היחסים של בני הזוג עם ההורים שלכם יכולה להציב אתכם בעמדת גישור בין המשפחה ממנה באתם למשפחה שאתם מקימים.

יש משהו משמח בתפיסה שמתארת את היציאה המשותפת של כל זוג לדרכו, דבקים זה בזו וזו בזה ומייצרים משהו חדש בעולם. הרבה פעמים בזוגיות חדשה בני הזוג מתחברים זה לזה, מביטים אחד לשני בעיניים, רואים בשני בבואה של עצמם והעולם שמחוץ להם לא קיים. אבל ככל שעובר הזמן מתחילות לזלוג אל תוך הזוגיות השפעות החיים עצמם, העבודה, החברים, ושל ההורים. ההורים משפיעים על הזוגיות לפחות בשלושה מישורים שונים:

הגורם הראשון שמשפיע הוא הצורך להשקיע זמן – שבתות, אירועים משפחתיים, ביקורים וכו'. הגורם השני גם הוא די ברור – הדרישות של ההורים מאיתנו וההשפעה שלהם על ההחלטות שאנחנו מקבלים. גורם שלישי הוא הדרך בה גדלנו, בהשפעה גלויה או חמקמקה ועקיפה. חוויות העבר משפיעות על מצב הזוגיות שלנו, הערכים שעליהם חונכנו והבית שבו גדלנו משפיעים על היומיום הזוגי שלנו. 

שלושת המישורים הללו וההשפעות שבהן הן נייטרליות: הן אינן טובות או רעות, אלא פשוט – קיימות. ההכרה בכך יכולה להעלות לשיח את שלושת המישורים ולסייע בדחיקת כל ההשפעות ההוריות אל הצד החיובי והמיטיב. 

כאשר אנחנו ניצבים לבד מול הורינו, אפילו כמאורסים או נשואים, הדינמיקה היא אחת. אבל כאשר נוספים לחיינו בני זוג, ואחריהם ילדים, הדינמיקה היא אחרת. בני זוג יכולים לשפר את היחסים שלנו עם בני משפחתנו, ובכללם ההורים, אבל לבני הזוג יכולים גם להיות קשיים משלהם מול המשפחה שלנו. ומה קורה כאשר הזמן עם המשפחה שלנו, והדרישות (של המשפחה מאיתנו ושלנו מהם) קשים ולא נעימים לבני הזוג שלנו?

הורים בשיח הזוגי

ההורים הם דמויות משמעותיות בשיח הזוגי והיחסים איתם יכולים לגרום למתיחות בזוגיות. הרבה זוגות מנהלים שיחות, דיונים ואפילו מריבות חוזרות ונשנות על תכיפות המפגשים עם ההורים – ביקורים אצל ההורים או ביקורים של ההורים אצלם. עליהם נוספים ויכוחים פוטנציאליים על ליל הסדר ועל חגים משמעותיים אחרים. השאלות מתי להגיע, כמה זמן להישאר, מה עושים, האם ועד כמה לעזור ולהיעזר.

כשהיחסים בין ההורים לחתן או לכלה לא זורמים על מי מנוחות המתח סביב הנושאים האלה גדל וכל מפגש עם המשפחה עשוי להפוך טעון. לפעמים מספיק שמועד הביקור מתקרב כדי שהמתח יצוף בין בני הזוג. פתאום מתחילים ויכוחים על נושאים שבדרך כלל לא מתווכחים עליהם, או וויכוחים קבועים חוזרים ועולים – בלי שמצליחים באמת להבחין בגורם למתח. 

ומה קורה כשזוגות, ששפר עליהם מזלם וההורים עוזרים להם באופן קבוע בגידול הילדים מגלים פתאום דברים שאינם מוצאים חן בעיניהם בשעות היקרות האלה – כשהם בעבודה והסבים עם הנכדים? הרי העזרה כל כך גדולה, נזקקת ומבורכת, בלעדיה אי אפשר להישאר בעבודה בשעות שהילדים בבית, ועם זאת – יש דברים שמוכרחים להיאמר? איך מעלים סוגיה כזאת בפני בן או בת הזוג – בלי להעליב, לפגוע, או לסכן את העזרה החיונית כל כך? 

במצב שכזה, כשההורים של אחד מבני הזוג מעורבים באופן קבוע ואינטנסיבי בחיים שלכם ושל הילדים מדובר בהרבה מעבר לביקור. מצב כזה מעלה את המתח בין קבלת העזרה מסבתא וסבא לסמכות ההורית שלכם. 

