וְזִכְרִי
אֶת הַדִּבּוּר הַמְּיֻחָד
הַמְּקַבֵּל פָּנָיו שֶׁל יוֹם
בְּסֶנְדְוִיצִ'ים אֲרוּזיִם
בְּקֻפְסָאוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת
וְאַתְּ מְיַשֶּׁרֶת תִּיק גַּב
עַל כְּתֵפַיִם צְעִירוֹת
וּמַגְנִיבָה נְשִׁיקָה
וְעוֹד אַחַת.

שמרי וזכרי מאת אסנת אלדר

המגזין התחדש לאחרונה במאמרים רבים, גם בתחומי הזוגיות, ההלכה והמיניות וגם בתחום הטקסים – נָחוּגָה.
אתן ואתם מוזמנים לקרוא ולעקוב אחר ההתחדשויות, גם במהלך עונת החגים אנו מתכוונות להרבות בחומרי קריאה, עבור כלל נושאי האתר ובשילוב המודעות של רוח הזמן ומצב הרוח בזמן הזה.

לסקירה מהירה של התכנים החדשים באתר, ניתן לעבור לכאן.

תחומי האישות והנידה קיבלו חיזוק מיוחד על ידי מאמרים רבים:

• עֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: איך להודיע על ביאת ימי הנדודים? – אנחנו מחשיבים מאד מילים של קרבה וחיבה בין בני זוג, ולכן ראוי שנחשיב גם מילים שנועדו לסמן את המרחק בניהם בימי הנידה. מאמר של הרבנית שרה סגל-כץ מציע דרך להנכחת ימי הריחוק בתוך חיי הזוגיות, כשהלכות נידה מתקיימות בתוך רצף חיי הזוג. המאמר מבקש להתבונן באופן בו בני הזוג משוחחים עם כניסת ימי ההרחקה ומציע נתיב להודעה על ימי הנדודים: איך להגיד זו לזה שנאסרנו?
• הקלות והחמרות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ על מגמות של הקלה והחמרה בהלכות נידה: לאיסור והיתר בנידה (מראות, כתמים וצבעים שאוסרים) יש עקרונות דומים לאיסור והיתר בכל תחום הלכתי אחר. באמצעות השוואה לאיסור והיתר של מאכלים אפשר לדון במתח בין ההלכה שנראית מקילה לעומת התחושה וההרגל שמביאים לחומרא.
• צבעים, כתמים ונשים – מיכל ברגמן כתבה על השיח שהתעורר בראשית ימי האינטרנט הפמיניסטי-דתי על פסיקה בהלכות נידה. למי יש סמכות לדון בדיני נידה, במראות ובכתמים?
• נפגעות תקיפה מינית ועומק בדיקות בנידה – אלומה פלורסהיים דור מציעה אפשרות עבור נשים נפגעות תקיפה מינית (להלן: נשים נפגעות) לבדוק בהפסק טהרה ובשבעה נקיים בקינוח ולא בבדיקה פנימית: הבסיס ההלכתי שעשוי לאפשר זאת לגבי הופעות שונות של הפרעות, והצעה שעשויה לאפשר להן לקיים את הלכות הטהרה בבריאות נפשית ובשמחה.
• ביאה דרך אברים בבני זוג – דיון הלכתי על חירות וגבולות בחיי אישות – מתוך דיון בקיום יחסי מין למטרות הנאה וחיבור, ולא הולדה, הרב חננאל רוס דן הלכתית בביאה דרך איברים, במקורות הדיון בו ובגבולותיו במסגרת הזוגיות.
• מצוות עונה: על מענה בתוך הזוגיות, לפי הרצון והצורך – דיונים טכניים בשאלות כגון מתי וכמה פעמים על בני זוג לקיים יחסים, נשמעים לנו צורמים ומשונים. הרבנית שרה סגל-כץ מסבירה כי מבט נוסף על גדרי מצוות עונה יכול ללמדנו על יתרונות העיסוק בגדרים הטכניים, הרלוונטיים גם לימינו.
• דחיית טבילה במקווה: האם ומתי מותר לקיים טבילה שלא בזמנה? – מועד הטבילה במקווה נחשב קשיח ולכאורה אין לדחותו. אלא שמצבים שונים עשויים להקשות על טבילה בזמנה – שאלות של ניהול זמן, תכנון, הגעה לטבילה, לצד מחויבות חברתית, מקצועית וכדומה. בימי הקורונה נוספים לכך החששות המלווים את הטבילה, התמודדות עם הנחיות מיוחדות, עם חובת בידוד ותקופת סגר כללית. במאמר זה מבקשת הרבנית שרה סגל-כץ לברר את סוגיית הטבילה בזמנה אל מול אפשרות של דחיית טבילה, ומציעה הצעות מעשיות.
• גבולות האחריות של הבלנית – הרבנית נועה לאו והרב ד"ר בני לאו במאמר הטוען שאת החיכוכים שבין הטובלות לבין הבלניות יש לפתור לא באמצעות סנקציות ואזהרות כלפי הבלניות, אלא בגיבוש מדיניות הלכתית שתגדיר את תפקידן ומעמדן. עיון הלכתי בנושא.

