אֲנִי מִצְטַיֶּרֶת
מתוך השיר "בתנופה" מאת אורה כהן
וְחוֹתֶמֶת כְּ נָ פַ יִ ם
חֲתִימָה מְלֵאָה
אֲנִי מִתְנַשֶּׁמֶת
בַּיּוֹם הָאַרְבָּעִים
מִצְטָרֶרֶת מֵרֹאשׁ
אֲנִי מִתְאַנֶּשֶׁת
אֲנִי מִתְדַּחֶקֶת
לָאוֹר
מִתְחַמֶּשֶׁת בִּדְיוֹ
אַל תִּתְקָרְבוּ
אֲנִי מִתְנַחְשֶׁלֶת
כמאמר המשוררת, דיו היא לעיתים כלי בעל עוצמה. בעזרתה אנו מעניקים למחשבות ממשות, מייצרים גשר בין מה שבראשנו לבין הסביבה שלנו, ומחברים בין פרט לבין הכלל. ה'דיו' של ימינו אמנם הפכה ברובה לאותיות על צג המחשב, אך אלו עושות את העבודה בצורה דומה והן אף בעלות 'כנפיים' גדולות ורחבות יותר, המעניקות להן תנופה והד בעולם.
'גלויה' התחדשה בתכנים רבים בתקופה האחרונה. טקסטים שמרחיבים את יריעת המגזין ומעניקים העמקה בנושאים הקיימים בו.
לסקירה מהירה של התכנים החדשים באתר, ניתן לעבור לכאן.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
הרהורים על תמורות הזמן בתקופות שונות בחיינו:
- אוֹצָר סָמוּי של סבים וסבתות – מיכל מינצר כותבת על יחסי הדורות בתוך המשפחה – כשההורים הופכים לסבים וסבתות. הצעה לצידה לדרך לסבים ולסבתות ועצות מעשיות להורים, המהווים את דור הביניים.
- עידן של תמורות: הרהורים על אירוסין ותודעה פוסטמודרנית – אביטל אנגל במאמרה, מתבוננת באתוס של ׳תקופת האירוסין׳ כמי שהתחתנה לאחרונה וביקשה את הפיכחון בתוך תקופת הביניים ובמעבר אל חיי הנישואין. היא משתפת בתודעה שליוותה אותה בתקופת האירוסין כשהתבוננה אל מושג "הנשמה התאומה" הנקשר בחיי הזוגיות ומהווה חלק מנרטיב-על, שעומד למבחן האם הוא רלוונטי כהווייתו בעידן הזה. לתחושתה סיפורי העל הללו לעיתים לא משרתים אותנו ואת רגשותינו, ואז ניתן לפרק אותם ולבנות את הסיפור שלנו מחדש, מתוך ראיית הנרטיב הפרטי והאישי במרכז.
מאמרים שלא מפחדים לדבר על מיניות חיובית ושלילית, אלימות ומוגנות בצורה ישירה וגלויה:
- יומן נעורים: על אלימות ופגיעה בקרב נערים ועל אחריות חברתית – ד"ר ירון שוורץ, רכז תחום המגדר בתיכון הדתי-ניסויי הרטמן לבנים, משתף בעיקרי התיאוריה שמנחה את המחנכים בהתמודדות עם אלימות במסגרת התוכנית החינוכית ״בית מדרש – גבריות, יהדות ומגדר״ ומסביר על הקשר בין מיגור האלימות בין נערים להפסקת האלימות כלפי נערות וצעירות.
- מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ריבוי מקרי התקיפות המיניות, וכן עדויות על ניתוק הקשר בין מין ורגש, צפייה אינטנסיבית בפורנוגרפיה, אין-אונות מוקדמת, ירידה חדה בערך העצמי ובדימוי הגופני – כל אלו מסמנים כי הגיעה העת לחקור את המיניות הגברית מפרספקטיבה חדשה. מה עלינו ללמד כדי לכוון נערים להתנהגויות מיניות חיוביות ובטוחות? ד"ר ירון שוורץ על מודל ה'סובייקטיביות המינית' שנשען על תפיסות של שוויון מגדרי והכרה בזכותו של כל אדם למהלך חיים מיני מספק, בריא ובטוח.