מפגש משפחתי טעון

בביקור סטנדרטי אצל ההורים שלו היא יכולה לטעון שהיא מרגישה נטושה. כשאתם אצל ההורים שלו הוא עסוק בשיחות עם כולם חוץ מאשר איתה. היא יכולה לטעון ואפילו לספק הוכחות שאמא שלו מבקרת אותה על כל החלטה, שהיא מרגישה שלעולם לא תהיה מספיק טובה בשביל הבן שלה.

הוא עשוי לטעון, כשהם מבקרים אצל ההורים שלה שאבא שלה תמיד מנסה לגרור אותו לוויכוח, או שהוא מרגיש שאבא שלה מזלזל בו. אז מה אם הוא עזר להם לקנות את הדירה או את המכונית? זאת סיבה לגרום לו להרגיש לא מוצלח? מפרנס לא טוב? הוא יכול לטעון שהוא יוצא משם בהרגשה של מפסידן שלעולם לא יוכל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שדורשים טיפול בנסיכה שלו.

אם הביקורים האלה כוללים גם אינטראקציה עם גיסים וגיסות – זה מגביר את המורכבות אפילו יותר. ההשוואות, המטענים – למה הוא ככה והיא אחרת, תראו את הילדים שלהם וכמה הם מוצלחים, להם יש נכסים וקריירה – איך יוצאים מהברוך המובנה הזה?

אלו דוגמאות שיכולות להיות קיצוניות. אין ספק שיש משפחות נהדרות עם מערכות יחסים נפלאות בין הכלות והחתנים לחמים, לחמיות, לחותנות והחותנים. עם זאת, המקרים שתיארתי קצת מהם כאן בהחלט יכולים לקרות וגם קורים, לצערי, אני שומעת אותם שוב ושוב בקליניקה וגם אצל חברים.

היכולת לתת ביטוי לקושי מול ההורים

אחת הבעיות החמורות, לדעתי, היא חוסר היכולת להבין שאלה הדברים שאני מרגיש או מרגישה בעקבות ביקור טעון אצל ההורים של אהוב או אהובת לבי. בואו נוסיף על אי הבהירות שלי עם עצמי לגבי מה אני מרגיש או מרגישה גם את הקונפליקט המכאיב של לא להצליח להסתדר או להיפגע מהאנשים שצורפתי למשפחה שלהם, האנשים שכל כך חשובים למי שאני אוהב או אוהבת, שבן או בת הזוג שלי אוהבים כל כך. מאוד לא פשוט להכיל את הדיסוננס הקוגניטיבי שנוצר במצב כזה למי שנפגע, ואת הרגשה שאנחנו כלואים באמצע – בין ההורים לבני הזוג שלנו.

הרגשות הכבדים האלה לא מצליחים להישאר בבית של ההורים שלו או שלה, גם לא מחוץ לדלת או במכונית. הם באים איתנו הביתה, מציקים ומפריעים, ועלולים, אם מזניחים את הטיפול בהם ולא מאווררים אותם, להפוך להיות גורם מחבל של ממש בחיים הזוגיים. גם אם לא במודע – כל ביקור יכול להפוך למוקד של מתח, לפני, בזמן ואחרי, ומתח הוא אלמנט כמעט נוזלי שיודע לזלוג לכל תחום בחיים ולייצר נזק. 

קשר של שתיקה או כבוד במקום הראשון?

אז מה? למי מותר לדבר על ההורים של הצד השני? מתי מותר לערב הורים בשיחה? איך עושים את זה במינימום פגיעה, ועם זאת במקסימום תקשורת פתוחה, כנה ומשתפת?

קודם כל ולפני הכל, מילת המפתח, בכל שיחה שאתם מנהלים ביניכם בכלל – ובמיוחד כשההורים של אחד מכם מעורבים בה – היא כבוד. אין לי מספיק דרכים להדגיש את זה. קחו בחשבון שהמילה "כבוד" בעברית מקורה בשורש כ.ב.ד, בדיוק כמו כובד משקל. בכל שיחה אתם מחויבים להעניק את מלוא כובד משקלם של ההורים בחיי בן או בת הזוג שלכם, ורק כשהכבוד אליהם ואל בן או בת הזוג מנחה אתכם, הכבוד לקשר שיש ביניהם, רק אז אתם יכולים להתחיל לצאת לדרך בביטוי מחשבותיכם ורגשותיכם.

