךְ אוֹתִי מַיִם. / מַרְוָה צִמְאוֹנְךָ, / זוֹרֶמֶת, מַתְאִימָה עַצְמִי לִצְרָכֶיךָ

הִיא הוֹלֶכֶת מִמֵּךְ וְשָׁבָה אֵלַיִךְ.

כְּשֶׁאֲנִי מַחֲזִיקָה אֶת בִּתִּי

אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם / רְאִי אֶת הַיָּד הַמְּתוּקָה / סַבְּנִי מְעַט אֶת הַלְּחָיַיִם

יָמִים אֱלוּלִיִּים מְלֵאֵי צִפִּיַּת יְלָדִים / פּוֹתְחִים שַׁעַר בְּיַלְקוּט חָדָשׁ / מַלֵּא חֲשָׁשׁ וְתִקְוָה

כָּל אֶחָד יָצָא אַחֶרֶת / אֶחָד חָמוּץ מִדַּי / הַלִּימוֹן נִשְׁפַּךְ מִבְּלִי מֵשִׂים / אֶחָד מֻפְצָץ בְּשׁוֹקוֹלָד עִם פִּצְפּוּצֵי נִחוּמִים / אַחַת שָׁכְחָה תִּיק מְלֵא נְזִיפוֹת

הוּא אוֹמֵר: "אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת אִתָּךְ", לְאִמָּא שֶׁלֹּא נִמְצֵאת. מָה עוֹד נוֹתַר לְלַקֵּט / מִשְּׁאֵרִיּוֹת הַסַּחַף שֶׁל הַיּוֹם?

יָצָאתִי לַגַּן / וּלְיַד כָּל צֶמַח עָצַרְתִּי / וְלָחַשְׁתִּי אֶת שְׁמוֹ

עָמְסֵי הַמַּסָּעוֹת הַבָּאִים, מַטָּלוֹת / בִּכְרִיכוֹת עָבוֹת. / רְשִׁימוֹת שֶׁל נֶצַח.

הֵן רַק מַחְזִיקוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ / שֶׁלֹּא תִּשְׁקַע מֻקְדָּם מִדַּי / הֲרֵי בַּחשֶׁךְ כָּל הַדְּאָגוֹת

וְסִגְרִי בְּבַקָּשָׁה הֵיטֵב, אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרַיִךְ… / הֵם נִבְהָלִים שָׁם בַּחוּץ / מִמַּרְאוֹת אֲפֵלִים / נִרְתָּעִים לְמַרְאֵה פְּצָעִים חֲשׂוּפִים

המסע אל ההורות והמסע בתוך תפקיד ההורות מעלים יחד התמודדויות שונות. בין הכמיהה ומסע הייחולים לבין הזכות להיות הורים - משתרע מנעד רחב של רגשות והתמודדויות. במגזין גלויה ניתן מקום לקולות של נשים, גברים - יחד ולחוד - על ההורות בחייהם, גם במבט על הילדוּת והנערוּת שחוו.

צוות מגזין גלויה מזמינות לשלוח אלינו מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל חשבון נפש.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁשָּׁנִים אֲנִי יְכוֹלָה לִשְׁתֹּק עַכְשָׁו / בְּלִי לְהַגִּיד בְּבַקָּשָׁה, / שָׁנִים אֲנִי יְכוֹלָה רַק לְהַקְשִׁיב לְךָ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת, / קוֹרֵא וְאָז נִרְדָּם.

תפילת השל"ה היא תפילה שנוהגים להתפלל הורים על ילדיהם וילדותיהן בראש חודש סיון. התפילה הובאה בספר שני לוחות הברית (=של"ה), על-ידי הרב ישעיה הלוי הורוביץ.

שירים, תפילות ומאמרים על דחייה, הדרה וחרם חברתי בכל הגילים, בליווי איורים לשימוש חינוכי וקהילתי.

פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת / וּמְפַנָּה אֶת הַדֶּרֶךְ / מְנַסָּה לְרַפֵּד אֶת כָּל הַפִּנּוֹת.

הֵפַרְנוּ הַבְטָחוֹת שֶׁבֶּעָבָר, כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים בְּעַצְמֵנוּ, כָּעַסְנוּ עַל הוֹרֵינוּ שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אוֹתָן, כִּי מֵרֹב כַּעֲסֵנוּ שָׁכַחְנוּ שֶׁעַכְשָׁו זוֹ הָאַחְרָיוּת שֶׁלָּנוּ.

בְּלֵב מָלֵא הוֹדָיָה עַל הַזְּכוּת לְגַדְּלָהּ, וְעַל הַשֶּׁפַע הָרַב שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, אָנָּא זַכֵּנִי לְלַוּוֹתָהּ בִּבְרִיאוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת גַּם בַּתַּחֲנוֹת הַבָּאוֹת בְּחַיֶּיהָ הַבּוֹגְרִים.

סוֹפְרִים אֶת הַדְּפִיקוֹת / בּוֹא, בּוֹא / הִתְקָרֵב לְלִבִּי / רוּץ אִתִּי אַבָּא / קֶּצֶב שֶׁלִּי לֵךְ / אִתִּי לִמְקוֹמִי

אָב אֶת בְּנוֹ מַבָּט יַבִּיעוּ / אִלְמָלֵי מַבַּע הַלֵּב / הוֹרֶה עִם יְלָדָיו יִרְעֶה בְּאַהֲבָה / אִלְמָלֵא לַחַץ הַלּוּ"ז

הֵיכָן תַּנִּיחִי אוֹתוֹ אֶת הָעֶצֶב / בֵּין יוֹם מֻקְדָּם לְהַרְדָּמוֹת אֲרֻכּוֹת / בֵּין הֲנָקוֹת חִבּוּקִים נְשִׁיקוֹת

הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ / אֲבָל הוּא לֹא מוֹצִיא / אֲנִי מוֹצִיאָה

יְלָדִים לֹא שֶׁלִּי גּוֹרְמִים / לִדְפָנוֹת הַלֵּב לְהִתְגָּרֵד מִבִּפְנִים / נָעֳבִּיבָּשַּׂק, אֲנִי אֶקַּח מִמֵּךְ אֶת הָרַע