מאמרים העוסקים בהיבטים הלכתיים בחיי הזוגיות והמיניות:
- שעת רצון: על קיומו של הרצון בתוך המפגש הזוגי – רצון וחשק הם מושגים שמלווים את כולנו בחיי היומיום. זוגות שחיים חיי הלכה פוגשים בהם גם בזמנים שקשורים בחיובים הלכתיים – חיוב הרצון שיתקיים וחיוב הרצון שישהה עצמו. הרבנית שרה סגל-כץ מרחיבה על הדיון ההלכתי במושג הרצון בחיי האישות, על הקשר שבין ליל הטבילה לליל התשמיש, ועל מה שבין רצון לריצוי.
- לצאת חוצץ כנגד החמרות בדיני חציצה בעת הטבילה – עבור נשים רבות, בין אם הן טובלות לראשונה ובין אם הן טובלות וותיקות, החשש מחציצה ופסילת הטבילה לעיתים מולידים הקפדה יתרה מעבר לכוונת הפוסקים. הרבנית שרה סגל-כץ בסקירה של המקורות לדיני חציצה, מטרותיהם, ודקויות במקרים נפוצים בזמננו אנו – מראסטות, לאיפור ולק ג'ל.
- נאמנות אישה להעיד על עצמה: האם כלה צריכה להביא אישור על טבילה במקווה? – במשך זמן רב כחלק מן הדרישות של הרבנות לתיק רישום נישואין, נדרשה הכלה להביא אישור על טבילה במקווה. הרבנית שרה סגל-כץ מסבירה כי החל משנת תש"ף דרישה זו נעלמה מתקנון הרישום לנישואין של המשרד לשירותי דת, ובשל כך ניתן להבין כי הבאת האישור איננה הכרחית יותר, ובכך מאפשרת את קיומה של הטבילה ההלכתית באופן בו הכלה בוחרת, אולי אישית יותר, ובכך גם נאמנה יותר לרוח חז"ל.
קטגוריית ההורות, בדגש על נושאי הלידה וההריון, זוכה בצמיחה מרשימה עם הצטרפותם של תכנים רבים, מקצועיים ואישיים, השופכים מן האור על הנושא ומנגישים ידע יקר מפז על רגעים אלו בחיינו:
- הגשר שבין הרחם למציאות – רבקה ויצ׳נר כותבת על חווית ההריון שלה: על הבחירה להביט נכוחה ולשהות בהריון הנוכחי מתוך בקשת נינוחות, למרות תודעה אוהבת וביקורתית שמתרוצצת בקרבה ולצד המאמצים הבריאותיים הכבירים המושקעים בהריון זה.
- 'ההכנה הכֵּנָה ללידה': נשים מדברות לידה – לאחר לידת בתה, הבינה קרן בויקו שהיא הייתה רוצה לדעת הרבה יותר על שצפוי לה ועל היבטים ומושגים הרלוונטיים ללידה. הסתבר לה על קיומו של מעין "קשר שתיקה" סביב החודשים הראשונים לאחר הלידה. כתיבת הסיפור שלה, הוביל לאיסוף סיפורים רבים לכדי יצירת הספר "ההכנה הכנה ללידה" – אסופת סיפורי לידה וידע מאת נשות מקצוע מומחיות, שמטרתו לעזור, לשתף, להעניק ידע ולהבהיר שאת לא לבד בהתמודדות הזו. על הספר ושלושה סיפורי לידה מתוכו.
- סיפור לידה: הדס גלעד
- סיפור לידה: אפרת שחר קפלן
- סיפור לידה: די כץ שחר
- אמהוּת מתמודדת: דכאון לאחר לידה – שינוי במצב הרוח אצל נשים לאחר לידה הוא נפוץ ביותר, בלתי נמנע במובנים רבים, כשהשינוי נע על רצף די רחב. נשים רבות מאוד חוות דכדוך וחלקן סובלות מדכאון של ממש: דכאון לאחר לידה. ד"ר ליאור ברוך, מייסדת 'לבריאותה', מסבירה על התופעה, על מאפייניה ועל חשיבותם של דרכי הזיהוי והטיפול.
