שתלטנות קיצונית בזוגיות: "את הצלקות שלי אי אפשר להסתיר עם מייק אפ"

שתלטנות קיצונית בתוך זוגיות היא מצב חולה. בנישואין שכאלו האיש כולא את האשה ושולל ממנה חירויות שיש לאדם מבוגר ואוטונומי. מה קורה כאשר את שומעת סיפור שאינו מתאים לחוק הקיים ובכל זאת ברור לך שנעשה בו עוול?

הפעם הראשונה בה פגשתי את ריקי היתה בשיעורי הזומבה שהעברתי במושב שלה. ריקי תמיד הגיעה בזמן לשיעור, תפסה את מקומה הקבוע וחיכתה שנתחיל. בשיעורים שלי היא תמיד עקבה אחרי התנועות, למדה את הריקודים החדשים ונהנתה מהאדרנלין שזרם לה בגוף.

בסוף כל שיעור היתה ריקי ניגשת אלי ואומרת "תודה לך על שעה של חופש בשבוע".

אני עורכת דין בהכשרתי. ידעתי שאהיה עורכת דין מגיל קטן מאוד כיוון שתיקון עוול וסיוע לאחרים היו משאת נפשי מאז שאני זוכרת את עצמי. במהלך לימודי המשפטים נחשפתי לראשונה לעולם הפמיניסטי ולתחום של זכויות נשים, והחלטתי שזה יהיה התחום שבו אתמחה כעורכת דין.

כעורכות דין, אנחנו מכירות את לשון החוק על בוריה. סיפורים עובדתיים מפי הלקוחות שלנו מתורגמים לסיפורים "משפטיים", המדגישים את העוול שנעשה בניגוד לחוק. החוק מיושם על סיפור משפטי וכך אנחנו מסייעות לפונים אלינו לעבור את המסע לעשיית צדק. אך מה קורה כאשר את שומעת סיפור שאינו מתאים לחוק הקיים ובכל זאת ברור לך שנעשה בו עוול?

ריקי הפסיקה במפתיע להגיע לשיעורי הזומבה שלי. חודשיים מאוחר יותר התקשרה אלי וביקשה את עזרתי כעורכת דין. "אני רוצה לשבור את הקירות" היא אמרה לי. כשנפגשנו היא סיפרה סיפור של שתלטנות והתעללות מצד בעלה לאורך כל שנות נישואיה.

"את רואה את הרכב שחונה פה מחוץ לבית?" שאלה במפגשנו הראשון. "איני מורשית לנהוג בו, על אף שאני בעלת רישיון נהיגה. בעלי מסיע אותי לכל מקום, גם אם זה לסופרמרקט". "והמטבח הזה שלנו?" המשיכה. "אני מבלה פה שעות רבות. הוא אוהב ארוחות חמות שלוש פעמים ביום, אז אני מעמידה סירים. הוא אוהב שהכל טרי ולכן אני מוצאת את עצמי זורקת סירים שלמים אחרי כל ארוחה כי הוא מכריח אותי". "כשהוא מסיע אותי לסופרמרקט, הוא מחכה בקופה. כשאני מגיעה עם עגלה עמוסה, הוא עובר פריט פריט, מתחקר על כל פריט שבחרתי, מעיף פריטים רבים, ואז מעביר כרטיס בקופה. איני יודעת אפילו באיזה בנק מתנהל החשבון או כמה כסף יש בו".

ריקי תיארה לי באריכות, במפגש שנערך שעות רבות, כיצד בעלה מקלל, משפיל ומקטין אותה. הוא מאשים אותה בכל מה שמתקלל או מתרחש בבית, הוא מבזה אותה, סוגר אותה בביתה והיא אינה רשאית לצאת ללא רשותו. הוא מגביל אותה במה שתוכל לעשות ולמשך כמה זמן, ואף דורש ממנה דרישות מיניות גם כשאינה רוצה בכך. אין היא רשאית לנהוג או להחליט לאן או מתי תיסע. אפילו את אמה שמתגוררת רחוק אינה רשאית לבקר. הוא מבודד אותה ממשפחתה ומחבריה, עובר על מכשיר הטלפון שלה ומוחק מספרים של נשים שאינו מחבב, הוא דורש שתדווח על מעשיה כל יום, גם על זמני המקלחת שלה. היא אינה רשאית ללמוד או לעבוד או לעסוק בהתפתחות עצמית מסוג כלשהו. "אני כמו אחד הילדים עבורו" סיפרה לי. אך כששאלתי האם הוא מכה אותה או אם תרצה את עזרתי להתגרש, ענתה בשלילה. "הלוואי שהיה מרביץ לי" סיכמה. "כי אז היה שם למה שאני חווה והייתי יכולה לפנות למקלט לנשים מוכות".

