בתוך מעט השיח הקיים על קשיים להרות, הספר שער הרחמים בעריכת נילי ארבל מכיל בתוכו תפילות ושירים למי שמצויים במסע הפוריות בדרך להורות.

בשנים האחרונות, חווית ההשתקה סביב הקושי להרות וטיפולי פוריות מדוברת יותר מאשר הקושי עצמו. ההליכה הבודדה בשבילים הללו היא חוויה קשה וייתכן שהבדידות היא חלק בלתי נפרד ממנה, והיא מועצמת סביב ההימנעות החברתית לשוחח על החוויה. ההקשרים השונים שנתלים בקושי להרות, כגון בגידת הגוף, תפיסת הנשיות וחשיבות הילודה בחברה שלנו הופכים לעיתים את הקושי להרות למשבר בתפיסת העצמי. אל המקום הכאוב הזה ניגשה נילי ארבל וליקטה שירים ותפילות לספר, לו בחרה להעניק את השם 'שער הרחמים'. הספר מכיל בתוכו תפילות למי שמצויה בשלבי המסע הזה, בדרך אל ההורות ובניית המשפחה.

לא להיות לבד בדרך

הרווח החשוב ביותר שיש לספר כזה, הוא האפשרות לשיתוף. אפשר להעניק את הספר במתנה, כדרך לגלות אמפתיה בלי להזדקק לשיחה שעלולה להיות 'מעיקה', באמצעות מילים שיהוו נחמה מדויקת. תפילתם של ליאורה אזרחי-ורד ורני יגר, 'מי שברך למבקשים להיות הורים ולתומכיהם', מאפשרת למי שמתפלל לילד לראות עצמו כחלק מהשרשרת הארוכה של המצפים להריון, ולמי שעומד לצידם לומר: אנחנו איתכם.

Maybe This Time from Osnat Epstein on Vimeo.

מי שברך למבקשים להיות הורים ולתומכיהם / ליאורה אזרחי־ורד עם רני יגר

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת שָׂרָה בִּצְחוֹק גַּם כְּשֶׁלִּבָּהּ הָיָה דּוֹאֵב;
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בְּזַעֲקָתוֹ: וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי;
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת רִבְקָה בְּזוּגִיּוּת וְאַהֲבָה שֶׁעָטְפוּ אוֹתָהּ בַּעֲקָרוּתָהּ;
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת רָחֵל בְּמִלִּים שֶׁבִּטְּאוּ אֶת מְצוּקָתָהּ,
כַּכָּתוּב: הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי;
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֶת חַנָּה בְּלֵב כּוֹאֵב אַךְ פָּתוּחַ וְאֶת שְׂפָתֶיהָ בִּתְפִלָּה,
כַּכָּתוּב: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ
רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ —
הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים שֶׁמְּשַׁוְּעִים לִפְרִי בֶּטֶן,
לְיַלְדָּה וְיֶלֶד, וּלְהַרְחָבַת הַמִּשְׁפָּחָה.
יי אֱלֹהֵינוּ יְחַזְּקֵם וִיאַמְּצֵם בְּאֹרֶךְ רוּחַ, בְּשִׂמְחַת חַיִּים
וּבְחִבּוּק שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וַחֲבֵרִים,
וְיִתֵּן לָהֶם כֹּחַ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַחְלָטוֹת קָשׁוֹת, טִפּוּלִים כּוֹאֲבִים,
וְעִם תְּחוּשַׁת הַחֹסֶר הַנּוֹרָא.
מִי יִתֵּן וְיִמְצְאוּ נֶחָמָה, מַרְגּוֹעַ וֶאֱמוּנָה בְּעַצְמָם,
וְלֹא יָחוּשׁוּ בּוּשָׁה וְאַשְׁמָה,
וְיֵדְעוּ לִפְתֹּחַ אֶת לִבָּם, וְלֹא לְהִשָּׁאֵר לְבַד עִם הַכְּאֵב וְהַכַּעַס,
כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי.

