מה חדש במגזין גלויה #38 – שמחת תורה ושמיני עצרת התשפ״ד | אוקטובר 2023

שמחת תורה מגיע , ואיתו הסוף לחגי תשרי. אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות החגיגית הזו כדי לכתוב על כמה מהשירים ומהמאמרים שהתחדשנו בהם במגזין גלויה.

שירים חדשים במגזין

כתמיד, קצב ההתחדשות בשירים מגוונים – נמשך. מבלי תלות בעונות השנה או בימות החגים – מקבץ השירים הנוכחי מבטא אקלקטיות והפוגה ממוטיבים מקשרים. הלוואי והקריאה בשירים תעניק אפשרות להרהורים שאינם תלויי זמן. ואם בכל זאת, ההווה יבצבץ מבעד לשירה – ודאי רק תובנות ינבעו מכך. 

• אילה אלבאז – קמטים, פנינים, טובה דיה
• ורדה אליעזר – אהבה כרונית
• רחל בכר – * (אמא)
• חמוטל בר-יוסף – שולחן מטבח, קירח ועגול, כאשר, ארוחת בוקר, לא ניסע
• שולה ברנע – מניפת שיבולים, פרחי השיטה, הפרחים
• עמית דרבקין חן – מילה אחת, השעון הישן
• איריס כליף – פרח עולם בגני, יופייך הפועם
• שי (ישעיהו) לוביאניקר – ספק ותשובה, חיבוק טרמינלי, ההיית או חלמתי חלום, אני נכנע
• עמיר עקיבא סגל – הבן, טוב לו
• אביעד רוזנהק – חורף, מראה, אדם, אחלה יום, בפרספקטיבה הרחבה, הכנסת אורחים, ידיעה
• איריס רילוב – רקפת, *(אנחנו לא רוצות לעזוב את הבית), בחניון בית החולים, פנלופה, 2017, יקיצה, בבריכה מול הפיורד
• איריס שני –  ניסיונות, אחרי הפרידה
• יובל ששון –  *(בני אדם נוהגים), *(באמצע המסע חשבתי שעלי לחזור)

גלוית עיניים

כמה יאה לכבוד חגיגות שמחת התורה לארח במדור גלוית עיניים ראיון שערכה רחל רז עם הרבנית רחל קרן:

"בשנת 1990 באירוע משפחתי אבא שלי [פרופ׳ אפרים אלימלך אורבך] אמר שהדבר הגדול הבא בעולם הדתי הוא נשים לומדות תורה. ניבא ולא ידע מה שניבא. אני חושבת שהאמירה שלו מבטאת את התמונה הכללית של ראשית הביטוי לפמיניזם הדתי בארץ – לימוד התורה. התרחש כאן משהו מאוד משמח, אמנם לא זכינו להכרה, אבל הרגשנו שאנחנו עושות דבר טוב".

הראיון מהווה יריעה משמעותית של מבט רחב על התרחשויות בזירה הפמיניסטית הדתית – הן ביחס ללימודי תורה, הן ביחס להנהגה ותפיסות עולם של כלל הציבור הדתי, הן בהקניית כלים כחלק מחינוך לביקורתיות, ואמירות מחדרי הלב על הצורך השעה בשינוי בעת הזו סביב פולמוסים וקרעים. משמעותי לעקוב בין השיתוף בפרקי חיים שונים – אישיים וציבוריים – אחר מקומה של הרבנית קרן גם במדרשת עין הנצי״ב, גם בארגון קולך וגם כמוסמכת להורות הלכה לציבור הרחב. העובדה כי בעבודתה היא מהווה כתובת לגילאי הנעורים והבחרות, לצד חיי מבוגרים – מעניקה פרספקטיבה רבת שנים עם רלוונטיות לכאן ולעכשיו.

"בשולחן השבת בבית [בו גדלתי] היה מובן מאליו שהשיח והלימוד משותפים לחלוטין לנשים ולגברים, לסבתא, לאמא, לכולם. לא הרגשתי שאני במאבק. בשלב מסויים הבנתי שזה לא מה שקורה בעולם. לקח לי עוד זמן לפקוח עיניים ולראות את העיוותים' –  כך פורשת הרבנית קרן איזורי עיוורון לצד התעקשות להביט, להעמיק ולחולל שינויים.

🍬 לשמוח יחד עם התורה 🍬

פעמיים בשנה במגזין יש התייחסות אל התורה לא רק כמקור השראה להגות, פואטיקה וחיי מעשה – אלא כחלק מהתרחשות של יותר ויותר אפשרות לשותפות נשים בחיי תפילה וקהילה. כחלק מתשומת הלב למעגל השנה במסגרת נָחוּגָה וכחלק מהדיונים השונים במגזין על המפגש בין חיי הלכה לפמיניזם – גם עם סיום קריאת חמשת חומשי, בחג שמחת התורה, מוצעים תכנים ותיקים וחדשים בנושא.