- אבהוּת אל מול הקושי: דכאון לאחר לידה בגברים – במאמר נוסף, מסבירה ד"ר ליאור ברוך כי למרות שדכאון לאחר לידה מקושר בדרך כלל ישירות לאמהות שילדו, התופעה אינה נחלתן של הנשים בלבד. תופעה זו קיימת גם בקרב גברים, האבות. על התופעה, על מאפייניה ועל חשיבותם של דרכי הזיהוי והטיפול.
- כשהכאב כואב יותר: וולוודיניה בחדר הלידה – התמודדות עם הריון ולידה מביאה עמה הרבה אתגרים. בוודאי לאישה שמתמודדת עם ווּלְווֹדִינְיָה – כאב כרוני בנרתיק ובפות. כיצד ניתן לעבור הריון ולידה כשהגוף נדרך והרגליים נסגרות מבלי שליטה? מיכל רוזן, מיילדת ועוסקת בליווי רגשי בהריון ובלידה, מסבירה על הרקע לאבחנה, ומייעצת לגבי אסטרטגיות התמודדות עם ווּלְווֹדִינְיָה סביב הריון ולידה.
- דרך החתחתים של הלידה הטבעית – החוקרת אומי לייסנר, כותבת על הדרך הארוכה ורבת המהמורות שעברה הלידה הביתית, לצד תיאור השינויים ביחס אליה ובמעמדה בעולם ובישראל כתוצאה מעלייתה של לידה תחת אשפוז בבתי החולים. לטענתה, תחום ניהול הלידה מושפע מדעות קדומות, אך בחינת ההיסטוריה והעובדות מעניקה זווית ראיה מפוכחת ואחרת למצב הקיים.
מאמר על הקשר בין חלומות לליווי כלכלי:
- המדריך המעשי לחלומות ועושר – בת שבע פורת כותבת מנסיונה על האפשרות לזהות את תהליך הליווי הכלכלי כמסע של עקב בצד אגודל לשם הגשמת חלומות כשרק הכרות עם מלאכת הטוויה האיטית והמורכבת תביא בסופו של דבר לרווחה ולנחת. עצותיה ניתנות לכל המבקשים להתמודד עתה עם קשיים כלכליים חדשים, אך הדברים נוגעים גם לכל מי שמבקשים ליטול אחריות ולקשור בין כמיהות למעשה. זוגות צעירים וותיקים ימצאו ברשומה המלצות יעילות וכמובן גם כל מי שחיים ביחידאות.
נָחוּגָה ממשיכה לגדול ולהרחיב את מעגלי החיים שבה היא עוסקת. המאמרים הבאים צוללים לעומקם של רגעים דרמטיים בחיינו וסוקרים את הטקסים והמנהגים מן הלידה ועד המוות:
- 'בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת בְּחָזִי הַכּוֹאֵב': על הָאֲבֵלוּת – על אף שאבלות על הקרובים נדמית לנו כהרגשה "טבעית", הדרך שבה אנו מתאבלים מוסדרת על ידי נורמות חברתיות ותרבותיות, ולענייננו, על ידי ההלכה היהודית. במאמר זה מבקשות צוות גלויה לסקור בקצרה את שלבי האבל בהיבט הפסיכולוגי, להציג את הלכות האבלות היהודיות ומטרתן, לעסוק בדמות האבל וכן באתגרים הייחודיים לנשים בתקופתנו. המאמר נועד לכלל הציבור – האבלים, המנחמים, מעגל הקרובים והקהילה.
- יתגדל ויתקדש אל מול הנעלם: כמה טיפות של נחמה – הקדיש, ובמיוחד קדיש-יתום, הפך לריטואל המשמש כל מי שעומד פנים אל פנים אל נוכח המסתורין של החיים והמוות, למרות, ואולי דווקא בגלל, מילותיו המסתוריות שחלקן הגדול הוא בשפה הארמית. יוסקה אחיטוב ז"ל מתאר את כוחו המופלא של הקדיש להעניק אפיק ביטוי הולם – בהיעדר כל אפשרות אחרת של ביטוי לשוני – לאדם העומד לנוכח קץ החיים.