שְׁכִינָה מְקוֹר חַיֵּינוּ, פִּרְשִׂי עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֵךְ,
חַבְּקִי אוֹתָנוּ עִם אֵלֶּה הַמִּתְפַּלְּלִים לְמַעַן יֶלֶד וְיַלְדָּה.
תְּנִי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת וּמִלִּים אוֹהֲבוֹת לְאֵלֶּה הָרוֹצִים לַעֲזֹר
אַךְ לֹא תָּמִיד יוֹדְעִים אֵיךְ.
עִזְרִי לְכָל אַחַת וְאֶחָד לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַשְׁלָמָה,
מִתּוֹךְ הַהֲבָנָה שֶׁאֵין מִשְׁפָּחָה אַחַת דּוֹמָה לִרְעוּתָהּ.
בָּרְכִי אוֹתָנוּ בְּאִמּוּץ, בְּהוֹרוּת מְשֻׁתֶּפֶת, בְּטִפּוּלִים מֻצְלָחִים,
בְּהֶרְיוֹנוֹת בְּרִיאִים וּבְלֵידוֹת בְּטוּחוֹת.
זַכִּי אוֹתָנוּ בִּילָדִים שֶׁנּוּכַל לְהַעֲנִיק לָהֶם,
לְחַנְּכָם וּלְגַדְּלָם בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה,
וִיקֻיַּם בָּנוּ הַכָּתוּב:
אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי
וַיִּתֵּן יי לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ.

אל הצד שמנגד מגיעה תפילתה של רוני ומבקשת, בפשטות, את היכולת לשמוח בשמחת האחר:

תפילה לשמוח בשמחת האחר / רוני

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים
תֵּן לִי אֶת הַכֹּחַ, הָעֹז וְהָעֲנָוָה
לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל הָאֲחֵרִים
לִשְׂמֹחַ בְּלֵב שָׁלֵם
גַּם אִם אֶצְלִי הַמַּצָּב אֵינוֹ בָּרוּר וַאֲנִי שְׁקוּעָה בַּקְּשָׁיִים שֶׁלִּי,
תֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לְהַפְרִיד,
וְלִהְיוֹת נוֹכַחַת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּשִׂמְחַת הַזּוּלָת.
שֶׁאֶזְכֶּה לָחוּשׁ אֶת הָאַהֲבָה הָעוֹטֶפֶת שֶׁמְּבַעְבַּעַת מִשִּׂמְחָה זוֹ,
שֶׁאֶזְכֶּה לִתְמֹךְ וּלְהָגֵן, לְהַגִּיד אֶת הַמִּלִּים הַנְּכוֹנוֹת,
לְהָבִין, לְהִתְרַגֵּשׁ,
לְהַכִּיר מִכָּךְ אֶת הַיֹּפִי שֶׁבְּעוֹלָמְךָ וְשֶׁבַּבְּרִיאָה.
וִיהִי רָצוֹן שֶׁמִּכֹּחַ מַעֲשִׂים אֵלּוּ אֶתְמַלֵּא אֱמוּנָה וּשְׁלֵמוּת
בִּיכָלְתְּךָ לִבְרֹא גַּם לִי שְׂמָחוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת,
כִּי אַתָּה אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים וּבוֹרֵא אֶת כָּל הַיְּצוּרִים בְּעוֹלָמֶךָ,
וּבִדְבָרְךָ וּבְאִמְרָתֶךָ מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ.

