אֶת מָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לִכְתֹּב / שָׂרַפְתִּי

בקשה להציע פתרון נקודתי יותר לעונשו של אנס, שמשתמש במסקנות המשפטיות של החוק המקראי ומתרגם אותן למושגי חובות וזכויות מודרניים. מובן שאין כל הצדקה מוסרית או משפטית לחייב את הנאנסת להתחתן עם האנס, אבל חובתו לדאוג לרווחתה, לשלומה, לבריאותה הנפשית והגופנית, למשך כל ימי חייו בעינה עומדת.

ראוי שנשאל על מחיר ההשתקה, ומחיר הזהירות. יורם גלילי משתף כי לדעתו פרשת "וישלח״, ובתוכה מעשה אונס דינה, אינה מתירה לנו שלא שלא להתייחס לשאלות ולמחירים שטמונים בשתיקה בקהילותינו.

'מדרשי דינה' - מדרשים פמיניסטיים מאת רבקה לוביץ על דינה בת יעקב ולאה.

המילה 'אחותנו' מבטאת את התביעה שהיא אחת מאיתנו, ואיננה הפקר. היא מסייעת לתבוע חזרה גם את ערכה, הצהרה לעולם שהיא איננה חסרת ערך. שהיא חייבת להפוך לאחריותנו.

לִפְתֹּחַ אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם אֵיזֶה קֵפֶל / שֶׁנֶּחְבָּא אֶל הַבַּדִּים.

עַכְשָׁו אֲדָמָה רוֹעֶדֶת הִיא שֶׁטַח שֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת בּוֹ בְּנִנּוֹחוּת.

בָּרְכֵן בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְשָׁמְרֵן כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵן.

לא זו בלבד שלא העניקו לדינה את האפשרות ללמוד תורה, צעירה ככל שתהיה גם לא היו באמתחתה הכלים הנאותים שיכשירוה להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומתחלפים. אפילו דרך ארץ הקודמת לתורה, לא היה בידה; היא לא ידעה לחוש חשדנות כלפי זרים, ולא חינכוה לגלות במידת הצורך התנגדות.

סיפור סדום כמו סיפור אמנון מדגישים כי אונס הוא ביטוי קיצוני של אלימות והעיסוק בהם מזכיר לנו כי עיסוק באונס אינו עיסוק במין אלא עיסוק בכפייה ובכח.

ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 

וְהִיא שֶׁעָמְדָה כְּשֶׁכָּל רמ"ח אֵיבָרֶיהָ וּפְרוֹזְדּוֹרֵי לִבָּה בִּקְּשׁוּ שׁוּב לִפֹּל

כֵּן./ גַּם / כְּשֶׁסְּפִינוֹת טְרוּפוֹת / מִן הֶעָבָר / שׁוֹעֲטוֹת / אֶל / מֵזַח הַהֹוֶוה.

תפילה וכוונת הלב שנכתבה למען הכלואות במעגל הזנות, התפילה נכתבה מתוך דאגה ואחריות לנשים החיות את חייהן בסוג של שבי ועתה הופכת רלוונטית כתפילה למען כוחות גוף, נפש ותעצומות במחשכים, עבור נשים המצויות בשבי בידי מחבלים ארורים : ״…עָשֵׂה עִמֲּה חֶסֶד, הָאֵר אֶת דַּרְכֲּה, בְּאֹרְךָ. הִיא קָצַה בְּבִּזּוּי הַגּוּף, כְּשֶׁכָּל הָרוֹצֶה, עוֹשֶׂה בַּה כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ…״. בתקווה ובתפילה לחילוץ כל אחת ואחד משביין.ם

סִימָנֵי דֶּרֶךְ יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם, / אָז גַּם עַל הַגּוּף. / אֶפְשָׁר לִצְעֹק וּלְהָרִים יָדַיִם בּוֹ זְמַנִּית. / זֶה אֲפִלּוּ פָּחוֹת מְעַיֵּף מִלִּבְכּוֹת.

טִפּוֹת מְטַפְטְפוֹת מֶסֶר חֲרִישִׁי - / לִי זֶה לֹא יִקְרֶה / לִי זֶה לֹא יִקְרֶה / לִי זֶה לֹא יִקְרֶה

כָּל זִיז מַפְחִית אֶַּת עֶרְכָּהּ / כָּל סֶדֶק מַשְׁחִית אֶת הָאוֹר / (הַכָּלוּא בְּתוֹכָהּ) / פּוֹתֵחַ לָהֶם בְּרֵרָה

שיחה גלוית עיניים על התפקיד כרבת קהילת ציון ועל מיזם ״ברית אמונים״ בו היא שותפה להקמה - איך מייצרים קהילה מגוונת אך עדיין ביתית, מה המקום של ליווי רוחני בחיים הדתיים והקהילתיים, ומה זה אומר להיות רבת קהילה.

שיחה גלוית עיניים עם הרבנית רחל קרן על מנהיגות נשית, חינוך לביקורתיות, וצורך השעה בשינוי. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים".

הָעֲיֵפוּת גּוֹרֶסֶת מַחְשָׁבוֹת / הָעֲצָמוֹת שָׁרוֹת שִׁיר בֹּקֶר / חֲלוּדָה / קְחִי אֶת זֶה בִּפְעִימוֹת רָפוֹת:

בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱבַקְתָּ בַּמִּפְלָצוֹת / נִפְרַם אֲרִיג לִבִּי / חוּטִים חוּטִים.

רחל רז בשיחה אישית מאוד עם מוריה אשכנזי - אמנית רב תחומית זמרת, פסלת וציירת המציגה בתערוכות ברחבי הארץ.  בימים אלה יצא לאור ספר שירים שכתבה "קומי", הספר מביא שירים וקטעי זיכרון מתוך הפגיעה שחוותה. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים".

שיחה גלוית עיניים על פגיעות, כוחה של קהילה ותפקידה בתהליך הריפוי וכינון מרחב מוגן ועל הבעירה הפנימית להפוך אותנו לטובים יותר. ראיון נוסף, כחלק מסדרת הראיונות במסגרת מיזם "ברית אמונים".

לֶחֶם הַפָּנִים לַכֹּהֵן / וּבֹשֶׁת הַפָּנִים לְנִפְגַּעַת / וְהַקְּבִיעָה: "סוֹטָה!" / הִיא מִנְחַת הַחוֹטֵא