למגזין נוספו מאמרים העוסקים במיניות ובזוגיות – בחינת המתאים והנכון עבור גופנו, וחוויות קשות שיכולות לקרות לנשים רבות (להבדיל):

• המדריך המלא לדיאפרגמה: התאמה, הלכה ושימוש מיטבי – דיאפרגמה היא אמצעי מניעה רב פעמי ולא הורמונלי שמתאים לזוגות שומרי הלכה. מתאמת הדיאפרגמה לי מלר כתבה מדריך עם מה שצריך לדעת על דיאפרגמה, על השימוש בה, למה היא מתאימה ועל פגישת ההתאמה.
• שתלטנות קיצונית בזוגיות: "את הצלקות שלי אי אפשר להסתיר עם מייק אפ" – שתלטנות קיצונית בתוך זוגיות היא מצב חולה. בנישואין שכאלו האיש כולא את האשה ושולל ממנה חירויות שיש לאדם מבוגר ואוטונומי. מאמרה של ד"ר אילנה קוורטין על מה קורה כאשר את שומעת סיפור שאינו מתאים לחוק הקיים ובכל זאת ברור לך שנעשה בו עוול?
• "מגיל צעיר אמרו עלי שאני דרמה קווין" – נשים רבות שסובלות מכאבים כרוניים מדווחות שהרופאים ממהרים לייחס את הכאבים שלהם למקור רגשי פסיכולוגי ולהסביר שמדובר ב"התנהלות טיפוסית של אישה״. "מלבד הסבל והתסכול העצום שחוות נשים כתוצאה מהיחס החשדני, נגרם להן גם נזק פיזיולוגי של ממש, היות והטיה זו משמעותה זמן טיפול יקר שהולך לאיבוד"- מאמרה של מיטל בנשק מ"קרן בריאה".

נָחוּגָה, ספריית טקסי החיים החדשה שעלתה למגזין לפני כחודש, התחדשה גם היא במאמרים על טקסי חיים:

• מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – כחלק מהדיון בשאלות האם האישה נקנית ומה מקומה בקידושין, הרב דוד ביגמן מתאר את התפתחות הקידושין והקניין בהם מהמקרא עד חז"ל ומתאר את תחילתו של תהליך המעבר מדגם נישואין קנייני ופטריארכלי לדגם רומנטי, זוגי ואף שוויוני.
• אומרות אמן: סעודות אמנים בעידן החדש – סעודות אמנים הפכו בשנים האחרונות למחזה נפוץ בישראל: ארוחות ריטואליות שמתקיימות על ידי נשים וכוללות מגוון סוגי מזון שעליהם מברכות הנשים בקול, ומאפשרות לשאר הנשים לענות "אמן". ד"ר רבקה נריה בן שחר, שחקרה את סעודות האמנים כצופה וכמשתתפת, טוענת שהסעודות הללו, שבהן משתתפות נשים מכל קצוות החברה היהודית בישראל, הן תגובה נשית ייחודית לפוסטמודרנה ולפמיניזם המערבי, וניסיון ליצור מסגרת קהילתית תומכת בעידן של שבירת נרטיבים.
• מחדשים את הקידושין – במאמר זה, משתפת ד"ר תניא ציון-וולדקס בתהליך שלה ושל אישה ללמוד את טקס הקידושין והנישואין ולעצב אותו בדמותם. הצעת אלטרנטיבה לטקס, שנוצרה לאחר התלבטויות ארוכות וסבוכות בנוגע למשמעותה ולאופייה של החתונה היהודית בימינו.
• סדר נשים – קערת החירות – פרק מספרה של טו"ר רבקה לוביץ "מסוף העולם ועד סופו". בפרק זה, מתארת רבקה את מעמד סדר הנשים המיוחד שמתקיים לפני פסח, ובו נערך טקס בשם 'קערת החירות' אשר מזמין את המשתתפות לדבר על חירותן האישית, להודות על החירות שמצויה בידן ולהתפלל על זו שהן מבקשות בעתיד.
• "אצלנו נשים אינן מספידות" – המאבק נגד הדרת נשים בבתי העלמין – פרק מספרה של טו"ר רבקה לוביץ "מסוף העולם ועד סופו". בפרק זה, משתפת רבקה בחווייתה האישית בעת הלווייתו של אביה ז"ל. למרות שהיה ברור לה ולמשפחתה כי היא תאמר הספד על אביה, מצאו עצמם בני המשפחה נתונים למרותם והחלטתם של נציגי 'חברה קדישא', שמנעו מנשות המשפחה להספיד את האב ולעמוד לצידו.
• מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת – טקס חנוכת הבית – חנוכת בית חדש היא מאורע משמח, מושא לחגיגה ולטקס המכירים בחשיבותו של הרגע. המאמר הנוכחי בא לעסוק בטקס ובחגיגה זו, לצד העמקה בשורשיו במסורת היהודית, וכן במושא החגיגה עצמה: בית. צוות גלויה שמחות להרחיב על הטקס ומקורותיו, וכן להציג הצעה לטקס המשלב בין המסורת לבין שירה וספרות עברית, במטרה להרחיב את גבולותיו של הטקס והמעמד.
• טקס החִינָה – במסורות רבות, טקסי החתונה מתחילים בטקס החִינָה. לטקס זה פנים רבות כמספר הקהילות שחוגגות אותו עד היום והביאו עמן מסורות עתיקות יומין כמו גם חידושים של הדורות האחרונים. צוות גלויה על הטקס ועל המסורות הנהוגות בו.
• טקס "ברית יצחק" – את הלידה והגעתם של תינוק או תינוקת חדשים לעולם, מלווים טקסים רבים ומגוונים. הטקס המוכר והבולט ביותר, הוא טקס ברית המילה, אולם הוא בהחלט אינו הטקס היחיד הקיים במסורת ישראל. יותר מכך, ישנם טקסים שנוצרו מתוך הצורך להתמודד עם טקס ברית המילה והרצון ליצור מעמד תומך ומלווה לקראתו. צוות גלויה מרחיבות על דוגמה טובה לכך, הוא טקס "ברית יצחק".
• משתה גמילה מהנקה -הצעה לעריכת משתה ברכות לאחר גמילה מהנקה. נכתבה על ידי 'טלי"ה – טקסים לנשים יהודיות': הרבָּה תמר אלעד-אפלבום, גלית כהן-קדם, נעמה דפני-קלן ותניא ציון וולדקס.
• מי שברך לאשה היוצאת לחופשי – "מִי שֶבֵּרָךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחַק וְיַעֲקֹב וְאִמוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹצֵאת לַחוֹפְשִי _____ בַּת _____ בַּעֲבוּר שֶהִתִּירָה עַצְמָה מִבֵּית הָאֲסוּרִים…" ברכה זו, לאישה שיצאה לחופשי מעגינותה, נכתבה על ידי 'טלי"ה – טקסים לנשים יהודיות': הרבָּה תמר אלעד-אפלבום, גלית כהן-קדם, נעמה דפני-קלן ותניא ציון וולדקס.

