מעמד החופה הוא רגע חשוב בחייהם של בני זוג ומשפחתם, אליו מתנקזות משמעויות, ציפיות ומחשבות רבות. אל תכנון החופה ניתן להגיע ברגע האחרון והוא יכול להיות מלחיץ ומתיש.
אולם, לא מדובר במצב עניינים מחייב, ותמיד אפשר אחרת. חן דרעי משתפת בעקרונות שהנחו אותה ואת בן זוגה בתכנון החופה, ומציגה אותם כאן, בגלויה, על מנת שיעמדו לרשות הציבור.
החופה
אפשר להגיע לתכנון החופה עם הלשון בחוץ, אחרי שכל הפינות סגורות, מקיפול המפיות ועד שירי האפטר פארטי ואפשר גם אחרת. אנחנו בחרנו להתחיל בחופה, הרי, לשם כך התכנסנו היום, אבל גם אם זה נשאר לסוף התכנונים, הנה העקרונות שהנחו אותנו ואולי הם יהיו שימושיים גם עבורכם:
כל אחד ומשפחתו וכל אחד והעקרונות החשובים לו. החופה – היא המקום שאליו הכל מתנקז – הציפיות, הכיבודים, המה יגידו והחשומות. ("חשומה" היא מילה בערבית יהודית שמשמעותה בושות או פאדיחות.)
אז איפה מתחילים?
מה חשוב לנו?
השאלה הראשונה היא על מה אנחנו כזוג לא מוכנים לוותר, בידיעה שנצטרך להתפשר, וידענו שכנראה גם בדברים החשובים נצטרך לבחור. הרי, ההורים לא יתערבו בבחירת שיר הכניסה לחופה, אבל יכול להיות שיהיה להם קריטי לבחור את הרב, או שהאח של הסבתא שלא ראיתם מהבת מצווה יתכבד בברכה השלישית.
לנו היה חשוב:
- למנוע כל אפשרות לסירוב גט – הוסדר במסגרת הסכם לכבוד הדדי, בגרסה של יד לאישה, בחתימת נוטריון. לעתירי הנכסים, זאת ההזדמנות לערוך הסכם ממון.
- למנוע אפשרות של עיגון – חתימה על תנאי, בעת החתימה על הכתובה, העד הנאמן שלנו עבר בין שנינו והחתים אותנו על הטופס שקראנו טוב טוב מראש.
- אולי מה שהיה חשוב לנו הכי הכי בטקס עצמו, הוא שהטקס יהיה כמה שיותר שוויוני.
בום.
בעיה.
אבל גם היה חשוב לנו:
- שהמשפחות שלנו ירגישו בנח – החרדים, החוצניקים, הדתיים הלאומיים וגם החילויינים.
- שהטקס ישקף את המסורת, המרוקאית, ממנה הגענו.
פירקנו את הטקס לחלקים, החלקים הנראים והבלתי.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
בחירת הרב/ה או מובילי הטקס
חלק חשוב המאפשר את הגמישות ועיצוב טקס החופה על ידי בני הזוג הוא מי שמבחינתכם מוביל את הטקס. בבחירת רב, רבה או מוביל טקס אחר אפשר למצוא מי שילווה אתכם בתהליך עיצוב וגיבוש הטקס ומי שיתן יד חופשית, מי שידרוש להשתמש בתבנית הקבועה שלו, ומי שיאפשר בניית טקס מותאם אישית.
כתובה
ערכנו שתי כתובות באותו הנוסח בדיוק:
על האחת חתמו עדות, היינו שם אנחנו והן, אחת שלי ואחת שלו, זה היה משמעותי בשבילנו. כתובה שנייה, כתובה עליה חתמו שני העדים, בנוכחות האבות, הסבים והרב במקביל להתוועדות שערכנו בכיסא כלה.
הכתובות היו נפרדות מטעמי נוחות – כתובה לעיני הרבנות למקרה ויהיה צורך.
כחלק מהמחשבה על הכתובה, הלכנו לפי מסורת אם הבן זוג – כתובה הכתובה על קלף – בנוסח המשפחתי עם עיטורים שעיטרה סבתא שלי.
כיסא כלה
מנהג יפה שלא ידוע לי מה מקורו, בו אומרים את שיר השירים לפני החופה. שמונה מחברותיי המוכשרות התכבדו כל אחת בפרק משיר השירים.
להדר של ההתוועדות הוספתי חיזוק נשי מהעבר, מעין שמיכה מפוארת של סבתא רבא שלי שתלויה אצל הוריי כעיטור לסוכה.
הינומה
מסתבר שבמסורת הצפון אפריקאית היו הינומות שכיסו את הראש ולא את הפנים. אני שמתי סיכת תחרה סמלית והגעתי לחופה בפנים גלויות. כיסוי הפנים לא הרגיש לי נכון, בטח לא במהלך הטקס. יש לציין, כי למרות שחששתי שאקבל על כך תגובות מהקהל, המשתתפים לא שמו לב לפרט זה.
