לכבוד ברית המילה של בני.
תמר מאיר, גבעת שמואל, כ"א אייר תשע"ג.

את הפיוט הזה, פיוט מסוג 'רשות', כתבתי לכבוד הולדתו של בני, שחר טוביה, ואמרתי אותו בסעודת הברית. מאז לשמחתי אמרו אותו אמהות רבות, ואף מוהלים בקשו אותו ממני, כדי לתת לאמהות. אני מאמינה שחשוב שנמצא את המקום שלנו כאמהות בטקסי החיים המשמעותיים של ילדינו. כפי שתראו, היתה לי התלבטות בנוגע לאחת השורות בטקסט, ואני משאירה את הנוסח לבחירתכן.

אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי
כִּי שָׁלַח בַּדֶּרֶךְ מַלְאָכוֹ לְפָנַי
כִּי הִגְדִּיל אֵין שִׁעוּר חֲסָדָיו וּגְמוּלַי
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

מִצַּר הוֹצִיאַנִי הֶאֱזִין תְּפִלָּתִי
גַּם הַפַּעַם פְּקָדַנִי לְטוֹב בְּבֵיתִי
קוֹלִי שָׁמַע וְלֹא נִסְתְּרָה אַנְחָתִי
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בַּחֲבָלִים שָׂמַנִי
מִמֵּצַר וּמִשֶּׁבֶר קְרָאתִיו וְעָנָנִי
בִּשְׁעַת חִיל יוֹלֵדָה אֵל אָבִי עֲזָרַנִי
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

יְלָדַי בְּבֵיתִי כְּזֵיתִים שְׁתוּלִים
קוֹל מִצְהֲלוֹת גְּדוֹלִים (עוֹלִים) גַּם עוֹלָלִים
עִם אִישִׁי אֶזְרַע וְאֶרְאֶה יְבוּלִים
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

שֶׁנָּתַן לִי חַיִּים וְנָתַן בִּי חַיִּים
לְפָנָיו אֶתְהַלֵּךְ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים
עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

רָמָה בַּה' קַרְנִי וּבוֹ עָלַץ לִבִּי
וָאֶשְׂמַח בְּהִתְרוֹצֵץ יְלָדַי בְּקִרְבִּי
(אֲשַׁחֲרֶךָּ תָּמִיד אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי)
עַל כֵּן לוֹ אוֹדֶה שַׁחֲרִי וְעַרְבִּי
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

אֱלֹקַי לְפָנֶיךָ אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי
קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וַיְחִי
קַיֵּם בָּנוּ 'עַל זַרְעֲךָ אֶצֹּק רוּחִי'
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב

לְתוֹרָה לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים
יִזְכֶּה בְּתוֹךְ אֶחָיו הַחֲבִיבִים וַאֲהוּבִים
זַכֵּנוּ לְגַדְּלָם לִהְיוֹת לְךָ אוֹהֲבִים
שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב.

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.