- אבלות על תינוק שלא מלאו לו 30 יום – אבלות על תינוק בן יומו היא סוגיה הלכתית קשה, כאשר על פי פשט הפסיקה במשנה תורה – דיני וטקסי האבלות אינם חלים במקרה זה. תניה רגב מתארת סוגיה זו ומשרטטת תמונה הלכתית מורכבת בהרבה, אשר כוללת בתוכה חשיבה על 'שינוי טבעים' ועומדת כאתגר לפתחיהם של פוסקים ופוסקות בני זמננו.
- שירת נשים תימנית: בין מוות ללידה – במסורת יהודי תימן היה מקום ייחודי לשירת הנשים לכבודה של היולדת וכן קינות במהלך טקסי האבלות על הנפטר. ד"ר ורד מדר מנתחת את השירה והטקסיות במסורת שהייתה ואיננה, מתארת את מקומן של הנשים בחברה היהודית בתימן ואופני ההשתתפות שלהן בחיי הקהילה, ומציגה את שירת הנשים ככר נרחב להעברת היסטוריה נשית וליצירה של תרבות נשית.
- לקבל את הווסת: על קבלת וסת ראשונה כרגע מכונן וראוי לציון בחיי האישה – קבלת הווסת הראשונה משקפת את התפקוד הגופני התקין ואת תהליך ההתפתחות המופלא שעוברת האישה. אולם, במקום לחגוג את קבלת הווסת ולהתייחס אליה בכבוד ובפתיחות כשהיא מתרחשת, רובנו מאמצות יחס של הסתרה, התעלמות, מבוכה ואף כעס או דיכאון כאשר היא מגיעה במחזורה הקבוע. גלויה מבקשת לצלול אל תפיסת הווסת, להסביר על היעדרותה מטקסי החיים במסורת היהודית ולהציג הצעות לציון ולחגיגת קבלת הווסת הראשונה.
- הצעה לסדר קריאת התורה עם תפילות מקוריות – קהילת נשות אשחר – בשמחת תורה בשנה זו, החליטו בקהילה בישוב אשחר לקיים קריאת נשים בתורה באמצעות הזום. טל שריאל משתפת בתהליך ובחוויה בפסקאות הפתיחה, ולאחר מכן מובא סדר עליית התורה לצד תפילות מקוריות שנאמרו במעמד זה על ידי קהילת נשות אשחר.
- טקס, טקסט וטקסטיל – יעל נתנאל ישי מתארת כי טקסים יהודים רבים מסביב למעגל השנה מפגישים את המשפחה מסביב לשתי פרקטיקות נפוצות; אוכל וקריאה בטקסטים מכוננים. השנה הקורונה מצמצמת משמעותית את המפגש המשפחתי, אבל אין פירוש הדבר שקרבת הלב אמורה להיפסק, אולי אפילו להפך.
מדור ספרות ורוח הועשר בכתיבה פרי עטן ועטם של:
- עלי באר
- בן ציון גולדשטיין
- דפנה ארמן
- אורה כהן
- ד"ר יעל לוין
- רחלי מדר
- מוריה נווה
- כנרת סמואל-פולק
- ברכה סרי
- דעאל רודריגז גרסיה
- שושנה קרבסי
- שירה שקד
רשימת המאמרים, השירים והתפילות שהתחדשו במגזין גלויה (ללא הרחבה):
מאמרים:
- אוֹצָר סָמוּי של סבים וסבתות – מיכל מינצר
- עידן של תמורות: הרהורים על אירוסין ותודעה פוסטמודרנית – אביטל אנגל
- יומן נעורים: על אלימות ופגיעה בקרב נערים ועל אחריות חברתית – ד"ר ירון שוורץ
- מיניות גברית כמהלך חיים – כיצד לחנך נערים להתנהגות מינית חיובית? – ד"ר ירון שוורץ
- שעת רצון: על קיומו של הרצון בתוך המפגש הזוגי – הרבנית שרה סגל-כץ
- לצאת חוצץ כנגד החמרות בדיני חציצה בעת הטבילה – הרבנית שרה סגל-כץ
- נאמנות אישה להעיד על עצמה: האם כלה צריכה להביא אישור על טבילה במקווה? – הרבנית שרה סגל-כץ