שיח זוגי שנותן לכאב מילים

טיפולי הפוריות מהווים גם אתגר זוגי, כשלעיתים כל אחד מבני הזוג חווה את הדברים באופן שונה. קריאה משותפת בתפילות בספר, יכולה לסייע להעניק מילים לחוויות שמושתקות ושלעיתים קשה למלל באופן רהוט. שירה של שרה סגל-כץ, ממלל חוויה נשית מאד אל תוך מסגרת של שיר שמאפשרת הבנה יותר מעמיקה, גם במבט חיצוני:

תְּהוֹם בְּתוֹךְ תְּהוֹם / שרה סגל-כץ

תְּהוֹם חוֹבֶקֶת תְּהוֹם רַבָּה.
מֵי קֶדֶם עוֹטְפִים בָּהּ רוּחַ חַיִּים.
קוֹל נִשְׁקָף קוֹרֵא בְּכָל לֵב
לִשְׁתוֹת, לִגְדֹּל, לִצְהֹל
קוֹל מְבַשֵּׂר רֶחֶם בְּתוֹךְ רֶחֶם
מְעֻרְסֶלֶת.
קַוֹּה קִוִּיתִי.
תְּהוֹם צוֹעֶקֶת שַׁדַּי
אַל תַּקְדִּים.
שֶׁיִּסָּגְרוּ הַשְּׁעַרִים עוֹד קְצָת
שֶׁיִּפָּתַח חַלּוֹן לֹא עַכְשָׁו.
אַל תֵּפֶן לַתָּכְנִית
תֵּן לָהּ עוֹד לִטְפֹּחַ
תֵּן לִי עוֹד לִתְפֹּחַ.
קַוֹּה קִוִּיתִי.
צִיר קוֹרֵא לַפֶתַח
כּוֹרֵךְ צִנּוֹר, קוֹטֵעַ נְשִׁימָה
גּוֹדֵעַ פְּעִיָּה.
תְּהוֹם כּוֹרַעַת בְּתוֹךְ תְּהוֹם
רַבָּה דִמְעַת הִזָּרְעוּת קְטוּעָה.
תְּהוֹם נִשְׁמֶטֶת בְּתוֹךְ תְּהוֹם.
מַפֶּלֶת עַצְמָהּ בֵּינוֹת לַגַּלִּים
מָסַכִּים נִשְׁבָּרִים.
חֲלוֹמוֹת מְנֻכָּשִׁים. תִּקְווֹת מֻדְבָּרוֹת.
תְּהוֹם לְבַדָּהּ דּוֹלֶפֶת.
קַוֹּה קִוִּיתִי.

תפילות לרגעים הקשים

הספר מכיל בתוכו גם תפילות לרגעים ספציפיים כמו תפילה לפני בדיקה ולפני שאיבת ביציות, החזרת עוברים, אחרי הפלה ורגעים נוספים. תפילתה של רוני, ליום בדיקת הדם של הבטא, מחברת מבנה שמוכר לנו אל הרגע הנרעד שלפני הידיעה:

תפילה ליום בדיקת הדם של הבטא / רוני

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ
הִנֵּה אֲנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְקַיֵּם אֶת בְּדִיקַת הַדָּם לִמְצִיאַת הֵרָיוֹן.
אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת אֵלֶיךָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן,
שֶׁתִּתֵּן בִּי עֹז וּגְבוּרָה לְקַיֵּם אֶת הַבְּדִיקָה הַזּוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְנַחַת,
שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לְקַבֵּל כָּל תּוֹצָאָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב,
בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּיכָלְתְּךָ לִבְרֹא מְצִיאוּת טוֹבָה
גַּם מִתּוֹךְ הַהֶעְדֵּר וְהַחֹסֶר.
שֶׁאֶשְׂמַח בִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה שֶׁל הֵרָיוֹן,
וְאִם חַס וְחָלִילָה אֵין הֵרָיוֹן, שֶׁאֶשְׂמַח גַּם כֵּן,
כִּי נוֹכְחוּתְךָ בִּי הִיא הַחֲשׁוּבָה וְהַמְּקַיֶּמֶת אוֹתִי.
שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם תְּפִלָּתִי זֹאת, לַהֲבִינָהּ וְלִחְיוֹת עַל פִּיהָ.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ.