במקביל ההורים של גבריאל בירכו אותו בברכת הבנים והכניסו אותו לחופה.
טבעות
החלפנו טבעות, כשהוא מקדש אותי ואני מייחדת אותו בחרוז מהפיוט של ר' יעקב אבן צור "עוד ילווה אליי אישי חותם על לב ישמני, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני"
ברכנו ביחד שהחיינו
שבע ברכות + שש
שבע ברכות הן הזדמנות להתברך מפיהם של היקרים לנו, חשוב להגיד שהעובדה שנשים לא מברכות שבע ברכות אינה גזרת גורל ואין מניעה שהן יברכו אותן.
עם זאת, מכיוון שלנו היה חשוב שבין מברכי הברכות יהיו גם האימהות והסבתות שלנו, וידענו שהן יתנגדו להגיד את הברכות המסורתיות "במקום" הגברים. חיברנו ברכות שיונקות ממסורת הפיוט והניגון. הברכות נבנו בתבנית של ברכה וללא שם ה' והיו מקבילות לברכות המסורתיות.
נוסח הברכות:
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.
שָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹדוֹ, וְגַם הָאָרֶץ מָלְאָה חַסְדּוֹ, רְאוּ כִּי כָל אֵלֶּה עָשְׂתָה יָדוֹ, כִּי הוּא הַצּוּר תָמִים פָּעֳלוֹ (ר' שלמה אבן גבירול). ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
נֵזֶר הַיְּצִירָה אֱנוֹשׁ נוֹצָר כְּמֶלֶךְ רַק לִבְנוֹת צִיָּה לִנְטֹעַ יְשִׁימוֹן, זֹאת עֲשׂוּ אֵפוֹא, קִרְאוּ לָכֶם שָׁלוֹם (ר' דוד בוזגלו). ברוך אדון השלום.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם.
יהי רצון מלפניך שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ. (תפילת רבי אלימלך מליז'נסק).
- שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.
ברוך אתה האל הנאמן המקיים הבטחתו, ככתוב: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ (זכריה ח:ה). ברוך מנחם ציון ובונה ירושלים.
- שַׂמֵחַ תְּשַׁמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
הוֹמֶה לִבִּי עֵת אֶזְכְּרָה אַהְבָה מִקֶדֶם נוֹצְרָה, לָשׁוֹן לֹא תוּכַל סַפְּרָהּ, כִּיקֹד גֶּחָלִים בּוֹעֲרָה (ריה"ל). ברוך משמח חתן וכלה.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה.
כהיום הזה בירושלים – ירבו שמחות בישראל, וינוסו אנחות מישראל, ירבו בשורות טובות בישראל, ירבו ישועות בישראל, ירבו נחמות בישראל. תרבה אהבה בישראל, תרבה ברכה בישראל, תרבה גילה בישראל, תרבה דיצה בישראל, ירבה הוד בישראל, ירבה ועד בישראל, ירבו זכות בישראל, ירבה חתן בישראל, ירבו ימים טובים בישראל, תרבה כלה בישראל. יצליחו חתן וכלה, ישמחו שניהם זה עם זה ויעלצו שניהם זה עם זה, ישמח חתן בכלה וכלה תשמח בחתן. ברוך אתה משמח חתן בכלה וכלה בחתן. (ברכה שמינית, מסידורו של רב עמרם גאון)
העובדה שהנשים הכל כך מסורתיות ארבע הסבתות שלנו ושתי האימהות הן אלו שברכו את הברכות, הייתה מרגשת, מיוחדת ומאד מכבדת. כולם הרגישו שייכים והן עצמן התרגשו למלא תפקיד של ברכה וליווי פעילים בטקס.
למעשה בכל אחד מהשלבים של הכניסה לחופה והחופה עצמה, ניסינו להכניס משהו שהוא סימבולי ומשמעותי עבורנו, שמסמל את אורח החיים שאנו רוצים לאמץ ולהנחיל בבניית הבית שלנו.
מקווים שהרעיונות האלו נתנו לכם מעט השראה, חן וגבריאל.
***
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי
- "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
- לבחור לבנות את טקסי חיינו – מיכל יחיאלי קופנהגן
- שמחת אם החתן-הכלה: טקס נשי לקראת חתונת הבת/הבן – הרבה הדס רון-זריז
- חלקי הפאזל: מה עושים בטקס הנישואין תחת החופה? – הרבנית שרה סגל-כץ
- מחדשים את הקידושין – תניא ציון-וולדקס
- הטקס שלנו – הענקת טבעת לחתן ופיוט לשבע הברכות – אביעד עברון ורינה איבלמן
- שבע מֵעֵין-בְּרָכוֹת לכלה ולחתן – שרה פרידלנד בן ארזה
- "עוד ישמע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל
- גם ציפור מצאה בית – ברכה תחת החופה מהורים לילדיהם – יונדב קפלון, מתוך ספר האהבה
- הרהורי כלולות: מחשבות עם פרספקטיבה על הכניסה בברית הנישואין – הרבנית ד"ר חנה פרידמן