- הגשר שבין הרחם למציאות – רבקה ויצ׳נר
- 'ההכנה הכֵּנָה ללידה': נשים מדברות לידה – קרן בויקו
- סיפור לידה: הדס גלעד
- סיפור לידה: אפרת שחר קפלן
- סיפור לידה: די כץ שחר
- אמהוּת מתמודדת: דכאון לאחר לידה – ד"ר ליאור ברוך
- אבהוּת אל מול הקושי: דכאון לאחר לידה בגברים – ד"ר ליאור ברוך
- כשהכאב כואב יותר: וולוודיניה בחדר הלידה – מיכל רוזן
- דרך החתחתים של הלידה הטבעית – אומי לייסנר
- המדריך המעשי לחלומות ועושר – בת שבע פורת
- 'בְּרִיּוֹת רַבּוֹת גָּרוֹת בְּחָזִי הַכּוֹאֵב': על הָאֲבֵלוּת – צוות גלויה
- אבלות על תינוק שלא מלאו לו 30 יום– תניה רגב
- יתגדל ויתקדש אל מול הנעלם: כמה טיפות של נחמה – יוסקה אחיטוב ז"ל
- שירת נשים תימנית: בין מוות ללידה – ד"ר ורד מדר
- לקבל את הווסת: על קבלת וסת ראשונה כרגע מכונן וראוי לציון בחיי האישה – צוות גלויה
- הצעה לסדר קריאת התורה עם תפילות מקוריות – קהילת נשות אשחר
- טקס, טקסט וטקסטיל – יעל נתנאל ישי
דברי שירה ורוח:
- אחרי יום בפריז – עלי באר
- זיווג הגון – בן ציון גולדשטיין
- שעווה – בן ציון גולדשטיין
- לב אדום – בן ציון גולדשטיין
- וילון – דפנה ארמן
- מחבואים – אורה כהן
- אתם שׁוב תגידו – אורה כהן
- בתנופה – אורה כהן
- טנגו חטאים – אורה כהן
- לפני שאמות אצוה לתרום את גופתי למדע – אורה כהן
- בית נוסף ל"מעוז צור" על הקורונה – ד"ר יעל לוין
- * –רחלי מדר
- * – רחלי מדר
- * – רחלי מדר
- תפילה על סליחה ומחילה – מוריה נווה
- התעוררות הרצון – כנרת סמואל-פולק
- טיוטה – כנרת סמואל-פולק
- סופרת סת"ם (טבילה) – כנרת סמואל-פולק
- * – כנרת סמואל-פולק
- התרה – כנרת סמואל-פולק
- בכמה דרכים אשה נקנית לאיש? – ברכה סרי
- תְּמוּנוֹת יְשָׁנוֹת – שושנה קרבסי
- השמיעני – דעאל רודריגז גרסיה
- מְסַדֶּרֶת אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי – שירה שקד
- מפנה – שירה שקד
- זוכרת – שירה שקד
כתמיד, נשמח בקרבה ובקשר. אתן ואתם מוזמנים לספר לנו על חוויית הקריאה באתר, להציע תיקונים, או לשלוח הצעות לטקסטים חדשים – בין אם הם מפירותיכם ובין אם של אחרות ואחרים.
בגלויה ישנו עמוד המהווה את מפת האתר ודרכו ניתן להגיע לכלל התכנים שעלו למגזין גלויה מרגע לידתו. אפשר לראות בעמוד זה גם מעין עמוד ׳תוכן העניינים׳ וגם מעין ׳מפתח׳ למציאה ולתנועה בתוך האתר. עם הכנסת אל״ף בי״ת גלויה – מילון המושגים של מגזין גלויה, ניתן להסתייע בו כדי לנוע בין תכנים שונים באתר שלא מבעד לתפריט הראשי.
מוזמנות ומוזמנים להתוודע לנושאים ולתכנים שעוד לא פגשתם בהם בספריה הצומחת של גלויה.
ואם תרצו לעקוב אחר הניוזלטרים של מגזין גלויה שנשלחו עם יונת הדואר ואולי פספסתם חלק מהם – תוכלו להציץ בעמוד הארכיון של לקט מתוך האיגרות שנשלחו.
קריאה מהנה,
הרבנית שרה סגל-כץ וצוות גלויה.