לא רק הטיפולים הרפואיים אלא גם מעגל השנה מזמן רגעים שבהם החסר מורגש יותר, ושירה של צופיה מזקק אחד מהרגעים הללו לתחינה שפותחת את הלב (וכנראה גם את שערי שמים):

פתח לנו שער / צופיה

פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
נוֹעֶלֶת וּמִתְכַּפֶּרֶת וְכוֹפֶרֶת
וּזְקִיקֵי נִשְׁמָתִי וְשַׁחֲלוֹתַי
רוֹאוֹת שׁוּב נְעִילַת שַׁעַר.

פָּעוֹטוֹת בְּרֵיחַ בַּמְבָּה וּמְתִיקוּת
רוֹצִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַשּׁוֹפָר
שֶׁיִּגְאַל אֶת הוֹרֵיהֶם
מֵהַשָּׁנָה שֶׁחָלְפָה
וְשֶׁתִּגְאַל אוֹתִי
מֵחֶסְרוֹנִי
עֲנֵנִי עֲנֵנִי

עַד זְקִיקֵי הָאוֹר בַּמְּחִיצָה
רָכוּן הָאִישׁ
נָבוֹךְ
מְחַפֵּשׂ גַּם הוּא
זָקִיק שֶׁל תִּקְוָה

לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב, וּנְשָׁמָה, וְרֶגֶשׁ, וְרֶחֶם
אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ
לְשָׁנָה הַבָּאָה
בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ הַבְּנוּיָה

ובמעגל השנה האישי של כל אישה, הטבילה במקווה היא כנראה אחד הרגעים שאוצרים בתוכם את מנעד הרגשות כולו. השיר המדויק של בת אל קולמן על הטבילה במקווה יכול להמחיש את החוויה הפיזית של הירידה והתקווה לעלייה שתבוא אחריה:

בין ייאוש לְמִקוֶה / בתאל קולמן

*
שׁוּב יוֹרֶדֶת שֶׁבַע מַדְרֵגוֹת
כְּמוֹ יוֹרֶדֶת מֵאָה
עוֹד מַדְרֵגָה וְעוֹד

*
וְגַם עַכְשָׁו
אֲנִי מְקַוָּה אֱלֹהִים
לֹא לְקַוּוֹת הַפַּעַם

*
וּכְשֶׁעוֹלָה
אֲנִי סוֹפֶרֶת
שֶׁכֻּלִּי בַּחוּץ וְנִזְהֶרֶת
מְאֹד שֶׁהַמַּיִם הַנְּגוּעִים יֵצְאוּ אִתִּי.

*
חוֹזֶרֶת לְבֵיתֵנוּ הָרָצוּף אַהֲבָה שֶׁל שְׁנַיִם –
שֶׁלֹּא יוֹדְעִים עוֹד מַה לַּעֲשׂוֹת בָּהּ,
עִם רָהִיטֵי-אֵין-יְלָדִים-בַּבַּיִת
וְשֶׁקֶט הַקָּטָן שֶׁמִּזְדַּחֵל לוֹ עַל אַרְבַּע וְקוֹרֵא "קוּ-קוּ"
מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין שֶׁהוּא עֲדַיִן כָּאן.
וַאֲנִי, פְּתַיָּה שֶׁכְּמוֹתִי, מְכַסָּה אֶת עֵינַי

*
אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁלִּי כְּבָר הִגְדַּשְׁתָּ
אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁל מַיִם-לֹא-חַיִּים.

*
כָּשֵׁר.

*
לֹא אֶשְׁכַּח
בְּאַסְפַּקְלַרְיָא מְלֻכְלֶכֶת בַּמִּקְוֶה בִּרְחוֹב רוֹזוֹבְסְקִי שֵׁשׁ
אֲפִלּוּ אוֹתְךָ רָאִיתִי נִשְׁבָּר לְאַלְפֵי רְסִיסִים
כְּשֶׁהָאוֹר נָפַל וְנִתַּךְ בַּדְּמָעוֹת

שָׁלֹש פְּעָמִים הִתְרוֹמַמְתִּי אֵלֶיךָ כְּבוֹדֶקֶת
שֶׁאַתָּה בֶּאֱמֶת פֹּה.