לראשונה בחיי, לא הצלחתי לתרגם את חוסר הצדק המובהק הזה ל"סיפור משפטי". החלטתי לצאת למסע של מיפוי התופעה אותה ריקי תיארה בפניי במטרה לנסח בסופו של המחקר על שתלטנות קיצונית הצעת חוק שתתאים לסיפורה של ריקי, וכפי שהסתבר לי ככל שהתרחב המחקר, לסיפורן של נשים רבות אחרות.

מה זאת שתלטנות קיצונית

במהלך מסע של חמש שנים פגשתי נשים נוספות עם סיפורים דומים אך שונים.

כולן ישראליות, יהודיות, נשואות כדת משה וישראל. חלקן אימהות לילדים אך לא כולן. הן מתגוררות בעיר או בכפר, משכילות או לא משכילות, עובדות או עקרות בית, מזרחיות ואשכנזיות. נשים אלה, המתמודדת עם בן זוג המפעיל עליהן פרקטיקות של שתלטנות קיצונית שאינה כוללת היבט של אלימות פיזית, סיפרו על קללות, ביזוי והשפלה, האשמות, התעמרות יומיומית, כבילה לתפקידים מגדריים, איסורים והגבלות, דרישות מיניות והכפפה לסדר יום של ציות וריצוי. חלקן לא הורשו לנהוג ברכב, מודרו ממידע על אודות מצבן הכלכלי, וחויבו במתן דיווח על פעולות יומיומיות. הן לא הורשו לעבוד מחוץ לביתן, וזאת ללא אלימות פיזית. אחרי עשרות מפגשים כאלה הסקתי שמאפיינים בעייתיים אלה שלובים זה בזה ומגבירים זה את זה.

במחקר הענקתי שם לתופעה שנשים אלה תיארו לי וקראתי לה שתלטנות קיצונית, והגדרתי אותה באמצעות שישה תחומי חיים בהם היא באה לידי ביטוי:

1. שתלטנות מילולית (קללות, גידופים, השפלה, ביזוי)
2. שתלטנות כלכלית (שליטה בחשבון הבנק, מניעת מידע על מצבה הכספי של המשפחה)
3. שתלטנות מינית (קביעת זמני קיום יחסי מין, כפיית יחסים ללא רצונה)
4. שתלטנות פטריארכלית (התייחסות לאישה כאל קטינה, אי צירופה לקבלת החלטות משפחתיות)
5. שתלטנות חברתית (בידוד האישה ממשפחתה ומחבריה, ביצוע מעקב באמצעות מצלמות ומכשירי ציתות)
6. הגבלת התפתחות עצמית (מניעת השכלה ותעסוקה מחוץ לבית)

חשוב לציין שכבר היום ישנה הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית שנותנת מענה לחלק הכלכלי בשתלטנות הקיצונית, אבל לא כולה. לכן את ששת תחומי החיים ניסחתי להצעת חוק: החוק למניעת שתלטנות קיצונית במשפחה.

לאחר שהמחקר הוגש ואושר, מצאתי את עצמי מספרת על הממצאים בכנסים אקדמיים, אקטיביסטיים ואף במפגשים חבריים. בכל אחד מהמפגשים הללו התקבלו הממצאים בהתלהבות ובהזדהות, ויתרה מכך – נשים רבות היו ניגשות אלי בתום השיחה או ההרצאה ומספרות לי שגם הן כאלה, או כי הן מכירות שכנה/דודה/חברה שחווה התנהגויות דומות בחיי הנישואין שלה. אם כן, מדובר בתופעה רחבה שבגלל חמקמקותה והאופי התהליכי שלה, לא קיבלה עד כה מקום מוגדר בשיח המשפטי ובשיח הכללי. אם את חושדת שגם את סובלת משתלטנות קיצונית, את יכולה לבחון זאת לפי סימני האזהרה שבתחתית הכתבה הזאת.

אני לא אשכח את אחת הנשים שפגשתי שתיארה לי את הצלקות שלה והסבירה ש"את הצלקות שלי, לא ניתן להסתיר במייק אפ". הן מסתובבות בינינו, והן פרופסוריות למגדר, מוכרות במכולת, שכנות שלנו בישוב הקהילתי, ואפילו אחיות שלנו.

אישה מבודדת בסכנה מתגברת

המשבר הכלכלי-חברתי עולמי שפקד אותנו בעקבות קורונה פוגע בנשים באופן ניכר יחסית לקבוצות אחרות באוכלוסייה. נשים נושאות על גבן את עול משק הבית, גידול ילדים, למידה מרחוק, ולעיתים גם עבודה מהבית במקביל לכל אלה. זאת על רקע העובדה שלא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח, או מאפשר רווחה. במצב הנוכחי הפתולוגיות המשפחתיות בהסלמה ובעלייה. בשעה שהאישה נמצאת על פי ההנחיות בעיקר בתוך הבית, וכאשר האדם היחיד לצידה הוא בן הזוג, ללא יכולת להישען על חברות או בני משפחה אחרים – היא מבודדת פיזית ונפשית, והסכנות אליהן היא חשופה מתגברות.