זכרו שאלה האנשים שאוהבים ותמיד אהבו את בן או בת הזוג שלכם, שגידלו, טיפלו, טיפחו והשקיעו בהם. זכרו את אהבתם של בן או בת הזוג שלכם אליהם.

רעיונות להתמודדות זוגית ואישית עם קושי מול החמים

קושי מול הורים (או חמים) יכול להיות נקודתי ויכול גם להיות שמדובר במשהו עמוק יותר שנחבא שם – ובא לידי ביטוי במילים שלא תמיד קשורות למקרה עצמו שמפריע. אם צף קושי אצל אחד מכם, שבו ודברו בפתיחות. מצד אחד לעשות כל מאמץ אפשרי להסיר את ההגנות ומצד שני להקשיב. 

לדבר על הקשר עם ההורים

הקשר עם ההורים, הכמות והאיכות שלו, וההשפעה שיש להם על החיים שלכם, הוא ערך. זאת אומרת ששני בני הזוג צריכים לשבת ולנהל שיחה על ערכים – כמה חשוב לנו הקשר עם ההורים, אילו מחירים אנחנו מוכנים לשלם ואילו לא.
כל אדם מגיע עם סט ערכים משלו, חלק מהעבודה בבניית הזוגיות היא היכולות לתמוך זה בזה בהגשמת הערכים. בנוסף, זוגות בונים מערכת ערכים משותפת לשניהם, ולכן שיחת ערכים היא כל כך משמעותית לזוגיות בכלל, ובנושא ההורים בפרט.
תארו לעצמכם מצב שבו לאחד מבני הזוג מאוד חשוב הקשר עם ההורים שלו או שלה, בעוד שבן או בת הזוג השניים אינם רואים חשיבות בקשר עם ההורים, או שזה לא מאוד עקרוני להם. מצב כזה עלול להביא לכך שבן או בת הזוג שאינם רואים חשיבות בקשר עם ההורים יתפסו את הצד שנמצא בקשר אינטנסיבי כנכנע ללחצים מההורים, או מקריב יותר מדי למען המשפחה שלהם והצד שהקשר עם ההורים יותר חשובה לו עשוי לחוש שהצד השני מנסה לנתק אותו מהמשפחה שלו.

לראות את בן או בת הזוג אצל ההורים

אם משהו מפריע לבן או בת הזוג שלכם, תהיו קשובים ונאמנים להם כשאתם אצל ההורים. יש בני זוג שגם אחרי שנים רבות מרגישים לא בנוח אצל ההורים שלו או שלה. היכולות של כל אחד מבני הזוג להבין איך הצד השני מרגיש או מרגישה, והיכולת של כל אחד או אחת מכם לבקש את מה שאתם צריכים – בין אם זאת תמיכה בקשר עם ההורים שלו או שלה ואפילו בקשר עם ההורים שלכם.
היעדר שיפוטיות כלפי בן או בת הזוג הוא הכלי הראשון שבו כדאי להשתמש כדי להצליח לפרק את המוקש הזה, ובכל מקרה, במיוחד כשמדובר בהורים שלך, להקשיב לבעיה שבן או בת הזוג מעלים – כשטובת הילדים עומדת בראש סדר העדיפויות. אין אדם ביקום הזה שאוהב את הילדים שלך יותר ממך וממי שיושב או יושבת מולך באותה השיחה.  

לראות את ההורים מול בן או בת הזוג

מהצד השני של אי הנעימות של בת או בן הזוג, ניצבים ההורים שלכם. אלו שאוהבים אתכם ורוצים בטובתכם. לפעמים לדבר איתם יכול לסייע. גם להם יכולות להיות טענות ולעתים הן יכולות להיות מוצדקות. לצד שיחה עם הקשבה אמיתית לבת או בן הזוג, צריכה להיות שיחה עם הקשבה אמיתית להורים.
כדאי לדבר איתם רק אתם – הילדים שלהם – והם. לספר להם על הקושי, להבהיר להם מה המחיר שאתם משלמים על הקושי ועל המתיחות שזה יוצר בחייכם. להסביר להם מה היה עוזר לכם שהם יעשו. מצד שני, לדבר אומר גם להקשיב. יכול להיות שגם הם יעלו טענות, והטענות שלהם יכולות להיות מוצדקות. התיווך אומר שגם לטענות שלהם צריך להתייחס ברצינות.

לקחת אחריות אישית ומשותפת על החלום, ולעצב אותו.