ואולי בשנים האחרונות, יש יותר ויותר מקום וקול לחוויה הנשית, והגברים, כתמיד, נשארים מעט מאחור. שלוש מנקודות מבט הגבריות המופיעות בספר, שתופסות את אותו הרגע בזוית שונה, מעניקות קול גם לעמדה הנפשית הזו:

ילדי / עומר ארבל

בְּמַעֲבֵה הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרְחוֹקוֹת
אֲנַחְנוּ מְטַכְּסִים עֵצוֹת
לְחַלֵּץ אוֹתוֹ מִשָּׁם
הַיָּד שֶׁלְּךָ קְפוּצָה עָלֵינוּ
שַׁחְרֵר אֱלֹהִים, שַׁחְרֵר
תֵּן לַטִּפָּה לִזְלֹג בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךָ
פִּיּוֹתֵינוּ פְּעוּרִים

ילד עוד לא / יורם ניסנוביץ'

הַבֶּכִי שֶׁלָּךְ, כִּי הַבֶּטֶן כּוֹאֶבֶת, הָרֶחֶם
מְבַקֵּשׁ חַיִּים, רֶחֶם לֹא מְפֻעְנָח שֶׁעֻבָּר עוֹד לֹא
קִמֵּט אֶת קִירוֹתָיו, לֹא נִזּוֹן מִמֶּנּוּ.
הַיָּרֵחַ מַחֲזוֹר הַיָּרֵחַ
הָרֶחֶם שֶׁלִּי הֵיכָן הָרֶחֶם, שֶׁיֶּלֶד עוֹד לֹא
יִשֵּׁר אֶת מִדּוֹתַי, עוֹד לֹא עָנַד לְאֶצְבָּעִי אֶצְבַּע
אַחֶרֶת וְהִקִּישׁ אֵלַי אַבָּא אַבָּא, וְלֹא מַפְסִיק
עַד שֶׁאֲכַסֶּה אֶת בִּכְיוֹ

לפני שנולדת / רפי וייכרט

מִישֶׁהוּ שָׁאַל כַּמָּה שִׁירִים
אוּכַל לִכְתֹּב לָךְ לִפְנֵי
שֶׁתִּוָּלְדִי וְעָנִיתִי — הָמוֹן.
כִּי הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי מְגַלְגֵּל
תְּמוּנוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וּכְבָר
אֵינִי יָכוֹל לִישֹׁן מֵחֲמַת הַצִּפִּיָּה
לַחֲזוֹת בְּחַיַּיִךְ.
אֲנִי מְרַהֵט לִקְרָאתֵךְ אֶת הַמְּרֻוָּח
שֶׁבְּחַדְרֵי הַלֵּב, אֶת עֲלִיַּת הַגָּג
שֶׁתִּהְיֶה שְׁטוּפַת אוֹר כָּרָאוּי
לְעוֹרֵךְ. אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירִים כִּי
הֶעְדֵּרֵךְ נִמְשָׁךְ מֵעַל לַמְּשֹׁעָר
וְצָרִיךְ לְפַצְפֵּץ אֶת
מִפְלְצוֹת הָאֵינוּת.

אַל תְּמַהֲרִי, בִּתִּי, עָלַי לְתַרְגֵּל,
עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל, מֶחֱווֹת שֶׁל הֵעָנוּת.

