עָשִׂיתִי מַעֲשִׂים, הִתְאַמַּצְתִּי / הִרְפֵּיתִי וְהָיִיתִי פְּשׁוּטָה / הָיִיתִי קְרוֹבָה לַמָּוֶת / וְלֹא בָּא.

אַתָּה רַב / חוֹבֵל בְּכוּרְסַת הַנּוֹחוּת, / מְעַרְעֵר נְתִיבִים בִּי / מְחוֺלֵל סְעָרָה.

וּמָה עַכְשָׁיו? / לוּחַ עֵץ שָׂרוּט, מוּכְתָּם / שְׁאֵרִיּוֹת.

לוּ הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהַתְחִיל טְהוֹרָה מִכָּל הָעֶצֶב שֶׁאֲנִי עֲצוּבָה, מִכָּל הַפַּחַד שֶׁאֲנִי פּוֹחֶדֶת, הָיִיתִי מִתְעַלָּה מֵעַל הַפְּגִיעוּת, מֵעַל רַגְשָׁנוּת הַיֶּתֶר, לֹא הָיִיתִי כָּל הַזְּמַן קָרְבָּן שֶׁל עַצְמִי הַמַּכָּה,

הַאִם רָאִית אֶת אִמָּא שֶׁלְּךָ / בּחֲדַר מִיּוּן / (רְפוּאָה דְּחוּפָה) / יְשֵׁנָה עַל סַפְסָל נֻקְשֶׁה / מְחַכֶּה שֶׁיִּקְרְאוּ בִּשְׁמָהּ?

יִחַלְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַלֵּדוֹת, אֶת הַכְּאֵבִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁמוֹת, אֶת הַהַשְׁפָּלוֹת, אֵיךְ לֹא הֵבִינוּ שֶׁכְּשֶׁאִשָּׁה יוֹלֶדֶת עוֹלָם עוֹלֶה בְּלֶהָבוֹת.

לוּ רַק הָיָה מָקוֹם עֲבוּרִי / לְהַשְׁלִיךְ חִפּוּשׂ מָזוֹן / נִתּוּרֵי דְּאָגוֹת / כַּלְבֵי דִּינְגוֹ מְאַיְּמִים / מְכוֹנִיּוֹת מְהִירוֹת.

לאחר שחלפת בדקו לי את שני התיקים – עם המחשב שלי ועם המחשב של אמי, ונכנסתי ללוות אותה לטיפול מספר ארבע. האחות ראתה את בדיקות הדם שהגישה לה, הפכה את הדף לצד השני, ושאלה: זה שיר?

הִתְחַפְּרָה בֵּינֵיהֶם כַּחֲתַלְתּוּלָה שְׁמַנְמֹנֶת מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹן מִרְפֶּסֶת גָּבֹהַּ בְּיוֹם סְתָיו קְדוֹרָנִי / חִטְּטָה בֵּין דַּפֵּיהֶם כְּיוֹנָה מֻרְעֶבֶת הַמְּלַקֶּטֶת פֵּרוּרֵי לֶחֶם אֲדִישִׁים הַמֻּשְׁלָכִים אֵלֶיהָ.

וּמָה אִם אַתְּ נִשְׁאֶרֶת נְטוּעָה בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר יִצַּבְתְּ / מְשֹׁרְשֵׁי שִׁבְרֵי הַחֲלוֹם שֶׁיָּנַקְתְּ מֵאֲבוֹתַיִךְ / וּמֵאִמּוּתַיִךְ / וְצַמֶּרֶת אַדַּרְתֵּךְ מְצִלָּה בְּנוֹכְחוּת מְלֵאָה / עַל הַבַּיִת וּסְפִיחָיו.

שיחה אישית של רחל רז עם תמר ביטון, ראש מדרשת באר, על שתי שלוחותיה, בירוחם ובאשדוד. על חינוך ועשייה, על שורשים של תורה, על שילובים ועל תקוות לעתיד.

שיחה עם הרבנית רחל ריינפלד-וכטפוגל על עשיה במרחב ההלכתי עם כלים מתחום הליווי הרוחני והנחיית קבוצות

דו-שיח עם המשוררת חלי טל שלם, על המפנה בו השירה החלה לתפוס יותר נפח בחייה, על חוויית הלבד ועל עולמות חיים מיצירות שמלוות אותה תמיד.

אוֹטֶמֶת אֶת אָזְנַי שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ, / עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בְּכָל הַכֹּחַ / וְנִפְרֶדֶת מִן הַתַּעְתּוּעַ.

צוות גלויה בראיון עם הרבנית דבורה עברון, מורת הלכה, אשת חינוך ורוח ופעילה בזירת הפמיניזם הדתי. הראיון עם הרבנית דבורה פותח את מדור הראיונות האישיים במגזין גלויה - גלוית עיניים.

אָז אֲנִי אוֹזֶרֶת אֹמֶץ / לוֹקַחַת נְשִׁימָה עֲמֻקָּה מֵאֲוִיר שֶׁל עוֹלַם הַהַכְחָשָׁה / מְהַדֶּקֶת אֶת הַחֲלִיפָה

העברת סדנת כתיבה לקבוצה בעלת רוב גברי, הביאה לידי תהליך מרתק של כתיבה ויצירה של גברים מפרספקטיבה של אבהות וגבריות ולהעמדת האסופה "הולדת אב". על התהליך, על היצירה והדגמה קטנה מן התוכן.

רינה איבלמן כותבת על מסרים של הנגדה בין התפתחות אישית ומקצועית לבין מציאת זוגיות ומציעה לבחון את הנחות היסוד בנושא, מחדש.

רחל רז בטור אישי על סגירות ופתיחות, אז והיום, ביחס לשיח על נשיות ומיניות.

לחשוב על טקסים מחדש - על פלאי היומיום, מסע הגילוי שלהם והכרת ערכם בחיי הפרט והביחד.

בעלי תשובה מזמן נחשבים כמגזר משל עצמם, ולהם התמודדות יחודית מול עולם הטיפול, וצורך גדול במיוחד בהגדרת קוד אתי לטיפול.

הרהורים על אתוס האירוסין כמציאת ׳נשמה תאומה׳. אביטל אנגל משתפת במחשבותיה על סיפורי העל שלא בהכרח משרתים אותנו ואת רגשותינו בתקופת האירוסין ובתפיסתנו את הזוגיות בכלל.

רבקה ויצ׳נר כותבת על הבחירה לשהות בהריון עם ילד-לא-ראשון מתוך בקשת נינוחות, למרות תודעה אוהבת וביקורתית שמתרוצצת בקרבה ולצד המאמצים הבריאותיים הכבירים המושקעים בהריון זה.

השמנה היא עניין של נראות. את לא יכולה לברוח מהמראה שלך. הוא תופס אותך כשאת מתבוננת במראה בַּכֹּל סרלואי כותבת על זהותה כאישה שמנה, על החטאים והאובססיות, ועל המקום האחד שבו אין פמיניזם.