עִם נוֹף לְיָם שֶׁל אֵשׁ / עִם שֵׁרוּת חַדְרֵי חֲדָרִים / בְּמַחְלֶקֶת הַתַּיָּרִים מְחַלְּקִים קוֹנְפֵטִי יִסּוּרִים בְּקַעֲרוֹת כֶּסֶף

בין אם מעגל השנה הוא שמביא אותנו לציין סגירה או פתיחה של שערים בחיינו, בין אם אירועי חיים אחרים מעלים זאת - שינויים והתחלות חדשות, הם חלק מהשגרה (גם אם הם מייצגים שבירה של השגרה, לעיתים). נשמח במאמרים, שירים ותפילות המתייחסים למפגש שבין שינוי להתחלה, וגם בין שינוי לסוף.

ל"ג בעומר הוא חג מפתיע ומעין "זמן מחוץ לזמן" שעבר שינויים ופרשנות מחדש על ידי התנועה הציונית. ייחודו של תאריך זה בלוח השנה פשט ולבש צורות רבות במעבר מחג מסורתי ודתי לחג ציוני, והודגשו בו מסרים ותכנים שונים של חג מרד, חג אביב וחגם של בני הנעורים.

רצינו לחגוג ולציין את כניסת בנותינו ל'גיל חינוך' ולתת את אותן משמעויות וחשיבות שבטקס החלאקה המסורתי. כאן, הצעה לטקס שיצרנו לבנות מתוך תקווה כי הצעה זו תיתן מענה גם להורים נוספים הרוצים לציין בחגיגיות את כניסת בנותיהן לגיל חינוך.

מעמדו הלא־פורמלי של טקס החלאקה מאפשר לרוצים בכך לפתח את יסודותיו לביטוי סימבולי של שלב המעבר הייחודי בחייו של הילד.

דינה סובלת מהשתקה ומהדחקה גם כיום. ראוי שסיפורה יילמד וישמש בסיס לעיון ודיון על מוגנות מינית וסוגיות דומות. התעלמות מסיפור דינה, כמו מסיפור אמנון ותמר ועוד, מתכתבת עם העלמת העין מהבעיות החמורות שהן מעלות ומהיחס הנאות לקורבנות.

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה אינפורמטיבית זו מבקשת להנגיש בצורה מהירה ופשוטה מקורות מגוונים עבור אלו המבקשים.ות ללמוד וללמד, לדון ולקיים שיח משמעותי, להיפגש עם התוכן המורכב הקיים בטקסט ואף לקיים טקסים או תפילות לשם התמודדות ותיקון קהילתי ו/או אישי.

בְּלֵב מָלֵא הוֹדָיָה עַל הַזְּכוּת לְגַדְּלָהּ, וְעַל הַשֶּׁפַע הָרַב שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, אָנָּא זַכֵּנִי לְלַוּוֹתָהּ בִּבְרִיאוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת גַּם בַּתַּחֲנוֹת הַבָּאוֹת בְּחַיֶּיהָ הַבּוֹגְרִים.

מדרש זה על יוסף ודינה נשען על שני מדרשים מוכרים: חילופי יוסף ודינה ברחם ונישואי יוסף לאישה את בת דינה. המדרש מתייחס להיבטים של הפגיעה ששניהם עברו.

בִּפְנֵי הַשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים וְהַשֶּׁמֶשׁ הַקְּדוּמָה/ חֲפֵצִים לְהַתְחִיל מִבְּרֵאשִׁית

הצעה של הרב[נית] לאה שקדיאל לסדר ברכות הילדים בעת העליות לתורה שבחג שמחת תורה, עם נתינת מקום למי שכבר בגרו וכלולים בקהל המתפללים והמתפללות.

כחלק מהשיח בעליית תורה לנשים נידונה רבות זרימתה הטבעית של ההלכה. הרב הפרופ' דניאל שפרבר דן בטיעונים לכאן ולכאן תוך הצפת מושג חדש בהקשרו - כבוד הבריות

בתי אמהות ונשים שחיברה רות גן קגן בהשראת הפיוט המסורתי שנאמר בקהילות אשכנז. כאן משולבים בתי הפיוט המקורי, המעוררים את זכות האבות בבתי הפיוט החדשים, המעוררים את זכות האמהות. פיוט זה ראוי להצטרף לפיוטי הגשם בתפילות שמיני עצרת.

שֶׁלִּי מְחַכֶּה עַל הַסַּפְסָל בִּכְבִישׁ הַשַּׁבָּת / לִפְעָמִים אֲנִי הוֹלֶכֶת לְשָׁם / פַּעַם הָיָה בַּשָּׂדֶה בְּיַמִּים שֶׁל סְלִיחָה / הַיּוֹם עִם כֹּל הָעוֹמֵס / יֶשׁ לִי שֶׁבַע זוּגוֹת נַעֲלַיִם

אֵירוֹפָּה לְאוֹר פָּנָסֵי רְחוֹב / אֵירוֹפָּה לְאוֹר נֵרוֹת

וַאֲנִי בּוֹרֵחַ מֵרֵיחַ בָּשָׂר טָרִי / מִמַּגַּע אֵבָר מִן הַחַי, מִצֶּבַע הַדָּם.

הרבה פרופ׳ דליה מרקס מציעה מספר תפילות ליולדת, מההריון ועד לטבילה שאחרי הלידה

נָטַשְׁנוּ אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱכִילוּ וְהֵגֵנּוּ / כְּאִלּוּ הָיוּ הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם.

שיחה גלוית עיניים עם הרב יששכר כ"ץ על היחס של הקהילה האורתודוקסית לנשים וללהטב", על מבנה החברה הדתית בארצות הברית ובישראל, ואיך לדעתו מייצרים שינויים בעולם דתי.

נוֹגֶסֶת עֲצָמוֹת דַּקִּיקוֹת, מִתְפָּרְקוֹת. שׁוֹאֶבֶת מִתּוֹכָן / מֵחַ־עֶצֶם חוּם בִּינִיקָה אַחַת. כָּמוֹךְ. עוֹצֶמֶת עֵינַיִם.

שיחה אישית של רחל רז עם תמר ביטון, ראש מדרשת באר, על שתי שלוחותיה, בירוחם ובאשדוד. על חינוך ועשייה, על שורשים של תורה, על שילובים ועל תקוות לעתיד.

רחל רז מראיינת את חפצי כהן-מונטגיו, על פעילותה עם חברותיה בבית המדרש ״עֲרֵבוֹת״ - בפעולה נשית שמבקשת להאיר את העשייה הנשית בהיסטוריה היהודית, באמצעות טקסים חדשים ששומרים על רצף רעיוני עם מסורת חכמי ספרד והמזרח.

מעמד סדר הנשים מתקיים לפני פסח, ובו נערך טקס בשם 'קערת החירות' שמזמין את המשתתפות לדבר, להודות ולהתפלל על חירותן האישית.

בשעה שצמתך משתלשלת מדברי תורה לנביאים ומנביאים לאנשי כנסת הגדולה ומהם לחכמים ומהם לחלוצים, והדברים שמחים כעיקר נתינתן מסיני. ואש מתלהטת מתלקחת בתוך הדברים – גרגרי רימון שקופים ובתוכם ניצוץ נברא.