(באם תוכן זה פחות רלוונטי עבורכן.ם אפשר לדלג על הפירוט הבא ולהמשיך בדיון על שני שירים שבמגזין. אפשר גם לדלג מיד אל הגשם או אל הפירוט על אודות שירים חדשים)

• לעלות בקודש: נשים בשמחת התורה במנייני נשים ובקהילות משתפות – סקירת הנושא על-ידינו בצוות המגזין
• קריאת נשים בשמחת תורה – פירוט והנחיות מאת הרבנית דבורה עברון
• הצעה לסדר קריאת התורה עם תפילות מקוריות – שיתוף בתהליך קהילתי על-ידי טל שריאל וקהילת נשות אשחר
• וּלְדִינָה אָמַר: כרטיס קריאה לאישה העולה לתורה – מילוי החסר בחיבור נוסח חדש ורלוונטי, מאת הרב[נית] לאה שקדיאל
• שמחת תורה: ברכת הילדים והילדות – הרחבת מקום הילדים בקהילה ביום חג זה, באמצעות התייחסות למי שבגרו והפכו לשותפות.ים בחיי הקהילה, מאת הרב[נית] לאה שקדיאל
• כבוד הציבור וכבוד הבריות – נשים וקריאת התורה – מאמר מכונן לדיון הרחב שנכתב על-ידי הרב פרופ' דניאל שפרבר
• בנחת רוח: בית תפילה יקרא לכל המתפללות והמתפללים – שיתוף במסע אישי וקהילתי כמקרה מבחן לכינון מנין משתף, מאת נורית יעקבס-ינון
• ​​קולה של אשה מתפללת – מאמר מכונן על מסע ומציאה מקום מתחדש בחיים הדתיים, מאת רבקה נריה-בן שחר

✨ 'רשויות' נוספות מאת הרב[נית] לאה שקדיאל שעלו עתה למגזין✨

• הַמְּשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה: 'רשות' לכלת תורה בחג שמחת תורה – מילוי החסר עם מלל המבטא את חגיגותיה של אחת מהקהילה הנושאת בתפקיד הכלולות מול התורה
• כְּיוֹם נְתִינָתָהּ בַּהֲדָרָהּ: 'רשות' לכלת בראשית בחג שמחת תורה – מילוי חוסר נוסף עבור זו הנושאת את משא הפתיחה של הקריאה מחדש בספר הספרים מבראשית

🍬 בינה מלאכותית מתוקה לכבוד החג 🍬

בזמן הקריאה והשיטוט באתר תוכלו להבחין בנקל בתמונות החדשות המעטרות את הרשומות המתייחסות הן לחג שמחת התורה והן לעליה של נשים לתורה, במנייני נשים ובמניינים משתפים ושוויוניים. אלו הם פירות איור של יעל שורץ ותפארת גולדפרד, אשר נעזרו בכלי הבינה המלאכותית בכדי ליצור מראה משובב ופותח לב לאירוע שקשה למצוא לו תיעוד רב – הן בשל העובדה כי בחג ההתרחשות בבית הכנסת אינה מתועדת כמעשה אמנות של צילום או איור, בעיקר מכיוון שמדובר בתהליך מתמשך בן כמה עשרות שנים והתחדשות זו צוברת אט אט ותק בקהילות מגוונות. יש מי שעולה לתורה רק בחג שמחת תורה, יש מי שרק במסיבת בת המצוה שלה, יש מי שבכל שבת, יש מי שמעת לעת, ויש מי שכלל לא. 

אין ספק כי פרוייקט האיור מעניק מענה ויזואלי להבעת החתירה אל רוח של קדושה, רוח של משפחתיות, רוח של קיום מלא – כשבאופן כמעט מוחלט דימויים ויזואליים אלו מוכרים לנו מאיורי וציורי מרחב גברי בלעדי. 

בין אם התחברתן.ם לשימוש הזה בבינה המלאכותית ובין אם לאו, אי אפשר להכחיש שאפשר עדיין למצוא מתיקות בתוצאות של כלי זה. כשתגיע העת שכל זה יראה לנו נדוש – יהיה זה ככל הנראה שלב אחר בגאולה.