בתרבות שבה אלימות פיזית נגד נשים ואף רצח נשים הן תופעות ברורות הנמצאות על סדר היום הציבורי, שתלטנות קיצונית, אשר כה שכיחה באוכלוסייה, היא תופעה שקופה ומושתקת שנעדרת מהשיח המשפטי. זאת על אף שיש בה מרכיבים רבים של פגיעה בערכי השוויון וכבוד האדם וכן יש בה סיכון משום שהיא עלולה להוביל להסלמה ופגיעה רחבה במעגלים שבהם היא מתרחשת.

בחודשים האחרונים נתבקשו דרי העולם להכנס לבתיהם ולהמתין בחוסר מעש עד לסיום תקופת הסגר. מספר הנשים שנרצחו בחודשים אלה, יחד עם הנסיקה החדה במספר התלונות על מקרי אלימות במשפחה מוכיחים את שכיחותה של התופעה הזו בבתים רבים בישראל ובעולם ומכאן המוטיבציה לכתוב לכן וליידע אתכן במאפייניה.

כשאני מספרת על שתלטנות קיצונית אני גם מספרת על הדרכים לטפל ולסייע. אני מבקשת מכל אישה להכניס לסדר יומה העמוס שיחות טלפון קבועות עם חברותיה ושכנותיה – גם אלה שלא נראות לה במצוקה. אני מייעצת להן להדליק את יישום הווידיאו בשיחות אלה ולבדוק אם עיני חברתה דומעות, אם היא מדברת בשקט, אם היא מתחבאת בפינות הבית, או אם היא עונה על שאלות לשלומה בלקוניות לא אופיינית. כששיחות אלה הופכות לקבועות, ה"ניג'וס" הזה מסייע לנשים רבות להיפתח ולספר על התעמרות ביזוי והשפלה שהן עוברות בביתן, ולהכניס אחרות אל תוך הסיפור הזוגי המורכב שלהן. הנשים שראיינתי במחקר ביקשו בדיוק את זה – "תציקו לי, אל תוותרו עלי, תדפקו בדלת שלי, תעצרו אותי בשביל, תמשיכו לשאול לשלומי, גם אם עניתי שלושים ותשע פעמים שאני בסדר. כי בפעם הארבעים אני אשתף בסיפור שלי".

*גרסה נוספת של המאמר עלתה באתר כיפה.

* מאמר נוסף בנושא מאת ד״ר קוורטין, עלה באתר ynet.

***

המלצות לקריאה נוספת:

• פורום מיכל סלה – עמותה למיגור אלימות באמצעות פתרונות טכנולוגים
• מאמר של נעמי לבנקרן והדר דנציג רוזנברג על אלימות הגירתית: שתלטנות שמפיעילים ישראלים על בנות זוגם המהגרות, שבזכותו למדתי על שיום תופעות מגדריות.
• אגם רודברג מספרת על מערכת יחסים של שתלטנות כלפיה, ללמד שאין פרופיל אחד ואף אחת לא חסינה.
• לקריאה נוספת על שתלטנות קיצונית, כולל תמרורי האזהרה, בבלוג של יעל גוראון באתר הארץ.
• לוותר על השליטה ולהפסיק לנהל מטלות בזוגיות – מאמר במגזין גלויה שעוסק בניהול משימות והמילה שליטה שבו איננה מעידה על בעיה כמתואר במאמר הנ"ל. זו אינה שתלטנות קיצונית והיא לא מסכנת חיים.
• כללים ותמרורי אזהרה לטיפול – סיון דרשן
• בין הדרכה, טיפול וייעוץ – הרבנית שרה סגל-כץ
• חומרת עבירת אונס והטרדה מינית ביהדות – הרבנית רחל קרן
• מאמרים נוספים בנושא מוּגַנּוֹת במגזין גלויה

***

שאלון זיהוי למצבי סיכון

שאלון אנונימי של משרד הרווחה שנכתב עם מומחים לטיפול כדי לזהות את מצבך או את מצב הסיכון של בן או בת משפחה ובסביבתך הקרובה.
להתחלת מענה על השאלון>>

***

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

 1202: נשים |  1203: גברים
02-6730002: נשים דתיות |  02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202  |  קולמילה – צ'אט סיוע אנונימי
מענה רפואי ראשוני | הליך פלילי והליך אזרחי | סיוע וליווי בהליך הפלילי | מענה טיפולי ורגשי
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית | רקע, חזון ומטרות להקמת האיגוד