בשלב הראשון חשוב להיות ערים לרגשות שעולים בנו. להסכים להרגיש ואז להבין שמשהו פה לא זורם כמו שהיינו רוצים. בשלב השני לקחת אחריות אישית על התקשורת עם בן או בת הזוג, לדבר ולספר, להפסיק להסתיר, ולהבין – האחריות על מה שנאמר היא כולה שלי. השלב השלישי הוא ההקשבה – להקשיב לבן או בת הזוג שמדברים בהקשבה נקייה, לא לעסוק בתוך הראש במחשבה על מה אני מתכוון או מתכוונת לענות, אלא ממש להקשיב. בפשטות.

השלב הרביעי הוא להקשיב לתשובה. וכוונתי היא להקשיב באותה צורה נקייה, נטולת שיפוטיות ובלי להכין מראש את התגובה למה שהוא או היא יגידו. להקשיב – בדיוק כמו שאתם מצפים שיקשיבו לכם. הקשבתם? הבנתם מה הגורם שמפריע? יכול להיות שהגיע הזמן לבדוק, לחפש, ואולי אפילו להצליח למצוא פתרונות שמתאימים לכולם. יכול להיות גם שלא תצליחו מיד למצוא פתרון, וזה בסדר. 

הקשר עם המשפחה, והיכולת להגיע להסכמות בזוגיות, ילוו אתכם שנים רבות. התא המשפחתי שלכם הוא אמנם יצירה משותפת של שניכם, אבל הוא גם חוליה שמחברת שלוש משפחות והשאיפה היא ליצור יחסים כמה שיותר נעימים והרמוניים בין המשפחה ממנה באתם והמשפחה אותה אתם בונים. לא תמיד הכל יסתדר חלק, אבל הידיעה שהמארג המשפחתי חשוב לכם והידיעה שיש לכם אפשרות לעשות הרבה מאוד – בכחן להנחות אתכם לגשר ולאחות את הקשיים.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• דיאלוג במפגש משפחות לפני החתונה – עו"ד שירה לב ציון
  מיזוג עולמות – מדריך הטרמפיסט לגלקסיית החתונות – מיכל מינצר
• 10 עצות לתקשורת עם ההורים בתקופת תכנון החתונה – הרבנית שרה סגל-כץ
• לבחור את החדווה גם בתוך הפקת החתונה: 10 עצות לתקופת האירוסין – הרבנית שרה סגל-כץ
• הקשבה ואמפתיה: כלים לתקשורת מקרבת – פסית שיח
• לחצות את הגשר ולנהל שיח רגשי – בנימין מאלב
• הנחות המוצא שהבאנו מהבית – נגה דודסון
• אתם פתחו להם: הצעה לשיח בין הורים לילדיהם המאורסים – הרבנית שרה סגל-כץ
• אוצר סמוי של סבים וסבתות – מיכל מינצר
• בְּאַהֲבָתֵנוּ וּבְזִכְרוֹנֵנוּ: זוגיות בריאה והדדית בעזרת שיטת האימאגו – אורלי ורמן
• על מה אנחנו רבים בעצם? – קרן חדד טאוב
• זוגיות שכזו: מה שאהבנו פעם – מעצבן אותנו היום – נגה דודסון
• זוגיות בלי שיפוטיות דתית – הרבנית שרה סגל-כץ
• קִינְטְסוּגִי: לבחור להדביק שברים בתוך הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• יש בינינו בית – רביטל ויטלזון יעקבס
• למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• אילו הסכמי קדם נישואין קיימים היום? – עו"ד אלה סקעת
• כתובה באהבה – חלי טביבי ברקת ואלי ברקת
• כתובה אז והיום – אורית להב
• בקצרה על הסכמי ממון, או: למה רובכם לא זקוקים לאחד כזה – עו"ד ניצן כספי שילוני
• הרהורי כלולות: מחשבות עם פרספקטיבה על הכניסה בברית הנישואין – הרבנית ד"ר חנה פרידמן
• דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית – אריאל פינקלשטיין
• "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – צוות גלויה
• לבחור לבנות את טקסי חיינו – מיכל יחיאלי קופנהגן
• מעשיות ורוחניות: מנהגי חתונה – הרבנית שרה סגל-כץ
• הרהורים מותרים על חופה וקידושין – איך לקיים טקס הקרוב ביותר לעולמם של בני הזוג? – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל-עמי
• שמחת אם החתן-הכלה: טקס נשי לקראת חתונת הבת/הבן – הרבה הדס רון-זריז
• מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – הרב דוד ביגמן
• מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת – טקס חנוכת הבית – צוות גלויה