ה' אֱ-לֹהַי וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתַי וְאִמּוֹתַי,

בִּתִּי אֲשֶׁר צָמְחָה בְּרַחְמִי, יָנְקָה מִשָּׁדַי, אֲשֶׁר הִתְהַלְּכָה אִתִּי יָד בְּיָד בִּרְחוֹבוֹת עוֹלָמְךָ, עוֹמֶדֶת הַיּוֹם לְפָנֶיךָ כְּבוֹגֶרֶת וְנִכְנֶסֶת בְּשַׁעֲרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת. צוּר הָעוֹלָמִים, אָנָּא תֵּן לָהּ לָחוּשׁ בַּת־בַּיִת בְּמֶרְחָבֶיךָ, חֵלֶק מִשּׁוֹשֶׁלֶת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת, מְחֻבֶּרֶת לַקְּהִלָּה וְלַמִּשְׁפָּחָה, לַתּוֹרָה. אָנָּא בָּרֵךְ אוֹתָהּ בְּלֵב פָּתוּחַ, בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת, בְּיָד מוּשֶׁטֶת – אֶל הָאַחֵר וְאֶל עַצְמָהּ. אַל תַּחְסִיר מִמֶּנָּה אֶת חֲסָדֶךָ וְאֶת רַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים.

אָנָּא אֵלִי, זַכֵּנִי לְלַוּוֹת אוֹתָהּ בִּשְׁנוֹת הִתְבַּגְּרוּתָהּ מִתּוֹךְ חֶדְוָה וּבְעֵינַיִם טוֹבוֹת. שֶׁאוּכַל לְלַוּוֹת אוֹתָהּ מִן הַמֶּרְחָק הַנָּכוֹן בְּמַסַּע הַגִּלּוּי שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁל עַצְמָהּ, שֶׁל הַגּוּף. תֵּן בִּי הַתְּבוּנָה לָדַעַת הָעֵת לִפְתֹּחַ אֶת יָדַי וּלְשַׁחְרֵר, הָעֵת לֶאֱסֹף אֶל חֵיקִי וּלְנַשֵּׁק, לִהְיוֹת יַצִּיבָה כָּאֶרֶז וְגַם רַכָּה כַּקָּנֶה, זְמִינָה כָּאֲדָמָה. תֵּן בִּי הָעֹז לָתֵת אֶת בִּרְכָתִי לְדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ הַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּלָּה.

בְּלֵב מָלֵא הוֹדָיָה עַל הַזְּכוּת לְגַדְּלָהּ, וְעַל הַשֶּׁפַע הָרַב שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, אָנָּא זַכֵּנִי לְלַוּוֹתָהּ בִּבְרִיאוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת גַּם בַּתַּחֲנוֹת הַבָּאוֹת בְּחַיֶּיהָ הַבּוֹגְרִים.

בִּזְכוּת שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, אִמִּי וְסָבְתוֹתַי, אָנָּא הַאֲזִינָה תְּפִלַּת לֵב אֵם.