מאמרים – ברית אמונים

שירה, תפילות, מחשבות וכוונת הלב האגודים בחוברת שליוותה את ההתכנסות שהתרחשה ביום חמישי, י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד 30.11.2023 ערב שבת וישלח. בלילה שלמחרת שוחררו החטופות והחטופים הראשונים. ומכוות האש - לא פגה. והלב - עוד לא נרגע. התכנסות זו באה לחזק כל נפגעת ונפגע מתקיפה מינית. בכל זמן. וגם במתקפת השבעה באוקטובר. כך הבענו את דאגתנו, כך שלחנו את תמיכתנו ואהבתנו.

הדור שלנו אינו הדור הראשון של יהודים שחוו זוועות כאלה, אבל הוא הדור הראשון שחווה זוועות כאלה כאשר הוא מצויד בידע ובהבנה של ההשפעה העצומה של הטראומה.

פסית שיח משתפת במחשבותיה על דינה בזמן הזה: ״התחלת הריפוי היא כאשר מאפשרים לנפגע להחזיר את השליטה לידיו. לדינה זה לא התאפשר. לא שכם ולא אחיה אפשרו לה להחזיר את השליטה על חייה ולהשמיע את קולה״.

אורי שרמן קנוהל על התביעה הערכית לעסוק בחוסר ובמעשי פגיעה המופיעים בטקסט המקראי בכלל ובסיפור דינה בפרט. תיאור המעגל הטראומטי, השיח הדיכוטומי הנובע מטראומה ודיון בשאלה: איך לדבר את הטראומה?

בקשה להציע פתרון נקודתי יותר לעונשו של אנס, שמשתמש במסקנות המשפטיות של החוק המקראי ומתרגם אותן למושגי חובות וזכויות מודרניים. מובן שאין כל הצדקה מוסרית או משפטית לחייב את הנאנסת להתחתן עם האנס, אבל חובתו לדאוג לרווחתה, לשלומה, לבריאותה הנפשית והגופנית, למשך כל ימי חייו בעינה עומדת.

ראוי שנשאל על מחיר ההשתקה, ומחיר הזהירות. יורם גלילי משתף כי לדעתו פרשת "וישלח״, ובתוכה מעשה אונס דינה, אינה מתירה לנו שלא שלא להתייחס לשאלות ולמחירים שטמונים בשתיקה בקהילותינו.

קריאה מחודשת בסיפורי דינה, דרך פרשנויות חדשות המבקשים להנכיח את קולה הנעלם של דינה.

המילה 'אחותנו' מבטאת את התביעה שהיא אחת מאיתנו, ואיננה הפקר. היא מסייעת לתבוע חזרה גם את ערכה, הצהרה לעולם שהיא איננה חסרת ערך. שהיא חייבת להפוך לאחריותנו.

לא זו בלבד שלא העניקו לדינה את האפשרות ללמוד תורה, צעירה ככל שתהיה גם לא היו באמתחתה הכלים הנאותים שיכשירוה להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומתחלפים. אפילו דרך ארץ הקודמת לתורה, לא היה בידה; היא לא ידעה לחוש חשדנות כלפי זרים, ולא חינכוה לגלות במידת הצורך התנגדות.

סיפור סדום כמו סיפור אמנון מדגישים כי אונס הוא ביטוי קיצוני של אלימות והעיסוק בהם מזכיר לנו כי עיסוק באונס אינו עיסוק במין אלא עיסוק בכפייה ובכח.

טראומה יכולה להפוך להיות פוסט טראומה, אבל לפעמים היא הופכת להיות כוח העל שלך.

ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 

המרחב הבית ספרי שונה ממרחב בית הכנסת, אך ניתן לשרטט כמה קווי דמיון. הפעולה בשניהם, הסובבת סביב הטקסט והמילה הכתובה, היא פעולה שמבקשת לחולל שינוי בעולם הפנימי שלנו, ולהעניק לנו רגעים של שינוי ושל חסד.

את ההתכנסות הראשונה של ״ברית אמונים״ פתחו מילים ממעמקי הכאב, יחד עם כמיהה גדולה לתיקון. הרי כאן מילות מנהלי הכנס, לשנת ה׳תשפ״ג

יוזמת הכנס נולדה על רקע מקרים רבים של מנהיגי קהילות שניצלו את מעמדם למעשים שפגעו עמוקות בבנות ובני הקהילה "אחריותה של כל קהילה היא להיות מרחב מודע ובטוח". מאמר מאת יאיר שלג, בעיתון מקור ראשון.

קיבצנו מגוון מאמרים מרחבי המגזין שעוסקים כולם בשאלות חינוך ילדים וילדות, נערים ונערות. ברשומה זו תוכלו למצוא מאמרים על גבולות השיח סביב מיניות, על שיח מגדרי, ועל חינוך ילדים ונערים למוגנות.

סיפורו האישי של עדיאל בר-שאול: סיפור של פגיעה, טיפול, רצון עז בריפוי ובחירה בדרך אמיצה לשם כך.

בעלי תשובה מזמן נחשבים כמגזר משל עצמם, ולהם התמודדות יחודית מול עולם הטיפול, וצורך גדול במיוחד בהגדרת קוד אתי לטיפול.

יחס היהדות לעבירת אונס והטרדה מינית, לצד התמודדת עם הסתירות, הקושי והסילוף המצויים בשיח ההלכתי על הנושא. קריאה לאחריות חברתית וחובת עמידה לצד הנפגעים והנפגעות.

אחת המצוקות המרכזיות מהן סובלות כלות שעברו פגיעה מינית לקראת חתונתן וכן לאחריה, היא המפגש עם הלכות חיי האישות וטהרת המשפחה. על התמודדות, הכנה ותהליכי ריפוי.

הביקור החודשי במקווה עשוי להיות טעון במיוחד עבור נשים שעברו בעברן אונס. קריאה למבט אחר, ולטבילה אחרת מנפגעת הבוחרת להביא את התמודדותה.

מה קורה כאשר את שומעת סיפור שאינו מתאים לחוק הקיים ובכל זאת ברור לך שנעשה בו עוול?

פגיעה נותרת במקרים רבים סוד. הסוד הזה מציב מכשולים בפני גורמי אכיפה וטיפול ובפני הנפגעים עצמם. זוהי בעיה חמורה שראוי שתכאיב ותדאיג את הציבור כולו

דיבור על מעשי פגיעה נתפס פעמים רבות כשיימינג, בעוד שהבושה היא של מי שידע ולא עשה דבר ושל מי שיודע ומנסה לאיין כאילו לא היה.