מדור ספרות ורוח הועשר בתכנים פרי עטן ועטם של:

• אסנת אלדר
• ליאת קפלן
• אריק וידר
• אסתר שקלים
• קארינה ס. לינצקי
• שמואל מוניץ
• קארין קצב
• ליאור שפירא
• הרבנית שרה סגל-כץ

רשימת המאמרים, השירים והתפילות שהתחדשו במגזין גלויה (ללא הרחבה):

מאמרים:

• עֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: איך להודיע על ביאת ימי הנדודים? – הרבנית שרה סגל-כץ
• הקלות והחמרות בהלכות נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
• צבעים, כתמים ונשים – מיכל ברגמן
• נפגעות תקיפה מינית ועומק בדיקות בנידה – אלומה פלורסהיים דור
• ביאה דרך אברים בבני זוג – דיון הלכתי על חירות וגבולות בחיי אישות – הרב חננאל רוס
• מצוות עונה: על מענה בתוך הזוגיות, לפי הרצון והצורך – הרבנית שרה סגל-כץ
• דחיית טבילה במקווה: האם ומתי מותר לקיים טבילה שלא בזמנה? – הרבנית שרה סגל-כץ
• גבולות האחריות של הבלנית – הרבנית נועה לאו והרב ד"ר בני לאו
• המדריך המלא לדיאפרגמה: התאמה, הלכה ושימוש מיטבי – לי מלר
• שתלטנות קיצונית בזוגיות: "את הצלקות שלי אי אפשר להסתיר עם מייק אפ" – ד"ר אילנה קוורטין
• "מגיל צעיר אמרו עלי שאני דרמה קווין" – מיטל בנשק
• מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – הרב דוד ביגמן
• אומרות אמן: סעודות אמנים בעידן החדש – ד"ר רבקה נריה בן שחר
• סדר נשים – קערת החירות – טו"ר רבקה לוביץ
• "אצלנו נשים אינן מספידות" – המאבק נגד הדרת נשים בבתי העלמין – טו"ר רבקה לוביץ
• מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת – טקס חנוכת הבית – צוות גלויה
• טקס החִינָה – צוות גלויה
• טקס "ברית יצחק" – צוות גלויה
• משתה גמילה מהנקה – טלי"ה – טקסים לנשים יהודיות
• מי שברך לאשה היוצאת לחופשי – טלי"ה – טקסים לנשים יהודיות

דברי שירה ורוח:

• שירים מאת אסנת אלדר מתוך ספרה החדש "בארה של מרים": 'אמא, ילדה ואמא', 'אלו דברים', 'תלינו את שטר הגט', 'שמרי וזכרי', 'תפילה ועוד תפילה', 'נווט אגנים', 'נישואין', 'נוסעות הביתה', 'לידה', 'אני, מרים', 'גשם שלא בעיתו', 'תפילה לשליחת ציבור'.
• הדבר היפה בעולם – ליאת קפלן
• זום אין זום אאוט – ליאת קפלן
• השתיקה – אריק וידר
• שרקיה – אסתר שקלים
• עולם חדש – קארינה ס. לינצקי
• תיווך – שמואל מוניץ
• בודפשט – קארין קצב
• כמעט 30 יום אחרי – ליאור שפירא
• כשאמרת, לא סיפרת – הרבנית שרה סגל-כץ

כתמיד, נשמח בקרבה ובקשר. אתן ואתם מוזמנים לספר לנו על חוויית הקריאה באתר, להציע תיקונים, או לשלוח הצעות לטקסטים חדשים – בין אם הם מפירותיכם ובין אם של אחרות ואחרים.

בגלויה ישנו עמוד המהווה את מפת האתר ודרכו ניתן להגיע לכלל התכנים שעלו למגזין גלויה מרגע לידתו. אפשר לראות בעמוד זה גם מעין עמוד ׳תוכן העניינים׳ וגם מעין ׳מפתח׳ למציאה ולתנועה בתוך האתר. עם הכנסת אל״ף בי״ת גלויה – מילון המושגים של מגזין גלויה, ניתן להסתייע בו כדי לנוע בין תכנים שונים באתר שלא מבעד לתפריט הראשי.
מוזמנות ומוזמנים להתוודע לנושאים ולתכנים שעוד לא פגשתם בהם בספריה הצומחת של גלויה.

ואם תרצו לעקוב אחר הניוזלטרים של מגזין גלויה שנשלחו עם יונת הדואר ואולי פספסתם חלק מהם – תוכלו להציץ בעמוד הארכיון של לקט מתוך האיגרות שנשלחו.

קריאה מהנה,
הרבנית שרה סגל-כץ וצוות גלויה.