לדבר גלויות על ספרות ורוח

תרגום של נוסח משפחתי קדום לתפילה עתיקה ביידיש, הנאמרת לפני הבדלה במוצאי שבת: ״...וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹבֶרֶת שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה, תְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁבוּעַ הַבָּא...״

אוֹטֶמֶת אֶת אָזְנַי שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ, / עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בְּכָל הַכֹּחַ / וְנִפְרֶדֶת מִן הַתַּעְתּוּעַ.

וּבָאתִי לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ בִּשְׁעַת רָצוֹן וְשִׂמְחָה זוֹ / שֶׁתִּמְשֹׁךְ עָלָיו הַחֵן וְהַחֶסֶד, הַבְּרָכָה וְהַשִּׂמְחָה כָּל יָמָיו

זוֹעֶמֶת בְּעַנְנֵי רֹאשִׁי, / כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַתְּ שֶׁמֶשׁ / וְנוֹלֶדֶת לָךְ יַלְדָּה יָרֵחַ

פיוט הלל לבת מצווה: מְהֻלָּל שִׁמְךָ בְּפִי אִמָּהוֹת / כְּמוֹהֶן אֲיַחֵל בִּתִּי הֱיוֹת / הֲתַצְלִיחַ דַּרְכָּהּ אֶשְׁתָּאֶה לָהּ לִרְאוֹת / מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹאת

עוֹנֶה בִּי שֶׁאֵינְךָ אֱלֹהִים הַגּוֹלֵל אוֹנְךָ מֵעָלַי, / שֶׁקָּרָאתָ בְּאִצְטַגְנִינָיו עוֹד אֶהְיֶה אֵם הַדֶּרֶךְ, / אֵם כָּל נָשִׁים מְצַפּוֹת, / וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי.

וְאָז הַכֹּל נִצַּת / כִּפְרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן

אֵיךְ בָּכִיתִי מִשִּׂמְחָה / כְּמוֹ בּוּעוֹת סַבּוֹנִיּוֹת נִלְכָּדוֹת בָּרֶשֶׁת.

מִתַּחַת לָעוֹר הָרָגִישׁ / מְסֻמָּן הַמַּרְפֵּק כְּשֶׁבֶר יָרֹק

"אֲנִי אֶהְיֶה אַבָּא, וְאֵלֵךְ לַסּוּפֶּר / וְאָבִיא לָךְ חֲלָבִים." / חִיּוּךְ נִמְתָּח עַל שְׂפָתַי, עַד לְהִתְפַּקֵּעַ.

שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ / עַל אֵשׁ / קְטַנָּה / בְּדִיאָלוֹג מַתְמִיד

וְהַתִִּינוֹק / שֶלֹא בָּא / מוֹשֵך אֶת שִׂמְחַת חַיַּי / יוֹנֵק אֶת אָשְרִי

הֶתְקֵפֵי זַעַם וּבְכִי קוֹרֵעַ לֵב / וְ"אִמָּא, לָמָּה הוּא לֹא בָּא?" / נֶעֶלְמוּ כְּמוֹ כְּלוּם וְהִיא רָצָה אֵלָיו / מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ בְּחִבָּה.

אֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלִּי שֶׁשָּׁכְבָה בָּאָרוֹן כְּבָר שָׁנִים / כִּי צָחַקְתָּ שֶׁהִיא מַדְגִּישָׁה לִי אֶת הַשֻּׁמָּנִים. / שָׁמַרְתִּי לִי גַּם מַחֲמָאָה שֶׁרָצִיתִי לְקַבֵּל / וְאַתָּה בְּקשִׁי טָרַחְתָּ לְהִסְתַּכֵּל

אֵיזֶה לוּחַ פְּנִימִי אוֹ שָׁעוֹן / שֶׁמְּתַקְתֵּק בְּקֶצֶב הֱיוֹתוֹ. / וְהַלֵּב, הוּא פּוֹעֵם אֶת יָמָיו / בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמְּצֻפֶּה

אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה לִי פַּרְפָּרִים בַּבֶּטֶן./ אתָּה לֹא גּוֹרֵם לַלֵּב שֶׁלִּי לְהַפְסִיק לִפְעֹם./ אֲבָל אַתָּה כְּמוֹ לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּסוֹף הַיּוֹם.

אֵיזֶה מַזָּל / שֶׁיֵּשׁ אוֹתוֹ, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים אוֹתָךְ / שׁוּב, בְּרֶגֶל גַּסָּה / מוֹשִֹיט יָד פְּרוּשָׂה, / מַסְתִּיר לְרֶגַע אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁאוֹרוֹ מֵעִיב

בִּרְכַּי נֶחְבָּטוֹת אֶל עֲרֵמַת זְרָדִים. / יְסוֹד אֱמוּנָתִי נֶעֱקָר.

יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ / כְּחוֹקֶרֶת יַבָּשׁוֹת וְיַמִּים / כְּמוֹ כַּף רַגְלִי מֵעוֹלָם לֹא / דָּרְכָה בִּמְחוֹזוֹת / אֲפֵלִים. 

הַשָּׁרָשִׁים יְכוֹלִים שׁוּב לְהִזּוֹן מֵאוֹתָהּ תְּמִסַּת קַרְקַע,/ לִשְׁלֹחַ יוֹנְקוֹת לְכָל הַכִּוּוּנִים,/ לְהִתְמַיֵּן בְּלִי לַחְדֹּל.

תַּלְתַּלַּיִךְ צוֹנְחִים מִמָּחוֹל,/ רַגְלַיִךְ לוֹטְפוֹת קַרְקַע עוֹלָם,/ אַתְּ בּוֹקַעַת מֵרֶחֶם לַח.

מְשִׁיכָה נְחוּשָׁה וְהַמִּטְפַּחַת מוּסֶרֶת./ עוֹד אַחַת וְהַשֵּׂעָר נִפְרָשׂ.

בשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת / צְלָלִים מְרַקְּדִים עַל הַקִּירוֹת / אך אֵין בִּי פַּחַד, / אֲנִי מֻנַּחַת בְּחֵיקָהּ / ומִתְעַרְסֶלֶת

שֶׁבַע סוֹבַבְנוּ אֶת הָעִיר / וְלֹא נָפְלוּ חוֹמוֹת, / בָּאֲוִיר רַעַד זִכָּרוֹן עַתִּיק שֶׁל נִסּוּר / וְהִפָּרְדוּת