הקריאה בספר לופתת את הלב גם למי שאינה צועדת במסע הפוריות. נילי יצרה ספר שצריך להיות על מדף, בכל בית, מוכן להשלף ברגע הנכון. השורות שמופיעות בדף הראשון מייצגות נאמנה את רצונה להיות שליחה נאמנה למי שזקוק לכך:

לַחֲלוֹתְךָ שְׁלָחוּנִי מְקְהֲלוֹת הֲמוֹנֶיךָ
תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ
רַחֲמֶיךָ יִכְמְרוּ לְרַחֲמֵם בְּחֶמְלָתֶךָ
(מתוך רשות לשליח ציבור, תפילת ראש השנה)

שירים ותפילות במגזין גלויה על מסע הפוריות:

• ספירה תקינה– ד"ר שגית ארבל-אלון
• בסוף את מתרגלת – רעות גזבר
• מעשרה בנים – גבריאל אבן-צור
• הריה– הפלה– ושוב… – אסתר שקלים
• בלוז לתינוקות נולדים – נורית זרחי
• חוה – אורית קלופשטוק
• ציפיה – שרה הלמן
• תפילה לכניסה להריון – אורה זך
• תפילה להתפלל על כל מבקש/ת – אורה זך
• תפילה למבקשים להיות הורים ולתומכיהם – הרבה לאורה אזרחי-ורד וד"ר רני יגר

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• בגדי העקרות שלי – בתאל קולמן
• לשחות בים הכאב – נעמה מרקס אבקסיס
• ילדה מתה בתוכנו – אלון תמרי
• כולן בהריון חוץ ממני – גלויה אנונימית
• סיפורי לידה: הדס גלעד, די כץ שחר ואפרת שחר קפלן
• עד הקצה: טיפול גוף-נפש למטופלות פוריות – נעה פלר
• אבחון וטיפול באי פריון הלכתי – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
• את ילדי אנוכי מבקש.ת – הבחירה בטיפולי פוריות – בת-שבע פורת
• על הצורך בטקס לאחר אובדן היריון, והצעות מעשיות לכינונו – צוות גלויה
• עיבוד האיבוד: הצעה לטקס לאחר הפלה – רעיונות לקטעים ותפילות – גיתית איש שלום
• לשחות בים הכאב – נעמה מרקס אבקסיס
• מחיר הפריון – מה שצריך לדעת על טיפולי פוריות בישראל – בת-שבע פורת
• דפוסי המשפחה והזוגיות בחברה הדתית-לאומית – אריאל פינקלשטיין
• הגשר שבין הרחם למציאות – רבקה ויצ׳נר

כלות וזוגות ממליצים על מרכז גלויה

הידע העשיר של שרה נתן לי להרגיש בטוחה ולא הלחיץ אותי. הפגישה הזוגית הייתה טובה, ולמרות הנושא האישי לא הייתה מבוכה או רתיעה. שרה יצרה רוגע והשיחה יצרה חוויה שהיא לא רק טכנית אלא גם של מהות.

אלישבע

המפגש הזוגי הוא חשוב מאד ויוצר שפה משותפת לבני הזוג ומוסיף גם פתיחות וחיבור נוסף לקשר הזוגי בינינו. זה הפך את התכנים לשלנו ולא רק שלי ונתן לו גם מקום להביע את עצמו. במפגש עוברת חוויה של חיים בריאים שהם על פי ההלכה, ברכות ומתוך שמחה.

רבקה ריקלין

המפגש שלי ושל בן הזוג שלי עם שרה היה משמעותי, החוויה המשותפת שבה דיברנו בפתיחות, בקלילות ובהומור על דברים שלעיתים נתפסים כרציניים. התחושה ששרה נתנה הייתה שכל מה שלמדנו הוא חלק מהחיים, והמיזוג של כל זה עם ההלכה היה טבעי ופשוט. שרה הדגישה את היכולת לבחור בחיי הלכה מתוך שמחה ואוטונומיה.

הדס

לא כל כך רציתי לעבור הדרכת כלות בכלל, והגעתי לשרה דרך חברה שאני בוטחת בה. זה הפך למקום בטוח ורגוע שאפשר לדבר בו על הרבה מאד דברים לקראת החתונה, באופן כיפי ונעים. המבט הלא שיפוטי שלה מאפשר לשאול כל שאלה. ההדרכה הייתה אחת המתנות היותר מוצלחות שנתתי לעצמי לקראת החתונה, בלי להתכוון בכלל.

אפרת שגיא

הקודם

הבא

גלו עוד המלצות