☔️ גשם, גשם בוא ☔️

באופן שבו נחגגים החגים בלוח השנה המקומי בישראל היום השמיני של חג הסוכות כולל את שמחת תורה ואת שמיני עצרת גם יחד. העובדה כי שמיני עצרת הוא החג, בה"א הידיעה, כמתואר בתורה איננה בהכרח מותירה אותו בגאונו ובמקום מרכזי. בשונה משמחת תורה המהווה חג מאוחר המותאם לקצב קריאת פרשת השבוע כנוהג הבבלי (ולא כנוהג הארץ ישראלי של סיום חמשת החומשים על פני כשלוש שנים ומחצה), שמיני עצרת כרוך לגמרי באווירת הימים הנוראים של תשרי ובחגים שבו. ברם, בלוח השנה הישראלי החוויה הרגשית של רוב המתפללות והמתפללים יכולה להישען בעיקר על תחושת ההישג, התהליך והכמיהה למשמעות בקריאת חמשת החומשים לעומת הזדהות עם חג שעיקרו יכול להיוותר עלום בשל העובדה שהוא נשען על אזכור מעשי פולחן. דווקא העובדה כי למים יש מקום מרכזי לאורך חג הסוכות ובפרט ביום שמיני עצרת, שבו מתחילים להתפלל על ביאת הגשמים, מהווה גשר לחיבור אל יום זה. הקונקרטיות של הצורך בגשם מרווה ומצמיח, כצורך אנושי תמידי שמקבל גם עוד רובד עם מודעות לאקלים ולתנודותיו – מביאה להתרגשות בתפילת הגשם ובפיוטים המלווים אותה ומעצימים את התחינה.

כתיבה מתחדשת המקיימת שיחה עם המקורות לצד הישענות על מבני הפיוט המוכרים – הניבה בשנים האחרונות שני פיוטים מרכזיים שכתבו הרב[נית] לאה שקדיאל והרב רות גן קגן. פיוטים אלו אומצו בקהילות משתפות ושוויוניות מטעם כפול של עוד אופן להעמקת המשמעות של שאילת הגשמים על ידי הציבור, לצד הזדהות רבה בהנכחת דמויות נשים והמורשת שהותירו לנו מבלי להישען רק על פיוטים שהנכיחו מורשת של גברים בלבד. כך, המים מקבלים בפיוטים החדשים שחוברו משמעות של הולדה והזנה מבאר חייהן של נשים ולא כמליצה ומשל בלבד:

• תפילת הגשם מאת הרב[נית] לאה שקדיאל כוללת אזכור של 'זכות אימהות', באופן שרלוונטי לקבוצת התפילה של נשות ירוחם שעבורה נכתבה התפילה בתחילה.
• תפילת הגשם מאת הרב רות גן קגן כוללת שילוב של הפיוט המסורתי יחד עם הפיוט החדש, בתצורה של קריאת בית על 'זכות אבות' ולאחריו חלק חדש של 'זכות אימהות' עד להגעה לאזכור זכות כל השבטים יחד.
• תפילת גשם חדשה – על נשי ישראל וטבילת נשים מאת ד״ר יעל לוין, חוברה לאחר ששתי התפילות הקודמות כבר הפכו שגורות יותר במרחבים שונים. בתפילה זו מבקשת לוין לתת ביטוי להישענות על ׳זכות האימהות׳ בהקשר של המפגש עם המים בחיי המצוות, גם בימינו, כחובת ההיטהרות במים חיים.

כדאי גם להיפנות ולקרוא את הסבריה של ד"ר לוין המשווה בין פיוטיהן של הרב[נית] שקדיאל והרב גן קגן, ומוסיפה לכך את בחירותיה בכתיבה של הוורסיה השלישית לתפילת הגשם.

כתמיד, נשמח בקרבה ובקשר. אתן ואתם מוזמנים לספר לנו על חוויית הקריאה באתר, להציע תיקונים, או לשלוח הצעות לטקסטים חדשים – בין אם הם מפירותיכם ובין אם של אחרות ואחרים.

בגלויה ישנו עמוד המהווה את מפת האתר ודרכו ניתן להגיע לכלל התכנים שעלו למגזין גלויה מרגע לידתו. אפשר לראות בעמוד זה גם מעין עמוד ׳תוכן העניינים׳ וגם מעין ׳מפתח׳ למציאה ולתנועה בתוך האתר. עם הכנסת אל״ף בי״ת גלויה – מילון המושגים של מגזין גלויה, ניתן להסתייע בו כדי לנוע בין תכנים שונים באתר שלא מבעד לתפריט הראשי.
מוזמנות ומוזמנים להתוודע לנושאים ולתכנים שעוד לא פגשתם בהם בספריה הצומחת של גלויה.

ואם תרצו לעקוב אחר הניוזלטרים של מגזין גלויה שנשלחו עם יונת הדואר ואולי פספסתם חלק מהם – תוכלו להציץ בעמוד הארכיון של לקט מתוך האיגרות שנשלחו.

קריאה מהנה,
הרבנית שרה סגל-כץ וצוות גלויה.